המגדל שימש בעבר כנקודת תצפית וירי אשר שימשה את הבריטים והירדנים ששלטו ממבנה המשטרה. המגדל, כפי שהוא היום, הוא פרי יצירתו של האמן דני קרוון.
הקירות במגדל עשויים מ-12 טון פלדה. בקירות עצמם ניתן לראות חורים גדולים – פגיעות אמיתיות של טילים נגד טנקים.
בכניסה לנקודה זו חווה המבקר חוויה רגשית חזקה. כל המבקרים, ללא יוצא מן הכלל, נכנסים למגדל דמעות השריון עם ראש מורכן בלי שיתבקשו לכך לפני. לא במקרה נכנסים כך, המבקר בנקודה זו לוקח חלק פעיל בו הוא בדרך פיזית מרכין ראש לזכרם של הנופלים ובכך מוקיר.
ממעלה המגדל זולגות טיפות מים, הנקוות למעיין החיים בתחתית המגדל – המעיין מסמל את החיים שציוו לנו הנופלים במותם ואת הניגוד בין האובדן לחיים. טיפות המים מסמלות את צער המשפחות השכולות, החברים המפקדים.
אחד הרעיונות העומדים בבסיסה של יצירת אומנות זו הוא, שכאשר המבקרים יביטו מבעד לחלונות – המדומים לאפיסקופים של טנק – הם יראו את דמותם המשתקפת באופן שבו הם נראים בוכים, כאות הזדהות עם המשפחות השכולות
עם הזמן, ובשל שילוב החומרים, נוצרה בנקודה זו חלודה – אותה הוחלט להשאיר כפי שהיא על מנת לסמל פצע פתוח שלעולם לא יגליד, כאב השכול שלדיראון יישאר.
