22 שנים חלפו מאז פטירתו של האלוף (במיל’) משה בריל (בר-כוכבא), המ”פ הנערץ של פלוגה א’ המיתולוגית של גדוד 82 ממלחמת סיני, וותיקי הפלוגה מקפידים להגיע לאזכרה השנתית שלו ואף לשמור על קשר מופלא וייחודי ביניהם ועם בני משפחתו של מפקדם.
ערך וצילם אל”ם (במיל’) שאול נגר
האלוף משה בר-כוכבא (בריל). צילום ארכיון
היה בו משהו מרתק ויוצא דופן באלוף משה בריל (לימים בר-כוכבא), שבשירותו הממושך בצה”ל (ממלחמת העצמאות ב-1948 ועד שלהי 1990) נהו אחריו מפקדים רבים בכל הדרגות וחיילים מן השורה. לכל אחד מהם סיפור אישי על אירועים שבהם היה במחיצתו של משה בריל וזיכרונות שהוא נושא עִמו תמיד. יש בסיפורים הערצה לדמות מחנכת, לדמות חכמה, לדמות אנושית הנוגעת בשורשי החיים, לדמות אב הדואג לחייליו ולתנאי חייהם בשירות הצבאי, לדמות המדריך רב ההשראה, לדמות המפקד הנותן דוגמה אישית, לדמות שהשקיעה את כל מרצה לטיפוח עוצמתו של צה”ל.
האלוף משה בר-כוכבא נולד בשנת 1930 ונפטר כבן 62 בשנת 1992. בנעוריו הצטרף לאצ”ל וכבר בגיל 16 היה מ”פ בארגון זה והתוודע ללחימה. בין תפקידיו הרבים היה מפקד פלוגה א’ בגדוד 82 במלחמת סיני, הפלוגה שכבשה את המערך המצרי בסכר הרואיפה. בהמשך דרכו היה מפקד חטיבה 45 במלחמת ששת הימים בלחימה בעמק דותן שבשומרון, הקים את חטיבה 188 ופיקד עליה במבצעים רבים בסוריה ובלבנון, מפקד גייסות השריון ואלוף פיקוד הדרום.
המ”פ משה בריל בראש פלוגתו בטנק ששמו ברק, בתקופת מלחמת סיני. צילום ויקיפדיה
תת-אלוף אודי בן-מוחה, ראש מטה פיקוד הדרום ונציג הפיקוד באזכרה
אזכרה לאלוף (במיל’) משה בר-כוכבא (בריל) ז”ל
מפקדי שריון רבים בעבר, ותיקי הלוחמים מפלוגה א’ של האלוף משה בר-כוכבא מימי מלחמת סיני (שעליה פיקד כבר ב-1955), תא”ל אודי בן-מוחה ראש מטה פיקוד הדרום, חיילי שריון כיום מחטיבה 7 ומפקדם, נחמה רעייתו ובני משפחתו, חברי עמותת יד לשריון וידידים, התקבצו לאזכרה בבית העלמין הצבאי בקריית שאול ביום 16 בנובמבר 2014, לציון 22 שנים לפטירתו. החזן הצבאי הראשי סא”ל שי אברמסון הנחה את טקס האזכרה ואף נטל בו חלק בקריאה ובתפילה. הבאנו מדברי ההספד שנישאו ואשר משקפים את דמותו הרב-גונית, המיוחדת והנדירה של האלוף משה בר-כוכבא.
המצבה של האלוף משה בר-כוכבא ז”ל
מדברי אל”ם גל שוחמי, מח”ט 4
משפחה יקרה, חברים, רעים,
אני עומד כאן היום כנציג חיל השריון, מפקדיו ולוחמיו.
האלוף,
22 שנים אחרי לכתך והרוח, הערכים והמקצועיות שפעלת כה רבות להנחיל בפקודיך – עדיין מפעמות בנו.
בקיץ האחרון יצא צה”ל למערכה נוספת, “צוק איתן”, וכמו בכל אתגרי הביטחון של מדינת ישראל, גם בזה האחרון, היה השריון מרכיב עיקרי ומשמעותי בניצחון. שוב הוכיחו בניך השריונאים את הנחישות, המקצועיות, ההובלה ורוח הלחימה, ועל כך אנו גאים. גם לך המפקד, יש במה להתגאות – בדור של ימינו שגדל על התשתית המקצועית והערכית שהותרת!
בקיץ 2006 סיימתי את לימודיי במכללה לפיקוד ומטה, שבה היית מדריך בעברך, והוצבתי כקצין האג”ם של חטיבה 188. הייתה זו תקופת מלחמת לבנון השנייה. לא אשכח לעולם איך בתקופה שלאחר המלחמה פעלנו בחריצות לאימונים ולבניין הכוח, וחיפשנו כיוון וחיזוק מתאים. הייתה זו שעת לילה מאוחרת בעת גילינו בארכיון סרטון אשר הוצאת לסיכום מבצעי “קיתון” המפורסמים.
בשנה בה הקמת את חטיבת ברק כחטיבת טנקים סדירה של פיקוד הצפון, הובלת אותה לרצף מבצעים יזומים והתקפיים מול הסורים ברמת הגולן, והוכחת כל פעם מחדש, נחת זרועה של עוצבת ברק מהי! על כך ועוד רבות בזמן פיקודך על החטיבה זכתה החטיבה בציון לשבח. על סיפורים אלה גדלתי, וכמוך גם בחיקי נפלה הזכות לפקד על קורס קציני השריון, ואת הסיפורים הללו אנו עדיין מלמדים.
שירותך ותרומתך חצו את גבולות חיל השריון. הִנחתָ יסודות לתכנון וחשיבה מערכתית ואסטרטגית, וכמו בשדה הקרב גם מעל שולחנות התכנון והחשיבה הובלת ביצירתיות וחדשנות. היית מפקד שדה רב כישרונות, אך יותר מכל ועד היום, זוכרים לך פקודיך את היותך אדם. אדם המאמין באדם!
המפקד!
על תרומתך ושירותך ניתן לכתוב דפים רבים, חסרונך והגעגועים אליך ניכרים עד היום, אך הרוח והמורשת – הייתה ועודנה כאילו אתה בין שורותינו.
ברעות שריונאים ובהצדעה,
גל שוחמי, אל”ם
מח”ט 4 “קרייתי”
אל”ם גל שוחמי מח”ט 4 קרייתי
האלוף (במיל) וחבר הכנסת עמרם מצנע נושא את דברו
מדברי תא”ל (במיל’) עוזי לב-צור
לנחמה ומשפחת בר-כוכבא בריל היקרה, למפקדים ולכל ממשיכי המורשת של משה בר כוכבא – מצביא ופטריוט,
22 שנים חלפו מאז הלך מאתנו המפקד הנערץ אלוף משה בר-כוכבא, בריל. פרק זמן ניכר אשר מצד אחד מרחיק אותנו מההיסטוריה שאותה עיצב האלוף בר-כוכבא יחד עם בני דורו מפקדי תש”ח, ומצד שני, מעצים את דמותו של בר-כוכבא ואת הגעגוע לאחת הדמויות המופלאות שהצמיח צה”ל בכלל וחיל השריון בפרט.
“בשריון נהגו לומר האדם הוא הפלדה”. “אך בריל כפלדה (במטפורה), היה לב אוהב, מוח פורה, עיניים חקרניות ופה מוכיח – וכל זה לא יהיה לנו עוד”.
במילים אלו ספד ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין ז”ל, לאלוף בר-כוכבא בטקס הלווייתו שנערך כאן ב- 21 בנובמבר 1992. כמו רבין כך גם בר-כוכבא נמנה על דור המפקדים והלוחמים אשר במו ידיהם מימשו את חזון ההגשמה הציונית בהקרבה אין קץ, במסירות רבה ובחירוף נפש, להבטחת קיומה וביטחונה של המדינה כמטרה ערכית ולאומית, שהייתה נר תמיד לרגליו.
כבר בהיותו נער, לחם בשורות האצ”ל ואחר כך בצה”ל לפני מלחמת העצמאות ובמהלכה. בראשית שנות החמישים, והוא מ”פ צעיר, ביצע ופיקד על פעולות תגמול במצרים ובירדן. במבצע קדש לחם כמ”פ טנקים א’ בחטיבה 7 “בקרב ההרואי על סכר הרואיפה”, שהפך לקרב מופת בחיל השריון ובו זכה בעיטור העוז. במלחמת ששת הימים פיקד על חטיבת שריון וניהל קרבות קשים ומכריעים עם הירדנים בשומרון ובעמק דותן. במלחמת ההתשה שלאחר מלחמת ששת הימים, הקים את חטיבת “ברק” כעוצבה משוריינת סדירה ובמלחמת יום הכיפורים פיקד על כוח שריון בקרבות הבלימה ברמת הגולן. בתפקידיו הבכירים שימש עוזר הרמטכ”ל, מפקד גיסות השריון ואלוף פיקוד הדרום. את דרגת האלוף קיבל בתפקיד מפקד הגיס הצפוני 446 ובתפקידו זה פיקד על מבצע “טרף” בגזרה המזרחית בלבנון, שבו הושמדו טנקים סוריים רבים, ובהם טנקי טי-72.
לצד כל אלה ראה אלוף בר כוכבא את ייעדו בתחום ההדרכה והכשרת הכוחות הלוחמים. לפיכך מילא שורה של תפקידי הדרכה, החל ממפקד קורס קציני השריון, מדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה וכלה בפיקודו על קורס המג”דים והמח”טים הבין-חיליים הראשונים בצה”ל.
בהגותו עיצב האלוף בר-כוכבא את ערכי היסוד של צה”ל, ואת תורת הלחימה של השריון, תוך שהוא נשען על ארבעה מרכיבי יסוד שהוכחו כנכסי צאן ברזל בכל מערכות ישראל: הראשון – הטנק וייחודו כמערכת נשק מרכזית בקרבות ההכרעה ביבשה, השני – הטנקיסט הלוחם והמפקד המשתלב מקצועית במערכת הנשק ויחד יוצרים מכונת לחימה איכותית, השלישי – הקרב המשולב, והרביעי – רוח הלוחמים. כמי שנטל חלק מרכזי בקרבות המכריעים ביותר שידעה המדינה, אשר הפכו למיתוסים שאותם לומדים מפקדי צה”ל כמורשות קרב, ניכר היה ש”פרי עטו”, שאב רבות מניסיון ומקצועיות מופתית.
אלוף בר-כוכבא נודע כבעל רעיונות מקוריים, הדוחף קדימה לא רק בעתות קרב כי אם גם בתקופות שגרה ואימונים (בין המלחמות). לא אחת רעיונותיו זכו לתגובות לא אוהדות בעת השמעתם, אולם לאחר זמן הוכחו כנכונים ובעיקר במבחן שדה הקרב.
גם כיום, כאשר לנגד עינינו מתפרק הסדר האזורי במזרח התיכון מסיבות דתיות, לאומיות או אחרות, ופוטנציאל הנפיצות במרחב קרוב לפיצוץ, אנו מחויבים למורשתו של בריל ולמטען הידע שצבר וכתב, בעת שניתח את הקרבות המרכזיים והמערכות שצה”ל ניהל בהיסטוריה של מדינת ישראל, החל משלב הקמתה. בהגותו הספרותית לא ניכרים קיבעון או התרפקות על העבר אלא על שדה הקרב העתידי תוך התאמתו למציאות שדה הקרב המשתנה.
את ספרו “מרכבות הפלדה” פותח הפסוק מספר תהילים (בפרק קמ”ד): “ברוך ה’ צורי המלמד ידיי לקרב אצבעותיי למלחמה” ובנוסף “כי בתחבולות תעשה לך מלחמה”. למד, אמר, כתב ויישם. את הנוסחה למימוש ניצחונות בשדה הקרב ראה אלוף בריל בטיפוח מפקדי צה”ל ליישום עקרונות המלחמה ובהם הדבקות במשימה, ריכוז המאמץ, היוזמה וההתקפיות, התחבולה וההפתעה ושיתוף הפעולה, שהינם בבחינת צו עליון ונר לרגליי חיילי צה”ל ומפקדיו, וכל זאת תוך שמירה קנאית על חיי הלוחמים. לשיטתו “פיתוח מידות הנפש של הלוחם והמפקד, מהווה את הבסיס והתנאי למימוש מוצלח של תכונות האיכות האחרות. שמירת כבוד החייל על ידי מפקדיו תורמת למוטיבציה הגבוהה ביותר שלו בשדה הקרב. והוא גם הוסיף“אינני מכיר נוסחת פלא טובה יותר מאשר המופת האישי”. אומנם הדברים נאמרו בהקשר הצבאי ובצורך לטפח רמה גבוהה של לוחמים ומפקדים, אולם הם רלוונטיים לכלל תחומי החיים שבהם מתקיימות מסגרות אנושיות, והם משקפים את דמותו של בריל האדם (“מנטש”).
את דמותו הענקית של משה, משלימה אשתו נחמה, מחנכת ויקירת העיר תל-אביב, בהנצחת מורשתו לדורות הבאים.
ביום הזה, אנו זוכרים את האדם, המפקד הנערץ, איש החזון והמודל לחיקוי האלוף בר-כוכבא. שואבים השראה מדמותו, מצדיעים לפועלו, ומתחייבים לשמר את מורשתו, כנכס שיבטיח קידום דורות של מפקדים וחיילים איכותיים בצה”ל, וחוסן חברתי ולאומי.
בהצדעה
יהי זכרו ברוך!
תא”ל (במיל’) עוזי לב-צור
מדברי אל”ם (במיל’) אוריאל רוזן
לרעיה נחמה היקרה והילדים היקרים,
עברו 22 שנים, משה, מאז שהלכת מאיתנו בעודך צעיר, מלא מרץ, טעון ניסיון וחוכמה צבאית, לאחר שנות שירות רבות ומגוונות, שבהן שירתת בכל מגוון התפקידים האפשריים בצה”ל – בתפקידי פיקוד ומטה, בתפקידי הדרכה ובפיקוד על קורסים.
עיקר פעילותך, משה, לאורך השנים ובמה שקשור להכנת צה”ל לאתגרי ההווה והעתיד, הייתה הקמת יחידות-עוצבות חדשות ותרגול המפקדות בכל הרמות, באמצעות תרגילים שאותם הכנת וניהלת בכישרון רב, במקצועיות ותוך חזון וצפיית שדה הקרב העתידי.
בכל אותם תפקידים שהוטלו עליך, ובמשימות שנטלת על עצמך, הגעת להישגים ולתוצאות שאין להם אח ורֵעַ. בעשייתך זו נטלת חלק מכובד וחשוב בקידומו ובהעלאת כושרו ורמתו המקצועית והמבצעית של צה”ל, בדגש על עוצבות וגייסות השריון מצד אחד, ובשמירה ובקיום ביטחונה של מדינתנו מצד שני.
בעשייתך זו, משה, לאורך כל הדרך, בכל הפעילויות, המבצעים, בהכשרת יחידות ובמלחמות, התגלו לעיני כל – פיקודיך, מפקדיך וחבריך כאחד – תכונותיך וכישוריך הבולטים, לצד מנהיגותך ודבקותך במטרה, מקוריות מחשבתך, יסודיותך ומקצועיותך בכל התחומים והנושאים הצבאיים, כמו גם אנושיותך ויכולתך לראות את הנולד.
בתכונותיך וכישוריך אלה, משה, שימשת לכולנו דוגמה אישית לחיקוי.
רוחך, משה, תמשיך ללוות אותנו תמיד.
יהי זכרך ברוך!
אל”ם (במיל’) אוריאל רוזן
אל”ם (במיל’) שלמה ארבלי נושא את דברו
דברי ראש הממשלה אריאל שרון בספר של פלוגה א, שקרא צבי אלפרט, מוותיקי הפלוגה
נפלה בחלקי הזכות להכיר ואף לשרת עם משה “בריל” בר-כוכבא לאורך כארבע עשורים.
אלוף משה בר-כוכבא ז”ל, האיש, החייל והמפקד, נתן ביטוי באישיותו לשילוב ייחודי של איש “הסיפא והספרא”.
“בריל” כפי שכינינו אותו היה לוחם נועז ומפקד אמיץ בשדה הקרב. גם במצבים קשים, תמיד עמדו לנגד עיניו מילוי המשימה עד תום ומסירות אין קץ לחייליו. תכונות אלה, בשילוב אומץ לב נדיר, מצאו את ביטוין בקרב על סכר הרואיפה של פלוגה א’, גדוד 82, במבצע קדש וכיבוש המתחם המצרי בפיקודו של בר-כוכבא. אני הייתי שם וראיתי את בריל ולוחמיו בשעתם היפה. על פעולה זו זכה בריל בעיטור העוז והפלוגה כולה זכתה בצל”ש.
בריל היה גם איש האמונה והאמין בנצח ישראל וייעודו. עוד משחר נעוריו היה חבר באצ”ל והאמין בלהט בתקומתו המחודשת של עם ישראל בארצו. כאיש הגות הרחיק ראות והבין שהעוצמה של עם וצבא היא בראש ובראשונה תוצאה של נחישות ועוז רוח, דבקות במטרה, ורק אחר כך של כלי המלחמה שברשותו. יחד עם זאת, הוא היה מפורצי הדרך של הפיכת מרכבות הברזל- חיל השריון של צה”ל – לכוח ההכרעה היבשתי העיקרי במערכות ישראל.
משה היה ממעצבי מורשת השריון, אבל ביריעה הרחבה של גיבורי ישראל ותקומת כוח המגן העברי. תמיד אנצור את דמותו כאחד ממעצבי מורשת הקרב וההקרבה של צה”ל.
ועל כל אלה חבים אנו תודה והערכה לאיש שהיה בדמותו ובפועלו לבר-כוכבא המודרני של ימינו.
בברכה,
אריאל שרון
צבי אלפרט, מוותיקי פלוגה א’ של משה בר-כוכבא
דברי הרמטכ”ל משה יעלון בספר של פלוגה א, שקרא אריה שמש, מוותיקי הפלוגה
אלול התשס”ה
ספטמבר 2005
למפקדי וחיילי פלוגה א, גדוד 82, חטיבה 7,
צבא ההגנה לישראל שבהווה שואב את כוחו ועוצמתו ממורשת העם היהודי ומגיבוריו לדורותיהם. סיפורי מורשתנו המוסרית והקרבית, מימי משה רבנו ויהושע בן-נון ועד ימינו אלה, נלמדים על ידי מפקדי צה”ל וחייליו, כנכס צאן ברזל לכוחו של צה”ל, ובעיקר לרוחו. כך למדתי, וכך לומדים היום מפקדי צה”ל וחייליו את הקרב על סכר הרואיפה. ב”מלחמת קדש” – הקרב שלכם, פלוגה א’ מגדוד 82 בחטיבה 7, בפיקודו של האלוף משה בר-כוכבא (בריל) ז”ל.
קרב גבורה זה, שהיו בו תחבולה, גישה עקיפה, נחישות, מקצועיות, דבקות במטרה ואומץ לב, הפך לציון דרך בהתפתחות צה”ל בכלל וחיל השריון בפרט, וכך לומדים ומלמדים אותו לא רק בצה”ל, אלא גם בבתי ספר של צבאות זרים בעולם.
לכבוד יובל ה-50 לפלוגה, מנצל ההזדמנות להביע הערכתי למפקדי הפלוגה וחייליה לקרב זה.
מצדיע לכם,
רב אלוף משה יעלון
אריה שמש, מוותיקי פלוגה א’ של משה בר-כוכבא
החזן הצבאי הראשי סא”ל שי אברמסון שהנחה את טקס האזכרה
אלוף משה בר כוכבא (בריל)
תאריך לידה – 1930
נולד בפולניה
נפטר – אוקטובר 1992
דרגה אחרונה – אלוף
מפקד גי”ש: פברואר 1982 – אוגוסט 1983.
בעל עיטור העוז
אלוף משה “בריל” בר כוכבא נולד בשנת 1930 בפולין. עלה ארצה וגדל בעיר רחובות. כבר בהיותו בן 16 היה מ”פ בכוח אצ”ל והתוודע אל המלחמה.
אלוף משה בר כוכבא (בריל) ז”ל שירת בצה”ל מאז הקמתו ואת רוב שנותיו עשה בשריון. ביצע את כל תפקידי הפיקוד החל ממפקד מחלקה, מפקד פלוגה, מפקד גדוד, מפקד חטיבה, מפקד אוגדה, מפקד גייסות השריון, אלוף פיקוד הדרום, וסיים כעוזר הרמטכ”ל.
התגייס לצה”ל בשנת 1947 והוצב כמאמן טירונים. נלחם על העברתו ליחידה קרבית והיה למ”מ בגדוד הפשיטה המשוריין 79.
במערכת “קדש” לחם כמ”פ טנקים בחטיבה 7 בקרב על הסכר ברואיפה שבסיני, שהפך לקרב מופת בחיל השריון, ובו זכתה פלוגת הטנקים שבפיקודו בציון לשבח. במלחמת ששת הימים פיקד על חטיבה 45 שלחמה בצפון השומרון וב”עמק דותן”. בקרב על ג’נין נפצע, אך סירב להתפנות עד לאחר כיבוש רמת הגולן, כאשר חטיבתו פרצה בגזרת “בניאס מסעדה”.
במלחמת ההתשה הקים את עוצבת “ברק” (188) כחטיבה משוריינת סדירה בפיקוד הצפון, ופיקד עליה. החטיבה שבפיקודו זכתה לציון לשבח על איכות מבצעית מעולה, מטעם אלוף הפיקוד מוטה גור.
במלחמת יום הכיפורים היה סגן מפקד אוגדה בצפון ופיקד על מספר קרבות שריון עזים.
במלחמת שלום הגליל פיקד על כוח על-עוצבתי שהגן על רמת הגולן. החל מיולי 1982 פיקד על כוחות צה”ל בגזרה המזרחית של לבנון. בפברואר 1982 התמנה למפקד גייסות השריון וכיהן בתפקיד זה עד אוקטובר 1983. בפברואר 1985 מונה לאלוף פיקוד הדרום ושימש בתפקיד עד פברואר 1986.
בתפקידו האחרון בשנים 1987 – 1990 היה בריל עוזר הרמטכ”ל להפקת לקחים ואימון מפקדים ומפקדות.
בריל האמין באדם שבתוך הטנק, באחוות לוחמים וברעות שריונאים, ואחד התחומים העיקריים שבהם ראה את ייעודו היה תחום ההדרכה והכשרת הכוחות הלוחמים. שירת בצה”ל 43 שנים. האלוף בריל הטביע חותמו על פיתוח תורת הלחימה ברמה הטקטית וברמה האסטרטגית ופיקד על קורסים בכירים. הניח את אבן היסוד להקמת אתר השריון, וראה בכתיבה ובהנצחת מורשת השריון ערך עליון בחינוך הלוחמים.
