נכתבה בקמ"ט 1970ע"י גיל טל שנפל בגולן במלחמת יום הכיפורים

הביא לפרסום : איתמר חצור

במסגרת עבודת הארכיון עליו אני עובד, מצאתי חמשיר אותו כתב גיל טל בתקופת שירותינו המשותף בקורס מפקדי טנקים ב 1970. המשכנו יחד לקק"ש ולאחר מכן נפרדו דרכינו. במלחמת יום הכיפורים אני לחמתי בגזרה המצרית ואילו גיל נשלח לרמת הגולן.
במהלך הקרבות גיל חילץ את חברינו לקורס, רמי דגני שנפגע וצנח לתוך הטנק ובכך בעצם הציל את חייו. גיל נהרג מאוחר יותר באום-בוטנה. בלחימתו גילה אומץ-לב, קור-רוח וכושר מנהיגות ועל כך קיבל את עיטור העוז.
אני מעלה כאן את החמשיר והתמונות לזכרו של גיל.
יהי זכרו ברוך לעד!

צמ"פ 1970

צמ"פ 1970 – גיל טל ז"ל שני משמאל.

 

מתוך דף הפייסבוק של איתמר חצור, פורום בוגרי מלחמת יום כיפור 1973. איתמר הוא בנו של סא"ל יונה חצור שתיעד במסרטה אירועים רבים של חיל השריון.

לדף של איתמר חצור, ראו כאן:
https://www.facebook.com/groups/297671373644586/search/?query=%D7%92%D7%99%D7%9C%20%D7%98%D7%9C

לדף הפייסבוק של הארכיון יונה ואיתמר חצור, ראו כאן:

https://www.facebook.com/hatsorarchive/ 

בלדה לטנק דף מספר 1בלדה לטנק דף מספר 2

בָּלָדָה לַטַּנְק

גיל טל

אֶל פִּלְדַת הַשִּׁרְיוֹן בּוֹהֶקֶת הַשֶּׁמֶשׁ,

שַׁרְשְׁרוֹת הַפְּלָדָה כְּשִׁנָּיו שֶׁל דְּרָקוֹן,

וְאָנוּ עוֹמְדִים וְצוֹפִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ,

צֶוֶת צָעִיר שֶׁל טַנְק סֶנְטוּרְיוֹן.

בְּיוּנִי קִבַּלְנוּ אוֹתוֹ לְיָדֵינוּ,

חָדָשׁ וּמַבְרִיק לְלֹא כֶּתֶם וּרְבָב,

וְעַל הַצְּרִיחַ חָרַתְנוּ שְׁמוֹתֵינוּ,

אוּרִי, צְבִי, אַבְרָהָם וְיוֹאָב.

וּבַחֲמִשָּׁה בְּיוּנִי בְּזַעַם פָּרוּעַ

רַעַם מְנוֹעוֹ בְּרַעַם עָשָׁן,

וּבַקֶּשֶׁר קָרָא הַמַּגַ"ד: נוּעַ, נוּעַ!

וּפָגָז רִאשׁוֹן בְּקָנֶה אָז נִטְעַן.

בְּלַהַט הַקְּרָב כֵּיצַד לֹא אֶזְכֹּרָה

פִּלְחוֹ אֶת כְּתֵפִי רְסִיסִים שֶׁל רִמּוֹן.

בְּחֹסֶר אוֹנִים הוּבַלְתִּי אָחוֹרָה

וְהַטַּנְק נֶעֱלַם בְּטִרְטוּר אַחֲרוֹן.

מִכְתָּבִים לְאֵין סְפֹר לַצֶּוֶת כָּתַבְתִּי

מִבֵּית הַחוֹלִים הַצְּבָאִי בְּאֵי-שָׁם,

אַךְ תְּשׁוּבָה אוֹ מִבְרָק מֵהֶם לֹא קִבַּלְתִּי,

וַדַּאי, כָּךְ הִרְהַרְתִּי, רְחוֹקִים הֵם מִכָּאן.

וְאָז בְּמַכָּה נִפְסְקוּ הַקְּרָבוֹת,

חָלְפוּ שְׁעוֹת הָאֵשׁ, הַמִּדְבָּר אָז חָרַב.

לְסִינַי יָצָאתִי אֲפוּף זִכְרוֹנוֹת

צוֹפֶה לִי בְּמָוֶת, בַּהֶרֶס הָרַב.

מְטַיֵּל הָיִיתִי בֵּין תְּלוּלִיּוֹת שֶׁל חוֹל,

בֵּין שְׂרִידִים שֶׁל תּוֹתָח וּפִסּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל,

צוֹפֶה לִי בְּמָוֶת זָרוּעַ בַּכֹּל

וְהוֹד הַמִּדְבָּר, גּוֹוֵעַ קָמֵל.

לְפֶתַע פִּתְאוֹם הִנֵּה סֶנְטוּרְיוֹן

שָׁחֹר, מְפֻחָם, בְּצַד שָׁם נִצָּב,

וְשָׁם חֲרוּתִים עַל פִּלְדַת הַשִּׁרְיוֹן –

אוּרִי, צְבִי, אַבְרָהָם וְיוֹאָב.

 

עיטור העוז שהוענק לסרן גיל טל ז"ל

סגן גיל טל ז"ל 2076446
גילה גבורה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש
תיאור המעשה: ביום השני לקרבות ברמת הגולן נפגע אחד הטנקים שלנו, ומפקדו נפצע ונפל לצריח. תחת אש אויב נע סגן גיל טל ז"ל לעבר הטנק שנפגע, וחילץ את מפקדו. באותו יום נפגע טנק נוסף שלנו, וגם את צוותו חילץ סגן גיל טל ז"ל. מאוחר יותר, באחת ההתקפות בדרום הרמה הסורית, עלתה יחידתו של סגן גיל טל ז"ל על שדה מוקשים, וטנקים רבים נפגעו. מתוך שדה המוקשים המשיך סגן גיל טל ז"ל לנהל את הקרב עם האויב אגב חילוץ יחידתו לאחור. מאוחר יותר, ביום כ"ג בתשרי התשל"ד (19 באוקטובר 1973), הוא נהרג באום באטינה. במעשיו אלה גילה אומץ לב, קור רוח וכושר מנהיגות.
על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז
אייר התשל"ה מאי 1975 ,מרדכי גור, רב־אלוף, ראש המטה הכללי.

 

קק"ש 1971