גן בוטני מרהיב ביופיו המשתרע על הטרסות הטרשיות שבכניסה לכרמי יוסף, הנקרא על שמו של אל”ם גדעון אלטשולר ז”ל, ממייסדי היישוב וראש הוועד הראשון שלו בשנים 2008-1995, נחנך ביום 7 בנובמבר 2014, בהשתתפות בני המשפחה, בני רחובות עיר הולדתו, חבריו השריונאים, תושבי כרמי יוסף ואנשי המועצה האזורית גזר
ליקט וערך אל”ם (במיל’) שאול נגר
אל”ם (במיל’) גדעון אלטשולר ז”ל, איש האדמה ואוהב ארץ ישראל, נולד ברחובות בשנת 1928. לימים שירת בצה”ל בחטיבת גבעתי ועבר לשריון בתפקיד מ”פ, הקים את חטיבת טנקי השלל 274, ובמלחמת יום הכיפורים היה ראש המטה של אוגדה 143 בפיקוד האלוף אריאל שרון. גדעון היה ממייסדי היישוב כרמי יוסף (הנקרא על שם השר יוסף ספיר ז”ל, שהיה גם נשיא התאחדות האיכרים), סמוך לתל גזר שליד העיר רמלה, ושימש ראש הוועד הראשון של היישוב במשך 15 שנה.
הגן הבוטני שנחנך במעמד קהל רב ביום 7 בנובמבר 2014, משתרע על יותר משלושים דונם, ומכיל כ-160 מיני צמחים. בשל הגיוון הבוטני הרב וההקפדה על שמירת הצמחייה האותנטית של גבעות יהודה, הגן משמש מפלט למינים שעל סף הכחדה. העושר בתכני לימוד בנושאים אקולוגיים, זואולוגיים ובוטניים, יהפוך אותו בנקל למוקד של לימוד עבור תלמידי בתי הספר במועצה האזורית גזר, חניכי תנועות נוער ומטיילים.
ד”ר מור אלטשולר, בתו של גדעון ז”ל, הייתה הרוח החיה בקיום הטקס. בנה רס”ן (במיל’) אבשלום סולימן, נכדו של גדעון, הנחה את הטקס, ואביגיל הנינה של גדעון, יחד עם פטר וייס, ראש המועצה האזורית גזר, גזרו את הסרט בכניסה לגן. מקהלת כרמי יוסף בניצוחו של אורי דרזי הנעימה את הטקס בשירה מקסימה.
אביגיל נינתו של גדעון אלטשולר ופטר וייס ראש המועצה האזורית גזר גוזרים את הסרט בכניסה לגן
לוח הזיכרון על אבן בכניסה לגן ע”ש גדעון אלטשולר ז”ל “צבר בין צברים, שהקדיש חייו להגנת עמו ומולדתו”
מראה מטקס חנוכת הגן ע”ש גדעון אלטשולר ז”ל
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
מקהלת כרמי יוסף פתחה את הטקס בשירו הידוע של נתן יונתן, איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא.
האיש ההוא
מילים: נתן יונתן, לחן: שלמה ארצי
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד ליד הנחל.
בחורף שר בין ערבות בוכיות.
בקיץ בין אורות בִּצְעֵי* המים (*בָּצָע – מקום מים עומדים ובלתי עמוקים)
לחמו שילח על פני הנחל לדגה.
מקני הסוף כרת לו עפיפון.
וכשהיה לאיש מגבעולי הערבות הבוכיות נטה סוכה,
מאבן המבצר האפורה בנה לו בית,
על מי הנחל טחנה הקים, זרע שדות.
שילח הונו על פני הים באניות סוחר.
אך יש אשר יניח כלי מלאכתו,
ויהיה פתאום לאיש אחר.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד, ליד הנחל
יידוד פזור-נפש על ההר או בבכאים.
ובנופלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו,
יקנו לו אחוזת עולם, ליד אמות המים השקטות.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
וכמו מבצר עתיק היה בסוף הדרך.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
מקהלת כרמי יוסף
חנוכת הגן ע”ש גדעון אלטשולר
ראש המועצה האזורית גזר מר פטר ויס, יחד עם הילדה החמודה אביגיל נינתו של גדעון, גזרו את הסרט בכניסה לגן. הגן מוקדש לזכרו של גדעון אלטשולר, ובו באה לביטוי את אהבתו של גדעון לטבע ולחקלאות.
היוזמה להקמת כרמי יוסף נולדה בלב בני רחובות בראשות אלי שמעוני, שעיבדו את הכרמים באזור סיידון גזר. גדעון היה חבר בוועדת ההיגוי להקמת היישוב החדש. ההתנגדות להקמתו בממשלה ובביורוקרטיה נמשכה זמן רב. בחתונת מור בתו של גדעון, ובעלה ציון, נכחו חברי ועדת השרים להתיישבות בממשלת הליכוד הראשונה: שר הביטחון עזר ויצמן וסגנו מוטקה ציפורי, והשרים יגאל הורוביץ ואריק שרון. גדעון כינס אותם בקרן זווית ולחץ עליהם לקבל החלטה. כך התקבלה ההחלטה על הקמת יישוב חדש בגבעות המסולעות, שלא עיבדה אותן יד האדם ולא נגעה בהן שן הדחפור. גדעון היה יושב ראש הועד של כרמי יוסף במשך חמש עשרה שנים, שבהן השקיע מרץ, יוזמה ותושייה בפיתוח היישוב.
מדברי עורך הדין שוקי רגב, יושב ראש ועד כרמי יוסף
אני מהדור שהגיע רק בשנים האחרונות לכרמי יוסף, וכמעט לא הכיר את גדעון. כמעט, כי בכל זאת נפגשנו. פגשתי את גדעון בשיחת הקליטה שלנו לכרמי יוסף, כשגדעון שימש יו”ר הוועד. האיש שישב בראש השולחן נראה לי ממוקד מטרה, שמתמקד בעיקר ולא בטפל, ובעיקר – שהוא אוהב מאד את היישוב, ורוצה שיהיה כאן רק טוב ושהתושבים יסתובבו עם חיוך.
כששאלתי את חנה וסיגל ויוסי על העבודה תחת גדעון, גם הם חזרו והדגישו את מסירותו ואהבתו למקום, לכרמי יוסף. הם סיפרו על גדעון, שהכיר כל פינה, כל צינור וכל אבן, שהשכים קום לפני כולם לסיור בדרכי היישוב, לוודא שהכול בסדר.
בחודשים האחרונים אני רואה את פעילותו הנמרצת של ציון להקמת הגן, וגם ציון חוזר ומחזיר אותנו למקורות. לעובדה שהאדמה כאן, והצמחים כאן, והרצון לעשות כאן יפה יותר וטוב יותר, הם חלק מחייו של גדעון.
מי ייתן והגן ילך ויצמח, ילך ויפרח, וישמש מקור גאווה לתושבי היישוב. ובכל פעם שנִכַּנֵּס, ונביט שמאלה בעלייה, נזכור שהדברים אינם קורים מעצמם, שהיישוב נבנה בהרבה מאמצים, ובעיקר מאהבה, לאדמה ולמקום, ושהרבה מכל אלה – הייתה מסירותו ואהבתו של גדעון אלטשולר.
שבת שלום.
עורך הדין שוקי רגב, יו”ר ועד כרמי יוסף, נושא דבריו
רכב אש
נעמי שמר כתבה את השיר רכב אש לכבודם של השריונאים. השיר הוא אחד האהובים על השריונאים שעליהם נמנה גם גדעון אלטשולר ז”ל. מקהלת כרמי יוסף שרה שיר זה בהתלהבות וברעוּת שריונאית…
רֶכֶב אֵשׁ
מילים ולחן: נעמי שמר
מֵרָאשֵי הַמַּכְתֵּשִים
וּמֵעֵבֶר לְחוֹמַת-הַחוֹלוֹת
רֶכֶב-אֵשׁ עִם פָּרָשִים
וַאֲהוּבִי נִשָּׂא עָלָיו בַּלֵילוֹת.
לְפָנָיו עַמּוּד עָנָן
וְעָשָן מֵאַחֲרָיו יַהֲלֹךְ.
עַל רֹאשׁוֹ תָּחוּג יוֹנָה
וּמֵהָרִים יַבִּיטוּ בּוֹ אַיָּלוֹת.
וּבְשׁוּבוֹ מִמִּדְבָּר
לִי יָאִיר חִיּוּכוֹ מִן הַחֹשֶךְ
מַה יָּבִיא, מַה יָּבִיא לִי
בְּשׁוּבוֹ מִמִּדְבָּר.
אֶבֶן-חֵן אֲפֹרָה
לִי יָבִיא מִמִּכְרוֹת הַנְּחֹשֶת.
אֶבֶן צוֹר אוֹ עִנְבָּר
וְהִיא עֲדִי לִי
וְאוֹצָר
וְהִיא קָמֵעַ לִי עַל צַוָּאר
עַד שׁוּבוֹ מִמִּדְבָּר.
לְפָנָיו עַמּוּד עָנָן
וְעָשָן מֵאַחֲרָיו יַהֲלֹךְ.
עַל רֹאשׁוֹ תָּחוּג יוֹנָה
וּמֵהָרִים יַבִּיטוּ בּוֹ אַיָּלוֹת.
מֵרָאשֵי הַמַּכְתֵּשִים
וּמֵעֵבֶר לְחוֹמַת-הַחוֹלוֹת…
מדברי האלוף (במיל’) חיים ארז
האלוף (במיל’) חיים ארז, יו”ר עמותת יד לשריון, הוא לוחם שריון וותיק ורעו לנשק של גדעון. במלחמת יום הכיפורים שירתו שניהם יחד באוגדה 143 – גדעון כראש מטה האוגדה וחיים ארז כמפקד חטיבת השריון 421, שצלחה ראשונה את תעלת סואץ. להלן דבריו בטקס:
לפני 41 שנה הייתה מפקדת האוגדה שעליה פיקד אריק שרון פרוסה ממערב לתעלת סואץ במצרים. באתי לבקר את גדעון בקרון שלו. חבריו הקרובים ידעו שאם הם רעבים, צמאים או זקוקים לסיוע ולחיזוק – מהקרון הם יצאו שׂבעים ובמצב רוח משופר, ובאמת היה שם מכול טוב – נקניקים התלויים על דפנות הקרון, פירות וירקות בארגזים מתחת למיטה, ומגוון משקאות לאורך הקירות. קבלת הפנים שלו תמיד נפתחה ב”שב, תשתה” ובשאלה מה הבעיה שלך, מה אתה צריך. באותה פגישה סיפר לי גדעון על חלומו להקים וישוב חדש ליד תל- גזר. חשבתי אז שהוא משוגע, אבל כיוון שהכרתי אותו ביקשתי ממנו שירשום אותי… בזכות החזון שלו, העקשנות, ההתמדה והמסירות הצליח גדעון לממש את חלומו וחלומם של ראשוניהמתיישבים ולהקים את היישוב המיוחד והיפה כרמי יוסף.
גן זה לזכרו, יזכיר לכול מבקריו את חלקו של גדעון בהקמת היישוב. גדעון היה לוחם וחייל מנעוריו, התגייס לאצ”ל, התנדב לבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה ולחם במסגרת הגדוד השלישי במצרים, בהולנד ובבלגיה. גדעון השתתף במלחמת העצמאות, ובמלחמת ששת הימים כסגן מפקד חטיבה בסיני נפצע במהלך אחד הקרבות. גדעון הקיים את חטיבת הטנקים הראשונה על בסיס טנקי שלל טי-55, וכן נשלח לאמן ולייעץ לכורדים במלחמתם בעיראק, ובוודאי שי לו עוד מעללים שאינני יודע עליהם.
במלחמת יום הכיפורים בתפקיד ראש המטה של אוגדה 143, היה לו חלק חשוב ומכריע בכל פעילותה של האוגדה. הוא היה אחראי על הגיוס ביום הכיפורים, על הובלת הכוחות לאזור הלחימה, על המערך הלוגיסטי האדיר שאפשר לכוחות הלוחמים לבצע את משימותיו. ומעל לכל – על ריכוז כל אמצעי הצליחה והכוחות הרבים שאפשרו לאוגדה לצלוח את תעלת סואץ ולהביא לניצחון במלחמה. גדעון לא קיבל את הקרדיט שהיה ראוי לו על חלקו במלחמת יום הכיפורים. ייתכן שלא קודם עוד בדרגה בגלל דעותיו והשקפת עולמו, ומפני שתמיד אמר ללא מורא מה שחשב ושכולם ישמעו.
גדעון היה מוותיקי ובוני חיל השריון. פגשתי אותו לראשונה לפני כ-55 שנה כשהיה מפקד פלוגת הטנקים מ’ בגדוד 52 (שקראו לה אז פלוגת מאו-מאו), ואני הייתי במהלך הסבה לשריון. גדעון אימץ אותי ולמדתי ממנו רבות, לא רק להיות שריונר אלה גם איך לפקד על חיילים ולהשיג מהם שיתוף פעולה.
גדעון יחס חשיבות גדולה להנצחת חיילי השריון שנפלו במערכות ישראל ולשימור מורשתם. הוא היה בין מקימי יד לשריון ותרם רבות לקביעת מטרותיו ויעדיו ולפיתוח המקום.
תקופה קצרה לפני שהלך מאיתנו ביקרתי אותו בביתו. הוא כבר ידע שימיו קצובים, ודיברנו על נושאים שונים. באותו ביקור הוא הראה את הספרייה שלו ודיבר על ספר שגמר לקרוא. הייתה לי תחושה שגיליתי אז פן נוסף באישיותו של גדעון.
גדעון היה איש אמיץ שאהב את עם ישראל, אהב את ארץ ישראל, אהב את מורשת ישראל ולחם למען כל אלה. זכרו ומורשתו של גדעון יישארו לנצח כאן בכרמי יוסף, ביד לשריון בלטרון ובהיסטוריה של צה”ל.
יהיה זכרו ברוך.
האלוף (במיל’) חיים ארז, יו”ר עמותת יד לשריון, נושא דבריו
השיר “עדן” של אירווינג ברלין, בתרגום עלי מוהר
מקהלת כרמי יוסף שרה את “עדן”, מילים ולחן: אירווינג ברלין, תרגום: עלי מוהר
עדן, זה גן עדן
וליבי הולם כי שוב אינו גלמוד
ופתאום נדמה שכלום עוד לא אבוד
כשאני ואת רוקדים
צמוד צמוד
קסם, איזה קסם
כל הדאגות לפתע נעלמו
העולם נראה פתוח ופשוט
שאני ואת רוקדים
צמוד צמוד
מתחשק לי לעופף קצת
להמריא, ולא מלוד
זה תמיד קורה לי כשאני
איתך צמוד צמוד
אז אולי אצא לטבע
אעסוק במחנאות
אבל פה הרבה יותר נחמד
לרקוד צמוד צמוד
אז קחי אותי
ונרקוד יום וליל
ריקוד משתולל
שיקח אותי אל…
גן עדן, זה גן עדן
וליבי הולם כי שוב אינו גלמוד
ופתאום נדמה שכלום עוד לא אבוד
כשאני ואת רוקדים
צמוד צמוד
דברי התודה של ד”ר מור אלטשולר
ד”ר מור אלטשולר, בתו של גדעון, נשאה את דבריה בשם המשפחה. להלן הדברים.
הרשו לי להודות לכם על שבאתם להשתתף אתנו בחנוכת הגן הבוטני ע”ש גדעון. הגיעו בני משפחת אלטשולר וגרא על ענפיהם; בני רחובות, מושבת ילדותו; חבריו השריונאים, ובהם גיבורי אוגדת הצליחה במלחמת יום הכיפורים; ותיקי חטיבה 274, שגדעון הקים ופיקד עליה שנים רבות; מנכ”ל התאחדות האיכרים, דוידי היימן; תושבי כרמי יוסף ואנשי המועצה האזורית גזר.
גדעון חי למען עמו ומולדתו. הוא ראה בשירותו הצבאי שליחות, וכך גם בפעילותו הציבורית, שעשאה שלא על מנת לקבל פרס. בהקמת כרמי יוסף ראה חוליה בשרשרת ההתיישבות הציונית. בשנות כהונתו הרבות כראש הוועד השקיע את כל מאודו כדי להפוך את המושבה לגן פורח. בחייו מימש את האידיאל החלוצי של אבותיו – הסתפק במועט, בז לסוגדים לחיי החומר וכיבד את העושים למען העם והמולדת.
היום, יום השנה השישי לפטירתו, אנו חונכים את הגן המשקף את אהבתו לטבע ואת שורשיו החקלאיים: שדרת דקלי הוושינגטוניה, שראשוני המושבה נטעו, כמו גם עצי ההדר והשקד שהוספנו, הם מחווה למושבות העלייה הראשונה. המדרגה הבנויה מזכירה את חקלאות ההר הקדומה. החורש הטבעי הועשר בעצים נוספים. בבוסתן נשתלו תות, תאנים ורימונים, וכשנשתול את הגפנים, אחרי שנת השמיטה, נשלים את שבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל.
גולת הכותרת של הגן טמונה עדיין באדמה: 250 בצלים של חצבים, מאות פקעות של רקפות, ואין-סוף זרעים של מרווה, צלף, חלבלב, פרג ולוע הארי, נאספו כאן בגן ונשתלו במקבצים גדולים. בשנים הבאות כאשר הפרחים יתחילו לפרוח ומרבדי צבע יכסו את הגבעה נראה שכר לעמלנו.
הרשו לי לייחד מילה ללוח ההנצחה שבפתח הגן. הלוח מעוטר בסמל חטיבה 274, שהורכבה מטנקים סובייטים שנלקחו שלל במלחמת ששת הימים. כשהקים גדעון את החטיבה הוא ביקש מבן דודתו, האמן גרשון גרא ז”ל, לצייר את הסמל. בראיון שהוקלט ביד לשריון סיפר:
“אמרתי לגרשון: אני רוצה סמל לחטיבה. אנחנו, היהודים, סמל הגבורה אצלנו זה האריה. גור אריה יהודה. המגן – מגן דוד. ודבר שלישי, כמו בפלמ”ח, החרב והשיבולת, זהו הסמל של ההיאחזות בארץ. והוא צייר לי סמל חטיבה.”
משמאל לתג החטיבה נחרטה סיכת השריונאים בדמות הטנק, המייצג את כל היחידות הרבות שבהן שירת אבא. לידו חרב כורדית, זכר לשליחותו לכורדיסטן כדי לאמן את הפשמרגה, הצבא הכורדי, בלוחמת שריון. מימין נחרטה שיבולת החיטה והשעורה, מלכת החקלאות, ולידה שיח צבר שנלקח מסמל חטיבת גבעתי שבה שירת אבא במלחמת השחרור, וגם כדי להזכיר שהיה צבר בן צברים, קוצני בחוץ, רך ומתוק בפנים.
תג חטיבת השריון 274
רבים וטובים השתתפו במאמץ להקים את הגן:
אבי הברי העביר בוועד הקודם את ההחלטה להקדיש את הגבעה לזכרו של גדעון. פטר וייס, ראש המועצה האזורית גזר, תיקצב את הקמת הגן. אני יודעת, פטר, שפעלת מתוך אהבה לגדעון והערכה ליכולותיו ולמסירותו. ואני מאמינה שהגן יצדיק את ההשקעה כשתלמידי בתי הספר יגיעו כדי ללמוד על החי והצומח, לא מהספרים או מהמחשב בכיתה, אלא כאן, בגן. אגב, הגן כבר נחנך באופן מעשי על ידי נכדתנו אביגיל, שחגגה את יום הולדתה השישי עם חבריה וחברותיה במשחק “חפש את המטמון”.
תודה לאמי חירות לאחיותיי בשמת, תמר, הדר והילה ומשפחותיהן, שתרמו בנדיבות להשלמת הגן.
לשוקי רגב, יושב ראש הועד, שתמך ועודד ותרם בנדיבות ככל שנדרש, וכמובן לעובדים המסורים חנה, סיגל, יוסי ואשר. ומילה אישית לשוקי: בימים אלה תלה את סרבל הטייסים שלו כטייס בחיל האוויר, שטס עשרות שנים וביצע אלפי טיסות. ועל כך מגיע לו יישר כוח.
לכל גן יש רוח חיה, הלוחשת לעצים ומנביטה את הפרחים. הרוח החיה בגן הזה הוא ציון, בעלי האהוב, ששינס מותניו ויצר את הגן הקסום על פינות החמד שבו. ציון השכיל להביא שחקן רכש מעולה: הבוטנאי עופר הוכברג, מומחה לשחזור נוף הטבע הארץ ישראלי. עופר אוסף זרעים, מקפיד על צמחייה אותנטית, ומדקלם בעל פה את שמות 160 מיני הצמחים שמצא כאן בגבעה. ציון ועופר, שני משוגעים לדבר, בילו ימים רבים בצוותא, לעתים בצעקות מקצה הגן לקצהו ולפעמים סתם בצעקות זה על זה… המרץ וההתלהבות שלהם הדביקו רבים וטובים בכרמי יוסף. הרשו לי להודות לגילי ועידית שפירא, שתרמו את אבני הבנייה והסלע ללוח הזיכרון. למשפחות לאונר, עופרים וסחה, שתרמו אדמת מילוי ובולדרים. לדודי אלקן, שצץ עם זרעי פרחים נוספים, ולגרשון הראל שצילם את הגן. ואחרונים חביבים: ניצי קרן, חברת הוועד האחראית על ההפקה היום, וסליחה ניצי שבלבלתי לך את המוח. המנצח אורי דרזי, נחמה דבורצקי, לבנה מרום וכל חברי המקהלה של כרמי יוסף. תודה גם לזמרים מבחוץ, שהתנדבו לבוא ולתגבר. ותודה מיוחדת לבני אבשלום, מנחה האירוע.
וַיִּטַּע ה’ אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. וַיִּקַּח ה’ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. אני מקווה שנשכיל לשמור על הגן, להמשיך לפתחו ולטפחו. זוהי תרומתנו לדורות הבאים. מזכרת נצח לגדעון האהוב שלנו.
ד”ר מור אלטשולר נושאת דבריה
מדברי פטר וייס ראש המועצה האזורית גזר
לסיום, ציין המנחה אבשלום סולימן, הרשו לי להזמין את ראש המועצה האזורית גזר, מר פטר וייס. יוזמתו ותמיכתו של פטר אפשרו את הקמת הגן הנהדר. להלן דברי פטר וייס:
במסגרת תפקידי כראש מועצה אני נחשף לא אחת להתלבטות של בני משפחה כיצד להנציח את זכר יקירם, כיצד לחבר בין אישיותו ופועלו של בן המשפחה עם הפרויקט או האתר שנבחר כיד זיכרון.
אל”ם במילואים גדעון אלטשולר ז”ל, מוותיקי חיל השריון, לוחם ומפקד מוערך, ממייסדי כרמי יוסף וראש הוועד במשך 15 שנים, ראה בהקמת היישוב החדש המשך למפעל ההתיישבות הציונית, אהב את המקום, את המועצה ואת אנשיה. אשר על כן אין דרך טובה יותר וראויה יותר להנציח את זכרו של גדעון מאשר הקמת גן בוטני ייחודי זה, שמבטא את אהבתו לאדם ולאדמה.
גן בוטני זה משמש גן מפלט למיני צמחים שהיו באזור ואשר הם על סף הכחדה, ולצד יופיו יש לו ערך אקולוגי ובוטני רב. על כך אנו חייבים תודה למור, לציון ולכל מי שסייע למימוש החזון להקמת גן זה במועצה האזורית גזר.
אני משוכנע שמקום זה ייהפך אבן שואבת למבקרים אוהבי טבע ונוף. כל מי שיגיע לכאן יכבד בבואו את זכרו של גדעון ז”ל.
צר פטר וייס, ראש המועצה האזורית גזר, נושא דבריו
יֵשׁ חֹרְשַׁת בְּנֵי-אֹרֶן / וְסֻכָּה לְצֵל וּלְמַרְגֵּעָה. (מתוך “לבנות שפיה” של ביאליק)
רס”ן (במיל’) אבשלום סולימן, נכדו של גדעון, שהנחה בחן את הטקס
אזכרה לגדעון אלטשולר ז”ל, במלאות שש שנים לפטירתו
לפני חנוכת הגן התקיימה אזכרה צנועה לגדעון ז”ל, בבית העלמין שבכרמי יוסף, במלאות שש שנים לפטירתו. תא”ל (במיל’) יואל גונן-גורודיש היה מפקד מחלקת טנקים תחת פיקודו של המ”פ גדעון אלטשולר בגדוד השריון 52. לימים קיבל יואל את הפיקוד על חטיבת טנקי השלל טי-55 מידי גדעון, והוביל אותה במלחמת יום הכיפורים בחזית הדרום, בעת שגדעון היה ראש המטה באוגדה של אריק שרון.
באזכרה נשא יואל את הדברים הבאים:
וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּחֲנוּ עַל-עֵין חֲרֹד וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה-לוֹ מִצָּפוֹן מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-גִּדְעוֹן רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי אֶת-מִדְיָן בְּיָדָם פֶּן-יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי. וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר מִי-יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד וַיָּשָׁב מִן-הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נִשְׁאָרוּ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-גִּדְעוֹן עוֹד הָעָם רָב הוֹרֵד אוֹתָם אֶל-הַמַּיִם וְאֶצְרְפֶנּוּ לְךָ שָׁם וְהָיָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה יֵלֵךְ אִתָּךְ הוּא יֵלֵךְ אִתָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר-אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה לֹא-יֵלֵךְ עִמָּךְ הוּא לֹא יֵלֵךְ. וַיּוֹרֶד אֶת-הָעָם אֶל-הַמָּיִם וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר-יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן-הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר-יִכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת. וַיְהִי מִסְפַּר הַמְלַקְקִים בְּיָדָם אֶל-פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל-בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת-מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל-הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ.
(שופטים ז, א-ז).
ומדוע הבאתי דברים אלה לזכרו של גדעון? כאשר היה מ”פ חדש שהגיע מחטיבת גבעתי הוא הלך ועשה מלחמה לקבל את המ”מים הבאים, והוא ידע מדוע, והם: שאול ששון; דן, לימים מנכ”ל עיריית ירושלים; שיין יצחק לימים בכיר במשרד החוץ שגריר בארצות; יואל גורודיש, לימים מפקד אוגדה; אורי מינץ, לימים רופא מפורסם בבתי חולים, שאול נגר, לימים אל”ם בשריון ומהנדס בכיר בתעשייה הצבאית. גדעון, בשם כל אלה אשר שתו מים מידיך, מוקירים ומעריכים את מעשיך, על אף זאת שלא היה קל איתך.
יהיה זכרך ברוך.
יואל גונן-גורודיש (משמאל) באזכרה לגדעון אלטשולר ז”ל. צילום: חביבה לוי
המצבה על קברו של גדעון ז”ל. צילום: חביבה לוי
