שער הגבורה

 

"הגיבור באמת,                                         

בעבור טוב,

סובל ופועל,

מוסר עצמו בסכנת מלחמה,

למען הצלת הכלל"

שער הגבורה נפתח בציטוט זה של הפילוסוף היווני אריסטו, התוהה מיהו הגיבור האמיתי. הסיבה לכך היא שלשיטתו של אריסטו, הגיבורים שלנו הם החיילים שלנו – הם אלו שיעשו הכל כדי להגן על מדינת ישראל.

בסיור בשער הגבורה מסתייע המבקר בחושים נוספים. זוהי חוויה מיוחדת עבור המבקרים והיא מוסיפה ממד נוסף המעצים אותה.

האווירה:

הרצפה: רצפת שער הגבורה עוצבה כ"רצפת צריח", זו שעליה עומדים החיילים בטנק.

נר: נר הזיכרון הדולק מדי יום מפיץ ניחוח מעט שרוף מעט , המזכיר ריח של פנים הטנק.

צפיפות: יחסית לשאר נקודות ההדרכה באתר, שער הגבורה צפוף יותר, בדומה לתחושה בתוך טנק.

חושך: שער הגבורה חשוך מעט – התמונה הראשונה שנראה לקוחה מקרב במלחמת יום הכיפורים, מהקשות ביותר בתולדות המדינה שבה היתה ישראל תחת איום קיומי. לחיל השריון סיפורי גבורה רבים ממלחמה זו.

התקרה: בניית התקרה בשער הגבורה לא הושלמה, כדי לסמל את נפילתם בטרם עת של יקירינו.

אם נחבר את האותיות הראשונות על אודות האווירה במקום, נקבל אקרוסטיכון היוצר את המילה "הנצחה".

בחדר זה מוצגים על גבי שמונה מסכים שקפים עם תמונותיהם של כל חללי חיל השריון, המשתקפות בתמונות משדה הקרב. בנקודה זו נכיר יותר את החלל, כיצד נראו פניו ובאיזה גיל נפל.

כל התמונות מוצגות בשחור-לבן, גם כאן על מנת להדגיש את היותם כל הנופלים שווים במותם. משך הצפייה בכל התמונות המוצגות: כשלוש שעות.

במהלך המצגת יופיע, במקום תמונתו של הנופל ופרטיו, רק סצל חיל השריון. מדובר בעיקר בלוחמים מימיה הראשונים של המדינה, חלקם עלו ארצה לאחר ששרדו את השואה אך לא היתה להם משפחה שתנצור את זכרם. חיל השריון זוכר גם אותם.