סיפורו של גדוד

סיפורו של גדוד

יעל כ"ץ, בהוצאה עצמית ובעזרת הוצאת הקיבוץ המאוחד, 144 עמודים. שנת הוצאה: 1978

הספר "סיפורו של גדוד" מספר על גדוד 46 ומוקדש לזכרם של חללי הגדוד (הגדוד היה בחטיבה 401 בתקופת מלחמת יום הכיפורים). הספר יצא כפרסום פנימי

מיהו גדוד 46

מיהו גדוד 46? מתי הוקם? על כך כתב סא"ל עמי רדיין (כיום תא"ל במיל') ביולי 1971 והוא מובא כלשונו:

גדוד 46 אורגן כגדוד טנקים במחצית 1962 לא6חר שהוסב מגדוד מילואים לגדוד סדיר של החטיבה.

הגדוד התארגן במחנה נתן במתקני ימ"ח תותחנים. מפקד הגדוד היה סא"ל ולטר הנגבי. הגדוד מנה שתי פלוגות טנקים על בסיס שתי פלוגות טנקים שהועברו מגדוד אחר, פלוגת סיור חטיבתית ופלוגת טנקים מילואים. מפקדי הפלוגות בהתארגנות היו סרן יעקב הדר, סרן יעקב ואל, מפקד פלוגת הסיור סרן בן-ציון כרמלי, וסמג"ד וגנר (לאחר תקופה קצרה הוחלף סרן יעקב הדר על ידי סרן עמי רדיין).

לקראת סוף שנת 1962 הוחלף הפיקוד בגדוד על ידי סא"ל יצחק בן ארי. בתקופה זו השתתף הגדוד בתרגיל עוצבתי כגדוד סיור כשהוא מפוצל לשלוש פלוגות סיור על בסיס פלוגות הטנקים ופלוגות הסיור (מפקד החטיבה בתרגיל זה היה אל"ם אברהם אדן (ברן).

בגמר התרגיל העוצבתי הוחלף הפיקוד על החטיבה כאשר מפקד החטיבה התמנה אל"ם הרצל שפיר.

הגדוד התארגן וכבש לו מעמד בחטיבה תוך קשיים מרובים כבן חורג, על ידי שלושת האחים (הגדודים) הוותיקים. בשנת 1963 השתתף הגדוד בהצגת שריון ארצית בתל מורשת ובתחרויות חש"ן ובמסלולי בוחן צוות, מחלקה ופלוגה כשהוא מציג הישגים יפים וחלק ניכר מהמקומות הראשונים. ניתן להגדיר כי לקראת סוף 1963 הראה הגדוד כי הוא השתלט בצורה יפה על הכלים, הגיע לרמת אימון יעילה ורמה מקצועית גבוהה. יש לציין שבשנים1964-1963 נשאו גדוד 46 וגדוד נוסף ברוב ובעיקר הפעילות המבצעית אשר הייתה כרוכה בהפעלת מסגרות טנקים. בסוף שנת 1963 השתתף הגדוד בתרגיל עוצבתי בו גויסה גם פלוגת המילואים שמפקדה היה סרן אריה קרן (שסגן מפקד הגדוד היה בתקופה זו רס"ן יעקב זיסו ואת סרן יעקב ואל החליף סרן אברהם מדליה).

בשנת 1963 הפיקוד על הגדוד על ידי סא"ל אורי אורן שהיה מפקד תקופה קצרה בלבד, קיבל את הפיקוד על הגדוד סא"ל גדעון גורדון ואת הפיקוד על פלוגת הסיור קיבל רס"ן עמי רדיין במקום סרן כרמלי שהשתחרר. בתקופה זו התכונן הגדוד כשאר החטיבה לקראת התרגיל העוצבתי "תרגיל כפיר", בתרגיל השתתף הגדוד כאשר פלוגת הסיור הופעלה במשימות חטיבתיות ואוגדתיות. יש לציין כי הגדוד צוין על הישגיו הנאים מבחינה מבצעית והן מבחינת כשירות בתרגיל.

במלחמת ששת הימים השתתף הגדוד בקרבות הציר הצפוני תחת פיקודו של אל"ם אורי בר-און, במסגרת האוגדה של האלוף טל. הגדוד היה עתה גדוד פטונים והיווה את הגדוד הראשון של החטיבה החדשה שעמדה לקום. הקרבות שבהם השתתף, קרב ההבקעה בכיוון כרם שלום, משלטי רפיח עם חטיבה נוספת ולאחר מכם עם שתי חטיבות.

צילום מתוך הספר

על הספר

הספר פותח בהקדמה על הדרך שבה גובשה כתיבתו. פרקי הספר הם:

מלחמת ששת הימים

תקופת המח"ט/מג"ד אורי בר-און (מלחמת ששת הימים).

תקופת המג"ד אריה 9 ביולי 1967 – 9 באוגוסט 1968.

תקופת המג"ד עמוס 9 באוגוסט 1968 – 16 בנובמבר 1969.

תקופת המג"ד משולם רטס ז"ל 16 בנובמבר 1969 – 10 במארס 1971.

תקופת המג"ד גדעון 10 במארס 1971 – 28 ביולי 1972.

תקופת המג"ד גיא 21 ביולי 1972 – 5 בספטמבר 1973.

מלחמת יום הכיפורים

תקופת המג"ד שובל 5 בספטמבר 1973 – 8 במאי 1974.

תקופת המג"ד אלקן 8 במאי 1974 – 30 במאי 1975.

תקופת המג"ד עמית 30 במאי 1975 – 5 בספטמבר 1976.

תקופת המג"ד מתניה 5 בספטמבר 1976 – 25 באוגוסט 1977.

תקופת המג"ד נווה 25 באוגוסט 1977 – 3 בספטמבר 1978.

תקופת המג"ד אהרון 3 בספטמבר 1978 –

(לספר אין רשימת תוכן וחבל).

בכל פרק יש תיאור של הפעילות העיקרית של הגדוד באותה תקופה וסיפור הלחימה. עוד בכל פרק צילום פנים ותיאור קורותיהם של הנופלים בכל תקופה. בין לבין משולבים גם סיפורים כמו: "חטיבה מצרית במלכודת" – קרב שריון בסיני במלחמת יום הכיפורים מאת מרדכי ברקאי, שהתפרסם בעיתון דבר ביום 4 במאי 1974.

ההקדמה לספר

להלן ההקדמה כלשונה:

לכל התחלה יש סוף, לכל סוף ישנה התחלה.

ההתחלה שלנו – העלאת מורשת גדוד 46 בכתב הייתה כאשר מפקד האוגדה, פינקו, יזם ערבי מורשת בגדודים. "המג"דים של המלחמות" ירדו לסיני וסיפרו לחיילים את קורות הגדוד במלחמות. בגדוד שלנו ראו בכך הזדמנות טובה לטיפוח גאוות היחידה, והוקמה לשם כך ועדת תרבות בראשות הסמג"ד (שגב).

בחיפוש אחר חומר כתוב נפתחו מגירות ותיקים ישנים. באחת המגירות בשולחנו של הסמג"ד, נמצא תיק תפוח. כשפתחנו אותו גילינו דפים ועליהם שרטוטים של סמלים ושמות שונים. היו אלה הצעות שניתנו כנראה, בעת בחירת שם הגדוד וסימלו. מתי זה היה? לא ידענו.

מתחת לדפים אלה, מצאנו מחברת עבה ובה רשימות, קטעי ראיונות, שמות בלתי מוכרים כמו: יורם נוריאלי, יהודה כהן, גבי ורדי וכו' וכן תיאורי תקריות כפי שדווחו על ידי מ"פ קוברה. (זמן רב היה דרוש כדי להבין, כי קוברה אינו שמו של מ"פ, אלא של מעוז). חקירה קצרה העלתה, כי כשנתיים לפני כן החלה פקידת הלשכה דאז, רינה שטרן, לאסוף חומר במטרה להוציא חוברת על מורשת הגדוד. וכך החל מתגבש הרעיון להוציא חוברת מורשת.

ערב המורשת נערך בשק"ם עם שובל (המג"ד במלחמת יום הכיפורים) בלבד. אורי בר-און (מייסד הגדוד ומפקדו במלחמת ששת הימים) לא הגיע עקב טעות בתיאום. כשנכנס שובל לשק"ם, קם לקראתו קרול, הסַפָּר הוותיק, והשניים לחצו ידיים. רחש של התרגשות עבר בין החיילים. לחיצת ידיים זו, כאילו ביטאה את ההמשכיות, את הקשר בין הגדוד של אז לבינם היום.

ההקשבה הייתה מלאה, כאשר ההזדהות הגדולה ביותר הייתה עם הסיפור על ה"שיחה בשק"ם": חמש שנים קודם לכן, ישבו חיילים כמותם בשק,ם, לפניהם עמד האיש הזה, שמספר… אך אז, נשמעו לפתע "בומים" והחלה מלחמת יום-הכיפורים.

אחרי הערב הזה החלטנו להתחיל.

הכיוון היה בלתי מוגדר, במחשבה לשחות בתוך הזרם ולהפיק לקחים מן הפגישות הראשונות (הפגישה הראשונה הייתה עם גדעון אבידור, אשר נתבקש לענות על השאלות בסדר מוכן מראש, וחלילה לא לסטות מהנושא…) וכן להפיק לקחים מתגובות של חיילים, כגון זו של הקח"ש יוסי גליק: "יאללה, זה שהיה קצין חימוש אוגדה (אוחיון) היה פעם בגדוד שלנו, כמוני!"

ידענו כי לגדוד הייתה היסטוריה בתקופת טנקי האי-אם-אקס-13, נערכו פגישות עם המג"דים אורי אורן וגדעון גורדון, אולם הסתבר כי אותו גדוד פורק, חייליו הקימו גדוד אחר, ציודו פוזר והמשותף בין גדוד 46 הקודם לבין הנוכחי, הוא המספר בלבד. אך למען ההיסטוריה של המספר, החלטנו לייחד פרק לתקופה זו – תקופת האי-אם-אקס.

המסמך: "פרקי היסטוריה קצרים של גדוד 46" המובא בעמוד הבא, נכתב על-ידי עמי רדיין, כנראה בעת איסוף חומר על מורשת הגדוד שנעשה בשנת 71. דגש מיוחד הושם על סיפור מהלכי הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לעומת מלחמת ששת-הימים. על מהלכי פלוגות הגדוד במלחמת ששת=הימים, הוצאו חוברות וספרים, מפקדי הפלוגות רואיינו בעיתונים וכו', לכן בחרנו לספר את סיפור הפלוגות במלחמה זו במבט שונה.

על השנים האחרונות, למעט הפינוי בעקבות הסכם קמפ-דיוויד, לא ניתן להרחיב ולספר ולכן פרקים אלה מובאים בעיקר בתמונות.

מילות סיום בספר

לכל סוף יש התחלה, לכל התחלה ישנו סוף.

סוף של תקופה בחיי המדינה, צה"ל, השריון והגדוד – גדוד 46 עוזב את סיני. לא-עוד מרחבים של אין-קץ, בין רפידים לטסה, ביר-תמדה ואום-חשיבה. לא-עוד נסיעה מטורפת לטרמינל, להספיק לתפוס מקום טוב בתור של חלוקת הכרטיסים. לא-עוד חיים ביחידה קטנה בסופו של עולם.

…אך מי ייתן ולא עוד נצטרך לשוב אי פעם, לשם.

על ההוצאה עצמה

איסוף, עריכה ועימוד – יעל כ"ץ בהדרכתם של אלכסנדר סנד – מנהל הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד, אלי גלעד – הגרפיקאי הראשי של ההוצאה וראובן מעין מ"על המשמר". בעזרתם ובתמיכתם המסורה של יעקב רבין ורבקה פאר – ועד ההורים השכולים אשר הוקם במיוחד לצורך הוצאת הספר, רמה פלינט והמחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון, מיקי ובת-שבע מארכיון צה"ל, סרן בוקי מביטחון שדה בקריה ורבים מיוצאי הגדוד אשר עזרו כמידת יכולתם.

לכולם – תודה.

הכין וערך אל"ם (במיל') שאול נגר