“ביטחון לאומי – מעטים מול רבים” הוא שם הספר שכתב בשעתו האלוף ישראל טל. תפיסת הביטחון של ישראל הייתה הנושא המרכזי בערב רעות לזכרו של האלוף ישראל טל (טליק) זכרו לברכה, במלאות ארבע שנים לפטירתו. ובנושא אקטואליה הציג קצין השריון הראשי תא”ל שמואל אולנסקי את מבצע “צוק איתן”
אל”ם (במיל’) שאול נגר. צילום: רב”ט עדן זק”ש
אלוף ישראל טל (טליק) בתפקיד מפקד גייסות השריון
ארבע שנים מלאו לפטירתו של האלוף ישראל טל (טליק), שנודע כ”מר שריון”, אבי טנק המרכבה, ומי שהיה מפקד גייסות השריון ומפקד אוגדת הפלדה במלחמת שש הימים. ב-22 בספטמבר 2014 התקיים ביד לשריון ערב רעות שהוקדש לזכרו, בהשתתפות בני המשפחה, חברים ואנשי עמותת יד לשריון. במרכז הערב עמדה הרצאתו של האלוף (במיל’) פרופסור יצחק בן ישראל, בנושא תפיסת הביטחון של ישראל. עוד בערת סקר קצין השריון הראשי תת-אלוף שמואל אולנסקי את לחימת השריון במבצע “צוק איתן” והח”מ העלה קווים לדמותו של טליק.
הקהל בערב הרעות
בתחילת הערב בירך יו”ר העמותה אלוף (במיל’) חיים ארז את הבאים וציין בקצרה את פועלו הרב של האלוף ישראל טל זכרו לברכה. אחריו נשא דברים קצרים תת-אלוף ברוך מצליח, ראש מנת”ק האחראי על פרויקט המרכבה כיום, על דמותו של טליק שהשפיע על כל העוסקים בפיתוח וייצור טנק המרכבה לדורותיהם ואף כיום.
ראש מנת”ק תת-אלוף ברוך מצליח נושא דברים על טליק
הח”מ העלה קווים לדמותו של האלוף טל, על כמה חוויות של החיים תחת פיקודו ובמחיצתו, לא בגובה הסטרטוספרה של הרמה הלאומית והאסטרטגית – אלא על טליק האדם, המחנך, המדריך, המבוגר האחראי המגדל אותנו, הנמצא איתנו ביומיום במרחק נגיעה.
מיכאל יחד עם זאנה מהתזמורת הסימפונית של רשות השידור, הנעימו בנגינת כינורות את החלק המוזיקלי של הערב. הנחה את הערב תנ”צ בדימוס אליהוא בן-און.
מהות תפיסת הביטחון של ישראל (מתוך ויקיפדיה)
תפיסת הביטחון של מדינת ישראל מבוססת על צורך אחד עיקרי – הגנת קיומה של מדינת ישראל והאינטרסים שלה בפני איומים אפשריים. גישה הגנתית זו הנחתה את גיבושה של תפיסת הביטחון של המדינה והמדינה בדרך, החל מתחילת המאה ה-20, ובהתאם לה מתבצע כל תהליך קבלת ההחלטות של גורמי הביטחון בישראל.
דוקטרינה צבאית זו עוצבה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל דוד בן גוריון במסמך שכתב באוקטובר 1953, ובה ניסיון למצוא דרך לגשר על כך הנחיתות והאסימטריה הכמותית שבין ישראל לאויבותיה. בהתאם לתפישה זו, ניתנת עדיפות לפעילויות של הרתעה וסיכול, על פני פעילויות התקפיות. גם כאשר ביצעה מדינת ישראל פעולות שעשויות להיתפש כחורגות מכלל זה (כמו פעולות התגמול בשנות ה-50, או היציאה למלחמת ששת הימים ומלחמת שלום הגליל), הן בוצעו משום שלתפישת מקבלי ההחלטות באותו הזמן נדרשו הפעולות ההתקפיות הללו לצורך הגנת המדינה והאינטרסים שלה. בתפיסה זו הושם דגש רב על הכרעה צבאית של האויב באופן מוחץ ומהיר, כך שיכולת ההרתעה תתחזק מסיבוב לסיבוב, במערכה הגדולה שיש בין ישראל לערבים, עד שהם יסכימו לקיומה של מדינת ישראל במזרח התיכון.
תפיסת הביטחון של ישראל פרטים מסקירתו של האלוף במיל’ פרופסור יצחק בן ישראל
אין כיום לישראל תפיסת ביטחון כתובה ועדכנית, ציין אלוף בן ישראל, ובסקירתו ניסה לשרטט את השינויים
הנדרשים בתפיסה זו, לפי הבנתו. תפיסת הביטחון התפתחה בשלוש תקופות: החל משנת 1921-1920 שאלוף בן ישראל קרא לה האינתיפדה הראשונה, שבה היישוב הערבי בארץ נטל נשק ויצא נגד היישוב היהודי, כמו ההתקפה על תל-חי. התקופה השנייה החלה בשנת 1947 שבה דוד בן גוריון שינה את איום הייחוס שהפך לאיום של פלישה של מדינות. בתקופה זו, שנמשכה על מחצית שנות התשעים, דובר על לחימה בין צבאות. ממחצית שנות התשעים ועקב הצלחת התפיסה שהייתה, ובעקבות חתימת הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן, והרגיעה עם סוריה על אף שלא היה איתה הסכם שלום, קטן הסיכון ללחימה בין צבאות, אף כי לא נעלם כליל, ושוב התגבר הסכסוך עם היישוב הערבי ובני בריתו, כפי שהיה בתקופה הראשונה. תקופה זו מאופיינת בלחימה בארגונים ובארגונים מדינתיים למחצה. מדינת ישראל עסקה בהיבטים שונים של תפיסת הביטחון כמו אמל”ח וכדומה אך לא בצד האסטרטגי, אף שהיו כמה ועדות שעסקו בכך, ואחת הידועות היא ועדת השר דן מרידור.
בתוך כל סיפר האלוף בן ישראל אנקדוטה על טליק, שלפני שנים אירח את האדמירל האמריקאי היימן ג’ורג’ ריקובר, אבי הצוללת הגרעינית, בקו הייצור של המרכבה במש”א. השניים נפגשו במשרדו של מפקד המש”א בתל השומר וטליק איחר כחמש דקות לפגישה, עקב דיון אצל שר הביטחון. בעוד טליק מתנצל על האיחור אמר לו האדמירל ריקובר (שהיה אז כבן שמונים) כי “בינתיים הסתובבתי במשרדך ויש לך משרד יפה מאוד”. וטליק השיב לוף לא, זה לא המשרד שלי, זה של מנהל קו הייצור… ריקובר נקש על השולחן ואמר לטליק: אדוני, האם לא למדת שמפקד צריך להיות תמיד עם החיילים שלו! אם אתה אחראי על המרכבה – אתה צריך להיות פה! ליד קו הייצור! טליק התאושש לאחר כשתי שניות, נקש גם הוא על השולחן והשיב לו: סֶר, הגנרל צריך להיות איפה שהסיכון נמצא, והסיכון הוא שם אצל שר הביטחון עם התקציב, ושם אני נמצא!
האלוף (במיל’) פרופסור יצחק בן ישראל בסקירתו על תפיסת הביטחון הלאומי
כתבות שפורסמו על תפיסת הביטחון של ישראל
- 25 בפברואר 2014: ניהול סיכונים לפי גישת בן-גוריון
ב-1953 נטל ראש הממשלה דוד בן-גוריון חופשה של 7 שבועות כדי לנתח לעומק את מצבה של ישראל. תוצאה היא מסמךמכונן שכתב ושעומד בסטנדרטים המודרניים ביותר של תוכנית לניהול סיכונים. בן-גוריון מצביע בו לא רק על האיומיםשניצבים בפני ישראל אלא גם על ההזדמנויות שעשויות לנטרל את האיומים האלה.
אלוף (במיל’) פרופ’ יצחק בן ישראל וניקי קונס
לכתבה כפי שפורסמה בחדשות האתר ראה כאן
- 19 במאי 2013: ספר חדש: “תפיסת הביטחון של ישראל – מדינה שנולדה במלחמה”
מה לעשות כדי להבטיח את ביטחון היישוב היהודי המתגבש מחדש בארץ ישראל, ובהמשך כדי לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל – היא השאלה שבה עסקו מנהיגי היישוב אז והיא על סדר יומה של צמרת מדינת ישראל מיום היווסדה עד ימינו. בספר מרתק זה פורס לפנינו יצחק בן-ישראל את התפתחות התפיסה מאז 1920 ועד ימינו.
ליקט וערך אל”ם (במיל’) שאול נגר
לכתבה כפי שפורסמה בחדשות האתר ראה כאן
- 22 באפריל 2014: תפיסת הביטחון של ישראל על רקע המזרח התיכון המשתנה
קשת האיומים הניצבת מול מערכת הביטחון הישראלית, מחייבת את קברניטיה לעצב מחדש את תפיסת הביטחון של צה”ל ולהביאה לאישור מידי של הדרג המדיני
תא”ל (במיל’) שמעון חפץ
לכתבה כפי שפורסמה בחדשות האתר ראה כאן
- 1 באפריל 2014: “ביטחון לאומי – היבטים פרקטיים וערכיים בהשראת דוד בן גוריון”
השיקולים בגיבוש ועיצוב מדיניות הביטחון הלאומי כרוכים בזיקה דינמית בין שתי שאלות יסוד: האחת – כיצד מגנים על הקיום, השנייה – לשם מה מתקיימים ומתוך כך למען מה נלחמים. השאלה הראשונה ממוקדת בהיבטים טכניים המגולמים בהגיון הפעלת הכוח ואילו השאלה השנייה כוללת בליבתה גם ערכיי יסוד, שאיפות לאומיות והשקפת עולם.
האלוף גרשון הכהן
לכתבה כפי שפורסמה בחדשות האתר ראה כאן
- 11 בספטמבר 2014: דרושה תפיסה ביטחונית חדשה
תפיסת הביטחון המסורתית הוכיחה את עצמה במשך שנים, אך מאז מלחמת לבנון הראשונה נלחם צה”ל מלחמות אחרות נגד אויבים אחרים. כעת צריך להגדיר מחדש את התפיסה הביטחונית ולבנות את התקציב לפיה
האלוף (במיל’) אליעזר מרום
לכתבה כפי שפורסמה בחדשות האתר ראה כאן
השריון במבצע “צוק איתן”
קצין השריון הראשי תא”ל שמואל אולנסקי סקר את לחימת השריון במבצע “צוק איתן” והציק סרטון מרתק שבו נראו יחידות שונות בעת בלחימה, והושמעו קטעים מרשתות הקשר ובהם נשמעו פקודות המפקדים והדיווחים השונים.
קצין השריון הראשי תת-אלוף שמואל אולנסקי סוקר את מבצע “צוק איתן”
קווים לדמותו של האלוף ישראל טל הח”מ תיאר בפני באי הערב קווים לדמותו של טליק, על רקע מצגת צילומים מחייו
ערב טוב לכולכם.
-
קטע מקורות חייו, כפי שנכתב בפרס ישראל
בטקס הענקת פרס ישראל לשנת תשנ”ז 1997, שגם טליק נמנה על חתניו באותה שנה, אמר שר החינוך דאז, מר זבולון המר עליו השלום:
“הפרס הניתן לחלוצי העשייה הגדולה, יְקר להם וִיקר לאזרחי המדינה כולה, שהצמיחה מתוכה מדי שנה בשנה, אנשים שבצל שיעור קומתם הרוחנית אנו בונים כולנו את המחר שלנו וטווים את תקוות שלומות עתידנו.”
ומנימוקי חבר השופטים שהעניקו לישראל טל את פרס ישראל:
מסכת חייו של ישראל טל (בפי כל מכריו, “טליק”) היא רצף רב-שנים של מופת חלוצי המוסיף כבוד וערך לדור בני הארץ – בניהם של חולמים ומפלסי דרך. טליק הוא מהבולטים ומהמובילים בדור זה – הוא הדור שנטל על עצמו, במבחן עליון של קרב וקורבן, להקים מדינה, לחשל את צבאה ולהפעילו בתעוזה ובתושייה – באשר זה כשישים שנה נתונים כל מעייניו לביטחון המדינה ולהגברת חֵילה. דרך חייו ואורחותיו הם בבחינת “ממני תראו וכך תעשו”, הן כלוחם וכמפקד חדור הכרה ואחריות מוסרית והן כאדם נחלץ ומתנדב, ברוח “הנני, שלחני!”.
טליק כחייל צעיר בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה
בזיכרונותיו מאותם ימים רשם טליק: “המושבניקים בבאר טוביה עבדו בפרך, וזו אינה מליצה. הם קמו לפני הנץ השחר, לחליבה הראשונה, ועבדו במשך כל היום ברציפות. כל העבודות היו קשות: החריש, השקיית הפרדס, גידול ואיסוף הירקות בגב כפוף, הקציר בחרמש ועיבוד האדמה בטורייה. כילדים עזרנו להורים בשעות אחר הצהריים. בשעות הבוקר למדנו.
חוויית ילדות אחת משמשת לטליק מאז מקור השראה לתושייה וליצירה – הלא הוא אברום הנפח שניצח על “התעשייה הכבדה” של באר טוביה, מוסיף ונזכר טליק: “בילדותי נמשכתי אל הנפחייה, ודמותו של אברום הנפח מלווה אותי מאז. הוא מסמל בשבילי את המקצועיות בהתגלמותה. זכרתי מי ידע ליצור עגלה ומחרשה ומי שלט במתכת הקשה וידע לעצבה לרצונו. זכרתי כיצד בעשר אצבעותיו, בעזרת מפוח ידני, קורנס וסדן הכניע את הפלדה…” ומאז נעשה שמו של אברום הנפח למוסד רב משמעות בקרב מפתחי טנק “המרכבה” ובוניו. תמונות שלו כשהוא ניצב בנפחייה קבועות על קירות משרדי אנשי “המרכבה”.
תרומתו של “מר שריון” לפילוסופיה הביטחונית, למחשבה הצבאית ולביצורה של מדינת ישראל נובעת מאישיותו הסגולית ורבת-הפנים, הממזגת בתוכה מפקד, הוגה ואדם. כהוגה הוא ניהל במרוצת דרכו מאבקים רבים על אמונותיו ועל דעותיו בתחום הביטחון הלאומי ובתחומים אחרים, ולא היסס לעמוד על עקרונות שנראו לאחרים פרי של עקשנות או של עצמאות יתרה והעמידוהו לא פעם כדמות שנויה במחלוקת, מצב שהאלוף טל לא היסס לשלם את המחיר הכרוך בו.
טליק במש”א ליד טנקי המרכבה – מפעל חייו
על ספר זה [“ביטחון לאומי – מעטים מול רבים”] כותב הפרשן הצבאי של “הארץ”, זאב שיף (“הארץ”/ספרים 3.7.1996), בין השאר: “אין איש ראוי יותר מטל, מההוגים האסטרטגיים הבולטים של ישראל, לבחון את תורת הביטחון שלנו. מצד אחר הוא אומר, ובצדק, כי הישגיה הביטחוניים של מדינת ישראל מדהימים. מאידך גיסא הוא מזכיר שֶאַל לה לישראל לשכוח שגם אם תנצח לא תוכל להכתיב את רצונה ואויביה במרחב הערבי: לישראל לעולם לא תינתן הזדמנות שנייה לתקן תבוסה קשה במלחמה. היא תישאר תמיד במעמד של מעטים מול רבים… ברור כי המטרה המדינית במלחמותיה של ישראל אסור שתהיה טריטוריאלית. המטרה העליונה של ישראל היא הגנתית, ומוטב, לכן, שלא לבלבל בין מטרה עליונה זו לבין יעדים אופרטיביים התקפיים.”
ציור של טליק המוצב בבית הספר לשריון בארצות הברית, כאחד ממצביאי השריון הגדולים בעולם
-
האהבה של טליק לניסויים מקצועיים וההתנסות האישית הראשונה שלי איתו,
ועכשיו לחוויות האישיות. התנסות ראשונה עם טליק:
האהבה של טליק לניסויים מקצועיים. סוף שנת 1965. טליק כבר שנה מפקד גייסות השריון, ולא מכבר, הועלה מדרגת אל”ם לדרגת אלוף. הוא מגלה עניין רב במיגון. מדען מביא לו חומר גבישי דמוי זכוכית שאמור לעצור קליעי נשק קל. באותם ימים אני סרן צעיר במחלקת תורת חיל השריון, בפיקודו של מנחם מרון, מנדי. רק חודשים ספורים קודם לכן סיימתי לימודי הנדסת מכונות בטכניון, שאליו נשלחתי מחיל השריון. הוטל עלי לארגן את ניסוי הירי. הניסוי הקודם שעשיתי היה מן הסתם איזה ניסוי במעבדה לכימיה בתיכון. לאחר התארגנות יצאתי לשטח ניצנים. הכנתי את המטרות, הכנתי רובים, הכנתי תחמושת. כעבור זמן קצר הגיעו טליק ומנדי. מה אגיד לכם, אוי לאותה בושה שמלווה אותי עד היום. הרובים שהבאתי היו בקוטר 7.92 מ”מ והתחמושת בקוטר 7.62 מ”מ. לא נדרש יותר ממבט זועם של טליק, בלי מילה אחת, על כך שלא בדקתי ולא וידאתי כפי שנדרש. מאז אני חוזר וקורא בתנ”ך על תגובת דוד הנער האדמוני, לקראת הקרב עם גולית:
וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת-דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן. וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת-חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא-נִסָּה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו.
מאז חזרתי ובדקתי אישית כל פרט לפני כל עשייה והצהרה, ולפני כל ניסוי ובמהלכו, ולא התביישתי כשמפקד מעליי בדק גם הוא את שאמרתי. זו השפעה של טליק.
-
טליק בניסויים הרבים בצאלים בנושאי תותחנות
בבת עינו של טליק הייתה המקצוענות בירי טנקים, כלומר תותחנות טנקים. בראשית דרכו כמפקד גייסות שריון, בנובמבר 1964, ירו טנקים שלנו בנוחילה שבצפון, למנוע את הטיית מי הירדן, ורמת הפגיעות הייתה מביישת. תוך זמן קצר השתנה המצב פלאים ביוזמתו ובחריצותו של טליק. מאז הִרְבָּה ליזום ניסויי ירי, לעדכון ושיפור רמת התותחנות ולפיתוח תורת התותחנות. אם לדוגמה היה צורך בטנק סנטוריון במטווח שבצאלים, לירי של 10 כדורים, מיד למדנו להעמיד שני טנקים זהים ולא אחד, ובכל אחד מהם לא 10 אלא 20 כדורי תותח, להכין שני צוותים, לתרגל יום קודם ועוד. המחשבה שמשהו ישתבש בגלל תקלה קטנה בטנק יחיד הייתה בלתי נסלחת.
כשהסתיים הירי נסענו למחנה צאלים לתחקיר וסיכום. המילה מחשב וכמובן המושג Power Point טרם נולדו. על הקיר בחדר נפרס מסך ומולו לא מקרן שקפים יחיד אלא שניים, ולכל אחד מהם מנורה רזרבית, ומכל צבע היו שני לורדים ולא אחד. מה שאני לא זוכר הוא אם היו שני קנקני קפה ולא אחד…
-
טליק מטפל בבני המשפחות השכולות ובנכי צה”ל
בכל נימי נפשו ידע טליק כי הטיפול באדם הוא ערך עליון מבחינה מוסרית ומעשית כאחד. מי שמבקש שילכו אחריו בקרב חייב להכיר ולטפל באנשיו. זמן קצר לאחר שהתמנה למפקד גייסות השריון הוצבו בהוראתו, בכל מחנות השריון, לוחות מודעות ועליהם כרזות מאירות עיניים ובניקוד מלא: “חובות וזכויות החייל”. הוא הדין בטיפול בפצועים ובבני משפחות החללים. אביא שני סיפורים:
בגיליון “שריון” של ספטמבר 2004, שהוקדש למלאות 80 שנה לטליק, כתבה נאוה קפלן זכרה לברכה, שנפטרה לפני כמה שנים, שהייתה אלמנתו של רב-סרן שמאי קפלן זכרו לברכה, שנפל במלחמת ששת הימים:
בכל חוסר מזל יש גם מזל. והמזל שלי הוא טליק, איש חם ואוהב, איש נתינה בלי חשבון, נמצא בכל רגע, למרות עיסוקיו הרבים והחשובים (מדובר החל משנת 1967), חם, אוהב, מחבק ועוזר.
לא הכרתי את טליק אישית לפני ששמאי נהרג. אולם, מיד עם כניסתו לתוך חיי חשתי משפחה, חשתי אהבה. כמובן שבזמן הראשון לא הבנתי ולא ידעתי מה קורה, אבל כמו שמלמדים ילד ללכת, כך הוא אחז בידי והוליך אותי לעבר התחלת השיקום. לא היה דבר שאמרתי או שלא אמרתי, או אולי רק חשבתי, ומיד היה מקבל התייחסות, טיפול, ובעיקר עידוד.
הייתי אבודה תרתי משמע, עם שני ילדים קטנים, ואני חושבת שבעיקר הייתי אני עצמי ילדה. ופתאום ידעתי שיש על מי לסמוך, שיש משענת וחמלה ואכפתיות.
לאט לאט הפכנו להיות חלק ממשפחתו הנפלאה, אורחים בביתם החם של חגית וטליק ברחובות, באים בשבתות לביתם כאילו הוא ביתנו תמיד, ותמיד מתקבלים בשמחה ובאור.
וסיפור נוסף: במשרדו הצנוע של טליק בבניין הישן של משרד הביטחון, היינו נאספים אצלו פעמים רבות לדיונים. כיוון שהיה מתקשה כנראה לקום בבוקר, היה סדר יומו מתחיל לפני הצהריים ונמשך עמוק לתוך הלילה. באחד הדיונים שהחלו בשבע בערב, שבהם היה החדר מלא בקצינים, התקשרה כעבור זמן אלמנה א. טליק עצר את הדיון, שוחח בטלפון עם פרופסור כלשהו בבית חולים, דיבר עם איזה מפקד בביתו ונתן לאלמנה תשובה ראויה. הדיון נמשך. כעבור חצי שעה מתקשר יתום ד. טליק עוצר את הדיון, מרים טלפון למפקד כלשהו, חוזר ומדבר עם היתום לשביעות רצונו. כעבור זמן מתקשרת אם שכולה. טליק שוב עוצר את הדיון, מטפל בתשומת לב, נותן תשובה והדיון נמשך. הקצינים מתחילים להתנועע באי-נחת בכיסאותיהם, חרדים מעוד שיחות. טליק שקולט כל זיע וניע בחדר, מרצין את מבטו, שולח מבט ממוקד מעיניו לעיני הקצינים בחדרו ומצהיר: אני מבטיח לכם, שגם באלמנות שלכם אטפל כהלכה. והדיון – נמשך…
-
טליק מתנצל בפני שומר במחנה קסטינה
המעשה אירע לפני מלחמת ששת הימים, כאשר טליק, שימש מפקד גייסות השריון והמפקדה שלו שכנה במחנה קסטינה. המשרד של טליק היה בצריף מיושן ואילו תא השירותים, כמו בתקופת המנדט, היה בבודקה קטנה בחצר האחורית. מכובד האחריות בתפקידו טליק לא הקדים לחזור הביתה. באחד הערבים בשעה מאוחרת הוא ככל האדם נזקק לשירותים ויצא לשם ממשרדו. כעבור כמה דקות שמעו פקידות הלשכה דו-שיח קולני לא ברור מאחורי הצריף. התברר שהיה זה שומר חדש שנכנס למשמרת, שראה דמות מתקרבת לעברו וקרא בקול: “עצור, סיסמה!”
שומו שמים, מפקד גייסות השריון לא ידע את הסיסמה באותו ערב במחנה, וניסה להסביר לאותו שומר כי הוא האלוף טל מפקד גייסות השריון. השומר ענה לו שהוא לא מכיר אותו וכי עליו לעצור ולהרים ידיים, ולא עזרו לטליק כל ההסברים. הרל”ש ופקידות הלשכה שמעו כנראה את חילופי הדברים בין השומר ואלוף טל, הזדעקו החוצה, ולאחר שהזדהו עם הסיסמה אִפשרו לאלוף טל לחזור ללשכתו.
האלוף טל שסבר כנראה כי השומר ניסה להתעלל בו או “לשחק”, קרא עוד באותו לילה לקצין התורן, וכשזה בא הורה לו טליק להעביר את החייל למעצר במחנה חסה, ובמקביל להזעיק למפקדה את קציני המטה והגורמים הקשורים לשמירה.
למחרת בשעות הבוקר המוקדמות ולאחר שנעשה תחקיר, התברר כי החייל היה בקבוצת מכונאי טנק שוט שהגיעו באותו ערב למחנה ונשארו ללון בו כי לא הספיקו לשלוח אותם ליחידות. לרס”ר המחנה חסרו כנראה חיילים לשמירה, והוא שיבץ אחד מהם בתורנות שמירה שעות ספורות לאחר שהגיע אליו, ומבלי שהכיר את הבסיס ואת מפקדיו או כל גורם אחר. לאחר שהתבררו העובדות הורה אלוף טל להוציא את החייל מהמעצר ולהביאו ללשכתו. החייל הגיע המום, מפוחד ובפיק ברכיים. אלוף טל אמר לו לשבת ליד השולחן ובנוכחות כל קציני המטה והגורמים הנוספים שהוזמנו לחדרו, אמר לחייל: “אני האלוף ישראל טל, מפקד גייסות השריון, מתנצל בפניך ומבקש סליחה על מה שנעשה לך. אתה פעלת כראוי. אלה ששלחו אותך, ובצורה שעשו זאת, לא מילאו את תפקידם כראוי”. טליק נטל את הספר “כאן השריונים”, כתב בו הקדשה אישית לחייל, מסר לו את הספר ואיחל לו הצלחה בשירותו ביחידות השריון.
החייל הוצב כמכונאי טנק שוט בגדוד 82 והאלוף טליק הורה לעקוב אחריו בשירותו בגדוד ולעדכן אותו אחת לחודש על תפקודו, וכך אכן היה עד לשחרורו של החייל מצה”ל.
תודה לאהרון בר-ניר שהביא את הסיפור.
זה היה טליק, המורה הדגול, המחנך האמיץ והחדשני, המנהיג הנערץ, שחותם הנחישות, ההעזה והמקצועיות שלו, עדיין טבועים בצה”ל ואצל רבים מפקודיו לאורך השנים. כך אני נוצר את דמותו בליבי.
יהי זכרו ברוך.
הח”מ מספר על טליק
מיכאל יחד עם זאנה מהתזמורת הסימפונית של רשות השידור בקטעים המוזיקליים
