ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר
26 בנובמבר 2017, לשכת הגיוס בתל השומר. המולת גיוס לשריון. הורים מתחבקים, הורים מזילים דמעה, חברות מארגנות צילום קבוצתי; אב עם חולצת טי לבנה ועליה כתוב "הורה גאה לשריונר" מסתובב עם בנו מפקד הטנק; טנק מרכבה סימן 4 בכניסה עם מדפים סגורים, מסובב את הצריח עם התותח האימתני לימין ולשמאל; קריאות מדי פעם ברמקול לקבוצה שתעלה על האוטובוסים; לוחמי שריון בסרבלים נקיים, שרק לפני כשנה היו במעמד הגיוס – מרגיעים את המתגייסים ומתארים את מעלות השירות בשריון. מחזור גיוס חדש לשריון יצא לדרך.
נפגשנו באקראי עם כמה מהם והבאנו את הסיפורים ששמענו.
הורה גאה לשריונר
רס"ן (במיל') משה כהן, לבוש חולצת טי לבנה ועליה סמל כומתת השריון והכותרת "הורה גאה לשריונר" נסתובב עם בנו השריונר, סמל עומר כהן מפקד טנק בחטיבה 460. הרגשה נפלאה, אומר האב הגאה, אני קצין שריון במילואים, בדרגת רס"ן, ואני מרגיש עוד פעם חלק מהחיל. מסתבר שאף פעם לא עזבתי את המשפחה הזאת, זה כיף גדול שניתנה לי הזכות וההזדמנות שוב לתרום ולתת מעצמי למען החיל.
הייתי בחטיבה 500 בגדוד 195, ובין השאר הייתי המ"מ של קצין השריון הראשי תא"ל גיא חסון באימוני הצמ"פ. כבר אז היה מאוד ברור שגיא הולך רחוק, ממש מהרגע הראשון. שימשתי קצין הדרכה וע' קצין אג"ם של חטיבה 500 כשהייתה בבקעה. אני שמח להיות פה ולעזור, לתת מעצמי, לשפר את תדמית החיל, לתת חיבוק גדול להורים, הייתי בלטרון גם ביום הצגת החיל בפני המלש"בים. מסתבר שההורים מאוד מאוד אוהבים שהורה, שבעצם נתן את האוצר הכי גדול שלו לשריון, בא ונותן עדות ממקור ראשון על האיכות של החיל, על איכות החיילים, על איכות המפקדים, על כך שהחיילים נמצאים בידיים טובות, ושיקבלו את השירות המספק ביותר והאיכותי ביותר בעצם בחיל השריון.
עומר הבן, מפקד הטנק כיום: ידעתי בערך חודש לפני תאריך הגיוס שאני מתגייס לחיל השריון. הייתי במסלול לעתודה וזה לא עבד, אז קיבלנו שריון והלכנו. הקליטה הייתה בסדר גמור. בערך אחרי הטירונות, כשהתחיל הצמ"פ, כשנגעתי בטנקים – ידעתי שאני רוצה להיות מפקד ורוצה להמשיך והתאהבתי בחיל. שריון זה חיל מאוד חם, מאוד אוהב, נותן לך באמת הרגשה של בית, של מקום שאתה יכול להתחבר אליו ולהתפתח. יש המון רעות, כולם בטנק ביחד. יכולים אפילו שבוע להיות ביחד בלי לצאת, עם אוכל מינימלי, עם שתייה מינימלית, לעשות עבודות לא קלות, וזה מאוד מחבר את האנשים ביחד, ונותן להם הרגשה שהטנק הוא הבית, ומחזק מאוד את הצד החברי.
רס"ן (במיל') משה כהן – הורה גאה לשריונר – ובנו המט"ק סמל עומר כהן
אתה מפעיל מכונה שהיא מפלצת
סמ"ר גיא רַנֵן משמש בתפקיד מעודד לגיוס לשריון. הייתי בחטיבה 7, התגייסתי לגרעין עם עוד עשרה מהמכינה שלי, המכינה הקדם צבאית גליל עליון. היינו בשנה ב' של החלוץ, שזה אופק של מכינות בצפון, שעושים חצי שנה נוספת ביחד, ובסוף החלטנו, עשרה חבר'ה ,להתגייס לשריון, לחטיבה 7, מסורת שכבר כמה שנים הולכת. עשינו טירונות, אימון מתקדם, היינו ביח"ל (יחידה לוגיסטית), הייתי בצוות טנק עם חבר'ה שהיו איתי במכינה, שימשתי תור טען-קשר במרכבה סימן 4, מהראשונים של סימן 4 בחטיבה 7. הייתי מחזור אחד בפלוגה המבצעית בחרמון, בגדוד 77, יצאתי לקורס מפקדים, חזרתי לגדוד 77 בתור מפקד, אחרי כן הייתי במפח"ט 7, ועכשיו אני בעידוד גיוס במז"י.
מה שמספרים למתגייסים הצעירים זה שהם הגיעו למקום טוב, מקום שאמנם יש לו כמה סטיגמות לא טובות אך הן מופרכות לאו לאט ובצורה טובה, כמו היציאות שהן הרבה יותר טובות, והם יכולים להיות רגועים. הם יראו בית וטנקים הכי מתקדמים בעולם. טנקים שפשוט מדהים להשתמש בהם. זה לא נורמלי שבצה"ל אתה יכול להיות מפקד טנק תוך שנה, וקצין בשריון תוך שנה ושמונה (חודשים). הם יגיעו למקום שמאוד יקדם אותם, וכול מי שרוצה להיות מפקד, יכול להיות כזה. על כל שלושה חיילים יש מפקד, זה יחס מאוד מאוד גבוה, כך שיש גם יחס מאוד אישי לחיילים, וגם הרבה אנשים יוצאים לפיקוד ועושים תפקיד יותר משמעותי.
הכי מלהיב זה לראות את הטנק נוסע ויורה למרחק של 5000 מטר, וכול פגז שאתה שולח מרטיט לך את הלב. הייתי איזו תקופה בעזה, בקו עזה, לא יצא לי לירות, אבל היו מקרים חמים שם שהיינו צריכים להיות בכוננות גבוהה, עשינו סיורים של 24 שעות על הגדר, בתוך הטנק, כול הצוות ביחד, 24 שעות בלי לצאת מהטנק, חוויה!
החי"ר לידינו תמיד נורא מתלהבים, תמיד רוצים להיכנס לטנק, לראות מה קורה, הם ישר רואים את המפלצת הזאת נוסעת לידם ויורה והם כאילו מרגישים חלשים במערכה. אני יודע שבמבצע "צוק איתן", שם לא הספקתי להיות, החי"ר לא זזו מטר בלי הטנקים לידם, וזה היה אירוע שבו הם קלטו שפשוט בלי שיש להם טנק שיודעים שנמצא מאחוריהם, הם לא מוכנים לזוז.
מבחינתי אבל מה שהיה מעניין זה העניין של הפיקוד. התגייסתי לשריון לא בקטע של אני רוצה להיות שריונר, אלא אני רוצה להיות מפקד טנק! אני חושב שמפקד טנק זה בין התפקידים הכי משמעותיים שאפשר לעשות בשירות סדיר, קצונה אחר כך – זה מעניין בכול מקום, אבל מפקד טנק זה משהו שהוא מטורף, וגם אני חושב שחי"רניקים יש הרבה ואני לא רוצה להוריד מהתפקיד של החי"ר, אני חושב שהתפקיד בתור שריונר הוא משמעותי יותר – אתה מפעיל מכונה שהיא מפלצת.
אין מקום יותר טוב לתרום בו מאשר שריון
סמל עומרי גולדשטיין מכפר ורדים, שירת בפלוגה מבצעית וכיום בהכנה לבה"ד 1, וסמל יוני קוצר מדגניה ב', מפקד על טירונים בחטיבה 188. באנו לדבר עם המתגייסים, מציין עומרי, לראות אותם, להגיד להם בהצלחה, להרגיע אותם קצת. לעודד אותם לגיוס, מוסיף יוני, זה יום מאוד מאוד מרגש בשבילם, במיוחד לכול המשפחה.
יש כאלה ששומעים על המרכבה ומאוד רוצים. אני חושב שמה שמניע כל לוחם, כל בן אדם שרוצה לתרום – רוצה לתת את המעֵבֶר. עוד מוסיף יוני: ספציפית בשריון אני חושב שמה שעובד טוב זה העניין של רעות שריון, זה משהו שמפורסם בכול הארץ, יודעים מה זה רעות שריון, וזה עובד בעיקר אצל בני מכינות, אצל אנשים שרוצים להתגייס עם חברים, זה מאוד מושך אותם. זה גם עונה על הצורך שלהם של להיות לוחמים, וגם על הרצון להתגייס עם חברים.
ועומרי מוסיף: בעיקר השירות המשותף עם חברים, האחווה הזאת שיש בשריון, הרבה אנשים ששמעו מחברים, מהורים של ומלוחמים שהיו בעבר, והמורשת העמוקה של החיל, זה בעיקר. אני תמיד אומר למתגייסים שאם באמת הרצון שלך ללכת לסיירות ולהיות הלוחם הכי הכי הכי, שהכי נותן לך לתרום, אז אין מקום יותר טוב לתרום בו מאשר שריון, כי זה באמת החיל שעושה את המלחמה. אין מלחמה בלי טנקים ואין ניצחון בלי טנקים, ואם אתה רוצה לתרום באמת, אז זה להיות שם. וגם אני אומר לאנשים שאין יותר כייף מהחיל הזה. הכי כיף.
ויוני מציין: הייתי אומר להם שחיל שריון בעידן הנוכחי נותן מענה כמעט לכול סוג של מלש"ב. אם יש חבר'ה שמאוד מושך אותם המכונה – יש את הטנקים, אם יש חבר'ה שרוצים סיירות – יש את הפלס"ר, וחבר'ה שרוצים יותר לוחמת חי"ר – יש את הפלוגות המסייעות, זה נותן מענה לכול, והטנקים כבודם במקומם מונח. בסופו של דבר הם מהות החיל, נותנים מענה לכול סוג של אויב, ואני חושב שזה גם משהו שדי מושך. אותי זה משך לטנקים.
מסייעת זה בדיוק המקום בשבילי
עופרי שקל, מתגייס לשריון, למסייעת. אני יודע שהשריון הוא חיל חזק מאוד, והצבא שלנו הוא מאוד חשוב בלחימה, וזהו. האמת היא שלא הרבה מבקשים שריון ואני ביקשתי. יש לי בן דוד שהוא מט"ק ב-188, והוא מאוד הלהיב אותי על החטיבה, על החיל, והחלטתי שאני הולך על זה עד הסוף. אני רוצה מסייעת כי זה נראה לי כאילו מדהים. עשו לנו כנס בלטרון לפני שבועיים, דיברתי עם חיילים והבנתי שמסייעת זה בדיוק המקום בשבילי. האמת שאני לא רואה את עצמי בתוך טנק, אבל גם אם זה יהיה – אז אין לי בעיה, אני זורם.
לפני הגיוס למדתי בתיכון מגמת חינוך גופני, אני גם מדריך חדר כושר, זה מה שלמדתי, זה מה שהרחבתי, וגם אנגלית ברמה של חמש יחידות, ומתמטיקה. אני יודע שהמסייעת זה החי"ר של שריון, זה כוח מאוד חשוב גם בלחימה.
