אחרי 2 קרבות כושלים, הצליחו לבסוף לוחמי הפלמ”ח לכבוש במאי 48 את מצודת נבי יושע (מצודת כ”ח) שבגליל. היה זה למעשה הניצחון ה-1 של ישראל כמדינה. כמעט 66 שנים אחרי, ייחנך היום (10 בינואר 2014) מוזאון לזכר 28 הלוחמים שנפלו בקרבות ועליהם כתב חיים גורי את “שיר הרעות”
זיו ריינשטיין (מאתר ynet, 10 בינואר 2014)
הדמיית החלל המרכזי של המוזאון
הָרֵעוּת
חיים גורי. לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב
עַל הַנֶּגֶב יוֹרֵד לֵיל הַסְּתָו
וּמַצִּית כּוֹכָבִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ
עֵת הָרוּחַ עוֹבֵר עַל הַסַּף
עֲנָנִים מְהַלְּכִים עַל הַדֶּרֶך.
כְּבָר שָׁנָה. לֹא הִרְגַּשְׁנוּ כִּמְעַט
אֵיךְ עָבְרוּ הַזְּמַנִּים בִּשְׂדוֹתֵינוּ.
כְּבָר שָׁנָה, וְנוֹתַרְנוּ מְעַט
מָה רַבִּים שֶׁאֵינָם כְּבָר בֵּינֵינוּ.
אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם:
אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר –
כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם
לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ.
אַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּדָם
אַתְּ תָּשׁוּבִי בֵּינֵינוּ לִפְרֹחַ.
הָרֵעוּת נְשָׂאנוּךְ בְּלִי מִלִּים
אֲפֹרָה עַקְשָׁנִית וְשׁוֹתֶקֶת
מִלֵּילוֹת הָאֵימָה הַגְּדוֹלִים
אַתְּ נוֹתַרְתְּ בְּהִירָה וְדוֹלֶקֶת.
הָרֵעוּת, כִּנְעָרַיִךְ כֻּלָּם
שׁוּב בִּשְׁמֵךְ נְחַיֵּךְ וְנֵלֵכָה
כִּי רֵעִים שֶׁנָּפְלוּ עַל חַרְבָּם
אֶת חַיַּיִךְ הוֹתִירוּ לְזֵכֶר.
וְנִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם…
את הפזמון הכה מוכר הזה, שמזוהה בדרך כלל עם ימי הזיכרון שלנו (ולימים גם עם יצחק רבין ז”ל), כתב חיים גורי לזכר חבריו, לוחמי הפלמ”ח, שנפלו במערכות ישראל. אולם קרב אחד היווה כנראה ההשראה המרכזית בכתיבתו של “שיר הרעות” בדצמבר 1948 – קרב נבי יושע.
היש עוד פלמ”חניק כמו דודו?
נבי יושע היה שמו של כפר שיעי בגליל העליון המזרחי, שבו זיהתה המסורת השיעית את קברו של יהושע בן-נון. לימים, בימי המרד הערבי (1939-1936), בנו הבריטים סדרת של מצודות משטרה (טיגארט), שתכליתן שמירה על גבולות הארץ ואבטחת התושבים.
לימים, עם סיום המנדט על ארץ ישראל, מסרו הבריטים לערבים את המצודות, שהקנו להם שליטה על האזור. הפלמ”ח קיבל פקודה לכבוש את המצודה לבל תיתכן שליטה ערבית על האזור, וב-15 באפריל, ביחד עם כוחות גולני ונוטרים, נעשה ניסיון שלא צלח לכבוש את המצודה. ארבעה מבין הלוחמים מצאו את מותם בקרב זה. חמישה ימים לאחר מכן, ב-20 באפריל, נעשה ניסיון נוסף, שכשל אף הוא, ובו נפלו 22 לוחמי פלמ”ח, ביניהם גם דודו צ’רקסקי (שעליו כתב חיים חפר את “דודו”) ועשרות נפצעו. פינוי הנפגעים היה קשה וחבריהם של הלוחמים בשטח סיכנו לא פעם את חייהם, כדי להשיב את הנפגעים למקום מבטחים, ואף שילמו בכך בחייהם.
קבר האחים של חללי הקרבות באתר ההנצחה במצודת כ”ח. צילום: זיו ריינשטיין
דּוּדוּ
מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ‘
הָעֶרֶב יוֹרֵד עֲלֵי אֹפֶק בּוֹעֵר
רוּחוֹת בַּצַּמֶּרֶת הִרְטִיטוּ
וְאָנוּ סָבִיב לַמְּדוּרָה נְסַפֵּר
עַל אִישׁ הַפַּלְמָ”ח וּשְׁמוֹ דּוּדוּ:
אִתָּנוּ הָלַךְ בַּמַּסָּע הַמְּפָרֵךְ
אִתָּנוּ סִיֵּר הוּא בַּגְּבוּל
בַּקוּמְזִיץ הָיָה מְזַמֵּר וְעוֹד אֵיךְ
אִתָּנוּ סָחַב מִן הַלּוּל…
הַגִּישׁוּ פִינְגָּ’אן וְהַגִּידוּ:
הֲיֵשׁ עוֹד פַּלְמַחְ’נִיק כְּמוֹ דּוּדוּ?
הָיְתָה לוֹ בְּלוֹרִית מְקֻרְזֶלֶת שֵׁעָר
הָיְתָה לוֹ בַּת צְחוֹק בָּעֵינַיִם
וְעֵת הִקִּיפוּהוּ בָּנוֹת עַד צַוָּאר –
צָחַק הוּא עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.
אַךְ “לֵיל הוֹרָדָה” מִן הַלֵּב לֹא יַחְלֹף –
עֵת עֹגֶן בַּחֹשֶׁךְ חָרַק
הוּא יֶלֶד נָשָׂא מִן הַיָּם אֶל הַחוֹף
לִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ וְשָׁתַק.
חָשְׁבוּ אָז הַחֶבְרֶ’ה: אָבוּד הוּא
לְאָן הִתְגַּלְגַּלְתָּ יַא דּוּדוּ?
וְהִנֵּה הַ”זֶּקְס” בָּא בְּעֶרֶב אֶחָד
זָרַח אָז יָרֵחַ שֶׁל קַיִץ
וְדוּדוּ חִבֵּק אֶת הַסְּטֶן שֶׁבַּיָּד
וְחֶרֶשׁ יָצָאנוּ בַּלַּיִל…
עִם שַׁחַר הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ מִן הַקְּרָב
הַבְּרוֹשׁ צַמַּרְתּוֹ אַט הִרְכִּין.
רַק מִי שֶׁשָּׁכַל אֶת הַטּוֹב בְּרֵעָיו
אוֹתָנוּ יוּכַל לְהָבִין…
רֵעַי, נָא אִמְרוּ וְהַגִּידוּ:
הַעוֹד מְחַיֵּךְ הוּא שָׁם, דּוּדוּ…?
מצודת כ”ח
הניצחון הראשון של המדינה הצעירה
רק כחודש לאחר מכן, ב-17 במאי, כשהמדינה בת שלושה ימים בלבד, הצליח כוח גדול של הפלמ”ח בשילוב חיל אוויר לכבוש את המצודה, ששלטה על הכביש היחיד שהוביל מראש פינה צפונה. היה זה הניצחון הראשון של ישראל כמדינה.
בקרב זה נפלו עוד שני לוחמים – סך הכול 28 לוחמים – ומכאן שמה של המצודה “מצודת כ”ח”, ששונה לאחר מכן.
כמעט 66 שנים לאחר מכן, ייחנך היום (10 בינואר 2014) “מוזאון הרעות”, פרי רעיונו של יהודה דקל ז”ל (2008-1929), מלוחמי הפלמ”ח שחבריו נהרגו בקרבות נבי יושע, שיום זה גם יציין את השנה השישית לפטירתו.
במוזאון פריטים משלושת הקרבות של חטיבת יפת”ח בפלמ”ח, בעיקר מהקרב השני העקוב מדם, מגירות הנצחה לכל לוחם שנפל בקרבות נבי יושע וגם המילים המקוריות של “שיר הרעות”.
איך מגיעים: סעו צפונה על כביש 90 ופנו שמאלה בצומת כח (ע”ש אותם נופלים). עלו בכביש 899 עד צומת ישע, פנו ימינה (צפונה) למצודת כ”ח.
תוספת של המערכת
לסרטון “לא אשכח זאת רעי” על קרב נבי יושע, ראו כאן:
להלן שירו של נתן אלתרמן על קרב נבי יושע:
לא אשכח זאת רעי
מילים: נתן אלתרמן, לחן: יאיר רוזנבלום
לא אשכח זאת רעי
איך על גב נשאתני
ותזחל אתי הר וגיא.
לא אשכח לך זאת
איך למות לא זנחתני
בחבקי צווארך כחבקי את חיי.
הנה לילה רעי
הניחני הפעם.
הנה לילה רעי
הניחני וברח
כי מכות רקותי
כי הלב הולם פעם
כי השמש, השמש
עלי לא יזרח.
הישבע רק רעי
אם יש יום ותנוח
ועברת ביתי
מה תאמר שם כזאת
הוא רדף הבלים
והיה רועה רוח
אבל מת כמו איש
היודע עשות.
עד הבוקר רעי
לא תקום בי עוד רוח
אך עד בוקר אני
לא אשכח לך זאת.
