עשור למלחמת לבנון השנייה – כך מתכנן צה"ל לגבור על ציידי הטנקים של חיזבאללה

המחיר הכבד ששילם השריון במפגש עם טילי הקורנט של חיזבאללה הוליד שינוי עמוק בטנק המרכבה. מההכשרה ועד הטכנולוגיה, השריונרים שיפגשו החמושים של נסראללה בסיבוב הבא מכינים להם כמה הפתעות. עשור למלחמת לבנון השנייה

 אמיר בוחבוט – אתר וואללה, 30 ביוני 2016

 

קיץ. שנת 2005. בזמן שישראלים רבים החלו בתכנון החופשה הקרובה בצימרים השונים בצפון, המטה הכללי של צה"ל, תחת אטימות בלתי מוסברת ברוח התקופה, החליט להניף את חרב הקיצוצים ולפגוע בחיל השריון, שנראה, או לפחות הרגיש כחיל מגושם וחסר תועלת נגד הטרור הפלסטיני.

באותם ימים, היה החיל שקוע עד הצוואר במשימות צבאיות רבות, שאף אחת מהן לא הייתה קשורה לטנק המרכבה – אחד מסמליו הגדולים של חיל השריון. למעשה, לוחמי החיל, שהיו עסוקים בעיקר במרדפים אחר מסתננים בגבול מצרים ובביצוע מעצרים והקמת מחסומים ביהודה ושומרון, ראו את טנק המרכבה הידוע רק מרחוק. היכולת הגופנית של לוחמי החטיבה, שנשמרה לאורך עשרות שנים, נעלמה בהדרגה עם הנסיגה מלבנון בשנת 2000 ופרוץ האינתיפאדה השנייה.

ואז פרצה מלחמת לבנון השנייה.

שיירות של טנקים עשו את דרכן על גבי המובילים בדרך לגבול לבנון, ואלו נזרקו ישר למים הקרים – היישר לאש החיזבאללה. נראה שהגיעה שעתו הגדולה של חיל השריון, דווקא אחרי שהמטה הכללי ניסה לבצע בו המתת חסד.

מזג האוויר הנפלא היווה זרז להגעתם של אלפי ישראלים ביום העצמאות ה-68 לביקור ביד לשריון, במוזיאון הרק"ם ובחניון זרוע היבשה אשר הוקם בסמוך. גם פקקי התנועה לא מנעו מהמבקרים להגיע עם ילדיהם וליהנות מהנוף ומהמוצגים הניבטים מכול עבר.

החיל היה שקוע עד צוואר במשימות הרבות. חיילי שריון באימון. צילום: דובר צה"ל

אחרי 34 ימי לחימה עקובים מדם, הדעות על מעמדו של טנק המרכבה היו חלוקות. מה שפגע בין היתר ביוקרתו של הטנק שהוכתר אז כטוב בעולם היה הקרב על הסלוקי, במהלכו עמדו המרכבות דוממות במקום, ונאלצו להמתין לפקודות של הדרגים הבכירים בצה"ל. כך נותרו חשופים לטילי הקורנט המתקדמים של החיזבאללה – זאת בניגוד לכל תורת הלחימה של צבאות מודרניים.

האש התחזקה, והחלה לכרסם בפלדה הצה"לית. הקושי להניע את הטנקים קדימה התגבר, שלא לדבר על איתור מקור האש. חטיבת הנח"ל אמורה הייתה להיות זו שאמונה על החיפוי תוך כדי הפעלת תצפיות אפקטיביות, אך לא בהכרח ידעה את "שפת הטנקים", ואיך לדבר עם מפקדי הטנקים השונים.

למרות המחיר הכבד בדמות החללים הרבים, ולמרות גמגומו של הדרג המדיני והפיקוד הבכיר בצה"ל בכל הקשור להפעלתם של הטנקים, הצליחו לוחמי השריון להגיע אל פסגת ההר, אך עשו זאת לאחר ששילמו מחיר כבד. מותם של חיילי צה"ל, ומראות הטנקים הפגועים, סדקו אז את המיתוס שליווה במשך שנים רבות את החיל הקשוח.

כבר לא מה שהיה – קורנט, מהטילים המתוחכמים של החיזבאללה

באותם ימים, על גבול לבנון נע לו אחוז תזזית סגן אלוף ברוך מצליח, ראש ענף מיגון בפרויקט טנק המרכבה במשרד הביטחון. מצליח, מהנדס מכונות ומהנדס תעשייה וניהול וכן נושא פרס ביטחון ישראל בעבר, ניסה להבין מה בדיוק קרה בוואדיות ובנקיקים בדרום לבנון. טילי החיזבאללה שמצאו את מטרתם ופגעו בטנקים פגעו ביוקרה ובמעמד של מצליח.

ולכן הוא רצה לדעת הכול. מבלי לפספס אף פרט. הוא אסף לחיקו כל פרט אשר מצא, כדי להבין את הסיפור לעומקו וכדי לדעת מה בדיוק התרחש בארץ הארזים. לאורך 34 ימי הלחימה, כשטילים ורקטות נופלים מסביבו, תחקר מצליח באופן אישי 59 אירועים שונים וכששמע את הפרטים שהגיעו מהשטח לבו נקרע.

תיחקר את כול הפגיעות בטנקים. ראש מנת"ק תת אלוף ברוך מצליח. צילום: דרור עינב

לוחמי השריון לחמו בגבורה, הפגינו אומץ לב ואחווה נדירה. חודשים אחרי המלחמה זכו הבולטים שבחיל ל-41 עיטורים וצל"שים שונים, כשמעל כולם בלט סיפורו המופלא של סרן חנוך דאובה, מפקד פלוגה א' מגדוד 53, שיצא למשימת חילוץ בטנק יחיד נגד כל הסיכויים, כדי לחלץ לוחם מגדוד הסיור של חטיבת הצנחנים שנפגע בצורה קשה בבינת ג'בל. עד לימים אלו, יש הטוענים שדאובה יצא למעשה למשימת התאבדות.

אף על פי שהטנק שעליו פיקד נפגע מחמישה טילי נ"ט, ואף על פי שהוא ולוחמיו נפגעו מרסיסים כתוצאה מכך, המשיך דאובה בנחישות מדהימה עד שהצליח להשלים את המשימה, כל זאת כשלכל אורכה חסם במו ידיו דימום של אחד הלוחמים בטנק. בעקבות זאת, זכה לעיטור העוז – העיטור השני בחשיבותו בצה"ל.

מרכבה 4 במתאר צפוני. צילום: מיכאל מס

 

עדויות החיילים שאספתי לאחר המלחמה מלוחמי השריון השונים היו צורמות ומבעיתות. החיילים פגשו בטנקים לראשונה ימים ספורים לפני הכניסה ללבנון; חלק לא ידע כלל איך לממש את תורת הלחימה של החיל וחלקם עמדו חשופים לאש החיזבאללה בדרך קבע, לעתים לפרק זמן של יותר מ-24 שעות, ובכך הזמין את האויב לשגר טילי נ"ט מדויקים. בנוסף, לא נעשה שימוש במדוכות העשן שעל גבי הטנקים ורשימת התקלות הייתה ארוכה ומחפירה. אין זה סוד – הלוחמים נשלחו למערכה ללא הכשרה משביעת רצון, וזה עוד בלשון המעטה.

מנתונים שהגיעו לידי וואלה! NEWS, עולה כי במהלך מלחמת לבנון השנייה נפגעו 47 טנקים מטילי נ"ט. ב-24 מקרים, הטילים אף הצליחו לחדור פנימה, כשמרבית החדירות הקטלניות היו כתוצאה מפגיעה בתחמושת הנמצאת בבטן הטנק. 24 לוחמי שריון נהרגו בקרבות השונים, 18 מתוכם בחמישה אירועים שונים.

למרות החללים הרבים והמראות הקשים של הטנקים הפגועים, תחקירי החיל והניתוחים ההנדסיים הצביעו על נקודות אור רבות באיכות טנק המרכבה. למעשה, במקרים רבים המיגון היה זה שהציל חיים. במלחמת יום הכיפורים למשל, השתתפו 2,200 טנקים בלחימה. 800 מתוכם נפגעו מטילי סאגר, RPG ופגזי טנק. 1.7 חיילים נהרגו בממוצע על ידי הטילים שחדרו את הטנקים. במלחמת לבנון השנייה השתתפו כ-400 טנקים, מהם נפגעו 47 על ידי טילי נ"ט מסוג קורנט וRPG- בעלי כושר חדירה הגבוה פי שלושה מטילי הנ"ט בשנת 1973. חייל אחד נהרג בממוצע על ידי טילים שחדרו את הטנקים, דבר שמצביע על עלייה בחוזקם של הטנקים לבלום את טילי הנ"ט של כוחות האויב.

  

מאז, הרבה מים זרמו בנהר. צה"ל יצא למסע ארוך, שכלל אימונים והחזרת הכשירות. פס הייצור של טנק המרכבה התרחב, ואליו התווסף מרכיב משמעותי: מערכת מעיל רוח – מערכת הגנה אקטיבית ראשונה מסוגה בעולם, המאפשרת הגנה על הטנק מפני הטילים המתקדמים בעולם, הכוללת בתוכה מכ"ם מתוחכם המזהה את האיום, ומשגר לעברו כדוריות המסיטות את הטיל ממסלולו.

הקצין הצעיר, סגן אלוף ברוך מצליח, התקדם מאז בסולם הדרגות, מונה למהנדס הראשי של פרויקט המרכבה ולימים הפך לראש מנהלת פרויקט המרכבה במשרד הביטחון. תחקיריו על גבול לבנון בקיץ 2006 הפכו לצלקות בלבו, אך גם לתוכנית עבודה מסודרת.

השילוב של המערכת המתקדמת והחדישה, יחד עם רמת הכשירות הגבוהה של חיל השריון ושיפורי מיגון נוספים שנעשו על הטנק המורכב ממיליון וחצי פריטים שונים, השכיחו את הפערים של מלחמת לבנון השנייה. כן, תמרורי האזהרה מנצנצים מעת לעת. תזכורת כואבת ליכולות של חיזבאללה ניתנה ב- 28 בינואר 2015. חוליית נ"ט של חיזבאללה התמקמה בטווח של חמישה קילומטרים – קצה גבול היכולת של טיל הקורנט – ושיגרה חמישה טילי נ"ט לעבר שיירה של גדוד צבר, שעלתה אל הר דב. המ"פ, רס"ן יוחאי קלנגל וסמ"ר דור ניני ז"ל, אשר נסעו ברכב לא ממוגן, נהרגו במקום. ההתקפה על השיירה התרחשה בזמן שבפיקוד צפון ידעו היטב על כך שחיזבאללה מחפש דרך להגיב על חיסול ג'יהאד מורנייה שיוחס לישראל.

למלחמה הבאה הם כבר יגיעו מאומנים ובעלי ניסיון. חיילי החיזבאללה. צילום: רויטרס

 

במלחמת לבנון השלישית, אם אכן תפרוץ, יגיעו לוחמי חיזבאללה חמושים בטילי נ"ט רבים מאוד, כשהם מאומנים ובעלי ניסיון מבצעי רב מהלחימה בסוריה נגד ארגוני ההתנגדות השונים ובראשם דעאש. התכסית הטופוגרפית של דרום לבנון, הסבך ובניית בסיסי הצבא של חיזבאללה במרחב האורבני, יהיו המכשול העיקרי עבור טנקי המרכבה. לאחר מכן יגיעו 'ציידי הטנקים' של חיזבאללה שמבינים היטב כי עוצמתו האדירה של צה"ל ביבשה תלויה בעליונות של טנקים אלו, ויניחו את הכוונות של טילי הקורנט על נקודות התורפה של הטנק, ולצערנו יש כאלו.

"האויב יהיה נסתר כהרגלו וינסה לפעול בחשאיות רבה כדי להפתיע את התמרון של צה"ל", הסביר קצין בכיר מכוחות היבשה והוסיף. "נצטרך לשלב את מירב היכולות שלנו והמיומנות המקצועית כדי לאתר אותו ולהשמיד אותו במהירות, כשברקע ברור לכל המפקדים שבכל דקה שעוברת משוגרים עוד רקטות וטילים לעבר מדינת ישראל. זה אפילו לא יהיה משהו שקרוב למלחמת לבנון השנייה".

השיח על הטנק בעת הנוכחית הוא לא מקרי. ההיסטוריה חוזרת על עצמה. התעוזה המדינית והצבאית של רוסיה מטילה חשש גדול מאוד על צבאות המדינות באירופה החוששים לגבולות היבשתיים. גרמניה, שצמצמה בעשור האחרון את סד"כ הטנקים שלה מ-2,000 למאות בלבד, מקדמת בימים אלו את פרויקט טנק העתיד 'לאופרד 3'; מענה מובהק לטנק הרוסי 'ארמטה 14' שאמור להחליף את טנק ה-T-90. דרום קוריאה חזרה לפתח טנקים מחשש שצפון קוריאה תפתיע אותה והודו, שמפעילה קו ייצור של טנקי T-90, מנסה לפתח טנק עתידי ללא הצלחה יתרה.

אך מנגד עלולה ההיסטוריה לחזור על עצמה גם בצד הרע. הטרור הפלסטיני, שהתפרץ מאז חודש אוקטובר 2015, הכביד מאוד על גרף האימונים. המאמץ של צה"ל לעמוד באתגר הטרור הפלסטיני חייבו העברת גדודים סדירים רבים ליהודה ושומרון וכדי לאפשר את המשך האימונים הוחלט על גיוס גדודי מילואים.

במילים פשוטות: הקווים האדומים אותם חצה צה"ל לפני מלחמת לבנון השנייה בכל מה שקשור לאיכות האימונים וכשירות הלוחמים מוחשיים היום יותר מתמיד. דוגמה טובה לכך הוא גדוד 77 בפיקודו של סא"ל יפתח נורקין שעד לפני מספר שבועות פעל ברצועת עזה במסגרת פעילות ביטחון שוטף ובשבוע האחרון פועל בגזרת יו"ש. לא באמת ניתן להבחין האם סא"ל נורקיןהוא מג"ד שריון או חי"ר מאחר והוא נוסע בג'יפ וממלא את אותן משימות שממלא מג"ד חי"ר קלאסי. ההבדל ביניהם שכדי לשמור על כשירות גבוהה נדרש סא"ל נורקין לעלות על טנק בשטחי אימונים מוגדרים..

 

בנוסף לכך, דרגי מפקדי הפלוגות של צה"ל מעירים כל העת שיש להשקיע יותר בחיבור בין כוחות היבשה כדי ששום מערכת שליטה ובקרה על הכלים השונים ובחדרי הפיקוד לא יהוו מכשול בזמן אמת. האתגר בזמן אמת הוא איך מעבירים נתונים בין כוח לכוח כדי לחסל את האויב במדויק.

למרות החששות, משאיר אחריו קצין שריון ראשי תא"ל שמואל אולנסקי, שסיים השבוע את תפקידו, חיל מאומן מאוד, שמשמעותו בקרב כוחות היבשה ברורה מאי פעם.

עוצמת האש של הטנק וכושר התמרון שלו, הפכו אותו לכלי הכי מבוקש באימוני צה"ל. יחד עם זאת, הפנימו בחיל השריון כי ללא שמירה על עליונות הטנקים, במערכה הבאה יתקשה צה"ל לפרוץ את מערכי ההגנה של חיזבאללה ויש לא מעט כאלו, והפעם גם איכותיים במיוחד. לשם כך, נשמרה רמת אימונים גבוהה מאוד והוטמעו טכנולוגיות חדשות ושיפורים בטנקים, שחלקם מוגדרים כ"הפתעות" לחיזבאללה.

 

הצצה ליכולותיו הגבוהות קיבלנו במבצע "צוק איתן". טנק המרכבה סימן 4. צילום: רמי גלבוע

הצצה ליכולות הגבוהות של המרכבה ניתנה לנו במבצע "צוק איתן". באחד הסרטונים שהפיץ החמאס, בו נטען כי טיל נ"ט מסוג RPG 29 פגע בהצלחה בטנק מרכבה. בניגוד לטענה זו, תחקיר צה"ל העלה נתון הפוך. הטיל שוגר ממבנה לעבר טנק שעמד ברחוב צדדי בבית חנון. שנייה לאחר שיגור הטיל מטווח של כ-160 מטרים, הופעלה מערכת "מעיל רוח" ובחלל הטנק נשמעה מערכת הכריזה צווחת "טילים טילים". המערכת זיהתה ויירטה את טיל הנ"ט של החמאס בהצלחה, כשברקע נורו יריות מנשק קל וכן פצצות מרגמה ורקטות אותן המכ"ם קלט וסימן כלא מאיימים.

זמן קצר לאחר מכן, החליט מפקד הטנק להפעיל את "הבא תותח" – פעולה המכוונת את התותח אל מקור הירי לפי חישוב ותיאום עם המכ"ם, ולאחר מכן שיגר פגז שפגע בחוליה שירתה את הטיל לעברו. הטכנולוגיה בצירוף החימושים השונים – פגזי "חצב" (חודר לתוך מבנים ומתפוצץ) ו"כלנית" (רב תכליתי) – הגדילו את רמת הקטלניות של הטנק.

החידוש האחרון בטנקי המרכבה בעלי מערכת "מעיל רוח" הוא החידוד הטכנולוגי של מערכת זו. "אם במלחמת לבנון השנייה לא ידעו מהיכן הגיע הירי אל עבר הטנקים, כיום יודע הטנק לירות פגז לעבר היורה של טיל הנ"ט – עוד לפני שהטיל מתקרב אל הטנק – וכל זאת ברמת דיוק גבוהה מאוד", הסביר קצין בכיר בקרב כוחות היבשה והוסיף. "הטנק הנוכחי הוא הקטלני ביותר שהיה לצה"ל. זה מה שנקרא להתאים את יכולת הטנק לסביבת הלחימה. זו אחת התשובות לאויב נעלם. יכולת ההתקפה של הטנק השתפרה ובמלחמה הבאה זו תהיה אופרה אחרת. זו מהפכה של ממש בזמן התגובה, בדיוק ובכל הקשור לפעולה אוטומטית. להשמיד את החוליה עוד לפני שהטיל הצליח להתקרב אל הטנק, אין לכך שום מתחרה בעולם"