סוסים אבירים
עמיעד ברזנר, הוצאת מערכות, 1999, 502 עמ' כריכה קשה
מלחמת סיני (1956) הייתה נקודת מפנה ושיא מבחינתו של חיל השריון הישראלי. החיל הוכיח במלחמה את יכולתו ההתקפית הלכה למעשה. תפיסת הפעלת הכוח של קברניטי צה"ל, שהעמידה את החי"ר ככוח היבשתי העיקרי – קרסה מול הישגי חטיבה 7 והשריון במלחמה, הישגים שהוכיחו כי הכוח המשוריין הוא כוח ההכרעה היבשתי העיקרי של צה"ל .
בספרו "סוסים אבירים" מתאר עמיעד ברזנר את תהליכי הבנייה וההתפתחות שעברו על חיל השריון בכלל ועל חטיבה 7 (המשוריינת הראשונה) בפרט, מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני – מתקופת השפל שבה לא יכול היה השריון להפעיל אפילו טנק אחד, עד למלחמה שבה פעלו שלוש חטיבות שריון, שהביאו לביטוי תפיסה שריונית התקפית, שהובילה את צה"ל לניצחון המכריע.
בספר מפורטת ההתארגנות של חטיבה 7, כוננותה ואף פעילות מבצעית ופעולות גמול שבהן השתתפה בתקופה זו.
המחבר עמיעד ברזנר ("חליל") – שירת במלחמת העצמאות בגדוד 9 – גדוד הפשיטה הממוכן, ומשנת 1952 שירת במשך כשלושה עשורים בחיל השריון בתפקידי פיקוד ומטה. השתחרר מצה"ל בשנת 1980 בדרגת סא"ל. ברזנר הוא מוסמך אוניברסיטת תל-אביב במגמה להיסטוריה צבאית וקיבל תואר דוקטור להיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
הספר "סוסים אבירים" מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו ומהווה המשך לספרו "ניצני השריון", שיצא לאור בהוצאת "מערכות" בשנת 1995, ואשר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.
