רק"ם אוסף מצבאות העולם

צבא ההגנה לישראל במלחמת השחרור, שהיה צמא לכלים משוריינים הצליח לרכוש משוריינים מסוג “ווייט M3A1 סקאוט-קאר” מעודפי הצבא הבריטי, ולהתקין עליהם מיגון שריון נוסף מסוג סנדוויץ’, עמדת מקלעMG34 (מַגְלַ”ד – כינוי דאז למקלע: מג – במקום MG ו-ל”ד בגימטרייה הם 34) בקדמת הכלי וצריחון נושא מקלע בגג המשוריין.
71 משוריינים נושאי מקלעים נבנו על ידי שירות המשוריינים (שמ”ש), בנוסף על 3 משוריינים שבהם הותקן תותח צרפתי בקוטר 37 מ”מ, כדוגמת זה המורכב בטנקים מסוג הוצ’קיס.
משימת הפיכתו של המשוריין הפתוח בחלקו העליון, לכלי משוריין בעל מיגון שריון מכל צדדיו, נקראה “מכונית שריון בעלת צריח מסתובב על צירו (מפח פלדה) לשם תפקידי התקפה”.
ואומנם, השריוניות “ווייט” נטלו חלק ברוב הלחימה הממונעת במלחמת העצמאות, החל ממבצע “דני” לכיבוש לוד ורמלה וכלה במבצע “חורב” (מתקפה רחבת היקף של צה”ל כנגד צבא מצרים בנגב המערבי).
משימת השחזור הוטלה על אומן הרכב שלום בלוך. שִלדה עירומה של ווייט סקאוט-קאר הובאה מאנגליה במימון של אספן, והועברה למוסך של בלוך לתחילת התכנון. יחד עם השלדה הגיעו גם שני קנים של המקלע הגרמני לצורך התקנה בשתי עמדות הירי, בקדמת המשוריין ובצריחון. עבודת התכנון התבססה על מבנה מקורי של שריון הסקאוט-קאר המוצבת באנדרטת חטיבת הראל בהר-אדר.
לאחר התכנון בוצע חיתוך בלייזר של לוחות פלדה שהוכללו לצורך ביצוע הגבהת התובה של המשוריין והגג. הצריחון הועתק מהמשוריין המוצב בהר-אדר, תוך הקפדה שכל המדפים יהיו ניתנים לפתיחה. כן נבנה מנגנון הצידוד של הצריחון.
ליווי המשימה, שהיא הראשונה מסוגה בארץ, היווה חוויה יוצאת דופן, שהתוצאה שלה הינה העתק מדויק של אחד מכלי השריון המשמעותיים במלחמת השחרור.
משוריין הסקאוט-קאר מוצב בגאווה בתחילתו של אוסף מלחמת העצמאות, כאשר טנק ההוצ’קיס נמצא מצידו האחד וטנק המרכבה 4 מצידו השני, בבחינת “השריון – אז והיום”.

נגמ”ש בריטי סאראסן הוצג לראשונה ב-1965. הוא הגיע למהירות מירבית של 70 קמ”ש ונשא 10 לוחמי שריון.

כלי על תובה של נגמ”ש M113 A2. עליו מורכבת מערכת לשיגור טילים נגד טנקים. טווח של טילי TOW עד 3750 מטר. בשירות צבא מצרים וירדן.

האנדרטה נבנתה כהצדעה למדינות הברית שסייעו במלחמה בצורר הנאצי ומדינות הציר. (איטליה ויפן) במלחמת עולם שניה בין השנים 1945 – 1939.

טנקי המערכה העיקריים של שלושת המעצמות העיקריות ארה”ב (שרמן), בריטניה (קרומוול) ובריה”מ (טי 34) הוצבו על הסלעים/ בולדרים. כל הסימונים הטקטיים על הטנקים הם מקוריים ואותנטים לתקופתם.

טנק שרמן מתוצרת ארה”ב לחם במסגרת כוחות בנות הברית במלחמת עולם שניה כנגד הצבא הנאצי הגרמני.

טנק בינוני מסוג שרמן אם – 4 הינו אחד מהדגמים הרבים שנבנו על ידי התעשייה האמריקאית במלחמת העולם השניה. טנקי השרמן אשר מהם נבנו 49,000 יחידות בין השנים 1942 – 1945 הינם אלה אשר יכלו לשריון הנאצי בקרבות באירופה ובצפון אפריקה וכן נגד הצבא היפני במזרח הרחוק.

טנק קל מסוג אם 551 העשוי מסגסוגת אלומיניום, תוכנן להיות כלי יביל אוויר לסיוע לאוגדות המוטסות של צבא ארה”ב. טנק יוצא דופן זה מצוייד בתותח בעל יכולת לירות טילים נגד טנקים מסוג “שיללה”, וכן תחמושת רגילה מאותו קנה. כלים כאלה היו בשימוש צבא ארה”ב במהלך מלחמת וויטנם וכן בקרבות מלחמת המפרץ. הטנק יצא לאחרונה משימוש בצבא ארה”ב.

הטנק הגיע לאחר מלחמת המפרץ

טנק קל צרפתי זה מלפני מלחמת עולם השניה (1935), היה בשירות הצבא הסורי, שקיבל אותו מצבא צרפת בעיקבות עזיבת הצרפתים את לבנון בשנת 1946. במאי 1948 צבא סוריה תקף בחוף הדרומי של הכינרת בסיוע טנקי רנו אר – 35. ב – 21 מאי 1948 שני טנקים מסוג רנו אר – 35 נפלו לידי צבא ישראל כשלל. אחד מהם מוצג בקיבוץ דגניה במקום שהוא נעצר על ידי לוחמי דגניה. טנק זה התקבל ממוזיאון צרפתי.

הטנקים מסידרת טנקי סטיוארט היו הדור האחרון של טנקים קלים בין נושאות המקלעים של שנות ה – 30 לבין הטנקים הכבדים של מלחמת העולם ה – 2. טנקי סטיוארט נטלו חלק נרחב ביותר בקרבות מול צבאות גרמניה הנאצית, איטליה ויפן. כ – 19,000 טנקים נבנו במשך 3 שנים בארה”ב. הטנק המוצג לפניכם הינו מאחת הסדרות המוקדמות ונושא את סימני השירות בצבא הבריטי.

מקורה של סדרת הטנקים הבריטיים הקלים הינו בשנת 1925 בין שתי מלחמות העולם. עת תוכננו מספר דגמי טנקים קלים ל – 2 – 3 אנשי צוות לניוד חיל הרגלים המסתער. אלפי כלים מסוג זה נבנו על ידי התעשייה הבריטית וחלקם היה בשימוש הצבא המצרי במלחמת השחרור.טנק זה נעצר על ידי מגיני קיבוץ יד מורדכי ליד לול התרנגולות של הקיבוץ (1948).

טנק קל זה אשר ייצורו החל על ידי ארצות הברית במחצית שנת 1951, נקרא על שם הגנרל האמריקאי ווקר אשר נהרג בקוריאה. 5500 יחידות נבנו מכל הדגמים השונים ממשפחת ה – אם 41. טנק זה נטל חלק במלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1975 ומספר מועט ביותר של כלים מסוג זה נטלו חלק במלחמת קוריאה ואף זאת לצורכי ניסוי בלבד. מחליפו של טנק זה הינו טנק קל יביל אוויר מתקדם יותר מסוג אם 551 “שרידן” המוצב אף הוא בלטרון.

הטנק הגיע ארצה במסגרת עסקת החלפת רק”ם עם אספן בריטי ועבר שחזור ושיפוץ הכולל תיקון של חלקים חיצוניים שניזוקו בעקבות אחסנת חוץ ממושכת וצביעה מדוקדקת בצבעי היחידה הבריטית. הטנק נקרא ע”ש וינסטון צ’רצ’יל – ראש ממשלת בריטניה המיתולוגי במלחמת העולם השנייה, שבהיותו שר היַמִּיָּה במהלך מלחמת העולם הראשונה, נתן את חסותו לבנות את הטנק הראשון במספנות הצי הבריטי.
הטנק אשר סווג על ידי הבריטים כטנק חי”ר במשקל 39 טון, יועד להבקיע מאחזים מבוצרים לאורך קו הבונקרים הגרמני “זיגפריד ליין” ופותח בתוך זמן קצר ביותר. 5,640 טנקי צ’רצ’יל מדגמים שונים נבנו על ידי הבריטים בעיקר בשנים 1940 – 1941. המזקו”ם של טנק יוצא דופן זה מכיל לא פחות מ-11 זרועות מרכוב בכל צד. בין הנתונים של הטנק המוזר אפשר למנות את התותח בן 6 הליטראות, צוות בן 5 הלוחמים ומנוע כפול בעל הספק כולל של 350 כ”ס.
הטנק נטל חלק בקרבות רבים במהלך מלחמת העולם השנייה, אולם לא הכריע את הכף במאבק עם הטנקים הגרמנים העדיפים.
טנק הצ’רצ’יל מוצב באוסף “יד לשריון” באזור האוסף הבינלאומי שבעורף בניין המשטרה.

טנק הצ’פטיין נכנס לשירות צבא בריטניה ב – 1963 ויוצר עד 1979. בצבא הבריטי ישנם כ – 800 טנקים מדגם זה. כל הטנקים עברו סדרת שיפורים. השיפורים העיקריים: מד טווח לייזר, מנוע דיזל מתקדם ומערכת בקרת אש ממוחשבת. הטנק סופק לאיראן, עומאן וכווית. על בסיס תובת הצ’פטיין נבנו טנקי חילוץ וטנק-גישור.