קצת מספרים: 200 אלף חיילים יהודים בצבא האדום נהרגו בקרבות נגד הנאצים, 36 אלף קיבלו אותות הצטיינות מצבא ארה”ב, ו-160 אלף זכו לצל”שים מהצבא האדום. אז כיצד נעלמו כמיליון וחצי לוחמים יהודים בתהום הנשייה של מלחמת העולם השנייה? עשרות חוקרים באו לתקן את המעוות בכנס מיוחד
יצחק טסלר (מאתר ynet, 9 בדצמבר 2014)
אין תלמיד במערכת החינוך הישראלית שלא לומד על הבריגדה היהודית ועל חנה סנש וחבריה. אז נכון שיש מקום להלל ולהוקיר את גבורתם של 5,000 חיילי הבריגדה, אבל האמת היא שמדובר בטיפה קטנה בנהרות הדם היהודי שנשפך דווקא בחזית, מול הצורר הנאצי.
כמיליון וחצי יהודים לחמו במסגרת צבאות בעלות הברית, והם בלטו גם בשל העובדה שמספרם היה גדול בהרבה ממשקלם היחסי במדינות שמהן הגיעו, וגם בגלל אחוז האבדות העצום. על פי הערכות שונות, כ-250 אלף יהודים נהרגו במסגרת צבאות בנות הברית – וגם חלקם בקרב מקבלי מדליות הגבורה, היה גבוה באופן יחסי.
ד”ר שמחה גולדין, בנו של חייל פולני שנלחם ונפל בשבי הסובייטי, ואביו של סגן הדר גולדין שנפל במבצע “צוק איתן” – החליט ליזום כנס שיעניק ללוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה, את מלוא הכבוד המגיע להם: “אבי היה חייל פולני, שנפל במלחמה בשבי הרוסי, וזה מה שהציל את חייו”, הוא אומר.
“אבי היה חייל פולני, שנפל במלחמה בשבי הרוסי, וזה מה שהציל את חייו”. ד”ר שמחה גולדין. צילום: המרכז לחקר התפוצות, אוניברסיטת ת”א, עידו ארז
בהיותו ראש המרכז לחקר התפוצות ומרצה בכיר בחוג להיסטוריה של עם ישראל, יזם כנס בינלאומי שנערך בימים אלה (שני עד רביעי) באוניברסיטת תל אביב, תחת הכותרת “החייל היהודי במלחמת העולם השנייה”, בהשתתפות חוקרים ונציגים מהאוניברסיטאות המובילות בארץ ובעולם.
תרומה בולטת באחוזים ובמספרים
ד”ר גולדין מספר כי המרכז שבראשותו הצליח לשים יד על כמות גדולה במיוחד של מכתבים שכתבו חיילים יהודים ששירתו בצבא הרוסי.
ד”ר ליאוניד סמילוביצקי, מי שמנהל את המחקר, והצוות שמו לעצמם למטרה לנצל את המידע הרב שנצבר במכתבים, כדי לחקור את תרומת היהודים למאמץ המלחמתי של בעלות הברית.
האם היהודים התגייסו בשל נאמנות לאומית, או בשל חובת הגיוס?
“זו אחת השאלות שיעלו בכנס וראויות לדיון מעמיק. בחלק מהמדינות אכן הייתה חובת גיוס, אבל רק בשנים האחרונות שמו לב לשיעור העצום של החיילים היהודים ולתרומתם. אם אתה מפלח את כמות היהודים מבין בעלי הדרגות הגבוהות ומקבלי הצל”שים, לצד אחוז האבדות העצום, תרומתם של היהודים בולטת הן בצבא הרוסי, והן בצבא האמריקאי.
“כאשר משווים את הנתונים, מבינים שתרומת הבריגדה היהודית למאמץ המלחמתי היא באחוז קטן יחסית בראייה הכוללת, גם בגלל שהיישוב היהודי בארץ היה קטן – וגם בגלל האזורים שאליהם שהבריטים שיגרו את החיילים מארץ ישראל”.
עד כמה השפיעה האנטישמיות באירופה ובארה”ב על השירות הצבאי של היהודים?
“פרופ’ קתרין מרידייל, מחברת הספר ‘המלחמה של איוון’, בחנה את חייהם של הלוחמים בצבא האדום, וגילתה, בין היתר, כי למרות שעל פי המודל הסובייטי כולם שווים – הייתה בהחלט אנטישמיות פנים-צבאית, ויהודים נדרשו להפגין אומץ. המחקר בתחום זה הוא בראשיתי, ובזכות הכמות האדירה של חומר ארכיוני שאספו תא”ל במיל’ צביקה קן-תור, והמוזיאון לתולדות החייל היהודי במלחמת העולם השנייה, ניתן יהיה לפרסם בעתיד מחקרים בנושא”.
200 אלף חללים יהודים בצבא האדום בלבד
פרופ’ דינה פורת – ההיסטוריונית הראשית של “יד ושם”, וראש מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב – מבקשת להסתייג נחרצות מהניסיון להשוות בין תרומתה של הבריגדה היהודית למלחמה, לבין תרומתם של הלוחמים היהודים בקרב בעלות הברית.
“למרות שעל פי המודל הסובייטי כולם שווים – הייתה בהחלט אנטישמיות פנים-צבאית, ויהודים נדרשו להפגין אומץ”. מכתב של ילדה יהודייה לאביה החייל. באדיבות אוניברסיטת תל אביב
“הבריטים לא רצו לאמן צבא שאחר כך יפעל נגדם בארץ ישראל”, היא אומרת. “לכן, גם כשהם הסכימו להקים את הבריגדה, הם עשו זאת בספטמבר 1944, כמעט בסוף המלחמה, והם שלחו את החיילים להילחם רק בקרב או שניים. אבל תרומתה של הבריגדה הייתה משמעותית במיוחד בטיפול בניצולי השואה ובהעלאתם לארץ. הלוחמים גנבו ממחסני הצבא הבריטי אוכל ובגדים עבורם, השיגו דלק ומשאיות כדי להסיע אותם, והיה להם חלק משמעותי בהקמת צה”ל ובהפיכתו מארגון מחתרתי – לצבא סדיר ומאומן”.
באותה נשימה, מסכימה פרופ’ פורת עם הטענה שהלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית, לא קיבל עד כה את הכבוד המגיע להם, ומשחררת את הנתונים המדהימים הבאים: “מבין מיליון וחצי החיילים היהודים, חצי מיליון היו בצבא ארה”ב, ומהם 36 אלף קיבלו אותות הצטיינות. חצי מיליון יהודים שירתו בצבא האדום, ומתוכם נהרגו בקרבות 120 אלף, ועוד כ-80 אלף נשבו על ידי הנאצים ונרצחו על ידם. מתוך כלל החיילים היהודים בצבא האדום, היו 300 גנרלים, 160 אלף קיבלו צל”שים – ומתוכם זכו 150 לתואר היוקרתי גיבור ‘ברית המועצות'”.
הסובייטים נבהלו, וגנזו צל”שים
אם תהיתם כיצד ייתכן שדווקא בצבא רוסיה האנטישמית בלטו היהודים לטובה, לעומת הצבא האמריקאי – מסביר ד”ר גולדין כי בשנות ה-30 התגייסו יהודים רבים לשירות קבע בצבא האדום, ושם התקדמו בדרגות. הם היו אנשי מקצוע בכל שלוחותיו של הצבא, כולל שירות קרבי של נשים כרופאות מוטסות, אחיות בחזית וטייסות קרב. לעומתם, יהודים בארה”ב לא ראו בצבא כר מקצועי.
“אבל יהודים בלטו בשאר הצבאות ובקרב הפרטיזנים. ככל שנחשפו ממדי השואה, הם ביקשו להוכיח לעמיתיהם שיהודים אינם הולכים כצאן לטבח. לכן הם התנדבו לכל תפקיד מסוכן, ונלחמו באופן כפול ומכופל. חלקם הסתירו את יהדותם, ולכן ורק בדיעבד התבררה היקף התרומה שלהם. כשהסובייטים גילו בסוף המלחמה את מספרם העצום של היהודים בקרב מקבלי האותות, הם החליטו שחלק מהמדליות לא יוענקו לכל הלוחמים היהודים שהיו ראויים לכך, מכיוון שבברית המועצות חששו מהמשמעות של הדבר”.
ד”ר גולדין מכהן גם כיו”ר ועדת היסטוריה בחינוך הממלכתי במשרד החינוך, ומציין כי תרומת החיילים היהודים כבר הוכנסה לתוכנית הלימודים. “אבל חשוב יותר, לדעתי, שכל כיתה העולה לירושלים ומבקרת ב’יד ושם’ – תחויב אחר כך לרדת ללטרון, ולבקר במוזיאון הלוחם היהודי. זו השלמה הכרחית וחשובה”.
