אריאל שרון, ראש הממשלה ה-11, הלוחם ללא חת והמפקד הנועז והתחבולן הובא אתמול למנוחת עולמים. עלילותיו המופלאות שזורות בתולדות מדינת ישראל מימיה הראשונים.
ליקט וערך אל”ם (במיל’) שאול נגר
מקבץ כתבות
מאז קום המדינה היה אריאל שרון בצומתי העשייה החיוניים של ישראל, בתחום הצבאי והביטחוני ובתחום המדיני-חברתי. את דרכו החל כלוחם אמיץ במלחמת העצמאות כאשר נלחם בניסיון שלא צלח לכבוש את לטרון במבצע בן-נון א’ ולשחרר את המצור על ירושלים הבירה. הוא נקרא שוב אל הדגל שנים ספורות לאחר מכן להטביע רוח קרב בצה”ל שגילה סימני רפיון לאחר מלחמת העצמאות. בפתיחת מלחמת סיני צנח גדוד מחטיבת הצנחנים שבפיקודו בעומק סיני. במלחמת ששת הימים פיקד שרון על אוגדת שריון במערכה מבריקה בכיבוש אום-כתף שבסיני, ובמלחמת יום הכיפורים חזר לצה”ל ופיקד על אוגדת שריון במערכה נועזת ומורכבת לצליחת תעלת סואץ, המערכה שהכריעה של המלחמה בחזית סיני.
איור של סא”ל (במיל’) יעקב שילֹה
אריאל שרון בקרב לטרון במלחמת העצמאות
אריאל שרון היה מפקד מחלקה 1 בפלוגה ב’ של גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני בתש”ח, בפיקוד המ”פ אשר לוי (כיום תא”ל במיל’). ב-25 במאי 1948 צורף גדוד 32 המנוסה לחטיבה 7, להתקפה הראשונה על מבצר לטרון מכיוון דרום (במסגרת מבצע בן-נון א).
הכוח יצא מחולדה למשימתו באיחור והגיע בחשכה לקראת בוקר. בידיעות על האויב נמסר על ערבים מקומיים אך בפועל הכוח נתקל בכוחות הלגיון הירדני שנהו שני גדודים וגדוד ארטילריה. אריק המ”מ שהוביל את הכוח היה הקרוב ביותר ללטרון. האש הירדנית הכבדה – של ארטילריה, מקלעים ורובים – גרמה ל-48 הרוגים מפלוגתו, פלוגה ב’, ורבים אחרים נפצעו ובהם אריק עצמו, שנפצע ברגלו ובבטנו, המ”פ אשר לוי ואחרים. מספר אנשים נפלו בשבי הירדני. האש שאחזה בשדות שסביב הכוח, החמסין הכבד וריבוי ההרוגים והפצועים, פקודה מהגדוד למ”פ ב לפעול כפי הבנתו, הביאה לפקודת נסיגה שנתן המ”פ. חייל בשם בּוּגִין פינה את אריק כ-200 מטרים לאחור ובהמשך פינה אותו משה יוטבת עד חולדה. (לימים היה משה יוטבת מפקד חטיבה 4 שכבשה את לטרון במלחמת ששת הימים).
בעדותו של אריאל שרון על הקרב (מתוך הספר “בכל מחיר” לירושלים, של האלוף שלמה שמיר ז”ל), בעמוד 182, הוא מציין:
“קשה לתאר כיום כיצד בוצעה נסיגה זו, אף-על-פי שכה מוחשי, כואב ואכזר נראה הדבר כשנזכרים בו כעת. אולם אני זוכר את ההחלטה העקשנית להגיע, את להט החמה, את לשוני החרבה ואת האנשים הנושאים באדישות את כאביהם, כשהם תומכים בחבריהם הפצועים.”
ראוי לציין את העזרה ההדדית הרבה והמסירות ללא גבול בין אנשי הפלוגה, שרבים מהם הכירו האחד את השני טרם גיוסם.
אריאל שרון ורעייתו לילי בלטרון בחברת האלוף (במיל’) מוסה פלד ז”ל יו”ר עמותת יד לשריון. צילום: יד לשריון
אריאל שרון ורעייתו לילי בלטרון בחברת האלוף (במיל’) מוסה פלד ז”ל יו”ר עמותת יד לשריון. צילום: יד לשריון
טקס קצר של מסע ההלוויה ביד לשריון
בדרך מירושלים לגבעת הכלניות ששם נטמן ראש הממשלה לשעבר, התקיים טקס קצר ביד לשריון, שבו הצדיעו אלופי המטה הכללי לאריאל שרון שארונו הוצב לשעה קלה ליד כותל השמות. על כותל זה חקוקים שמותיהם של לוחמי קרבות לטרון במלחמת העצמאות, שרבים מהם היו מפלוגתו של שרון בקרבות אלה.
הרמטכ”ל רב-אלוף בני גנץ לוחץ את ידיהם של עמרי וגלעד שרון, בניו של אריאל שרון ז”ל.
צילום: צבי קן-תור
זר לוחמי השריון על כותל השמות בטקס הזיכרון לראש הממשלה ביד לשריון. צילום: עדן זק”ש
אריאל שרון ומוזאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה אשר ביד לשריון בלטרון
בהיותו של שרון ראש הממשלה התקבלה החלטת הממשלה להשתתף בהקמת מוזאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה באתר יד לשריון בלטרון. חשוב לציין כי במלחמת העולם השנייה שירתו כמיליון וחצי יהודים בצבאות בעלות הברית, לרבות יהודים מארץ ישראל שהתגייסו לצבא הבריטי ולבריגדה היהודית שבו. יוצאי מלחמה זו סייעו להקמת צה”ל ובתוך כל חיל השריון שהחל את ראשית צעדיו.
בשנת 2005 במלאות שישים שנה לניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית התקיימה ביד לשריון עצרת ממלכתית בהשתתפות ראש הממשלה אריאל שרון, אשר נשא בטקס את הדברים הבאים:
היום, כשבכול רחבי העולם חוגגים את הבסתה של גרמניה הנאצית ומציינים את הניצחון הגדול במערכה מול סמל הרשע, השנאה והגזענות, נעלה אנחנו על נס את גבורתם של הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה.
מיליון וחצי חיילים יהודים לחמו – בכול דרגות הפיקוד, מטוראים ועד מפקדי ארמיות – בצבאות בעלות הברי. רבבות נוספים לחמו ביחידות הפרטיזנים במזרח אירופה ובמחתרות האנטי-פשיסטיות במערב אירופה ובצפון אפריקה. כרבע מיליון לוחמים יהודים נפלו במערכה, 200,000 מהם חיילי הצבא האדום. כ-200,000 עיטורי גבורה ואותות הצטיינות הוענקו ללוחמים היהודים – החיים והמתים. ספק אם יש עוד עם שתרם אחוז כה גבוה מבניו למאמץ המלחמתי נגד הנאציזם.
תרומת הלוחמים היהודים הייתה קודם כול בקרב, מול פני האויב – באוויר, בים וביבשה.
באוויר – הטייסת קפטן פולינה ולאדימירובנה גלמן – גיבורת ברית המועצות – הבחינה במהלך הפצצה בשטח האויב בשיירה של טנקים וציוד צבאי גרמני. על דעת עצמה בצלילה אקרובטית היא הפציצה את השיירה שוב ושוב עד שהשמידה את כולה. בסך הכול ביצעה פולינה שמונה מאות שישים ותשע טיסות קרב, לפעמים שש עד שמונה מדי לילה.
בים, שימש רב-סרן טומי גולד כסגן הגאי בצוללת בריטית. ליד כרתים חדרו שתי פצצות בנות 50 ק”ג לצוללת, אך לא התפוצצו. כלי השיט עלה על פני המים, וטומי עם צוללן נוסף זחל אל הפצצות במטרה להרחיקן. הם עשו זאת תוך ידיעה שהן עלולות להתפוצץ בכול רגע וכי אם במקרה יתקרב מטוס גרמני, תיאלץ הצוללת לצלול – ולהטביע אותם עמה. טומי וחברו הצליחו במשימה וזכו בעיטור הגבורה הגבוה ביותר בצבא בריטניה.
ביבשה, נלחם סגן ריימונד זוסמן, מפקד מחלקת טנקים בצבא ארצות הברית על אדמת בלגיה. בעת הקרב, זינק ריימונד מהטנק הבוער שבו לחם לטנק אחר – תוך שהוא מכוון את אש הטנק בעומדו על הסיפון ומשתמש בנשקו האישי. הוא חיסל בקרב זה תשעה-עשר גרמנים, שבה תשעים ושלושה, תפס שני תותחי נ”ט, תותח נ”מ ושתי משאיות אויב. ריימונד נהרג בהמשך המלחמה והוא אחד משלושת הלוחמים שזכו למספר עיטורי העוז והגבורה הרבים והגבוהים ביותר בצבא ארצות הברית.
שלושת סיפורי הגבורה הללו הם רק דוגמה לאלפי סיפורי גבורה ואומץ לב תחת אש שהפגינו הלוחמים היהודים.
תרומתם של לובשי המדים היהודים לניצחון לא הצטמצמה רק לשדה הקרב. גנרל מאיור סמיון לבוצ’קין מהצבא האדום היה המתכנן הראשי של מטוסי הקרב הראשונים שגברו על המסרשמיט הגרמני. האדמירל בן מוריל זכה בעיטורים הגבוהים ביותר של ארצות הברית על שיקום מערך הבסיסים הימיים באוקיינוס השקט, לאחר ההתקפה על פרל הרבור, ועל חלקו בהשגת הניצחון באוקיינוס השקט. כך תרם גם המוח היהודי – לא רק אומץ הלב היהודי – את חלקו להשגת הניצחון. הלוחמים היהודים – חיילי הצבא האדום מזה וחיילי צבא ארצות הברית מזה – היו בין משחררי מחנות ההשמדה ומצילי שארית הפלֵטָה. הם, יחד עם לוחמי הבריגדה היהודית הארץ-ישראלית חיבקו חיבוק ראשון את אחיהם ניצולי השואה והקלו עליהם את המעבר מימי האימה לימי החזרה לחיים.
שלוש שנים בלבד אחרי הניצחון ההוא, נחלצו לוחמים יהודים ממנצחי הנאצים לעזרתה של מדינת היהודים, שזה עתה קמה. כאן הם תרמו – אם כמפקדים ואם כלוחמים – להשגת הניצחון ההיסטורי השני, זה של מלחמת העצמאות. רבים מן הווטרנים – גיבוריה היהודים של מלחמת העולם – עלו ארצה ובנו כאן את ביתם, מי בסמוך להקמת המדינה – ורבים יותר עם בוא העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים, עליה של מיליון עולים שתרמה תרומה כה משמעותית להתפתחותם של החברה, התרבות והמשק בישראל בחמש עשרה השנים האחרונות. כמה וכמה מהווטרנים הגיבורים האלה יושבים כאן איתנו – ואני מצדיע להם.
חוק הווטרנים, שבא לתת הכרה וכבוד ללוחמים היהודים ממלחמת העולם השנייה, מדבר לא רק על ההטבות החומריות המגיעות להם, אלא גם על הצורך להנציח את פועלם וגבורתם. על הגבורה הזו צריך לחנך את הדורות הבאים. לשם כך נועדה הקמת מוזאון הלוחם היהודי כאן בלטרון, וצריך להקים את המוזיאון הזה, על פי החלטת הממשלה, בהקדם האפשרי.
אחי הלוחמים,
בשמי, בשם ממשלת ישראל ואני בטוח שבשם העם היהודי כולו, אני רוצה לומר לכם תודה – תודה על גבורתכם, תודה על אומץ ליבכם. הבה נקווה שבשנים הבאות נזכה להגיע לימים שבהם שדות המבחן שלנו שוב לא יהיו שדות הקרב, אלא שדות המדע והתרבות, הרפואה והאמנות, החינוך והספורט, ושבהם בלבד נצטרך להפגין את כוחנו ואת יכולתנו.
תודה לכולכם. גבורתכם מחזקת אותנו.
הרמטכ”ל בהלוויית שרון: “צה”ל ימשיך להתקיים בדמותך”
חברי פורום מטכ”ל התכנסו בלטרון כדי להצדיע לארונו. רא”ל גנץ ספד לאלוף שרון בלוויה ואמר: “נמשיך להכשיר את המפקד בצה”ל ברוח שהותרת“. צפו בטקס
דנה פטרוב, שחר רובין ומערכת אתר צה”ל (מאתר צה”ל, 13 בינואר 2014)
האלוף אריאל (אריק) שרון הובא היום למנוחות ב”גבעת הכלניות” בהלוויה צבאית מלאה. בטרם לווייתו, הוצב ארונו של שרון באתר “יד לשריון” בלטרון, סמוך למקום בו נפצע האלוף שרון במלחמת העצמאות, לכינוס מיוחד של פורום מטכ”ל שהתקבץ כדי להצדיע.
“באתי לומר לך שצה”ל ימשיך להתקיים בצלמך ובדמותך עוד שנים רבות”, אמר הרמטכ”ל רא”ל גנץ בהמשך היום בטקס הלוויה. “באתי לספך לך כיצד ימשיכו ויעצבו מפקדי צה”ל לאור התכונות שניכרו בך כמפקד. מבט מפוכח וקר רוח, יוזמה ונחישות. ידעת לבחור את הטובים שבלוחמים, את האמיצים שבמסתערים, את דור העתיד שברבות הימים ייהפכו להיות מפקדיו הבכירים וסמלי הגבורה של צה”ל- ובמנהיגותך הסוחפת, לעמוד בראשם. נדמה כי אין תפיסת לחימה שלא ניתן לזהות בה את טביעות אצבעותיך כמפקד.”
אירוע ההצדעה של פורום מטכ”ל בלטרון. צילום: דובר צה”ל
רא”ל גנץ הוסיף ואמר כי “היוזמה ההתקפית בכל משימה, עוצמת הביטחון שהשרית על פקודיך הן שעיצבו צבא שלם, נחוש, דרוך ונכון להכריע את האויב. צבא יוזם ומרתיע המבצע את משימתו העליונה- ניצחון בקרב והבטחת הביטחון לעם ישראל בארץ ובתפוצות, ולמדינתנו, מדינת ישראל שכל כך אהבת. בין המפקדים המשרתים בצה”ל ימשיכו לצמוח אותם בודדים, שכמוך, יישאו בכובד משקלה של אחריות לאומית. אני מתחייב כי נמשיך להכשירם ברוח שהותרת בלכתך. כרמטכ”ל אני דורש מהם להוביל, וליזום, לנתח את המציאות לעומק, לתכנן ולהיערך למילוי משימתם.”
הרמטכ”ל התייחס גם להחלטתו מאמש לקרוא את קריית ההדרכה בדרום על שם האלוף שרון, ואמר כי “לצד היוזמה והתעוזה, לא הנחת לרגע את מימוש חזונו של בן גוריון, אשר הותרת לנו כצוואה. בראי מחויבות זה עולה צה”ל לנגב. בסיסים רבים במרכז הארץ יפונו ויועתקו אל הנגב, אל קריית ההדרכה שתישא את שמך, תוך שהם מביאים תועלת ותנופת פיתוח, לנגב, לצה”ל ולמדינת ישראל כולה. זכרך ושמך, לצידם יעבור כל אחד מחיילי העתיד של צה”ל אשר יוכשר בנגב, יעניקו משמעות נוספת להבטחה כי גם בעתיד, תוסיף להאיר את דרכם של דורות בוניה ובניה של המדינה.”
לצפייה בטקס האשכבה הצבאי לאלוף אריאל שרון ז”ל ביד לשריון, ראו כאן:
“דמותו תלווה אותנו אל העתיד”
סא”ל יואב ברונר, מפקד גדוד 890 בחטיבת הצנחנים, אמר היום לאתר צה”ל כי “המורשת של שרון השפיעה עליי עוד בחינוך מהבית. דיברנו עליו גם בבית, על דמותו כמפקד חקלאי ומנהיג. אחרי הכניסה לגדוד, אפילו בנאום הכניסה שלי, אני מחבר את הדברים שלו – לעשייה שלנו בפועל.”
סא”ל ברונר אומר כי “שרון התווה את הסיסמה לא חוזרים עד שמבצעים והיא הסיסמה של הגדוד עד היום והיא מאוד רלוונטית, אין חייל שלא יודע מי אמר את זה. גם כלוחם, גם כמפקד זוטר וגם כמג”ד, אריק שרון השאיר מורשת רצינית מאוד. הדבקות במשימה שלו זה משהו שבולט בקרב הלוחמים ומאפיין את הגדוד. זה לא אדם שפונה לאחור, גם אחרי שנפצע.”
“זכרתי את התרומה שלו לצה”ל, את העובדה שהוא לא הפסיק לתרום למדינה – דרך כול תפקידיו”, מסכם סא”ל ברונר, “שרון השקיע בכך את חייו, זמנו ומרצו. זה לא טריוויאלי בעידן שבו יש אנשים שבוחרים לא לשרת. הוא סמל ומופת, שילווה אותנו לאורך כל הדרך גם בעתיד.”
הנשיא פרס באשכבה: “אריק – חבר, מנהיג, מצביא”
הנשיא ספד לאריאל שרון בטקס ברחבת הכנסת בהשתתפות בני משפחתו ואישים מרחבי העולם. נתניהו: “שרון היה מגדולי המצביאים שקמו לעם ישראל”. ביידן: “אדם שלא נראה עוד כמותו”. זמביש: “קשה וכואבת הייתה התנתקותך מהדרך שבה צעדנו יחד”.
אטילה שומפלבי, מורן אזולאי, נועם (דבול) דביר ושחר חי (מאתר ידיעות אחרונות, 13 בינואר 2014)
ראשי המדינה ונציגים מרחבי העולם התכנסו הבוקר (יום ב’) ברחבת הכנסת להיפרד מראש הממשלה ה-11 של ישראל, אריאל שרון. נשיא המדינה שמעון פרס ספד: “הפכת דברים שנראו בלתי אפשריים למנופים של אפשרויות אדירות. מעולם לא דחית הכרעות”. ראש הממשלה בנימין נתניהו זקף לזכותו את שינוי דוקטרינת הלחימה של צה”ל, ושרית חדד שרה בטקס את השיר “אנחנו שנינו מאותו הכפר” של נעמי שמר.
בדרך מהכנסת ללטרון (צילום: רויטרס)
שרים ואישי ציבור מהארץ ומהעולם, יחד עם מאות בני אדם חלפו על פניהם של הבנים עמרי וגלעד שרון, לחצו את ידיהם והוסיפו מילות ניחומים. הרב הצבאי הראשי תת אלוף רפי פרץ קרא פרק תהלים במקום. בהמשך ספד לו נשיא המדינה שמעון פרס: “אריק, חבר, מנהיג, מצביא. אנו נפרדים ממך היום, אריק, היית כתף שעליה נשען ביטחונו של עמנו. תולדות חייך שזורים בתולדות המדינה. וחייך הקדשת לחַיֶּיהָ. טביעות רגליך טבועות בכל גבעה ועמק. יבולם קצרת בחרמש ועל השיבולים הגנת בחרב. טביעות אצבעותיך ניכרות בכל מצב מדיני ובכל מוצב צבאי. קיבלת וביצעת החלטות נוראות הוד.”
“יותר שיר מאשר ביוגרפיה”
פרס העלה זיכרונות משנות ה-50, עת התבקש להציג בפני דוד בן גוריון קצין צעיר. “התיאור שקיבלתי עליו נשמע באוזניי כשיר יותר מאשר כביוגרפיה. נאמר לי שאתה חכם ואמיץ, בלתי שגרתי ונועז. בעל כושר הנהגה וכושר החלטה נחוש. חייל שאינו חת מאויב, ואזרח שאינו נבהל מחזון. צעיר זה, אריק שרון שמו, נולד לגדולות.”
פרס סיפר: “נפגשנו עמו ומיד נוצרה בינינו חברות. חשתי שלפניי צעיר שהוא משכמו ומעלה, נכון לשרת את עמו עד תום, וביכולת נדירה. בן גוריון אהבו ממבט ראשון. דבריו כבשו לבבות. ופקודיו הלכו אחריו בעיניים עצומות. הוא ידע לספר גבורתם בשפה מרגשת ובלתי נשכחת. ישראל אהבה אותו והוא אהבה, הוא אהב את בניה ורגביה.
לדברי הנשיא פרס וראש הממשלה מר בנימין נתניהו על שרון ראו כאן.
טקס האשכבה בכנסת. צילום: רויטרס
נתניהו סופד לשרון: “עבדנו בשיתוף פעולה” צילום: גיל יוחנן
“היו פנים באישיותו של אריק שלא נרשמו בביוגרפיה הצבאית שלו, כגון הרגישות שלו שעלתה כשתיאר פרח או עץ, פרפר או ציוץ ציפור. וכמובן כשדיבר על חבריו או רעיו. אהבת לילי ואריק הייתה לשם דבר. ילדיו שכנו עמוק בלבו והוא קרן להם קסם בלתי פוסק.
“אריק, איש נדיר היית. הפכת דברים שנראו כבלתי אפשריים למנופים של אפשרויות אדירות. תמיד הדפת סכנות ומעולם לא דחית הכרעות. החלטת וגם ניצחת. תדע מנוחה, מנהיג גדול.”
נתניהו: שיתפנו פעולה אף שלא הסכמנו
ראש הממשלה נתניהו פנה לעמרי וגלעד שרון בסופדו לאביהם: “שרון היה מגדולי המצביאים שקמו לישראל. הוא שייך לדור המייסדים, דור הקוממיות. קוממיות ישראל הייתה מותנית בראש ובראשונה בהעמדת דור לוחמים יהודים שיחדשו את מורשת הגבורה היהודית בארץ ישראל. לאריק שרון היה תפקיד מרכזי בכך.”
נתניהו סיפר על היסודות שהניח שרון בדוקטרינת הלחימה של צה”ל, “ובראשם תפישת התגמול והיוזמה במלחמה נגד הטרור. הוא עשה זאת בהקימו את יחידה 101 כשהוביל לוחמים עתירי תהילה כמאיר הר-ציון וחבריו. אריק גם גילם ויישם בפיקודו את תורת האיגוף בקרב.”
עוד סיפר ראש הממשלה על עברם המשותף בממשלות ישראל: “לא תמיד הסכמתי עם אריק, ולא תמיד הוא הסכים איתי, אבל כשהוא שירת בממשלתי וכשאני שירתתי בממשלתו עבדנו בשיתוף פעולה למען ביטחון ישראל ולמען כלכלת ישראל.”
הוא סיפר כי “אריק היה אדם מעשי, פרגמטי, והפרגמטיות שלו הייתה נטועה ברגש עמוק למדינה ורגש עמוק לעם היהודי. הוא הבין היטב את מהות האנטישמיות, את הצורך של היהודים להיות אדונים לגורלם במדינתם. אריק, עם ישראל נפרד ממך היום. תרומתך הייחודית לביטחון המדינה חקוקה בדפי ההיסטוריה של עמנו. זכרך יהיה נצור לעד בלב האומה.”
יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין קשר אף הוא כתרים לשרון, וכינה אותו “האיש שהנהיג את הספינה בין גלים סוערים ורוחות זועפות. תמיד לוחם, תמיד מקורי, עם עצבי ברזל ונחישות מופלאה, מוכן לכל משימה, כזו שתוטל על-ידי העם או על-ידי ההיסטוריה עצמה.”
ביידן: הבנתי למה כינו אותו “בולדוזר”
סגן נשיא ארצות הברית, ג’ו ביידן, עלה אף הוא על דוכן הנואמים חבוש כיפה וסיפר על תחושת אובדן בקרב חבריו נוכח מותו של שרון. הוא שלח תנחומים למשפחה ואמר כי הכיר אותו במשך יותר מ-30 שנה. “כבוד גדול עבורי לייצג את ארצות הברית באירוע זה. הכרתי את שרון יותר מ-30 שנה, הוא לא היה רק אדם חזק אלא גם בנוי היטב. כסנאטור צעיר, לא היה ניתן להגדיר אותו אחרת. הוא היה אדם בעל נוכחות.
“בפעם הראשונה שהוזמנתי למשרדו, אני זוכר שאמר לי, ‘סנאטור, אתה מתקבל כאן בברכה’. לא הבנתי אם זה משהו שאבד בתרגום או שהוא ‘עובד עליי’, עד שביליתי כמה חודשים עמו והבנתי כמה גדולה הייתה הכנסת האורחים שלו. בפגישותינו היה ניתן להבין למה שרון מכונה ‘הבולדוזר’. שרון היה איש מורכב, כפי שאמרו קודמיי, והיה בעל דעות רבות.”
ביידן סיפר עוד: “כמו כל המנהיגים ההיסטוריים, מנהיגים אמיתיים, היה לו כוכב צפון שהנחה אותו, כוכב צפון שממנו לתפישתי מעולם לא סטה. הייתה זו הישרדותה של מדינת ישראל והעם היהודי, בכל אשר יהיו”. בשלהי שנות ה-90 אמר שרון לביידן: “לפני ומעל הכול אני יהודי. חשיבתי נשלטת על ידי העתיד היהודי. בעוד 30 ובעוד 300 ובעוד 3000 שנה…”. ביידן הוסיף: “בגלל שהיה לו אומץ כה רב, ואני מוסיף – אומץ פוליטי – הוא מעולם לא סטה ממה ששלט במחשבתו, כפי שהוא עצמו הגדיר.”
האומץ הפוליטי לדברי ביידן בא לידי ביטוי ביישום תוכנית ההתנתקות: “בין שהסכמתם ובין שלאו, כשאמר לאלפי ישראלים לעזוב את ביתם בעזה – אני לא יכול לחשוב על צעד יותר מעורר מחלוקת כתלמיד המדינה היהודית. הוא האמין בזה והוא עשה את זה”. עוד סיפר: “היה שיר עברי שהוא אהב לצטט, ‘דברים שרואים מכאן לא רואים משם’, ואם לצטט את שייקספיר, ‘הוא היה אדם שלא נראה עוד כמותו'”.
בלייר: מאיש מלחמה לאיש שלום
ראש ממשלת בריטניה לשעבר ספד אף הוא: “לאורך השנים עבדנו יחד כראשי ממשלה. הוא נקט פעולות שאיש לא האמין שיבצע, כמו הנסיגה מעזה ויצירת קדימה. הוא השתנה מאיש מלחמה לאיש שלום, זה מה שהגדיר אותו, אך למעשה הוא מעולם לא השתנה. יעדיו האסטרטגיים מעולם לא התערערו.”
בהמשך עלתה לדוכן המספידים מזכירתו לשעבר של אריאל שרון, מרית דנון. היא סיפרה כי מעולם לא קראה לו “אריק”, והוא נזף בה על כך. “בשל התדמית הנוקשה שדבקה בו חשבתי שיקשה עליי לעבוד איתו, אך התבדיתי”. היא סיפרה כי במשך חמש שנים שעבדה עמו פגשה “אדם שראה מסביבו בני אדם ומתייחס לכפופים לו בגובה העיניים”. עוד הוסיפה על ביקוריו אצל משפחות שכולות ודברי הניחומים שאמר להן. “ידעתי שהוא מדבר גם על עצמו, על הכאב הפרטי שלו על מות בנו גור.”
“אני מצדיע לך”
שמעון כהנר (קצ’ה), שלחם עם שרון ביחידת 101, סיפר: “הוא לקח אותנו, חבורה של צעירים בני 18, והצליח להחדיר בנו את התחושה שכל הביטחון של עם ישראל ומדינת ישראל מונח על הכתפיים הצעירות שלנו. הוא לימד אותנו איך בנכונות ואמונה ואומץ אפשר בעצם להשיג הכול.”
הוא סיפר כיצד היה מעורב שרון בפינוי שלו כשנפצע בקרב בשנת 55′. “הוא לא שקט עד שווידא שמוציאים אותי משם, ואני חייב לו את חיי. אם לא הסיוע של אריק, לא הייתי בינינו עכשיו. זכות גדולה, אדירה, נפלה בחלקנו להיות פקודים שלו ולהיות שותפים למשימה – לעשות מהפך בצה”ל – מצבא שאיבד את המוטיבציה, למחוק את המילה אי-אפשר מהמילון שלנו ולהכניס במקומה ‘לא חוזרים בלי מנצח או בלי לבצע.’
“פעם אני מקבל טלפון ערב שבועות מאריק. הוא אמר, ‘תשמע, לא תאמין איפה אני. אני על שפת הים בעקבה, יצאתי לפני כמה דקות מפגישה עם המלך עבדאללה ואני עומד פה ומסתכל על אילת. נזכרתי פעם מה עשית פה באזור עקבה, הסתכלת על אילת ממזרח, והחלטתי לטלפן אליך’. הפתעות כאלה היה אריק עושה מדי פעם. זה היה אריק.”
לבסוף ספד לראש הממשלה לשעבר זאב חבר (זמביש), מראשי מועצת יש”ע בעבר: “אהבתי אותך מאוד וראיתי זכות גדולה בכך שנפל בחלקי לעבוד לצדך, גיבור ישראל, שנים רבות בבניינה. קשה וכואבת הייתה התנתקותך בשנתיים האחרונות לכהונתך מן הדרך שבה צעדנו יחדיו. השאלות נותרו ללא מענה. הכאב גדול, ועל הכול תכסה אהבה גדולה.”
בדרך לגבעת הכלניות
ההכנות להלווייתו של שרון, שהלך לעולמו ביום שבת אחרי שמונה שנים שבהן היה בתרדמת, הושלמו אמש. בגבעת הכלניות הצמודה לחוות השקמים הוכנה חלקת הקבר, הוקמו המסכים המיוחדים שיקרינו את הטקס לאלפים שצפויים להגיע. כמו כן הסתיימו ההכנות הביטחוניות להלוויה שתיערך קילומטרים ספורים מגבול רצועת עזה. החל משעות הלילה נסגרו כבישי הגישה לאזור.
בסיום טקס האשכבה יצא מסע ההלוויה בשיירה צבאית לעבר חוות שקמים. בדרכו האחרונה של שרון, שכיהן 31 שנה כחבר כנסת, שר וראש ממשלה, יצדיעו לפועלו הצבאי – לאיש שלחם בכמעט כל מלחמות ישראל, צלח את תעלת סואץ במלחמת יום כיפור וכיהן כשר ביטחון. בדרכו לחווה יעצור מסע ההלוויה בלטרון, שם ייערך “כינוס הצדעה” מיוחד של פורום מטכ”ל, סמוך לקיר הזיכרון עליו חקוקים שמות הנופלים במערכות ישראל.
לאחר הטקס בלטרון, שאינו פתוח לקהל הרחב, ימשיך מסע הלוויה דרך כביש 3 ומשם לכביש 40 ודרומה. כל אותם כבישים ייחסמו לתנועה. שוטרי אגף התנועה ילוו את השיירה בניידות ובאופנועים, אחרים ייפרשו לאורך כל ציר הנסיעה ויפתחו כל קטע כביש לאחר שהשיירה תחלוף בו.
בשעה 14:00 יחל טקס הקבורה בחלקת הקבר ב”גבעת הכלניות”, הסמוכה לחוות שקמים. הבנים עמרי וגלעד שרון יישאו דברים גם בטקס זה, כמו גם הרמטכ”ל, רב אלף בני גנץ. הרב הצבאי הראשי, תא”ל רפי פרץ, יקרא פרק תהילים, החזן הצבאי הראשי סא”ל שי אברמסון יישא את תפילת “אל מלא רחמים”. לוחמי יחידה 101 של הצנחנים, היחידה שהקים שרון, יקיימו משמר כבוד בסמוך למתחם הקבר ויירו מטח כבוד.
את ארונו של שרון יישאו שמונה אלופים: סגן הרמטכ”ל גדי אייזנקוט, המזכיר הצבאי של שרון גדי שמני, מפקד חיל הים רם רוטברג, מפקד חיל האוויר אמיר אשל, מפקד זרוע היבשה גיא צור, מפקד פיקוד דרום שלמה (סמי) תורג’מן, ראש אגף המודיעין אביב כוכבי ומפקד פיקוד צפון יאיר גולן.
