חורשה צנועה ובמרכזה מיצב לזכרו של אריאל שרון ז”ל, נחנכה בפארק העוצבות שביד לשריון בלטרון במעמד מפקדים ולוחמי שריון, נציג פרויקט המרכבה, אורחות ואורחים, ביום 12 בפברואר 2014
אל”ם (במיל) שאול נגר. צילום: עדן זק”ש, צוות הסרטה מקשנ”ר ביד לשריון
המיצב לזכרו של אריאל שרון ז”ל ביד לשריון. מימין: תא”ל (במיל’) אשר לוי, אלוף (במיל’) חיים ארז,
אלוף (במיל’) ג’קי אבן
בחג ט”ו בשבט האחרון, לפני כחודש, התקיים בפארק העוצבות, כאן ביד לשריון, טקס נטיעות שנתי שהפך למסורת מבורכת. בפארק העוצבות, המגיע לשיא פריחתו בחודשי החורף והאביב, מוצבות אנדרטות של עוצבות השריון לדורותיהן, המשמשות נקודות ציון למורשת העוצבות ומקום מפגש של לוחמיהן, וכן פינת הנצחה וזיכרון לחללי העוצבות.
שלושה ימים לפני ט”ו השבט השנה, ב-13 בינואר, התקיימה הלווייתו של האלוף במילואים אריאל שרון זכרו לברכה, מי שהיה ראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל, ובעברו מפקד אוגדת שריון במלחמת ששת הימים, ומפקד אוגדת שריון 143 במלחמת יום הכיפורים. הייתה זו האוגדה בפיקודו אשר במאמץ הרואי ובתעוזה ביצעה את צליחת תעלת סואץ במהלך שהביא להכרעה בחזית סיני.
בדרך ממשכן הכנסת, שם הוצב ארונו של אריאל שרון ז”ל, לחלקת הקבר אשר סמוך לחוותו, עבר הארון ביד לשריון, במקום שבו לחם אריק במלחמת העצמאות בתש”ח, כאן נפצע וכאן איבד מטובי חבריו לקרב, ואל המקום הזה היה קשור רגשית כול חייו.
עמותת יד לשריון החליטה לקרוא לחלקת חורש זו, שניטעה בט”ו בשבט האחרון, על שמו של אריאל שרון, זכרו לברכה.
בטקס חנוכת החורשה, שבמרכזה המיצב לזכרו, השתתפו מפקדים ולוחמי שריון, חברי עמותת יד לשריון, אנשי חטיבת הצליחה 421 שבאו באותו יום להרצאה של אחד מחבריהם, נציג של פרויקט המרכבה (שאנשיו השתתפו בטקס ניטעת חורשה זו), אורחות ואורחים.
לפני הסרת הלוט מעל המיצב נשאו דברים:
- האלוף במילואים חיים ארז, יושב ראש עמותת יד לשריון, ומי שהיה מפקד חטיבה 421, חטיבת הצליחה במלחמת יום הכיפורים,
- האלוף במילואים יעקב ג’קי אבן, מי שהיה סגן מפקד האוגדה של אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים, ובתוך כך מפקד חצר הצליחה,
- תת-אלוף במילואים אשר לוי, מי שהיה מ”פ ב’ בחטיבת אלכסנדרוני בגדוד 32 בקרב על לטרון במלחמת העצמאות, ומפקדו של מפקד המחלקה אז אריאל שרון שנפצע בקרב זה.
מפקד אוגדה 143 האלוף אריאל שרון בתדריך עם אל”ם אמנון רשף מח”ט 14 במלחמת יום הכיפורים. צילום: ארכיון צה”ל
מדברי האלוף (במיל’) חיים ארז, יו”ר עמותת יד לשריון
הקשר של אריק שרון ללטרון נוצר במלחמת העצמאות, בקרב שבו נפצע קשה ורבים מחייליו נהרגו. פציעתו וחילוצו על ידי חייליו משדה הקרב, השפיעו על יחסו להנצחת הנופלים, למשפחות השכולות ולפצועים. האלוף שרון ייחס חשיבות רבה להנצחת הנופלים ולמורשתם, ונהג להדגיש שלימוד המורשת לבני הנוער ולחיילים הצעירים הוא חלק חשוב בהכשרתם כלוחמים.
בכול תפקידיו בצה”ל ובהמשך בתפקידיו האזרחיים, לרבות כראש הממשלה, סייע שרון ותמך ביד לשריון בלטרון, ובאחד מביקוריו האחרונים אמר שנכון היה לבנות בלטרון את אתר ההנצחה הלאומי לחללי צה”ל. הוא נהג לבקר גם בפארק העוצבות כאן כדי להתייחד עם זכרם של חייליו.
כראש ממשלה החליט שממשלת ישראל צריכה להשתתף בבניית המוזאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה כאן ביד לשריון בלטרון, כדי שיספר את חלקם של מיליון וחצי החיילים היהודיים שלחמו בנאצים במלחמת העולם השנייה, סיפור שטרם סופר במלואו וטרם נפוץ, והוא ראה בכך תיקון עוול היסטורי.
חורשה זו והאבן שעליה מונצח שמו, יהיו מוקד משיכה למבקרים רבים.
יהי זכרו ברוך.
האלוף (במיל’) חיים ארז נושא דבריו בטקס
מדברי האלוף (במיל’) ג’קי אבן
האלוף אריאל שרון ז”ל, מפקד אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים וראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל, לחם כמפקד מחלקה בקרבות לטרון במלחמת העצמאות בתש”ח ונפצע בקרב. כאן בלטרון מתחילה מורשתו של אריק שרון, מורשת של אחווה ורעות לוחמים, מורשת של הפקת לקחים וביצועם בקרב.
חייו של אריק כמצביא קרבי בדרג עליון, כפוליטיקאי בכיר ומדינאי-על, התאפיינו בהיותו הציר המרכזי בשורה ארוכה של אירועים ותהליכים שהטביעו חותם עמוק ובלתי-מחיק בתולדות עם ישראל. לא אחזור כאן על דברים מוכרים וידועים שמהווים עדיין מרכיב חיוני של האתוס של המדינה וצבאה, כגון: השפעתו המכרעת של אריק כקצין צעיר וזוטר יחסית (רב-סרן ואחר כך סגן אלוף) על המהפכה המורלית והמקצועית שחילצה את צה”ל מהניוון שפשה בו בשנים הראשונות לקיומו, היינו – חזרה לבסיסים מאי-ביצוע משימות קרביות. אציין רק שבעוד שמיקומו של אריק במדרג הצבאי הפורמלי היה אז נמוך למדי, הרי שבהיררכיה הצבאית הריאלית מעמדו היה של קצין בכיר מאוד.
פגישותיו עם בן-גוריון הקנו לו מעמד וסמכות. הקמת יחידה 101 וביצועיה קבעו סטנדרטים של מנהיגות קרבית שחלחלה לכול צה”ל והשפיעה עלינו, הקצינים הצעירים של שנות ה-50, בהמשך דרכנו למלחמות שבדרך. הנקודה בעלת החשיבות העליונה שחזרה ואפיינה את התנהלותו של אריק במלחמות השונות ממלחמת סיני ב-1956 ועד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הוכיחה את תפיסת המנהיגות הקרבית שקובעת שהמציאות שבשדה הקרב, המחייבת החלטות מצביאותיות בזמן אמת, לא יכולה להיראות על מפות המלחמה במפקדות המרוחקות, לא ב”בור” שבקריה ולא ב”בור” שבמפקדת החזית, אלא האיש המפקד בחפ”ק. אריק היה האיש שבחזית. הוא היה זה שהחליט על ביצוע הצליחה במלחמת יום הכיפורים בעיתוי שהחלה, כשכול מפקדיו במפקדת-העל מייחלים למוצא פיו.
סגנון מנהיגותו הצבאי של אריק המחיש לדורות שבצה”ל אין תחליף להימצאותו של המפקד בחזית, קרוב לחייליו, בין אם מדובר במ”פ, מג”ד, מח”ט, מפקד אוגדה או מפקד חזית. המלחמות שלאחר יום הכיפורים הראו בעליל שתפיסת הפיקוד הבכיר, של פיקוד מאחור באמצעים אלקטרוניים – שגויה ומכשילה ויש לחזור למורשת שנקבעה לפיקוד בכיר זה על ידי אריק, כפי שבאה לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים. במלחמת יום הכיפורים פיקד אריק על אוגדה 143 – אוגדה שמנתה כ-20 אלף חיילים.
נוכחים פה היום מפקדים וחיילים שהיו בפיקודו במלחמה זו. “קרב הצליחה” במלחמת יום הכיפורים, שהיה המסובך, הגדול והמכריע ביותר בתולדות צה”ל – היה קרב שבו כול הפקודות המקדימות לגביו קרסו, היה זה קרב שהחל בנתוני אי-ודאות מוחלטת. אריק מעמדת החפ”ק נטל את האחריות לביצוע קרב היסטורי זה שחרץ את גורל המלחמה. ייחודו של אריק כמצביא “בקרב הצליחה” היו החלטותיו מהחפ”ק להמשכת הקרב, עד להשגת המשימה של הקמת “ראש הגשר” בגדה המערבית. למצביאותו של אריק והדחף הבלתי פוסק שהניעו לבצע את המשימה ולהכריע את האויב ויהי מה – הייתה משמעות אחת: צה”ל בדרכו להכריע את הצבא המצרי ודבר לא יעצרנו, וכך היה!
תוצאות מלחמה זו ידועות. צה”ל ניצח במלחמה והישגו הגדול ביותר הוא השלום עם מצרים ולאחר מכן עם ירדן וההרתעה לאורך זמן מול אויבינו.
רגישותו של אריק כמפקד קרבי באה לידי ביטוי בדברים שנשא בפני חייליו בסיום מלחמת יום הכיפורים, ואני מצטט: “צליחת התעלה היא שהביאה את השינוי ואת התפנית במלחמה. צליחת התעלה היא שהביאה את הניצחון במלחמה. עלינו לזכור שניצחוננו במלחמת יום הכיפורים הוא הגדול בניצחונות שהיו לנו. אנחנו נלחמנו, מאות טובי לוחמינו נפלו בקרב ורבים יותר נפצעו במהלכי המלחמה”. ועוד הוא אומר: “רצוני שתדעו שמעולם לא שירתי במחיצת לוחמים כמוכם. אתם הייתם הגדולים שבכולם, מעולם לא חשתי באחוות לוחמים ויחסי רעות כפי שהיו באוגדה שלנו.”
אריק היה המצביא והמפקד הקרבי הטוב ביותר שהיה לצה”ל בכל הזמנים ולמורשת שלו אין תחליף! יהיה זכרו ברוך!
האלוף (במיל’) ג’קי אבן נושא דבריו בטקס
המיצב וחשיפתו
המיצב היפהפה עוצב על ידי האמן חן וינקלר, שהוא סגן אלוף במילואים בחטיבת שריון. המיצב עשוי אבן גרנית-סינַי יפהפייה בגוון אדמדם.
על המיצב נחרתו הדברים הבאים:
האלוף אריאל שרון ז”ל
מפקד אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים
וראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל
לחם כמפקד מחלקה בקרבות לטרון
במלחמת העצמאות בתש”ח ונפצע בקרב
הרבה לבקר ביד לשריון
ולהתייחד עם חבריו שנפלו באזור
חלקת חורש זו בפארק העוצבות
שניטעה בט”ו בשבט תשע”ד
על ידי מפקדים ולוחמי שריון
ומהנדסי טנק המרכבה
מוקדשת לזכרו
את המיצב חשפו האלוף (במיל’) חיים ארז, האלוף (במיל’) יעקב (ג’קי) אבן ותא”ל (במיל’) אשר לוי
תא”ל (במיל’) אשר לוי נושא דבריו בטקס
