חייל טוב
בעז נוימן, הוצאת זמורה- ביתן, 2001, 197 עמ'.
סיפורו של מט"ק בגדוד 74 של חטיבה 188. הסיפור מתחיל מהחוויות של הגיוס, הטירונות והמקצועות בדרום, הצמ"פ ברמת-הגולן, קורס מפקדי הטנקים ותקופת שירותו כמפקד צעיר בפלוגה מבצעית בלבנון ובעזה. בשפה עשירה וראיה ייחודית מביא בעז נוימן את מחשבותיו והרהוריו על חברות, גבריות, דילמות פיקודיות והתבגרות.
"כולם התרגלו לרעיון שאני חייל. חשבתי שזה ייקח יותר זמן. אני יוצא הביתה. לפעמים לוקחים אותי מהתחנה המרכזית אם אני חוזר מאוחר ואין אוטובוסים. אף אחד לא מתרגש. זה מקום העבודה שלי. אבא עובד בבנק. אמא עובדת בבית הספר. שולחת אותי על מדי א' ורואה אותי חוזר על מדי א'. היא לא רואה אותי על מדי ב'. אני עובד בצבא. יש לי רובה. יש לי טנק. הם המקצוע שלי. אני כבר לא עניין גדול. הצבא מפסיק להיות מקום מפחיד ומסתורי. אף אחד לא מתרגש. עובדי הניקיון מפנים את הזבל של העיר. אני מחורר מטרות קרטון. אנשים עושים כסף בבורסה. מניילן את פק"ל החירום. ילדים הולכים לבית הספר ולומדים שברים. יורה פגז מעיך. נער ונערה עושים אהבה. עמית מת. הדוור מחלק את הדואר. מקלף תפוחי אדמה במטבח הגדודי תחת עיניו הבוחנות של הרס"ר."
בעז נוימן מלמד היסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל- אביב.
ספריו האחרים: תשוקת החלוצים (2009), להיות ברפובליקת ויימאר (2007), נאציזם (2007), ראיית העולם הנאצית (2002).
"כמי שעבר חוויות דומות (גיוס לשריון, מסלול, הגעה לגדוד וכד') הספר הוא חוויה די מטלטלת. התחושה שלי הייתה שמישהו זכר במקומי דברים שכבר שכחתי מהיום-יום הצבאי המתיש, וכתב מהם ספר. הריאליזם פשוט מדהים. אין טיפה של הגזמה או הפחתה מעוצמת האירועים, בדיוק כמו שהם. ספר נהדר ומומלץ בחום". (בר פלד, קיבוץ דפנה).
