צוק איתן הסתיים בתקופה שבה נהוג להכין את תקציב המדינה לאישור במושב החורף הקרוב, ועיתוי זה מחדד את הוויכוח בדבר דרישת מערכת הביטחון לתוספת תקציב. הציניקנים יאמרו שזה לא הוגן, שהרי הדי המלחמה טרם שככו והסמיכות הזו מסיטה את הדיון הענייני לדיון עם השפעות רגשיות. ואולם לטעמי, העיתוי הוא סימבולי ואין ברירה אלא להדגיש שהביטחון הוא מעל לכל. ממש כך.
ד”ר גבי אביטל (מאתר ישראל היום, 8 בספטמבר 2014)
צילום: יששכר רואס
המציאות המיוחדת למדינת ישראל עוד בטרם הקמתה, מחייבת צבא אשר מתפקד בכל רגע מתבקש כמכונת מלחמה שאסור לה לחרוק. במזרח התיכון המיטלטל איומי המלחמה אינם קריאות “זאב זאב”. די בהוראה אחת מכיוון צפון – ושוב מיליוני אזרחים יהיו במקלטים. ואם מישהו שכח בלהט הוויכוח, האיום מאיראן מוחשי שבעתיים בימים אלה. רק לנוכח המחשבה שלפתע נשיא ארה”ב מנסה ללקט לו מדינות לקואליציה מול המדינה האיסלאמית החדשה, כאשר גירעונה של איראן מסוכן לכל המרחב במידה שלא תיאמן, מוכנותה של מכונת המלחמה בישראל צריכה להשתפר עוד יותר. ואם מישהו מחפש רמז להתחמקותה של איראן בנושא הגרעין, אובאמה לא יפספס עוד משגה חמור כדי לשחרר את איראן לייצר פצצה גרעינית.
לפיכך יש להגדיל את תקציב הביטחון לשנה הקרובה ולשנה שלאחריה לפחות בהפרש בין רזרבות התקציב, אשר שמורות למלחמה, לבין הוצאות המבצע האחרון. כלומר, השלמת תחמושת, דלק, תחזוקה, מזון, ימי מילואים, שעות מנוע ושעות טיסה. שהרי איש לא מעלה על דעתו שמלאי תחמושת הוא בלתי מוגבל. יתרה מכך, פצצות מדויקות או טילי יירוט מיוצרים בכמות מוגבלת מהטעם העיקרי של עלותם הגבוהה לעומת פצצה רגילה. פיתוח אמצעי לחימה חדשים הוא לב ליבו של גורם ההפתעה.
זאת ועוד, במשך שני עשורים נכתבו מאמרים רבים, שבמרכזם עמדה הדרישה לקיומו של צבא חכם וקטן, וכל המקטין הרי זה משובח. ברם, כל מלחמה או סבב עימות הוכיחו כי חיל הרגלים והשריון והתותחנים הם ליבו של הצבא. כלי מלחמה דוגמת טנקים ונושאי גייסות ותותחים עלו על הכוונת של מקצצי התקציב פעם אחר פעם, והדיון הבולט שבהם היה זה על יעילותו המבצעית של “הנמר”. אותם דורשי הקיצוץ הם הראשונים הנזעקים לשאול מדוע נכנס נגמ”ש “מקרטון”, ומדוע אין מערכת נגד פצמ”רים ומדוע אין מודיעין מדויק, ועוד כהנה שאלות של בדיעבד.
מי שרוצה שלמות מבצעית, הגנה הרמטית ותזמון מדויק בין זרועות הביטחון על מנת להגיע למחבל בין אזרחים, מוכרח לקבל את העובדה כי הביטחון קודם לכל. פירושו של דבר הוא שהגדלת תקציב הצבא הכרחית לנוכח איומי האמת. לפני שלוש שנים צעדו ברחובות חלק ניכר מראשיה של המערכת הפוליטית הנוכחית ודרשו תקציב אזרחי. המציאות טפחה על פניהם, אבל הם עומדים כצוק איתן מול דרישות מערכת הביטחון המגינה עליהם.
