במהלך הלוויה לאלוף אביגדור “יאנוש” בן גל, נשא דברי הספד מרגשים חברו הטוב האלוף (במיל’) יוסי בן חנן. “אחי הבכור” הוא כינה את יאנוש, “הפעם, יאנוש, אחי הבכור, אחיך הצעיר לא הצליח לחלץ אותך” !
אלוף (במיל’) יוסי בן חנן ,14 בפברואר 2016
יאנוש ידיד-נפשי, מזה חמישים שנה.
אני מרשה לעצמי לצטט את מאיר דגן שמכנה אותנו “אחים מתוך בחירה”, ולקרוא לך, כפי שקראתי לך בשיחות הנפש שלנו – “אחי הבכור”. הנך כזה בכל המובנים.
היום לא קראת עיתון ולכן אקריא לך חלק מהדברים שהופיעו הבוקר, בטור קצר ב”ידיעות אחרונות”, בחתימתי.
“יאנוש איננו!
קשה להיפרד מאח בכור, שהיה במשך 50 שנה, עמוד-תווך בחיי.
אלוף יאנוש בן-גל – קצין מבריק ומיוחד מהזן הנדיר של מצביאים שהשפיעו על צה”ל במשך שנות דור. סמל לתקומת ישראל.
ביום הפרידה מצאתי לנכון לשתף במעט את הכאב שאני חש כאשר נפרדים מיאנוש.
הוא היה אמיץ בקרבות ודמות סוחפת במכלול התפקידים שביצע בכל רמות-הלחימה והפיקוד בחיל-השריון ובצה”ל.
יאנוש, החבר המסור והנאמן עד תום שלנו, שהקנה לדור שלם את ערך אחוות-הלוחמים בדוגמא אישית מופתית. הלכנו אחריו תוך אמונה שבכל מצב ימצא את התושייה והתעוזה שבעטיין ננצח!
על כך שבמנהיגותו הייחודית כמפקד-חטיבה 7, הציל את הקרב בצפון רמת-הגולן והגענו בקרב-ההבקעה עד פאתי דמשק,יאנוש ראוי לתהילת-עולם!
כל השנה האחרונה לידך בקיסריה ובתל-השומר, בתפילות ליד הכותל המערבי וליד קברו של המלך דוד בהר-ציון, ובמערת-המכפלה, קראתי לעיתים קרובות את שירו של המשורר הדגול והאהוב עלינו ועליך, חיים גורי, “שמי דלקה”, מופיע בספרו החדש, ואני מצטט ממנו שלושה “בתים”.
“וְדַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם,
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ.
אַתָּה תִּמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת.
זֶה לֹא מְעַט.
מַשֶּׁהוּ בְּכָל זֹאת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ.
הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת. סַף הַחֲשֵׁכָה.
קָשָׁה לְדַעַת מִי יַעֲנִיק לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת
לוֹמַר, שֶׁכֹּה אֶחְיֶה, עוֹד מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא אָמַרְנוּ עַד עַכְשָׁו.
בְּקָרוֹב, כַּנִּרְאֶה, אֶתְבַּקֵּשׁ לְהִזְדַּכּוֹת,
אַף שֶׁרָצִיתִי עוֹד קְצָת עוֹד.”
אני מוסיף – אכן “רציתי עוד קצת עוד” קצת עוד מיאנוש אחי הבכור!
זה הסתיים לדאבון לבנו אתמול.
לאביטל היקרה – אשת לפידות! לא אמצא מילים לתאר את שעשית כאם ורעייה, כל השנים, בלידת הבנים ובגידולם, באהבה ובגיבוי שהענקת ליאנוש בכל! בבית החם, בדלת הפתוחה, במשפחתיות ובמסורת.
אני מבטיח שכולנו נהיה לך חומה-בצורה של רעות גדולה.
לכל הילדים, ובמיוחד לכם טוהר ועילי, אני מבטיח ש”דוד יוסי” ימשיך כתמיד להיות אתכם.
לאילנה אחותו הגדולה של יאנוש ולכל בני משפחת רפאלי, שתמיד הערכתי מאד, אני מבקש לומר כמה מילים: את אילנה ובנך קינן וכל ה”משלחת המשפחתית”, הגעתם ל”קרמינה” שבאוזבקיסטאן ומצאתם את קברה של אמכם, יונינה גולדלוסט, שנפטרה ב-1943, ונקברה בבית הקברות היהודי בעיירה ליד סמרקאנד. אנו, מאיר דגן ואני לא הצלחנו לעשות זאת במסענו לשם ב-1995. חיפשנו ולא מצאנו את הקבר.
נמצא הקבר, נמצאה המצבה, חודשה המצבה. זו הייתה “סגירת מעגל” שהייתה חשובה מאד ליאנוש. אנו כאן, בבית בקיסריה ובבית-החולים התרגשנו עד דמעות.
כאשר חזרתם והראיתם לנו את הצילומים של המצבה, יאנוש חש הקלה ושמחה, סיפרתם את הסיפור המופלא על מציאת מקום הקבורה, מקום ממנו החל המסע הגדול שלכם לכאן בשנת 1943. המסע שלכם, אילנה ויאנוש, היה מסע מפרך, מסע ארוך שממחיש את כל שעבר העם היהודי מ-1939, בסיפורה של משפחה אחת. אני מתפלל ובוטח שהמסע שלנו, ימשך עד קץ הדורות, כאן במולדתנו, הרבה גם בזכות מה שהעניק לנו יאנוש בן-גל.
הנה קרב הערב…
יאנוש, כאשר אמרת לי, ברשת הקשר, בעודי מוטל פצוע לצד הטנק בתל-שאמס וצביקה הנהג האמיץ מטפל בי: “אחיך יוציא אותך!” ידעתי שתעשה זאת. הפחת בי תקווה כאשר כמעט נואשתי. שלחת את הכוח בפיקוד יוני נתניהו מסיירת מטכ”ל שמצא אותנו, חילץ והציל אותי.
הפעם, יאנוש אחי הבכור, אחיך הצעיר לא הצליח לחלץ אותך!
מצדיע ומתגעגע.
יוסי
9 באוקטובר 1973 – יאנוש מתדרך את יוסי בן חנן ושמוליק אסקרוב, כח “התעמלות בוקר”, היכן לבלום את הסורים. צילום: יוסי בן חנן
יאנוש, יוסי בן חנן ועמוס גולן, מביאים את שלט הזיכרון לאנטבה – יולי 2005
באוגנדה-2005, מקורות הנילוס. לאחר הצבת האנדרטה לזכר יוני נתניהו ז”ל באנטבה
יאנוש ושמאי קפלן – אחוות לוחמים מופתית. 1966 , צילום: יוסי בן חנן
יאנוש אלוף פיקוד הצפון, עיזר וייצמן שר הביטחון ויוסי בן חנן מפקד חטיבה 7, בתרגיל פתע חטיבתי ברמת הגולן, על נגמ”ש המח”ט, חורף 1979
אלוף יאנוש בן גל ותת אלוף יוסי בן חנן בביירות, מלחמת שלום הגליל 1982. צילום: אוסף בן חנן
