- תת אלוף גיא חסון – ישראל היום 11.6.2017
50 שנים למלחמת ששת הימים: בשבת, 10 ביוני 1967, בשעה 14:30, חדר כוח השריון של חטיבה 8 בפיקודו של אל”ם אלברט מנדלר לקוניטרה, ובעקבותיו נכנסו לעיר כוחות גולני. קוניטרה, העיר שבה מתמקדות כל הדרכים הראשיות של הגולן וממנה יוצאים הכבישים לביירות ולדמשק, הייתה ריקה. בשעה 16:20 התמלאה רמת הגולן בכוחות צה”ל, ובשעה 18:30 נכנסה לתוקפה הפסקת האש. 27 שעות של קרבות קשים ואכזריים ברמת הגולן היו האקורד האחרון במלחמת ששת הימים.
הניצחון היה גדול. ישראל עוררה תדהמה. הישגיו של צה”ל היו אחד הניצחונות הגדולים, המהירים והמזהירים ביותר בתולדות המלחמה באזורנו. קרבות היבשה הוכיחו כי בהתנגשות בין חייל לחייל ובין פלדה לפלדה צה”ל נתפס כאחד הצבאות המעולים בעולם. כך גם חיל השריון הישראלי.
טנק שרמן באזור כפר מסעדה בצפון רמת הגולן // צילום: ארכיון צה”ל
בפקודה לרגל סיום המלחמה כתב שר הביטחון דאז לחיילי צה”ל: “הקרב שכך, אך המערכה לא תמה. הקמים עלינו הובסו אך הם לא השלימו עימנו”. שמחת הניצחון הגדולה לא נבעה מתוך מחשבה כי זו תהיה המלחמה האחרונה, אלא מהיכולת שלנו להישאר בחיים ולהתקיים בארץ ישראל. תרמה לכך תחושת הגאווה בצה”ל, אשר במשך שישה ימים פגע משמעותית בצבאות ערב, הסיר את האיום המידי מעל היישוב היהודי ושיחרר את ירושלים, בירת ישראל.
50 שנים עברו מאז אותה מלחמה. הרבה השתנה – הסביבה, האויב, הטכנולוגיה, החברה, הצבא ועוד. אך יש דבר אחד שלא השתנה. עוז רוחם של לוחמי צה”ל ומפקדיו. במורשת הקרב של דור המפקדים והלוחמים של מלחמת ששת הימים, הנחישות, אומץ הלב ואהבת העם והארץ הם אבן הראשה. אז כמו היום, האיכות האנושית של הלוחמים היא עמוד השדרה של צה”ל ושל חיל השריון ומוכיחה בכל פעם כי האדם שבטנק ינצח.
אנחנו כאן כדי להישאר – בציווי זה יצאו לוחמי צה”ל למלחמת ששת הימים. נמשיך להגן בנחישות על מדינת ישראל. אנחנו, לוחמי צה”ל ומפקדיו היום, מצדיעים לכם לוחמי צה”ל ומפקדיו של דור ששת הימים. נזכור את מורשת הנופלים ונספר את סיפורם. תחושת האחריות בוערת בנו – עכשיו תורנו!
