שווין הזדמנויות מגדרי בשירות הצבאי
מן הראשונים במלכות – משכמו ומעלה גבוה מכל שאר עקרונות – הוא עקרון השוויון; ושמו האחר: עקרון איסור ההפליה… כך הוא במשפט הציבורי וכך הוא בכל נימה ונימה של חיינו בחברה[1].
מפקדי צה”ל,
- מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שבה חלה על נשים חובת שירות צבאי, וזאת מכוח חוק שירות הביטחון. בוֹלטוּת צה”ל בהוויה התרבותית הישראלית, הופכת אותו לגורם רב עוצמה בעיצוב דפוסים, נורמות וערכים חברתיים וכלכליים. למותר לציין, כי צה”ל משפיע באורח מעשי ביותר על מסלול חייו של הפרט בפרק זמן החורג בהרבה ממשך שירותו הקצוב, וכי קיימת זיקת גומלין בין צה”ל לבין החברה בישראל, שמשמעותה כי ההשפעה של מעמד הנשים המשרתות בצבא ושל מצבן – חורגת לכל תחומי החיים מעבר למסגרת השירות, ולהפך – הלכי רוח חברתיים-תרבותיים משפיעים בסופו של דבר על הצבא.
- הגם שנהוג לכנות את שוויון השירות בצבא כשוויון “בנטל” בין מגזרים שונים באוכלוסייה, הרי שסבורני כי כאשר עסקינן בשירות בצה”ל למען הגנה על המדינה ועל אזרחיה, אזי אין מדובר בנטל כלל ועיקר, וחלף זאת מדובר בזכות גדולה לשרת את המדינה ואת החברה.
- הנשים מהוות חלק משמעותי מכוח-האדם בצה”ל. כך, בתקופה אשר טרם הוקמה המדינה, בארגונים צבאיים ובמחתרות של היישוב היהודי בארץ ישראל, באצ”ל, בלח”י ובארגון “ההגנה”. בהמשך, בתקופת מלחמת השחרור, עת פעילותן הצבאית הגיעה לשיאה ונשים שירתו בתפקידי לוחמה ופיקוד תחת אש. במעלה הדרך, בשנת 1948, עת הוקם צה”ל והוקם חיל הנשים (הח”ן) כחיל עצמאי, וכן בתקופה של אמצע שנות השישים עד שנות השמונים, תקופה רווית מלחמות, בה ניכרו פריצות דרך רבות בהצבות נשים בתפקידים חדשים ובמערכים שלא היו בהן נשים חיילות קודם לכן. אבן דרך משמעותית ביחס לשירות הנשים בצה”ל הגיע בשנת 1995, עת דן בג”ץ בעתירתה של אליס מילר נגד שר הביטחון, ונפסק, כי יש להשתמש במודל ביניים, אשר לוקח בחשבון את שוֹנוּתן של הנשים מבחינה מהותית. באשר-על-כן, קבע בג”ץ כי יש צורך לתכנן את המערכת באופן שתוכל לקלוט גם נשים, שלהן צרכים מיוחדים, במגוון התפקידים הצבאיים.
בחודש ינואר 2000 נחקק תיקון לחוק שירות הביטחון, שעיקרו הטלת החובה על צה”ל להעניק שווין הזדמנויות מלא. לראשונה בעקבות התיקון לחוק ניתנה לחיילות האפשרות לשרת בתפקידי לחימה נגד מטוסים, בחיל
התותחנים, בחיל הרגלים הקל, בגדוד החי”ר “קרקל”, בחילוץ והצלה ועוד. לא זו אף זו, הוחלט כי ההכשרות כולן תתקיימה על בסיס מקצועי בלבד. חסמים מגדריים רבים הוסרו, והמוטו שגובש היה: ההחלטות תתקבלנה על
בסיס העניין ולא על בסיס המגדר.
- בהתאם לעקרונות השוויון והשותפות, כאשר מתקבלות קבילות של חיילות בנציבות, נבדק, בין היתר, האם ההחלטות שהתקבלו בעניינן הן החלטות ענייניות אשר אינן נגועות בשיקולים מגדריים בלתי-ראויים, וכן נבדקות ההתאמות הנדרשות לצרכי שירותן.
- סבורני כי יש חשיבות שהמהלך שהחל צה”ל לפני שנים, ימשיך ואף יתעצם ביתר שאת, ולפיה תחוּזק מגמת הרחבת מעגל השוויוניות והשותפות, וערך השוויוניות יעניק מגוון גדול יותר של תפקידים, קידומים והזדמנויות לנשים בצבא, בהתאם לאיכויות, לכישורים ולהתאמות המקצועיות.
- אך בכך לא סגי וחשוב לומר, כי לצד תהליכים מבורכים אלו, כמרבית התהליכים, יש פורצי דרך שהם “חוד החנית” של התהליך החדש, המהווים דוגמה אישית וסמן ימני לכל אלו אשר באים אחריהם. אלו אנשים עם שאר רוח, עם רוח מנהיגות, נחישות ותעצומות נפש, המאמינים בצדקת הדרך ומחפשים אתגרים ועשייה משמעותית למען החברה הישראלית ולמען המדינה שבה הם חיים.
פורצת דרך כזו הייתה תמר אריאל ז”ל. הנווטת הדתיה הראשונה בצה”ל, אשר השתתפה במבצע ‘צוק איתן’ במשימות מבצעיות. בשירותה הראתה תמר כי אין סתירה בין היות החיילת דתייה לבין היכולת לשרת שירות
משמעותי בצה”ל. תמר העבירה מסר למגזר שלם של בנות דתיות וחילוניות, ולפיו השירות בצה”ל, ומקל וחומר – בתפקידים משמעותיים, הוא בעל ערך חשוב מאד, אשר בכוחו לחבר באופן מיטבי את המגזרים השונים החיים
במדינת ישראל.
סגן תמר אריאל, בסיום קורס הטייס שלה. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
תמר ז”ל היא מודל לחיקוי ולדוגמה אישית, בנועם הליכותיה, בענווה ובצניעות, והוכיחה ש”השמיים הם הגבול”. בכך נתנה תמר ז”ל דוגמה לרבות מהבנות החילוניות והדתיות שיבואו בעקבותיה לתפקידים משמעותיים
ופורצי דרך בצה”ל. תמר ז”ל מסמלת את ארץ ישראל היפה, תבנית נוף מולדתה, ערכי הציונות, השליחות ואהבת המולדת שהיו נר לרגליה.
- צה”ל נקרא צבא העם, ולא במקרה. מעבר לאחריות הארגונית שלו להעניק בטחון ולנצח במלחמה, מוטלת עליו גם החובה לחנך בתחומים הערכיים, משום שהוא מחנך חיילים וחיילות. לחינוך זה, השפעה גם מעבר לתקופת השירות שלהם בצה”ל, שכן תפקידים משמעותיים לנשים בצה”ל מקטינים את הפערים בין נשים לגברים בכל הקשור להשפעה ולמעורבות הנשים על ביטחון המדינה. כך, נשים היוצאות לאזרחות לאחר שירות משמעותי בצה”ל, הן בעלות כלים ניהוליים ומנהיגותיים, ובעלות יכולות טובות יותר בתחומי היוזמה ולקיחת אחריות, אשר מגביר את סיכוייהן להצליח גם בתפקידים משמעותיים ובכירים יותר באזרחות. משכך, ראוי שהנושא הערכי של שויון הזדמנויות ומניעת אפליה יהיה מטופל בצבא, כי לצה”ל תפקיד של מעצב חברתי באתוס הלאומי של מדינת ישראל. מתוך הדברים עולה אם כן, כי הקשר בין תרומה לביטחון לבין שירות משמעותי, צריך להנחות את מיצוי המשאב של נשים בצבא, תוך יישום הערך של שוויוניות על בסיס איכות.
- מפקדים, צה”ל הוא ארגון לוחם, וככזה עליו להעניק למדינת ישראל ולתושביה ביטחון לנצח במלחמה. כדי להשיג את מטרותיו עליו למצות עד תום את המשאבים העומדים לרשותו, בעיקר את המשאב האנושי (גברים ונשים כאחד), שהרי לא אחת נאמר על צה”ל שעיקר עוצמתו היא באיכות כוח האדם שלו. צה”ל אינו יכול לעמוד במשימותיו ללא התרומה המלאה והמשמעותית של החיילות, והוא זקוק ליכולותיהן ולכישוריהן כמעט בכל אחד מן האתגרים הניצבים לפתחו. לפיכך, המשך העצמה ומימוש אמיתי של ערך השוויוניות בצה”ל יועיל לצה”ל, למעמדן ולתרומתן של הנשים לצבא ובוודאי לחברה הישראלית.
ביבליוגרפיה
- “נשים בצה”ל”, “פרוייקט צבא-חברה”, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2001.
- “מגדר וצבא”, האוניברסיטה המשודרת, הוצאת גלי צה”ל, 2010.
- בג”ץ 4541/94 אליס מילר נ’ שר הביטחון, פ”ד מט (4) 94.
