כריכת הספר "ממני תראו וכן תעשו, על דוגמה אישית בשדה הקרב.
מחבר: אלישיב שמשי, הוצאת מודן הוצאה לאור וצה"ל הוצאת "מערכות", 2016,264 עמ', כולל הערות, מקורות ומפתח השמות, כריכה קשה,
מבוא (מתוך הספר)
הנהגת חיילים תחת אש במשימות המסכנות את חייהם מהווה מבחן מנהיגותי מהמעלה הראשונה, ולכן האיכות של מפקדי השדה והדוגמה האישית שהם נותנים לחייליהם הן המניעים העיקריים להצלחה בשדה הקרב.
ספר זה עוסק בדוגמה האישית של מפקדי צה"ל בשדה הקרב ובהשפעתה על רוח הלחימה של הלוחמים ועל הצלחתם בקרבות. בתהליך ניתוח הקרבות הנסקרים בספר עיינתי בחומרים רבים כדי להגיע ככל האפשר לחקר האמת. רק לאחר שתמונת הקרב הייתה נהירה לי בחנתי עד כמה השפיעה הדוגמה האישית על ההצלחה של כל אחד מן הקרבות. התברר שהדוגמה האישית חשובה בכל רמות הפיקוד, אך ברמות הפיקוד הנמוכות יש לה חשיבות קריטית במיוחד, מכיוון שמפקדים ברמות הנמוכות נדרשים לשמש דוגמה אישית ללוחמים בקרבות ובהפוגות שביניהם והשפעתם על התנהגות הלוחמים היא מידית.
בספר מובאים קרבות בהם מפקדים צעירים הנהיגו לוחמים במצבי לחץ ובערפל קרב. לעיתים לא היה למפקדים זמן להסביר ללוחמים את המהלכים שהם עומדים לבצע, והיו מקרים שהלוחמים התקשו להבין את מה שנאמר להם בהמולת הקרב, ובכל זאת הם המשיכו להילחם כשהם רואים את מפקדם ופועלים כמוהו. היו קרבות קשים שבהם נדרשו אומץ לב וכוח רצון אדירים כדי להתגבר על האויב, ודי היה בקומץ לוחמים ששאבו כוחות פיזיים ונפשיים מן הדוגמה האישית של מפקדם, והם הכריעו את הקרב.
בקרבות שהבאתי כדוגמאות בחרתי מפקדים שהגיעו לצמרת הפיקוד של צה"ל כמפקדי פיקודים מרחביים וחלקם אף רמטכ"לים, זאת במטרה לבחון כיצד הם תפקדו תחת אש כקצינים צעירים. בניתוח הקרבות שעליהם פיקדו המפקדים הבכירים כקצינים צעירים התברר שבלטה אצלם במיוחד הדוגמה האישית שגרמה להצלחתם בשדה הקרב – הם שימשו מופת ללוחמים שתחת פיקודם. כבר אז בלטו ביכולותיהם, ומפקדיהם ופקודיהם העריכו שהם עתידים להגיע לצמרת הפיקוד של צה"ל.
רב-אלוף רפאל איתן (רפול) לחם כמ"פ צנחנים במבצע כינרת בקרב על מוצב השפך. רפול הנהיג את פלוגתו בתנאי קרקע קשים, נסך ביטחון בלוחמיו ועודד אותם בתנועה המפרכת אל היעד ובלחימה על היעד המבוצר. הוא הסתער מול אש אויב בראש לוחמיו עד להשלמת המשימה, תוך גילוי אומץ לב ומתן דוגמה אישית, גם לאחר שנפצע קשה במהלך כיבוש היעד.
אלוף אריאל שרון (אריק) לחם במלחמת העצמאות כמ"מ חי"ר בקרב לטרון. בגלל פיקוד כושל ושיקול דעת מוטעה של הרמות שמעליו הפכה התקפת לילה יזומה לקרב היחלצות ונסיגה באור יום בתנאים קשים. חרף הנפגעים הרבים ניהל שרון לחימה עיקשת והנהיג את הלוחמים בקרב נסיגה בתנאים קשים של שטח נחות, מזג אוויר שרבי ומחסור במים. הוא שימש דוגמה אישית ללוחמיו ולמרות פציעתו הקשה גילה חוסן פיזי ונפשי, קרא נכון את הקרב וחילץ את הכוח עם הפצועים מן התופת הנורא.
אלוף משה בר-כוכבא (בריל) לחם במלחמת סיני כמ"פ טנקים בחטיבה 7 בקרב על מוצב הסכר. בריל חתר למגע עם האויב והשלים את המשימה בנתונים קשים שבהם רוב הטנקים שלו נפגעו. טעות בכיוון ההסתערות שיבשה את התוכנית הגדודית וסיכנה את השלמת המשימה, אך בר-כוכבא התגבר על הטעות, הסתער על האויב בראש הכוח שנותר מן הפלוגה כשהוא משמש מופת ללוחמיו בעוז רוחו ובדבקותו במשימה.
רב-אלוף דוד (דדו) אלעזר שימש במלחמת העצמאות מ"פ עתודה של חטיבת הראל בקרבות על משלטי בית נובא שממזרח ללטרון. דדו התייצב עם פלוגתו באגף המזרחי של המשלטים ברגע קריטי וקבע עובדות חשובות בשטח. הוא פעל בהתאם לכוונת הרמה הממונה, הנהיג את פלוגתו בחוכמה ובקור רוח, גילה הבנה רחבה של שדה הקרב ומילא את תפקידו תוך גילוי יוזמה ומתן דוגמה אישית ללוחמיו.
ארבעת המפקדים האלה ומפקדים נוספים שהקרבות עליהם פיקדו מנותחים בספר, מלמדים עד כמה משפיעה הדוגמה האישית של המפקד על תפקוד הלוחמים שתחת פיקודו. חלק מן המפקדים הקרינו מנהיגות טבעית, חלקם הנהיגו באמצעות פנייה לשכל הישר ולמחויבות. אלה וגם אלה היו מפקדים צעירים שהביאו להישגים מרשימים בשדה הקרב.
במשך כל ההיסטוריה של מלחמות ישראל בלטו מפקדים שהיוו מופת ללוחמים בקרב – החל בשופט המקראי גדעון בן יואש שקרא ללוחמיו לפני הפשיטה הלילית על מחנה מדיין: "ממני תראו וכן תעשו".
