ערב מכובד ומרתק לזכרו של האלוף (במיל’) אביגדור (יאנוש) בן גל, במעמד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שר הביטחון רב-אלוף (במיל’) משה (בוגי) יעלון, בני משפחת בן גל, אלופי צה”ל בסדיר ובמילואים ומאות פיקודיו, רעיו לנשק מכל החילות, מוקירי זכרו וחברים, התקיים ביד לשריון ביום 10 באפריל 2016
אל”ם (במיל’) שאול נגר. צילום: טוראית עדי קמיניץ ורב”ט אפרת אלישע מיד לשריון
למקבץ צילומים מהערב, ראו כאן:
https://goo.gl/photos/5hAAU7hqPKtAye9C9
יאנוש בן-גל ב-2013. צילום: אלון רון
בן 3 היה אביגדור בן גל (במקור יאנוש לוּדוִיג גולדלוסט) שנולד בפולין, כאשר פלשו הנאצים לפולין בתחילת מלחמת העולם השנייה. בעקבות המלחמה ברחו הוריו עמו לברית המועצות והגיעו לסיביר. הוריו נעלמו במהלך המסע, והוא נותר עם אחותו הגדולה אילנה. השניים הגיעו בנדודיהם לאיראן ומשם עלו לארץ ישראל עם ילדי טהרן ב-1943.
הילד הזה שבגר בארץ התגייס לשריון בשנת 1955 והפך לאחד הלוחמים הנועזים והמצביאים הבולטים במלחמות ישראל. שמו יצא לתהילה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, שבה פיקד על חטיבה 7. החטיבה בפיקוד בן גל תרמה תרומה מכרעת למאמץ של בלימת המתקפה הסורית ברמת הגולן, שכלל את קרב עמק הבכא, עד להגעת כוחות המילואים לחזית. בהמשך המלחמה, לאחר הטיית מאזן הכוחות בחזית, וסילוק צבא סוריה מכל השטחים שכבש ברמת הגולן, השתתפה החטיבה גם בפלישה לשטח סוריה וכיבוש המובלעת.
ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ורעייתו שרה, שר הביטחון רב-אלוף (במיל’) משה (בוגי) יעלון והאלוף (במיל’) אודי שני יו”ר עמותת יד לשריון
ערב הזיכרון לאלוף (במיל’) אביגדור (יאנוש) בן גל, שארגנו ותרמו חבריו לנשק, היה מאותם אירועים הנחרתים בתודעה ומאירים את דמותו המיוחדת של המפקד והלוחם המהולל, מהבולטים במפקדי צה”ל לדורותיו. בערב השתתפו מאות שגדשו את קומת התערוכות ביד לשריון, ובהם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ורעייתו שרה, שר הביטחון רב-אלוף (במיל’) משה (בוגי) יעלון, בני משפחתו של יאנוש ובהם אלמנתו אביטל, אחותו הבכורה אילנה רפאלי, ילדיו, אלופי צה”ל בסדיר ובמילואים, פקודיו הרבים, רעיו לנשק מכל החילות, חבריו הרבים ומוקירי זכרו וחברי עמותת יד לשריון.
במהלך הערב הצטיירה דמות של יאנוש הלוחם והמפקד המהולל, מרחיק ראות, הדואג לחייליו, מיטיב לקרוא את הקרב, קשוח כשנדרש, מתובל בקמצוץ של סרקזם, ועם זה אדם רגיש עד דמעות לפעמים, שהמחלה הקשה הכריעה אותו לאחר מאבק של כשנה, במלאות לו כמעט שמונים שנה.
הערב התקיים ביד לשריון בלטרון בארגון מנכ”ל עמותת יד לשריון תא”ל (במיל’) חנן ברנשטיין, הסמנכ”ל סא”ל (במיל’) שלומי דרור ועובדי האתר. הנחה את הערב חבר העמותה הוותיק תנ”צ (בדימוס) אליהוא בן-און.
מהלך הערב
פתח את הערב האלוף (במיל’) אודי שני, יו”ר עמותת יד לשריון, שציין בקצרה קווים לדמותו של יאנוש ז”ל.
לאחריו הוקרנה בווידיאו מסכת על חייו של יאנוש מילדותו ועד פטירתו, ובה נכללו קטעי דברים של נשיא המדינה התשיעי מר שמעון פרס, רעיו לנשק ושני בניו הקטנים. בין קטעי המסכת נשאו דברים אישים שונים וכן היו הפסקות מוזיקליות.
הזמר דוד ד’אור שר את “שמור על העולם ילד”, ובהמשך את השיר “הללויה” של ליאונרד כהן.
אילנה רפאלי, אחותו של יאנוש, סיפרה על אחיה הצעיר לאורך כל חייו ותלאותיו בילדותו ועד לבגרותו.
ד”ר שמואל חרל”פ, חברו של יאנוש שההכרות ביניהם החלה בגיל מבוגר, סיפר על החברות המיוחדת שהייתה ביניהם.
שר הביטחון רב-אלוף (במיל’) משה (בוגי) יעלון,
להקת חיל החינוך שרה: “כאן השריונים”, ו”הוא פשוט שריונר”.
מח”ט 7 אל”ם דן נוימן נשא דברים על דמותו של יאנוש כמפקד.
ראש הממשלה מר בנימין נתניהו סיפר על יאנוש בהתרגשות, ועל הקשר של יאנוש, שהיה בין מתכנני מבצע אנטבה (מבצע יונתן), לאחיו יוני נתניהו.
אביטל בן גל, אלמנתו של יאנוש, סיפרה על דמותו ושנותיו האחרונות
להקת חיל החינוך ושתי זמרות הנעימו את הערב בכמה שירים, ובהם “שיר תקווה” של מיכאל וקנין.
לקראת תום הערב עלו לבמה מח”ט 7 כיום אל”ם דן נוימן ועוד 9 מפקדי חטיבה 7 בעבר, מבין מפקדי חטיבה 7 שהשתתפו בערב, ובהם האלופים (במיל’) ג’קי אבן, אורי אור, יוסי בן חנן וגרשון הכהן; התא”לים (במיל’) אביגדור קהלני, איתן קינן, מאיר זמיר, רפי נוי, ורועי אלקבץ, ושרו את המנון החטיבה.
אילנה רפאלי, אחותו של יאנוש, נושאת דבריה
מפקדי חטיבה 7 שרים את המנון החטיבה. מימין: אל”ם דן נוימן, תא”ל (במיל’) איתן קינן-קאולי, והאלופים (במיל’) גרשון הכהן, אוֹרי אור ויוסי בן חנן
דברי האלוף (במיל’) אודי שני, יו”ר עמותת יד לשריון
אביטל, הילדים, בני משפחת בן גל היקרים, מכובדי ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, אדוני שר הביטחון רב-אלוף משה (בוגי) יעלון, אורחים, חברי עמותת יד לשריון, מוקירי זכרו של אביגדור,
אך טבעי הוא להעלות את האבוקה של יאנוש כאן בהיכל השריון.
חשבנו לנכון כי כעבור מעט למעלה מחודש ללכתו, לספר, להדר, להרעים קול ולציין מיהו האיש, מהי עוצמתו, מהי גבורתו, כמו גם כמה היה אדם ולא רק לוחם נועז ומפקד נערץ.
בקופסת הזיכרון של כל אדם יש ספרייה. אוסף הספריות הללו הוא הנפש והחשבון, אך גם המצבה!
אחד העם אמר כי: “הגיבורים ההיסטוריים מצטיירים בדמיון העם שונה ממה שהם במציאות”.
יאנוש הוא גיבור היסטורי, גיבור אמיתי, והלפיד שאותו נשא ימשיך ללוות אותנו תמיד – נאמנים לומר את האמת, ללחום בעוז, להישיר מבט ולעמוד על הזכות.
הערב מוקדש לזיכרון ולתהילה, ואני מביא בזאת את תנחומי עמותת יד לשריון והצדעת משפחת השריון לדורותיה.
יהי זכרו ברוך.
משמאל: האלופים (במיל’) דורון אלמוג, יוסי בן חנן, הרב הראשי לשעבר מאיר לאו, האלוף (במיל’) עמרם מצנע, רס”ן (במיל’) וגיבור ישראל משה לוי, העיתונאי איתן הבר
דברי ד”ר שמואל חרל”פ
יאנוש שאני הכרתי היה אדם לכול עת – למלחמה ולשלום, לשמחה ולעצב, להצלחה ולכישלון. היסטוריה עניינה אותו יותר מגיאוגרפיה ואנשים היו חשובים לו יותר מהאנושות. בדומה לפילוסופית חנה ארנדט, שלא אהבה סטטיסטיקה, כי היא עוסקת במספרים גדולים ותקופות קצרות, יאנוש אהב מספרים קטנים ותקופות ארוכות: חברים לנשק, משפחה, וידידי נפש.
יחסנו התהדקו בשנה האחרונה על רקע מחלתו. ליוויתי את מאבקו במוות, בעליות ובמורדות של המפגש המתקרב עם החושך האינסופי ועם המטוטלת של הקצוות: התקווה, שאולי יעלה בידו לנצח במקום שאחרים ניגפים, מול ההשלמה עם הבלתי נמנע.
“צריך להסתכל, לא במכנה המשותף” הייתי דוחק בו, “אלא על יחידי המונה. המחלה היא המכנה המשותף. אך על המונה מתרוצצים טיפוסים שונים, ואתה מהשורדים, תחזיק מעמד, צריך לקנות זמן, כמה שיותר – בתקווה שיימצא הטיפול הגואל, התרופה המנצחת, שתרוויח שנים ולא רק חודשים.
ויאנוש החזיק מעמד שנה ורבע – במאיון העליון של השורדים. אופיו כלוחם לא נטש אותו על אף המהמורות והמעידות בדרך. אבל הרפואה לא הצליחה להדביר את המחלה והנפש אינה יכולה לגוף המתכלה.
אז נטשנו את ההווה וחזרנו לעבר. “מי הייתה אניית הדגל של הצי הגרמני?” בחן אותי יאנוש כשעיניו נוצצות? “נדמה לי, ‘הגרף שפיי’ השבתי. “לא נכון” הריע יאנוש: “הביסמרק”.
“ומה הייתה ההחלטה שצ’רצ’יל העביר בקבינט, שהצילה את העולם החופשי?” שאלתי, יאנוש נדרך. “נו, תגיד”. “ב-28 במאי 1940, כאשר הצבא הבריטי מכותר בדנקירק ועומד בפני השמדה, קבינט המלחמה התכנס לדון באפשרות להגיע להסכם עם היטלר. ‘האם אתם מסכימים לפרק את הצי הבריטי?’ שאל צ’רצ’יל. ‘כי זו תהיה הדרישה הראשונה של הֶר היטלר’. אפילוצ’מברליין והליפקס הפייסנים לא יכלו להסכים לפירוק הצי הבריטי, גאוות האימפריה, והקבינט קיבל החלטה להמשיך בלחימה בכל מחיר.”
יאנוש זרח. ממעמקי המחלה הוא לפת את הרגעים ההיסטוריים שהזכירו לו את טעם חייו שלו. מילד פליט, ניצול שואה, לאלוף בצה”ל. “אני רעב” קרא יאנוש לאביטל ושב לחיים. “ספר לי על מובילאיי”, ציווה. הסברתי לו הכול. הטכנולוגיה, השוק, ה-Disruption (שיבוש).
וכך התנהלנו. ממוצ”ש אחת לשנייה, אני מגיע טעון בסיפורים, יורה מטחי ארטילריה של היסטוריה צבאית, ביזנס עם צ’רמניםיפנים, קרבות מו”מ עם תקיפים קוריאניים ומלחמות התשה עם סוללות עורכי דין אמריקאים, עד שיאנוש עייף, עצם עיניים ונרדם. וחיוך נסוך על פניו.
החברוּת ביני ליאנוש ניצתה בגיל השלישי. שנינו עברנו את גיל ה-70. לחברוּת של גיל מאוחר יש טעם אחר. כיוון שאין לה עבר של זיכרונות משותפים, אין לה על מה להתרפק אך גם לא מה לשכוח, להחליק ולהדחיק. חברוּת מאוחרת היא נטו, לא ברוטו, אהבה מזוקקת, אחד על אחד, קבלה ללא תנאי. בנצרות, ישו אוהב אותך בכפוף לתנאים: שתגיש את הלחי השנייה. מריה, לעומת זאת, אוהבת אותך ללא תנאים. החברות שלי עם יאנוש הייתה זאת של מריה.
בשבועיים האחרונים לחייו לא הייתי בארץ. לא הספקתי להיפרד ממנו, ואולי, טוב שכך, כי לא רציתי להיפרד מיאנוש, לעזוב את חדרו בבית החולים בידיעה שלא ניפגש עוד לעולם. ובגלל שלא נפרדתי ממנו, יאנוש נמצא אתי כל הזמן והחברוּת שלנו ממשיכה, עד ולאחר, כלות הנשימה. יהא זכרו ברוך.
ד”ר שמואל חרל”פ נושא דבריו
דברי מח”ט 7 אל”ם דן נוימן
ראש הממשלה, שר הביטחון, מפקד פיקוד הצפון, אלופי צה”ל, משפחת בן גל, מכובדיי כולם,
לפני כחודש וחצי עת ישבתי במשרדי בלשכת מח”ט 7 ברמת הגולן, קיבלתי בצער כבד את דבר פטירתו של יאנוש. ההודעה המצערת הובילה אותי לשוב ולעיין בספרי המורשת של החטיבה. עמוד אחר עמוד, מתוך המילים והתמונות, בקעו סיפורי הגבורה והמנהיגות ממלחמת יום הכיפורים, שהפכו למכוננים בדמותה של חטיבה 7 ושל צה”ל כולו.
כך מופיעים הדברים מפי המח”ט על ההכנות למלחמה: “התעקשתי על בחירת מפקדים מיומנים, אמיצים ומקצועיים. עמדתי בכל תוקף על משמעת קרבית, החדרתי ויישמתי אימונים קשים ומפרכים, בלתי שגרתיים, הפגנתי קשיחות חיצונית אשר טמנה בחובה דאגה, אהבה ומסירות לפיקודיי.
וממשיך המח”ט ומתאר את תהפוכות נפשו לאור מצב הכוחות, את תעצומות האופי בהתמודדות עם הדילמות המכריעות ועם עקת הקרב ההולכת וגואה ומתאר גם את הפקודות החדות והברורות שנתן בכל המצבים האלה.
יאנוש מתאר שבעת ביקורו של הרמטכ”ל, דדו, ב-9 באוקטובר עם שוך קרבות המגננה, חלפו בראשו מילותיו של נפוליון: “חייל, אם תאמר שלחמת במלחמה זו, יאמרו לך – הנה ניצב איש אמיץ לפנינו“. אני חושב שאת המילים האלה, שיאנוש הקדיש לכל לוחמי ומפקדי החטיבה, ראוי ונכון בראש וראשונה לומר עליו.
מכובדיי,
חטיבה 7 נוסדה בשנת 1948. אחת מהחטיבות הוותיקות בתולדות צה”ל, כמעט בת 70 שנה.
אם ניטול משקפת בת ימינו ונתבונן אל התקופה בה פיקד יאנוש על החטיבה, נגלה שינויים רבים והמציאות המבצעית שאנו חווים כיום – האויב השתנה ובפרט בחזית הסורית, שדות הקרב עצמם אינם דומים, והטכניקות והאמל”ח השתכללו מאוד. הרבה שינויים, אבל האדם בקרב – נפשו הסוערת והמבחן העליון לערכיו – נותרו אבן יסוד עליה מושתת כוחו הצבאי והמוסרי של צה”ל ושל מדינת ישראל.
מתוך ההבנה הזאת אני יכול לומר היום, יותר מ-40 שנה מאז פיקד אביגדור בן גל על החטיבה, שדמותו היא מהמעצבות בתולדות החטיבה. מעל 40 שנה חלפו, וערכיו עדיין צרובים במתכת השריון ובפלדת האנושיות שבחטיבה.
יאנוש הותיר לנו מורשת של נחישות, של הגנה יצוקה על מדינת ישראל, של עמידה איתנה בעקת הקרב ושל ניצחון. יאנוש הותיר לנו מורשת של מנהיגות הנסמכת על מקצועיות עמוקה וכזו שאיננה חוששת מהעזה וממבחני התכונה והראייה המפוכחת שלהמצב. מנהיגות הרואה את גורל המערכה כמונח על כתפיה. זו הרוח המפעמת בחטיבה 7, זו הרוח לה אנו מחויבים.
יהי זכרו ברוך.
בכבוד רב,
דן נוימן,
מפקד החטיבה
מח”ט 7 כיום אל”ם דן נוימן בערב הזיכרון
אביטל בן גל, אלמנתו של יאנוש, נושאת דבריה
יאנוש מח”ט 7. צילום: בני הדר, “במחנה”
המנון “עוצבת סער”
מילים: פּוּצ’וּ (ישראל ויסלר) ואביגדור קהלני,
לחן: מיכאל (מיקי) זנדברג
עֲנַן אָבָק עָלָה אֶל הָרָקִיעַ
וְרַעַד אֲדָמָה מֵהָר לְהָר
מַשַּׁק בַּרְזֶל אֶת הָאֲוִיר הִבְקִיעַ
כְּשֶׁהַשִּׁרְיוֹן נִכְנַס אֶל הַמִּדְבָּר.
פְּקֻדּוֹת הַקְּרָב בָּקְעוּ מִכָּל צְרִיחַ
הַתּוֹתָחִים פָּתְחוּ בְּהַרְעָשָׁה
הַמַּקְלְעִים יָרְקוּ בַּרְזֶל מַרְתִּיחַ
כְּשֶׁהַשִּׁרְיוֹן פָּתַח בְּמִלְחָמָה.
פזמון:
שֶׁבַע – אַתְּ פְּלָדָה רוֹגֶשֶׁת
שֶׁבַע – סַעַר בָּרָמָה
שֶׁבַע – אַתְּ אָדָם שֶׁל עֶשֶׁת אַתְּ הַחֲטִיבָה!!!
הַשֶּׁמֶש לֹא עָמְדָה אָז דֹם מִמַּעַל
הָיָה לָהּ חַם בְּתֹפֶת שֶׁכָּזֹאת
בְּתוֹךְ אָבָק עָשָׁן שְׂרֵיפוֹת בּוֹ יַעַל
זָרְמוּ שִׁרְיוֹן, פְּלָדָה וּלְבָבוֹת.
מִדְבַּר סִינַי בִּקְּרַב אֵימִים חָזִיתָ
בָּזָק וְסַעַר, וַקֶצֶף וְגָאוֹן,
אוֹיֵב אַכְזָר הוּבַס – כָּךְ רָאִיתָ
יִזְכֹּר לָעַד אֶת זַעַם הַשִּׁרְיוֹן
פזמון:
שֶׁבַע – אַתְּ פְּלָדָה רוֹגֶשֶׁת…
רַמַת גּוֹלָן – קְרָבוֹת בְּלִימָה יָדַעְנוּ
גָעַש הַלֵּב בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת
עֹז וּפְלָדָה חָגַרְנוּ כְּשֶׁפָּרַצְנוּ
בְּרֹמַח חַד אֶל תּוֹךְ אַדְמַת אוֹיֵב.
פזמון:
שֶׁבַע – אַתְּ פְּלָדָה רוֹגֶשֶׁת….
הערב המרגש הסתיים, כמובן, בשירת “התקווה”
לכתבה על פטירתו של יאנוש, ראו כאן:
https://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=8255
לכתבה על שלושים לפטירתו, ראו כאן:
https://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=8349
לכתבה בה יוסי בן חנן מספיד את יאנוש, ראו כאן:
https://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=8270
