עם גיוסו לצה"ל בשנת 1986 התגייס לחטיבת הנח"ל, עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבה כמפקד מחלקה. בנובמבר 1990 פיקד על פלוגה בגדוד 50[2]. ב-1992 שימש מפקד פלוגה בבה"ד 1, בהמשך מונה למפקד פלס"ר נח"ל בשנים 1993 – 1995, והוביל אותה בפעילות מבצעית בדרום לבנון[3] וכנגד ארגוני הטרור הפלסטינים במהלך האינתיפאדה הראשונה[4]. לאחר מכן שירת בנספחות צה"ל בוושינגטון. לאחר לימודים, הועלה לדרגת סא"ל, ומונה למפקד גדוד 906 (שועלי הנגב) בחטיבת ביסלמ"ח, לאחר מכן הקים ושימש מפקד גדס"ר נח"ל.

בשנת 2004 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים של חיל האוויר[5] עד שנת 2006, ב-2006 מונה למפקד חטיבת בנימין והוביל אותה בלחימה בטרור הפלסטיני[6]. בין היתר פיקד על מבצע המעצר של איברהים חאמד, איש ארגון חמאס[7] בתפקידו שימש עד 2008, בהמשך שימש אבולעפיה כראש מחלקת מבצעים במטה הכללי בשנים 2008 – 2010. במרץ 2010 החל לשמש כמפקד חטיבת הנח"ל[8]. באוקטובר 2010 פרסם מאמר בביטאון "מערכות",[9] אשר עורר הדים בצבא ומחוצה לו, ובו קבע כי מפקדים בצה"ל מפחדים להביע עמדה עצמאית ולחלוק על הממונים עליהם[10]. לאחר השריפה בכרמל רתם את חייליו למלאכת שיקום רכס הכרמל[11]. במרץ 2012 סיים את תפקידו[12].

באפריל 2012 קודם לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת עידן[13], אוגדת מילואים בפיקוד המרכז[14], ושימש בתפקידו עד אוגוסט 2014, ובמקביל שימש מפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים בשנים 2012 – 2013. ב-2014 מונה לראש מטה מפקדת העומק עד שנת 2015. בשנת 2015 מונה לראש חטיבת התכנון באגף התכנון[15] עד שנת 2016. ב-2 ביוני 2016 מונה למפקד עוצבת הפלדה.[16] בנובמבר 2016 אושר מינויו לראש אגף התכנון הבא בדרגת אלוף.[17]