"נוע נוע! סוף."

"נוע, נוע! סוף."

אורי בן-ארי, מערכות , 1998,

המאבק על תפיסת ההפעלה של השריון בשדה הקרב ועל מקומו בין חילות היבשה של צה"ל, הוא הלוז בספרו של אורי בן-ארי "נוע נוע! סוף".

בתקופה שלאחר מלחמת העצמאות התעלם הפיקוד הבכיר של צה"ל מלקחי הפעלת השריון במלחמת העולם השנייה, ודבק בתפיסה שלפיה השריון הוא אך ורק גורם אש המסייע ליחידות חיל הרגלים. אורי בן-ארי מתאר בלשון צבאית ולעתים מחוספסת את מסלול שירותו בשריון ואת מאבקו האישי לשינוי תפיסה זו. הוא מוביל את הקורא דרך תיאור האירועים בדרך הרצופה 'מלחמות יהודים' עד למהפך בעקבות מלחמת סיני (1956). הניצחון המהיר של צה"ל במערכה זו הושג במידה רבה כתוצאה מן התעוזה, התנופה והמקוריות בהפעלת חטיבה 7, שעליה פיקד אורי בן-ארי. הישג זה העניק לשריון את הבכורה בין הכוחות המסתערים בצה"ל והביא לעיצובה של תפיסת הלוחמה המשוריינת במסגרת הקרב המשולב, כפי שהיא תקפה, בעיקרה, עד עצם היום הזה.

תת-אלוף (מיל') אורי בן-ארי נולד בשנת 1925 בברלין, גרמניה. עלה לארץ ישראל כנער בפברואר 1939. במלחמת העצמאות שירת כמ"פ וכמג"ד בפלמ"ח בחזית ירושלים ובחזית הדרום. במלחמת סיני פיקד על חטיבה 7, חטיבת השריון הסדירה היחידה של צה"ל. לאחר שימש מפקד גייסות השריון ועסק בהפקת הלקחים, בגיבוש תורת הלחימה המשוריינת ובהטמעתה. במלחמת ששת הימים פיקד על החטיבה המשוריינת "הראל" שפעלה מצפון לירושלים ותרמה להכרעת הקרב על העיר על ידי כיבוש שטח המפתח תל אל-פול וחסימת עתודות השריון הירדניות. במלחמת יום הכיפורים שירת כסגן מפקד פיקוד הדרום במערכה נגד הצבא המצרי.

על אורי בן ארי

שנת לידה – 1925
נולד בברלין גרמניה
דרגה אחרונה – תא"ל
מפקד גי"ש: דצמבר 1956 – יולי 1957.

אורי בן ארי

תא"ל (מיל') אורי בן ארי שימש מפקד השריון (בדרגת אל"ם) מ-23.12.56 עד 21.7.57, בתקופת בנייתו של חיל השריון לאחר מבצע "קדש" והפיכתו לחיל מרכזי בצה"ל. אורי בן ארי, חסיד לוחמת השריון, העניק לחיל השריון תעוזה, תנופה, מקוריות וניידות שהפכו לאבני יסוד בתורת הלחימה של השריון. הוא נימנה עם בכירי מפקדי גייסות השריון וממניחי היסודות לתורת הלחימה של השריון צה"ל. בתקופת שירותו כמפקד גייסות השריון הופקו ויושמו לקחים אופרטיביים ותורתיים מקרבות מבצע "קדש" וגובשו תורת הלחימה ומבנה עוצבות הלחימה של השריון של צה"ל.

בן ארי, יליד גרמניה 1925, עלה ארצה עם עליית הנוער ב-1939, התחנך בקיבוץ עין-גב והיה חבר קיבוץ מעגן מיכאל. ב-1947 מונה למפקד פלוגה בפלמ"ח. ב-1948 מונה מ"פ וסגן מפקד גדוד בחטיבת "הראל" שלחמה במבואות ירושלים. ב-1951 מונה לסגן מפקד חטיבה 7, החטיבה המשוריינת של צה"ל. ב-1956 מונה למפקד חטיבה 7 ובפיקודו לחמה החטיבה בהצטיינות במערכת סיני ובצעה מפנה בתפיסת הלוחמה של השריון וצה"ל, תוך שהיא מתחילה בקו הירוק, פורצת, מבקיעה ושועטת במרחבי סיני ומכריעה בציר המרכזי את הצבא המצרי.

ב-1957 מונה מפקד גייסות השריון ואחר כך פרש מצה"ל. במלחמת ששת הימים שב לשרות מבצעי ונתמנה למפקד חטיבת מילואים שריון "הראל" שלחמה בגזרה הירדנית. במלחמת יום הכיפורים נתמנה סגן מפקד פיקוד הדרום, והועלה לדרגת תת-אלוף.

אחרי! – פקודת הקרב שיותר מכל פקודה אחרת היא תמצית כושר המנהיגות של המפקד, הייתה זה מכבר למיתוס ישראלי. נותן הפקודה חייב להיות בטוח כי לוחמיו אכן יסתערו עמו וכתף אל כתף יבצעו את המשימה המוטלת עליהם. היענות הלוחמים חייבת לנבוע מתוך אמונם בו ומתוך ביטחונם כי שקל את תוכנית הקרב על כל צדדיה, כי חייהם יקרים לו וכי יש מחיר לניצחון. אחרי! – ספרו של אורי בן ארי, המוכר ללוחמי תש"ח כאורי בנר, מפקד פלוגה בקרב על ירושלים במלחמת העצמאות, מתמקד בתיאור חלק מן הקרבות המכריעים, החשובים ביותר שבהם השתתף ושעליהם פיקד, ושיחד עם קרבות אחרים חרצו את גורלה של ירושלים. ביניהם הקרב על קולוניה – משלט שמנע את תנועת השיירות לעיר; הקרב המר על נבי סמואל; כיבוש מנזר סן-סימון במטרה לאחד את שכונות ירושלים; ההסתערות הקשה מכולן בכיבוש "המסרק" ובית-מחסיר, ועד לקרב שהפך לסמל המלחמה על ירושלים – הקרב על הר ציון: על ההר, השער והחומה. התיאור נמסר מנקודת המבט האישית של המחבר-המפקד ואין בכוונתו לגולל פרקים בהיסטוריה צבאית אובייקטיבית. ללוחמים אחרים שהשתתפו באותם קרבות עשויה להיות ראייה שונה – גם לגבי עצם העובדות. הוא מבטא תהיות ושאלות נוקבות לצד הרהורים ולקחים, מחשבות ורגשות של מפקדים ולוחמים בטרם קרב, בהמתנות האין-סופיות, ברגע מתן הפקודה "אחרי!" תוך כדי הסתערות, בסיומו של קרב וליד קבריהם הפתוחים של אחים לנשק.

אורי בן ארי 1925 – 2009 היה תת אלוף, מפקד גייסות השריון, דיפלומט וסופר ישראלי. אורי בן ארי נולד בשם היינץ בנר ברובע שנברג בברלין, גרמניה, במשפחה יהודית. בהיותו בן שש התגרשו הוריו, וכעבור שנתיים נפטרה אמו. במארס 1939 עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער והתחנך בקיבוצים עין גב ומעגן מיכאל. אביו, יחד עם מרבית בני משפחתו, נספה בשואה. אורי בן ארי התגייס לפלמ"ח בשנת 1946, לחם במסגרת הפלמ"ח והתקדם במדרג הדרגות. במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות, היה מפקד פלוגה בחטיבת הראל וזכה לכינוי "מלך הפורצים". לאחר מכן מונה לסגן מפקד הגדוד השביעי של הפלמ"ח בחטיבת הנגב. ממייסדי גייסות השריון ותורת השריון בצה"ל. במבצע קדש ב-1956 היה מפקד חטיבה 7, חטיבת השריון הסדירה היחידה בצה"ל. בשנת 1957 מונה למפקד גייסות השריון אך נאלץ לפרוש מצה"ל לאחר שאחד מפקודיו, חייל שנשפט על גניבה, טען שבן-ארי ידע על כך והעלים עין. ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, העמיד בפני בן ארי את הברירה: לעמוד לדין או לפרוש מצה"ל, ובן ארי בחר לפרוש. לאחר פרישתו מצה"ל נמנה עם כוחות המילואים וכיהן כמנכ"ל הוצאת א. לוין אפשטיין. במלחמת ששת הימים ב-1967 פיקד על חטיבת הראל, שהפכה לחטיבת שריון והשתתפה בקרבות על ירושלים והאזורים הסמוכים לה. במלחמת יום הכיפורים שירת, בדרגת תת אלוף, כסגנו של אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן (גורודיש). מאוחר יותר כיהן כקונסול ישראל בניו יורק. מספריו: "אחרי!", ספר אוטוביוגרפי על תקופת מלחמת העצמאות. "נוע, נוע, סוף!", ספר אוטוביוגרפי על תקופת מבצע קדש ועל גיבוש תורת השריון בצה"ל. "בטבעת החנק", הופיע בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספר על ילדים יהודים בברלין של שנות השלושים. ספרית מעריב שנת הוצאה: ינואר 1994

כתבות שפורסמו באתר יד לשריון
22 במאי 2016: השקה מכובדת של הספר "אורי ואני" לחצו כאן

07 בפברואר 2016: מורשתו של אורי בן-ארי מהדהדת שנים רבות בחטיבה 7 ותמשיך להדהד לחצו כאן
2 ביולי 2015: קריאת רחוב בירושלים על שם אורי בן-ארי

18 בינואר 2015: שש שנים לפטירתו של אורי בן ארי, שקיבע את השריון ככוח המרכזי בצה"ל בקרב היבשה

19 בינואר 2014: חמש שנים לפטירת תא"ל (במיל') אורי בן-ארי – מגדולי השריון וממעצבי דרכו

9 ביוני 2013: ירושלים כבר לא בידינו

2 ביוני 2013: למשחרר ירושלים אין זיקה לעיר

27 ביוני 2010: אורי בן-ארי הונצח באנדרטת חטיבת הראל בהר אדר

לעיון בסקירה על ספרו "נוע נוע! סוף." ראו תחילת הכתבה.

לעיון בסקירה על ספרו "אחרי" ראו כאן.

לעיון בסקירה על ספרו "בטבעת החנק" ראו כאן.

לצפייה בסרטון על עדותו על תקופת ילדותו בגרמניה ראו כאן.