להלן לקט חודש דצמבר 2014 של ידיעות בנושאי שריון וטכנולוגיה שהתפרסמו לאחרונה בתקופונים בין-לאומיים. החומר מובא באדיבות לקט מו”פ היוצא לאור מטעם משרד הביטחון/מפא”ת, בעריכת אל”ם (במיל’) יעקב צור. השלים והוסיף פרטים אל”ם (במיל’) שאול נגר
תובה לרק”ם המחושלת בשלמותה מגוש אחד של אלומיניום
JANE’S DEFENSE WEEKLY, 20 באוקטובר 2014, עמ’ 10
Alcoa Forges Largest Single-Piece Hull
חברת Alcoa בארצות הברית, יצרנית מתכת גדולה, הודיעה כי ייצרה את “התובה הגדולה ביותר העשויה בחישול מחתיכה אחת של אלומיניום”, תובה זו מיועדת לבניית כלי רק”ם. התכנון של התובה בוצע בשיתוף פעולה עם מעבדת המחקר של צבא ארצות הברית (ARL), כדי ליצור חלופה לתובות הקיימות, העשויות ממספר חלקים מרותכים זה לזה. הערה: הריתוכים הוכחו כ”נקודות החלשות” במבנה התובה כאשר מופעלים עליה כוחות של פיצוץ מטען. השיטה החדשה גם יותר זולה, מספקת מיגון יותר טוב נגד פיצוץ מטען גחון. התכנון התבסס על מידול וסימולציה, שהוכיחו כי ההגנה של התובה החדשה טובה פי שניים יותר מזו של תובה “מסורתית”.
התובה נמצאת כעת בניסויים של פיצוץ מטענים, שאמורים להסתיים בסוף השנה הזו. אחריהם ימשיכו בהשלמת תהליכי מחקר-חומרים, משקל ועלויות.
ציור סכמטי של התובה הגדולה העשויה מיחידת חישול אחת
הצבא האמריקני בוחן מערכת מיגון גחון אקטיבית לרכב
DEFENSE NEWS, 3 בנובמבר 2014, עמ’ 15
US Army Evaluating Under-Vehicle Threat Protection System
מיגון גחון מספק הגנה לרכב בעיקר במניעת הפריצה של הגחון כתוצאה מפיצוץ של מטעני גחון. לא תמיד המיגון תורם למניעת נזקי התאוצות והמכות שהצוות סופג כתוצאה מהאצת הרכב ונפילתו. בשנה האחרונה חברתTenCate Advanced Armor מנסה להוכיח לצבא האמריקני שהטכנולוגיה החדשנית שלה מגנה בדיוק נגד אפקטים אלה. המערכת של החברה המותקנת ברכב, מגלה את הפיצוץ ובתוך מיקרו-שניות יורה אמצעי נגד כלפי מעלה כדי ליצור כוח נגדי להאצת הרכב כלפי מעלה וכך לצמצם מאוד את קפיצתו.
מנהל הפיתוח העסקי של החברה אומר שמדובר בבחינה של טכנולוגיה חדשה שהצבא לא הכיר עד היום. מעולם לא הייתה זמינה מערכת הגנת גחון אקטיבית.
החברה נכנסה לשיתוף פעולה מחקרי עם RDECOM (Army Research and Development Command) לצורך הדגמה של המערכת ABDS (Active Blast Countermeasure System). אמצעי הנגד של המערכת נראים כמו ארבעה ג’ריקנים של 20 ליטר המותקנים בפינות הרכב. יחד עם שאר מרכיבי המערכת, המשקל מגיע לכ-270 ק”ג.
מדי התאוצה של המערכת, חשים את גל ההדף המגיע מהפיצוץ ואת מיקומו. על הרכב מותקן מעבד המעריך את האירוע והאם הסיכון גבוה מספיק. אם כן, הוא מפעיל את אמצעי-הנגד היורים חול עם מתכת. אם הסיכון לא גבוה מספיק המערכת תסיים פעולתה ללא הפעלת אמצעי-הנגד. לעתים, בתלות במיקום ובתאוצה, יידרשו פחות מארבעה אמצעי-נגד לטיפול בסיכון. במקרה כזה יכול להיירות רק אחד מהם. החברה טוענת שניסויי ABDS מוכיחים את הקטנת האנרגיה המועברת לכלי מהפיצוץ, הקטנה בגובה הקפיצה של הרכב, צמצום פציעות, קיצור זמן חזרה לכשירות, ומכאן לשיפור באפקטיביות המבצעית. מידע מסחרי של TenCate טוען שגובה קפיצת הרכב קטן בחצי וכך גם סיכוי הנזק לעמוד השדרה לנהג ולנוסע האחורי-ימני.
התאוצה של הרכב כלפי מעלה בעת פיצוץ עלולה לגרום לדחיסה של עמוד השדרה ולנזק משמעותי למוח ולעמוד השדרה המותני. מעבר לזה נוצרת בתוך הכלי תנועה של אנשים וחפצים המועפים ויכולים לגרום לנזק או מוות. בהיתקלות ובמארב פגיעות כאלו לנוסעים ונזק לציוד הקשר יגרמו לחוסר יכולת הגשת סיוע לצוות. לכן המערכת גם משפרת את סיכויי השרידות והחילוץ של הצוות.
חברת TenCate טוענת שניסתה את המערכת עם צבאות גרמניה, דנמרק והולנד. בארצות הברית הם מנסים להיכנס לתוכנית שדרוגי האמר (Humvee) ו-JLTV (Joint Light Tactical Vehicle).
טכנולוגיה דומה אינה זמינה בארצות הברית ולכן גם אין דרישה פורמלית למערכת כזו. החברה מודעת לצורך להוכיח ל-DECOM שהטכנולוגיה הזו בטוחה ואפקטיבית. עד עתה בוצעה בצבא האמריקני הערכה למרכיבי המערכת בנפרד.
באמצע אוקטובר 2014 נכנסה החברה עם RDECOM לשלב ב’ של התוכנית שכולל ניסוי מערכתי מלא על כלי רכב קלים, בינוניים וכבדים. החברה מקווה שהצלחת המערכת בניסויים תיצור עניין בקרב מנגנוני הרכש של הצבא. השנה החברה הקימה מתקן המיועד לתוכנית ABDS וכולל את ניהול התוכנית, הנדסת המערכת, סימולציות וניסויים חיים.
חברת TenCate רכשה את הטכנולוגיה ב-2010 מקצין דני Jorgen Svane ומאז מפתחת אותה תוך הרגשת ביטחון שיש בה מענה לצורך שעדיין אין לו פתרון.
לצפייה בסרטון ראו כאן:
http://www.defensenews.com/apps/pbcs.dll/article?AID=2014311040022
למרות הפיצוץ התובה לא מתהפכת, אף כי חלקי מזקו”ם ניתקים ממנה
רק”ם יפני הוצג בתערוכת AUSA
ARMADA, אוקטובר-נובמבר 2014, עמ’ 24
Japan’s First Appearance
בתערוכת AUSA בוושינגטון הופיעה לראשונה התעשייה הביטחונית של יפן. הוצג דגם של רק”ם אופני 8×8 מפיתוח של מיצובישי. הכלי יהיה באורך 8 מ’, רוחב 3 מ’ וגובה 2.2 מטר. משקלו הכולל 18 טונות, מתוך זה מוקצה משקל של 10 טונותלמטע”ד. בתצורת נגמ”ש הוא יכול לשאת 11 חיילים, ויהיו גם תצורות של רכב פיקוד ואמבולנס. הוא מצויד במתלים הידרו-פנאומטיים, ומונע במנוע דיזל 535 כוחות סוס, מהירותו המרבית 100 קמ”ש. רמת המיגון לא פורטה, אבל כל הכלי מוקף ברשת מיגון-מוטות, ובחלקו גם במיגון ריאקטיבי. החימוש הוא מקלע כבד 12.7 מ”מ אבל כושר הנשיאה שלו יוכל לאפשר לשאת צריח עם תותח בינוני ואפילו כבד.
לצפייה בסרטון על הרכב 8x8 ראו כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=95F7QmsvKFI
הרק”ם החדש של מיצ’ובישי
בצרפת- תוכנית הרק”ם העתידי יוצאת לדרך
DEFENSE NEWS, 27 באוקטובר 2014, עמ’ 4
Firms Sign Contracts to Kick Off French Vehicle Replacement
במסגרת תוכנית *Scorpion למודרניזציה של הצבא הצרפתי, נכנסים בשלב הראשון לפרויקט של חידוש צי הרק”ם. משרד ההגנה חתם על חוזים רב-שנתיים עם צוות של שלוש תעשיות לפיתוח וייצור של שתי משפחות רק”ם:
**EBRC – רק”ם לחימה ו-VBMR*** – נגמ”ש רב-שימושי.
שלושת היצרנים הם:
חברת Nexter שאחראית למבנה התובה והצריח; חברת Renault שתספק את המערכות האוטומוטיביות וחברת Thalesשתספק את המערכות האלקטרוניות, אלקטרואופטיקה ותקשורת.
התוכנית כוללת גם השבחה של טנקי Leclerk ונגמ”ש כבד VBCI (32 טונות).
אין בכתבה פירוט לגבי מבנה ותכונות של סוגי הרק”ם החדשים/מושבחים ותהליך הפעלה והכניסה לייצור סדרתי.
* Scorpion – תכנית המודרניזציה בהיקף של 10 מיליארד יורו, מהם 5 מיליארד ב-6 השנים הקרובות והיתר בשנים 2025-2020.
** EBRC (Engin Blinde de Reconnaisance et Combat) הטנק העתידי, עם צריח תותח T40 (מערכת נשק טלסקופית 40 מ”מ).
*** VBMR (Vehicule Blinde Multirole)
שריונית AMX-10 המיועדת להחלפה
הדגם של JLTV, המוצע על ידי אושקוש, השלים ניסויים בצבא ובמרינס
,IPQC 19 בנובמבר 2014
Oshkosh’s L-ATV Completes JLTV User Testing Phase
חברת אושקוש הודיעה שהרכב הממוגן הקל שלה L-ATV, המשתתף בתחרות על JLTV של צבא ארצות הברית והמרינס, השלים ניסויים מבצעיים של המשתמש. בניסויים נבחנו היכולות, כפי שנדרשו לתוכנית JLTV, הביצועים והממשקים במגוון של תרחישים טקטיים סימולטיביים של המשימות. כמו כן פעולות התחזוקה המונעת שנדרשו מהמפעילים ומהצוות, כדי לוודא שהמפעילים מסוגלים לתפעל את הכלי במקצועיות ובבטיחות; בהמשך הניסויים. שלושה ניסויים של הצבא היו בהפעלת הכלי במשימה מבצעית, בת 96 שעות, ואחד כלל גם תצוגת אש. גם במארינס ביצעו ניסויים דומים. גנרל אמריקני בדימוס, שהוא סגן נשיא חברת אושקוש, הצהיר כי הכלי הזה של החברה פותח על בסיס ניסיון מעשי רב בשטח, תוך מתן תמיכה לחיילים במשימות היום-יומיות שלהם. לדעתו אין יצרן רכב טקטי גלגלי אחר שפיתח כלי יותר מוצלח מזה.
הדגם החדש של אושקוש
השבחה של רק”ם קל “האמווי”, או תחליף
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, דצמבר 2014, עמ’ 6
*SCTV Continues Evalution in Search of HMMWV Upgrade Program
שתי החברות **Textron/***Granite, פיתחו השבחה חדשה לרק”ם האמווי (שיוצר במספר גרסות בכמות של עשרות אלפים). הדגם המושבח SCTV עשוי אולי להוות בסיס לרק”ם שייוצר מחדש במקום או במסגרת פרויקט JLTV****, שהחלטות לגביו מתעכבות זמן רב.
תצורה ראשונה של SCTV הוצגה ב-2013 ועתה הראו דגם חדש, במשקל של כ-2.5 טונות יותר מהאמווי:
§ משקל כולל כ-8.5 טונות
§ מנוע קמינס 275 כוחות סוס
§ ממסרת אליסון – 6 הילוכים
§ צריחון מתקפל (משוריין)
75 אחוזים מהחלקים אחידים עם אלה של האמווי.
אין פירוט נוסף לגבי המבנה, הביצועים והסטטוס מבחינת פיתוח, ניסויים, קוואליפיקציה וכו’.
המחיר 200-180 אלף דולר.
* SCTV – Survivable Combat Tactical Vehicle
** Textron Systems Marine & Land
*** Granite Tactical Vehicles
**** JLTV – Joint Light Tactical Vehicle
התחליף של רק”ם HMMWV – האמווי – עבור צבא היבשה והנחתים.
הרכב הטיפוסי HMMWV
סגסוגות טונגסטן חדשות ישמשו בקליעים חודרי שריון
Deforming and Compacting Chromium-Tungsten Powders to Create Stronger Metals
3 בדצמבר 2014
http://phys.org/news/2014-12-deforming-compacting-chromium-tungsten-powders-stronger.html
סגסוגות טונגסטן חדשות שפותחו ב-MIT עשויות להוות תחליף לאורניום מדולל בקלעים חודרי שריון וביישומים נוספים, כדי להתגבר על בעיית הרעילות המסוכנת של האורניום. המחקר נתמך על ידיU.S. Defense Threat Reduction Agency.
האתגר היה לפתח סגסוגת שבדומה לאורניום שומרת על חרטום חד של הקליע תוך כדי חדירה. החוקרים גילו שסגסוגת טונגסטן-כרום-ברזל (W-7Cr-9Fe) חזקה בהרבה מסגסוגות טונגסטן מסחריות. הדבר הושג על ידי דחיסת אבקות מתכת בתהליך סִנטור ׁ(כבישה) מיוחד: field-assisted sintering hot press, ב-1200 מעלות צלסיוס וזמן עיבוד של דקה אחת. התוצאה מתבטאת במבנה גרעיני עדין וקושי גבוה מאוד. לדברי החוקרים סגסוגת טונגסטן ננו-מבנית או אמורפית יכולה להוות חומר בליסטי אידיאלי. הם הצליחו להשיג מבנה גרעינים עדין בגדלים של בערך 130 ננומטר, ויכולת ליצור דגימות גדולות בקוטר 2 ס”מ עם חוזק לחיצה דינמי של 4 ג’יגה פסקל.
פרטים נוספים במאמר מדעי:
“Powder-Route Synthesis and Mechanical Testing of Ultrafine Grain Tungsten Alloys.”
Metallurgical and Materials Transactions A. link.springer.com/article/10.1… %2Fs11661-014-2286-1
בוגר MIT מייצר במעבדה גוש של סגסוגת טונגסטן
משרד ההגנה האמריקני יוזם תוכנית גדולה של מו”פ לטווח ארוך
BRAKING DEFENSE, 16 בנובמבר 2014
Hagel Lists Key Technologies For US Military; Launches ‘Offset Strategy’
http://breakingdefense.com/2014/11/hagel-launches-offset-strategy-lists-key-technologies
אחרי חודשים של פרסומים מוקדמים והדלפות, נשא שר ההגנה האמריקני צ’אק הייגל (שבינתיים התפטר) נאום, ולמחרת גם פרסם מזכר, שבו הכריז על יוזמה שמטרתה לשמר ואף לחזק את העליונות הצבאית האמריקנית ב-20 השנים הקרובות מול אתגר הולך ומתעצם מצד סין ורוסיה. יוזמה זו מקבילה לשתי יוזמות היסטוריות. בראשונה, במהלך שנות ה-50, יזם הנשיא אייזנהאואר מאמץ טכנולוגי שמטרתו הייתה לבטל איכותית את היתרון הכמותי הסובייטי בנשק גרעיני. השנייה, שהחלה בשנות ה-70 הולידה, בין השאר, את הנשק החכם המדויק, חיישנים מתקדמים, רשתות מחשבים צבאיות ואת החמקנות. יוזמה זו ידועה היום גם כ-Revolution in Military Affairs (RMA).
בנאום שנשא השר, כמו גם במזכר שפורסם, מודגש כי אין מדובר רק בחדשנות טכנולוגית אלא גם בריענון תהליכי הפיתוח וההרכשה ובהכשרת כוח אדם. הודגש כי הדבר הכרחי לאור המקורות התקציביים המתדלדלים.
בנאום הוזכרו מספר טכנולוגיות מרכזיות – רובוטיקה ומערכות אוטונומיות, מזעור, מידע רחב (Big Data) וייצור מתקדם עם דגש על הדפסה תלת-ממדית. הכותב מעיר כי נעדרו מהנאום אזכורים ללוחמת סייבר, לוחמה אלקטרונית, כלי טייס על-קוליים ותקיפה בטווח רחוק, כולם נושאים שמושקעים בהם לאחרונה לא מעט תקציבים. ייתכן, מעיר הכותב, שלא הוזכרו מפני שהשר סבור שההשקעה בהם נאותה.
שר ההגנה הודיע כי משרדו יפתח במהלך לתכנון מחקר ופתוח לטווח הארוך שאליו יוזמנו להשתתף מיטב המוחות בממשל ומחוצה לו, כולל בחברות פרטיות. הממונה על התוכנית במשרד ההגנה יהיה תת המזכיר, בוב וורק (Work). שידווח אחת לרבעון על התקדמותו לשר, אשר לדבריו, ימשיך להיות מעורב בכל היבט של התוכנית.
הערה: נאומו של שר ההגנה נישא ימים ספורים לפני שפרש, או הופרש מתפקידו. עתידה של התוכנית לא ברור.
ראו נוסח שונה במקצת של הידיעה הזו, כפי שהופיע בעתון JANE’S DEFENSE WEEKLY, 10 בספטמבר 2014, עמ’ 11: במשרד ההגנה האמריקני, עם כניסתו של R.Work לתפקיד סגן השר, הוחלט על ריכוז מאמצים למחקר ופיתוח שיניבו חדשנות טכנולוגית כדי לשמור על עליונותה של ארצות הברית. לפי הערכת המצב, המעורבות של ארצות הברית במלחמות עיראק ואפגניסטן במשך 13 שנים שחקה את מעמדה הבינלאומי כמובילה טכנולוגית ולכן דרוש שיפור של “קפיצת מדרגה” ולא אבולוציה בתחום זה. ירידת קרנה מסוכנת לביטחונה. כדי להנחות את הפעילות יזמו בפנטגון תוכנית חדשה לתכנון רב-שנתי – ארוך טווח של מו”פ – LRRDPP* – בראשות ראש מערך הרכש F. Kendall.
אחד הצעדים הראשונים שיבוצע: בדיקה איך השתמשו בתעשיות הביטחוניות בכ-4 מיליארד דולר שהושקעו במו”פ הפנימי, והוחזרו להם על ידי הפנטגון.
היוזמה החדשה נתמכה בעוצמה רבה על ידי שר ההגנה היוצא C.Hagel.
* LRRDPP – Long Range Research & Development Planning Program
מפציץ B-2 משיאי הטכנולוגיה האמריקאית
רובוטים: יכולות חדשות, סיכונים חדשים
C4ISR, נובמבר 2014
Robots Bring New Abilities, New Risks
http://www.c4isrnet.com/article/20141101/C4ISRNET08/311010001/Robots-bring-new-abilities-new-risks
התפתחות תחום הרובוטיקה בשנים האחרונות והשימוש הגובר ברובוטים בצבאות שונים, הביאו לכך שכיום אין ארגון אחד, בין אם צבאי או אזרחי, שאינו שוקל שימוש כלשהו בטכנולוגיית רובוטיקה לתחומי העשייה שלו. חברת מחקר אמריקנית בשםBoston Consulting Group פרסמה לאחרונה תחזית כי בשנת 2025 יהיה שוק הרובוטיקה העולמי בהיקף של 67 מיליארד דולר. התעשייה המובילה בתחום השימוש ברובוטים היא תעשיית הרכב, אך כיום יש ברובוטיקה שימושים בחלל, בתעשיית הבידור, לצרכנים ביתיים ולתעשיית ייצור השבבים האלקטרוניים. גם בתחום הצבאי גדל השימוש ברובוטים ותחזית שוק אחרת שפורסמה מציינת כי הגידול השנתי בחמש השנים הקרובות יהיה בקצב של 10 אחוזים בשנה, הודות לשיפורים בחיישנים, בראייה ממוחשבת ובהבנת קול (למתן פקודות). ישנם אנליסטים המעריכים כי בשנת 2023 יהיה מספר הרובוטים גדול יותר ממספר החיילים.
אחת השאלות הנשאלות כיום היא האם ייוצרו גם רובוטים קטלניים (killer robots). התשובה לכך היא שיש כבר אחד שכזה – רובוט ימי שהורג מדוזות, שפותח כמענה לגידול העצום במספר המדוזות. אבל האם יהיו רובוטים אשר יתפקדו כצוות של לוחמי קומדו ימי? הטכנולוגיה קיימת אבל זה עניין של החלטה. המאמר תוהה אם יש כבר כעת פרויקטים מסווגים אשר מפתחים בדיוק יכולת שכזו.
הסוגיה החשובה שמעלה הכתבה היא התקפות הסייבר על רובוטים. כלים אלה הרי מבוקרים ונשלטים על ידי שבבים אלקטרוניים אשר מבצעים מהלכים בהתאם לפקודות אנוש או תגובות לחישה בשטח. כיום ניתן להשתלט באמצעים שונים על שבבים אלה ולנטרל את פעולת הרובוט. כבר היו מקרים בהם האקרים השתלטו על מכשירים ביתיים – מה מונע מהם להשתלט על רובוט אספקה לכוחות בשטח ולגרום לו להעביר את האספקה לאויב? זה יהיה תלוי בטיב ההגנה שתהיינה לאותם רובוטים. ככל שיכולות הרובוטים יהיו מתקדמות יותר, כך הם יהפכו למטרות איכותיות יותר למתקפות סייבר והזמן הנכון לשיפור יכולת ההגנה הוא עכשיו.
רובוטים מעבירי הספקה מפיתוח דרפא
המדענים חוששים מפצצות שמחליטות בעצמן את מי להרוג
NEW YORK TIMES, 11 בנובמבר 2014
Fearing Bombs That Can Pick Whom to Kill
תרגום שפורסם ב”הארץ”, 13 בנובמבר 2014.
http://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.2484303
ביום סתיו בהיר בשנה שעברה שיגר מפציץ חיל האוויר האמריקני B-1 טיל ניסויי לחופיה של דרום קליפורניה, העשוי לבשר על אופייה של הלחימה העתידית. תחילה כיוונו טייסי המטוס את הטיל, אבל בדרכו למטרה קטעו את התקשורת עם מפעיליו. לבד ובלי בקרה אנושית, קבע הטיל איזו משלוש הספינות לתקוף. מלאכת הלחימה מתבצעת יותר ויותר באמצעות תוכנות. היום יכולים טייסים להפעיל מל”טים חמושים ממרחק מעל צגי מחשב המצויים אלפי קילומטרים משדה הקרב. אבל עתה, מזהירים כמה מדענים, חוצים יצרני הנשק את הגבול לקרקע בעייתית: פיתוח מערכות נשק הנסמכות על בינה מלאכותית במקום על הוראות בני אנוש, ומחליטות בעצמן איזו מטרה לתקוף ואת מי להרוג. מתנגדי המגמה מתריעים שככל שכלי הנשק האלה ייעשו חכמים וזריזים יותר, כך יהיה קשה לבני האדם לשלוט בהם או להתגונן מפניהם. ואף שדייקנות “כירורגית” עשויה לסייע להציל חיי אזרחים, הפעלתם בלא בקרה אנושית עלולה להגביר, לדבריהם, את הסיכויים לפריצת מלחמה. בריטניה, ישראל ונורווגיה מפעילות טילים ומל”טים המבצעים התקפות נגד מערכות מכ”ם, טנקים או אוניות אויב בלי בקרה אנושית ישירה. אחרי השיגור מסתמך הנשק האוטונומי על בינה מלאכותית ועל חיישנים לבחירת מטרותיו ותקיפתן. טילי ברימסטוןשל בריטניה למשל, מסוגלים להבחין בין טנקים למכוניות ואוטובוסים בלי סיוע אנושי, או לצוד מטרות באזור מוגדר מראש, בלי בקרה אנושית.
כלי נשק בעלי כושר שליטה עצמי מתקדם עוד יותר, כבר מצויים על שולחן השרטוטים, אבל פרטיהם שמורים בסוד. “מרוץ פיתוח אמצעי הלחימה האוטונומיים כבר נמצא בעיצומו”, אומר סטיב אומוהונדרו, פיזיקאי ומומחה לבינה מלאכותית ממכון המחקר Self-Aware Systems שבפאלו-אלטו בקליפורניה. “הם מסוגלים להגיב מהר יותר, באופן יעיל יותר ופחות צפוי”. על רקע החשש ממרוץ נשק רובוטי, יתכנסו נציגים מעשרות מדינות בז’נבה, כדי לשקול אם להגביל את בנייתם של כלי נשק כאלה באמנת הנשק הקונבנציונלי. הפנטגון פרסם תקנה המתנה את ייצורם של כלי נשק אוטונומיים בקבלת אישור מדרג גבוה. ואולם קצב הפיתוח המהיר של הטכנולוגיה מייתר למעשה את התקנה, אומרים מדענים. “החשש שלנו נוגע לשאלה איך מגדירים מטרה, וחשוב מכך – מי מגדיר אותה”, אומר פיטר אסארו, סגן יושב ראש International Committee for Robot Arms Control , ארגון מדענים הפועל להגבלת השימוש ברובוטים צבאיים. “האם מדובר במטרות שנבחרות בידי בני אנוש, או שמא מערכות אוטומטיות הן שבוחרות אותן?” בשנים האחרונות החלה הבינה המלאכותית להחליף את האדם בתהליך קבלת ההחלטות בשטחים רבים, בהם, למשל, רפואה ומסחר בבורסה. אבל פיתוח טכנולוגי בשלושה תחומים שונים הוא שעשוי להפוך את קיומן של מערכות הנשק העצמאיות למציאות של ממש. סוגים חדשים של מכשירי מכ”ם, לייזר וחיישני תת-אדום, מסייעים לטילים ולמל”טים לחשב טוב יותר את מיקומם ומסלולם. “מכונת ראייה” המחקה את מנגנון הראייה האנושי, מזהה דפוסים בתמונות בעזרת מערכות בינה מלאכותית מתוחכמות. הניסוי לחופי קליפורניה, שבו שוגר טיל ארוך טווח נגד ספינות, נעשה בידי חברת לוקהיד-מרטין עבור חיל האוויר וחיל הים של ארצות הברית. הוא תוכנן כך שיטוס מאות קילומטרים, ויחשב בכוחות עצמו איך לחמוק ממכ”ם – ללא קשר רדיו עם בקרים בשר ודם. בתקנה שפרסם ב־2012 ערך הפנטגון הבחנה בין נשק חצי-עצמאי, שמטרותיו נבחרות בידי בני אדם, לבין כלי נשק עצמאיים לחלוטין שיכולים לצוד את מטרותיהם ולפגוע בהן בלי התערבות אנושית. “נשק העתיד”, נאמר בתקנה, “חייב להיות בנוי כך שמפקדים ומפעילים יוכלו להשתמש בשיקול דעת אנושי הולם בהפעלת כוח”.
מפציץ B-1 משגר אב-טיפוס של טיל ארוך טווח נגד ספינות, שתוכנן לבחור ולפגוע במטרה ללא מעורבות אנושית
מערכת אימונים שמשלבת את השטח האמיתי עם “מציאות מועצמת”
GIZMAG, 17 בנובמבר 2014
ONR Augmented Reality System Allows Marines to Train Anywhere
http://www.gizmag.com/onr-augmented-reality/34795/
משקפי מציאות מועצמת (Reality Augmented) כדוגמת Google Glass, מוצאים יישומים גם בתחום האימון הצבאי. משרד המחקר של הצי האמריקני (ONR) הציג את מערכת Augmented Immersive Team Trainer (AITT) המיועדת לאפשר הפיכת כל אתר לשדה אימון דינמי בעבור לוחמי הנחתים וזאת בעלות יחסית נמוכה.
המערכת מאפשרת לחולל אימון מבוסס סימולציה על ידי הקרנת עצמים וירטואליים כדוגמת כלי טייס, רכב, אנשים ומבנים ו”הלבשתם” על מראה העולם החיצוני האמיתי. לדברי המפתחים הדבר יאפשר ליצור תרחישי אימון מורכבים ואמינים גם באתרי פריסה מבצעית. בחיל הנחתים רואים ביכולת זו הרחבה נדרשת מעבר למתאפשר בבסיסי האימונים שם הלוחמים נתקלים שוב ושוב באותם אתרים ואותן מטרות.
המערכת מסוגלת לעקוב במדויק אחר מיקום הלוחם בעולם האמיתי ואחר כיוון ההסתכלות שלו ולהקרין מטרות אמינות על פני הנוף תוך שמירה על מיקומם היחסי. המערכת הנוכחית מצלמת את העולם דרך מצלמת קסדה ומציגה ללוחם את התמונה דרך צגי עין, אך בעתיד מתכוונים לעבור להקרנה על משקפים אופטיים שקופים.
במשרד המחקר של הצי מצפים להשלים את פיתוח אב הטיפוס עד סתיו 2015 ולהעביר את המשך הפיתוח למשרד הממונה על פיתוח מאמנים בחיל הנחתים.
מערכת AITT יכולה להפוך את כל העולם לשטח אימונים למרינס
פיקוד המבצעים המיוחדים SOCOM מתעניין בטכנולוגיית העלמה
TBO – THE TAMPA TRIBUNE, 16 בנובמבר 2014
Socom Leaders Interested in Cloaking Technology
http://tbo.com/list/military-news/altman/socom-leaders-interested-in-cloaking-technology-20141116/
פיקוד המבצעים המיוחדים פנה בבקשה לקבלת מידע (RFI) לקבוצות מו”פ באקדמיה ובתעשייה לחיפוש טכנולוגיות שיכולות להסתיר ככל שניתן חתימה אלקטרומגנטית של כוחות מיוחדים וציודם. ככל שיקשה למצוא אותם, יקל עליהם להשלים את משימתם ולשוב הביתה בשלום.
הגדרת ה-RFI: הקטנת החתימה בתחום אורכי גל שונים (מולטי-ספקטרלי) לחייל הבודד וציודו, בעזרת חומרים וטכנולוגיה שיקטינו את סיכוי הגילוי-זיהוי ואיכון של אנשי קומנדו ורכב.
Multi-spectral signature reduction for the individual soldier and his equipment including materials or technologies that reduce the likelihood of detection/identification/targeting of SOF operators and vehicles.
טכנולוגיות שייבחרו יודגמו בניסוי שדה בפברואר 2015 מתוך כוונה שרק אלו שהן בעלות פוטנציאל מבצעי יזכו להמשך מחקר ואולי שיתוף פעולה ממשלתי/תעשייתי.
בהדגמה האג”מית, SOCOM מחפש גם טכנולוגיות אחרות:
§ מערכת עזר לקבלת החלטות למפקד – מערכת מבוססת תוכנה שתקבל מודיעין רב שכבתי (אסטרטגי, תרבותי) ונתונים טקטיים ותעזור לבחור דרך פעולה נבחרת ולהעריך את השלכותיה.
§ מערכת תרגום נישאת קלת משקל, נישאת ביד, או מכשיר לביש המאפשר תרגום מידי של שפות מדוברות רבות.
§ מערכת גילוי מרחוק של נשק וחומרי נפץ, לשיפור הגנת הכוח.
§ מערכת גילוי חדירה לשטח.
§ מיגון גוף אישי מוסווה.
§ מעקב אחרי כוחותינו וחישה מרחוק של מצב בריאותם.
§ כלי נשק בעלי אפקטיביות ניתנת לשינוי, כולל נטרול אדם וגרימת נזק לרכב.
§ מערכות וטכנולוגיות למניעת מעבר או כיבוש של שטח על ידי האויב.
§ חליפת תקיפה קלה טקטית לחייל – שיפור ניידות וזריזות (שלד חיצוני), C4I לביש (מיחשוב, מערכת קשר, מערכת למודעות סביבתית (situational awareness) ואפילו אמצעים לא חזותיים להצגת אינפורמציה ושימוש פוטנציאלי בהבנת מחשבות והבנת הסביבה כדי לספק לחייל מידע רלוונטי לגביו, אמצעים ליצירת אנרגיה ושרידות (מיגון, בקרת אקלים, בקרת רעש, בקרת מדדים רפואיים ועוד).
להלן קישור ל-RFI ב-FedBizOps שמפורט קצת יותר מהכתבה:
הקטנת היפגעות קשורה לאמצעים שונים כדי להבטיח הישרדות הלוחמים והציוד במינימום נזק
משקל המלחמה
פופיולר סיינס (עברית) נובמבר 2014, עמ’ 42-39
זמן קצר לאחר שחרבות וראשי חץ עשויים מברזל הפכו לנפוצים, נתקלו החיילים ביוון של המאה השישית לפני הספירה בבעיה. חיילי הרגלים נשאו על גופם כל כך הרבה ציוד – שריון חזה במשקל כ-30 ק”ג, קסדות, מגיני עץ מצופים ברונזה וחניתות עם ראש ברזל – וכשהם היו צריכים לסגת, הם הותירו את הציוד באופן קבוע בשדה הקרב. האמרה הספרטנית המפורסמת “חזור עם המגן שלך או על המגן שלך” לא נועדה לעורר גבורה. מטרתה הייתה למנוע מהחיילים להשאיר את הציוד שלהם בשדה הקרב.
מאז החליפו המקלעים את הכידונים הכבדים, אבל המשקל שהחיילים נושאים נותר כבד: כיום כמו בימי היוונים, החייל הרגלי הממוצע סוחב ציוד בהיקף של כ-55 אחוזים ממשקל גופו אל הקרב. זוהי בעיה משמעותית. “יכולת התנועה קשורה באופן ישיר ליכולת לשרוד”, אומר לי מסטרויאני, מנהל תכנית במשרד המחקר הימי.
במלחמת העולם השנייה, במהלך יום הפלישה לנורמנדי, לדוגמה, טבעו חיילים רבים מצבא ארצות הברית בניסיון להגיע אל החוף כשעל גופם 30 ק”ג של ציוד. כיום פציעות שריר ושלד, כולל פציעות ברכיים וגב, גורמות לפי שניים פינויים רפואיים מעיראק ומאפגניסטן מאשר פציעות קרב, והן הסיבה מספר אחת לשחרור רפואי מהצבא. טכנולוגיות חדשות מתחילות להניב עכשיו פתרונות לבעיה הזאת. חלקן מורידות ממשקל הציוד ואחרות, כמו השלדים החיצוניים והפרד הרובוטי, לוקחות על עצמן את המשקל. מטרת כל הטכנולוגיות לשנות את האופן בו החיילים נלחמים, ובתקווה להפוך את המלחמה, שהיא דבר נורא בלאו הכי, למעט יותר נסבלת.
דוגמות לציוד שמפותח כדי להקל על החיילים:
1. חליפות חיצוניות ממונעות
יש ציוד שחיילים לעולם לא יוכלו להשיל. זו הסיבה ש-DARPA יוצרת את ה-Warrior Web שהיא חליפה רכה וגמישה שתומכת בגב ובפלג הגוף התחתון. היא משתמשת במערכת של קפיצים כדי לאגור את האנרגיה שהחייל מייצר בזמן הליכה או ריצה, כדי לספק כוח למנועים שמשחררים ומגבירים את הכוח הזה בזמן הצורך. החליפה תוכל להפחית את השימוש באנרגיה מטבולית ב-25 אחוזים,Warrior Web מפחיתה גם את העומסים על מפרקי הקרסול, הברך והירך, ומסייעת להפחית פציעות. על אף שהיא מוסיפה תשעה ק”ג, החליפה מפצה על משקלה באמצעות 100 ואט בלבד של כוח סוללה (בערך פי שניים מזה של מחשב נייד). אבות טיפוס מוקדמים מתאימים בנוחות מתחת למדים הרגילים של החייל, ולדברי דרפא הגרסה הסופית אמורה להיות מוכנה ב-2016.
חליפה נוספת שנמצאת בשלבי פיתוח מתוכננת להגביר את כוחו של חייל בצורה דרמטית יותר. דור הטכנולוגיות הבא לא נועד רק להפחית את המשקל אלא גם להגביר את הביצועים האנושיים.
חליפת TALOS (Tactical Assault Light Operator Suit) – חליפת מפעיל קלה לתקיפה טקטית, שפותחה על ידי מפקדת המבצעים המיוחדים של ארצות הברית (SOCOM), מזכירה את החליפה החיצונית של איירון-מן. היא אפילו חולקת את אותו בית יוצר. חברת האפקטים המיוחדים ההוליוודית שעיצבה את השלד החיצוני של הסרט -Legacy Effects – הייתה קשורה לעיצוב החליפה. שריון הגוף המלא הרובוטי יוכל למעשה להפוך חיילי רגלים לטנקים מהלכים, עם חיישנים ממוחשבים ותצוגות פנימיות, כולל יכולת לשדר מדדים חיוניים למפקדים. אבל משקל העיצוב העכשווי למעלה מ-90 ק”ג והוא דורש נשיאת מחולל שמשקלו 35 או 40 ק”ג בתיק גב כדי להפעיל אותו. “אנחנו לא רוצים להוסיף משקל מורגש למפעיל” אומר מייקל פילדסון, מנהל התכנית של TALOS ב-SOCOM, לכן הצוות שלו מתכנן אב-טיפוס ממונע חדש. “עברנו מבעיה של חוקים פיזיקליים לבעיית הנדסה”. אם הכול יתנהל כשורה, SOCOM מצפה שיהיה בידה אב-טיפוס של החליפה כבר ב-2018.
לוחם עם כל השיפורים
2. פרד רובוטי
בהמת המשא המכנית הזאת משלבת את הסיבולת של פרד משא עם המהירות והמשמעות של כלבי לחימה. מערכת LS3 (Legged Squad Support System), שפותחה על ידי חברת הרובוטיקהBoston Dynamics, שנרכשה על ידי גוגל בשנה שעברה, יכולה לשאת יותר מ-180 ק”ג, לציית לפקודות קוליות ולספק 500 וואט כדי לטעון מכשירים ניידים.
בניסויים שבוצעו לאחרונה, הוכיחה LS3 שהיא קלת תנועה מספיק כדי לנווט בשטח קשה אפילו בזמן שהיא הולכת בעקבות יחידה של חיילי מרינס. היא יכולה לנוע במהירות של 15 קמ”ש – קצב מהיר בארבעה קמ”ש מהקצב של צעידת מרינס מאומצת. “אנחנו זקוקים לפלטפורמה שיש לה את היכולת ללכת בכל מקום שבו כוחות רגליים יכולים ללכת”, אומר נציג DARPA. “לכן בנינו מערכת שיש לה את הניידות והחוכמה של בעל חיים מאומן”.
האב-טיפוס הבא יחליף את מנוע הבנזין והדיזל של ה-LS3 במנוע חשמלי שקט יותר מצעדיו של אדם. חיילים יצטרכו לחכות כעשור לפני שהם יזכו לצעוד לצידו של חבר קרוב שמשקלו 590 ק”ג.
3. שריון מודולרי
על אף ששריון מודרני – הבנוי מסיבים בליסטיים ולוחות קרמיים – הוא קל, על פי סטנדרטים של ימי הביניים, הוא עדיין במשקל של כ-16 ק”ג, בערך כמשקלו של ילד בן חמש. מתוך הכרה בתוצאות העומס על החיילים, גם הצבא וגם המרינס מתכננים להפחית בעשור הקרוב את משקל השריון בעשרה עד 15 אחוזים מבלי לשנות את החוזק שלו. כדי לעשות את זה הצבא משקיע בסיבי פוליאתילן בליסטיים חדשים, שיוכלו ליצור אפודים רכים וגמישים חזקים יותר מפלדה – ובשדרוג אפודים קרמיים בקנה מידה ננומטרי כדי לייצר הגנה קשיחה משלימה.
הצבא גם מתכנן שריון מודולרי יותר, כדי שחיילים יוכלו להתאים אותו למשימות ספציפיות. כדי לבצע סיורים מבלי להיראות מאיימים, לדוגמה, יוכלו החיילים להוציא את הלוחות הקרמיים מאפודי השריון הרכים וללבוש את האפודים הגמישים חבויים מתחת לבגדיהם. זה מאפשר טווח מרבי של תנועה וניידות, כך שהוא נותן הגנה במשקל הנמוך ביותר שאפשר. ייצור הדור הבא של השריון יחל כבר ב-2016.
4. סולרי נייד
הכלים ללוחמה מודרנית צורכים הרבה אנרגיה. אפילו במשימות קצרות הסוללות של המשקפיים לראיית לילה, מכשירי רדיו, מחשבים ניידים ומכשירי GPS מוסיפים בין שבעה לתשעה ק”ג לפק”ל של החייל. מערכת ה-MAPS (Marine Austere Patrolling System) שמשקלה 2.7 ק”ג בלבד, תהיה מוכנה לפעילות מבצעית בתוך חמש השנים הקרובות. ניתן יהיה לחבר למערכת פאנל סולרי גמיש שימיר אור שמש לחשמל ביעילות של 30 אחוזים, שיפור של 27 אחוזים מהפנלים הנייחים שנמצאים כיום בשימוש הצבא. מערכת MAPS יכולה גם להעביר חשמל ממכשיר טעון במלואו למכשיר ריק, וגרסות עתידיות מתוכננות להכיל מערכת קרום סינון מים שתאפשר לחיילי המרינס לייצר מים נקיים כמעט מכל מקור.
אולי חשוב באותה מידה – מבחני שדה ב-2013 חשפו שמערכת MAPS מאפשרת לחיילי המרינס להימנע מנשיאת ציוד עודף לסיורים. כשקיים סיכון לחייהם, חיילים אורזים פעמים רבות ציוד מיותר. לכן הטכנולוגיות החדשות לא רק נועדו להחליף את הישנות, אלא גם לשבור את המחסום הפסיכולוגי הגורם להם להצטייד מעבר למה שצריך – ליתר ביטחון.
ציפוי מתקדם לבדים משפר את איכות מדי הקרב
KIT UP, 22 באוקטובר 2014
Army Testing Super-Repellent Coating for Uniform Fabrics
מדענים בצבא ארצות הברית פיתחו ציפוי מתקדם לבד שיכול לייעל באופן משמעותי את יכולתם של המדים לדחות מים, שמן וכימיקלים נוזליים אחרים. לפי בכירים בצבא הציפוי החדש דוחה ביעילות גדולה בהרבה מקווארפל (Quarpel) – ציפוי דוחה מים בו נעשה שימוש בארבעים השנים האחרונות.
פיזיקאי במרכז נאטיק למחקר, הנדסה ופיתוח, הסביר בהודעה לעיתונות כי הציפוי פותח במטרה לשפר את יכולת דחיית המים, שמן וכימיקלים רעילים, תוך כדי צמצום הפגיעה בתכונותיהם הפיזיקליות ובביצועים של בדים צבאיים. לא מפתיע לפיכך לגלות שהציפוי מקטין את תדירות הכביסה של החיילים, בעיקר מכיוון שלציפוי יש גם תכונות אנטי-חיידקיות המאטות גדילת חיידקים שגורמים לריח רע.
המדים שטופלו בציפוי נבדקו בשטח כדי לאמוד את עמידותם לתנאים קשים, ביצועים בתנאיי שדה ואת רגשות החיילים לגביהם. על אף שלא מסופקים נתונים מדויקים, לפי הידיעה לעיתונות חיילים רבים ביקשו לשמור על המדים גם לאחר הניסויים. אותם חיילים ישמחו בוודאי לדעת שהם יכולים לרכוש את הציפוי בשוק החופשי כבר כיום, מכיוון שהוא נמכר תחת השם Ultra-Ever Shield TM ולפי גורמים רשמיים בצבא הציפוי משמש לטיפול בבדים רבים מסוגים שונים, כמו לבוש ספורט ומסעות.
לצפייה בסרטון ראו כאן:
http://kitup.military.com/2014/10/army-testing-super-repellent-coating.html
מראה הבד הדוחה חומרים שונים
צבא ארצות הברית מחפש טכנולוגיות כדי להילחם בנחילי כטב”מים
DEFENSE NEWS, 6 בנובמבר 2014
The Military Wants New Technologies to Fight Drones
בחודש שעבר פרסם הפנטגון בקשה לקבלת מידע (RFI) עבור טכנולוגיות חדישות המסוגלות לסכל פעולת כטב”מים (כלי טייס בלתי מאוישים) החמושים בנשק כימי, ביולוגי או במטענים להרג המוני, ובמיוחד לפעול נגד כלי-טייס קטנים, ניידים וזולים היכולים לשאת חימוש. היכולות הטכנולוגיות ישלבו מערכים אלקטרוניים כדי להשבית את הכטב”מים. הן יכללו יירוט, נטרול והשמדת הכטב”מים. בנוסף, מבקשים להציג רעיונות ליכולת של גילוי חומרים כימיים וביולוגיים על ידי מטע”דים הנישאים עלכטב”מים קטנים.
התוכנית נקראת “סופת רעמים”. ראו בקישור:
נדרש לגלות חומרים רעילים כגון גז סרין (Sarin) וכן תרכובות רעילות שנפלטות מהתעשייה. על הכלי להגיע לגובה של 1,000 רגל ושהייה של 30 דקות רצופות, לאסוף דגימות והבאתן למעבדות של הצבא לשם ניתוח התוצאות. נדרש להציג הדגמת הטכנולוגיה ברבע השני של שנת 2015.
חלקה השני של הבקשה למידע מציג את הבעיה הגדלה של הצבא והיא הסכנה הפוטנציאלית של זרימת נחילים של אלפיכטב”מים מזהמים שיכולים להציף את ארצות הברית בתוך כעשור. ההערכה שבשנת 2020 יהיו כ-30,000 כטב”מים שונים ברחבי ארצות הברית שעלולים לשאת נשק ו/או איומים אחרים. כמה קל לזהות ולגלות כטב”ם? חברת Domestic Drone Countermeasures מוכרת ציוד שיכול לבצע טריאנגולציה ולגלות משדרים ניידים מוטסים. קיימות טכנולוגיות שונות לגילוי ומעקב אחר כטב”מים. בניסוי שערך חיל האוויר עם מערכת JSTARS לגילוי מערכות הטסות לאט, גילו ועקבו אחרי כטב”מיםששוגרו מבסיס אחר. הם לא ידעו מראש מתי שוגרו המטוסים ומה היו תנועותיהם ונתיבם.
לאחר הגילוי והזיהוי, יש צורך להפיל או להשמיד את המזל”ט. השיטות היום, הן על ידי שיבוש התקשורת ומניעת הקשר בין הכלי למפעיליו. חברת רייתיאון, קיבלה חוזה לפיתוח “הדור הבא של משבשים”.
כאשר הטכנולוגיה הזו תמוזער, התשובה לחסימת נחילי כטב”מים, תהיה כנראה גם היא על ידי נחילי כטב”מים משבשים.
סמל התוכנית “סופת ברקים” נגד הכטב”מים
פרס למפתח טכנולוגיה מקורית לאבטחת מנגנוני הפעלה של נשק מסוכן
GIZMAG, 24 בנובמבר 2014
Nuclear Weapons Write their Own Security Codes
http://www.gizmag.com/llnl-nuclear-code/34864/
כלי נשק גרעיניים מלווים כידוע בפרדוקס. אף אחד (יש לקוות) לא רוצה להשתמש בהם אך כדי שימלאו את התפקיד ההרתעתי החשוב שלהם הם צריכים להיות זמינים להפעלה. מצד שני הם צריכים להיות זמינים רק לאלה שבאמת מורשים להפעילם. בחטיבת מערכות ההגנה של המעבדה הלאומית בלורנס ליברמור (LLNL) משתמשים בקרינה של כלי הנשק עצמם כדי להגן מהפעלה לא מורשית.
נשק גרעיני הוא מורכב מאוד. הדבר נובע, בחלקו, מהאופי של הנשק עצמו, אבל חלק גדול מהמורכבות היא בגלל הרמה הגבוהה של יתירות במנגנוני החימוש וירי, בתוספת בקרות האבטחה. במילים אחרות, כל המנגנונים שנדרשים כדי לוודא כי הפצצה לא תתפוצץ לפני שהיא אמורה, ולוודא באופן מוחלט שהיא אמנם תתפוצץ כשצריך.
הדילמה שידועה בשם “תמיד/לעולם” לא יוצרת קושי רב במציאת נקודת העבודה הנכונה של מנגנוני החימוש והאבטחה כדי שאמנם תמנע מחורשי רעות או מטורפים יכולת הפעלה של נשק כה הרסני.
דרך אחת היא לסמוך על האנשים האחראים על הנשק הגרעיני. לדוגמה, עד סוף 1990, הצי המלכותי וחיל האוויר המלכותי בבריטניה הסתמכו על מקשים פשוטים והיושרה והמקצועיות של הקצינים והצוותים כדי לשמור על שליטה. הרעיון היה לשים את האנשים הנכונים כאחראים על מערכת שתוכל להיכשל רק בעקבות קשירת קשר מסיבית, כגון הסכמה של כל צוות הצוללת לשגר את הטילים.
מצד השני, צבא ארצות הברית משתמש בשיטה הקרויה Permissive Action Links (PAL). במקום להסתמך על גדרות, מאבטחים, בונקרים, דלתות פלדה, או אפילו מנעולי חימוש, האבטחה מובנית בתוך הנשק עצמו. במקרה של PAL, יש צורך בקוד מיוחד לחמש את הפצצה. כאשר הקוד הנכון מוכנס, הוא לא רק משחרר נעילה, אלא משנה את תצורת הנשק כך שיוכל לעבוד. ללא הקוד הנשק לא רק שלא יופעל אלא למעשה הנשק לא יכול לפעול.
המערכת עובדת, אבל יש לה מגבלות, וניתן לעקוף את קודי PAL וכאן נכנס לפעולה המנגנון הידוע כ-Intrinsic Use Control (IUC). מגנון זה פותח על ידי מארק הארט, מדען ומהנדס ב-LLNL. הרעיון הוא ללכת צעד אחד מעבר ל-PAL. מנגנון IUCמגן באופן פסיבי על הרכיבים תוך שימוש בטכנולוגיה הקיימת. יתרה מזאת, הנשק נועד להגן על עצמו כל כך ביסודיות, שגם המהנדסים שיצרו את הנשק לא יכולים למנוע את הפעלתו, והוא נשאר מוכן להפעלה מידית על ידי נשיא ארצות הברית.
מנגנון IUC משתמש בקרינה של הנשק עצמו כדי להגן עליו מחבלה. לדברי הארט, הקרינה ברמה הנמוכה הנפלטת על ידי נשק גרעיני אינה קבועה, אלא משתנה באופן אקראי. כאשר נשק מורכב, רכיבי מפתח שונים נועדו לתקשר אחד עם השני באופן דיגיטלי. בהלך ההתקשרות הזו מנגנון IUC משתמש בקרינה ליצירת מספר אקראי ארוך מאוד. שלא כמו מחוללים של מספרים אקראיים בתחום מחשבים, מספר זה אינו מבוסס על אלגוריתם, ולכן לא ניתן להסיק או לשכפל אותו. לדברי המפתח לא ניתן ליצר מספרים יותר אקראיים מאשר במנגנון כזה. לא רק שלא ניתן להפעיל את הנשק אלא שניסיון להחליף את אחד החלקים יגרום להשבתה של כל השאר. הארט אומר שהסיכויים של השתלטות על מרכיב אחד הם פחות מ-10-18. הסיכויים להשתלט על כל הפצצה הם פחות מ-10-72. כתוצאה מכך הנשק יפעל באמינות כאשר יופעל על ידי הרשות המוסמכת, אך תימנע הפעלה על ידי גורם לא מוסמך.
עבודתו של הארט זכתה בפרס של הרשות לאומית לביטחון גרעיניNational Nuclear Security Administration (NNSA). בכתבה יש קישור לסרטון הכולל ראיון עם המדען.
קוד פנימי המגן על הפעלה לא רצויה של נשק גרעיני
לחומר גראפן יש פוטנציאל לשמש בסיס לאפודי מגן משופרים
PHYS.ORG, 28 בנובמבר 2014
Study Shows Graphene Able to Withstand a Speeding Bullet
http://phys.org/news/2014-11-graphene-bullet.html
חוקרים באוניברסיטת רייס בארצות הברית הראו שהחומר גראפן יכול לעמוד באימפקט של קליע בצורה יותר טובה מאשרקבלר או פלדה. החוזק של יריעות גראפן (שכבות חד-אטומיות של אטומי פחמן) איננו דבר חדש, אבל עד כה איש לא בחן את העמידות בפגיעה של קליע. כעת החוקרים עשו זאת, אם כי בקנה מידה קטן מאוד, מכיוון שלפי שעה עדיין לא פותחה שיטה לייצר יריעות גראפן בממדים גדולים.
על כן ה”מטווח” כלל לייזר ששימש לאידוי חוטי זהב דקיקים ששימשו כאבקת שריפה. הפיצוץ דחף כדוריות זכוכית בגודלמיקרוני לעבר המטרה (“שטיחון” גראפן שנבנה מ-10 עד 100 שכבות גראפן שהודקו יחד), במהירות של עד 10,000 קמ”ש. בעזרת מיקרוסקופ אלקטרונים נמדד כושר ספיגת האימפקט. החוקרים גילו שיריעות הגראפן יכולות לספוג את אנרגיית הכדור על ידי זה שהן נמתחות אחורנית – משהו שמזכיר טרמפולינה כשקופצים עליה. נוסף על כך חלק מהאנרגיה גרמה ליצירת סדקים רדיאליים זעירים. ניתוח התוצאות העלה שביצועי הגראפן עולים פי שתיים על ביצועי קבלר המשמש באפודי מגן.הגראפן ספג אנרגיה של בערך 0.92MJ/kg. יכולת זאת נובעת משילוב של נוקשות גבוהה עם צפיפות נמוכה. לפיכך הגראפןיוכל לשמש בסיס לאפודי מגן הרבה יותר טובים מהקיימים – אם רק תימצא הדרך לייצור כמויות מספיקות בעלויות מספיק נמוכות. מאמר מדעי על המחקר פורסם בכתב העת “סיינס”:
Dynamic mechanical behavior of multilayer graphene via supersonic projectile penetration, Science 28 November 2014: Vol. 346 no. 6213 pp. 1092-1096. DOI: 10.1126/science.1258544
קלע כדורי נורה אל יריעת גראפן
התפתחות נוספת בטכנולוגיה של הדפסת תלת-מימד
PHYS.ORG, 21 בנובמבר 2014
3-D Printing Innovation Capable of Making Stronger, Lighter Metal Works for Auto, Aerospace Industries
http://phys.org/news/2014-11-d-capable-stronger-lighter-metal.html
החברה האמריקנית Frontier Additive Manufacturing ממסחרת טכנולוגיית הדפסה תלת ממדית שפותחה באחרונה באוניברסיטת Purdue בארצות הברית, והמאפשרת בניית חלקים מתכתיים חזקים וקלים בעבור תעשיות התעופה-חלל והתחבורה. מדובר על שיטת לייזרים מרובים (multiple-laser) לבניית מוצרים בסקלה מיקרו-מבנית, העולה על יכולות קיימות בהדפסת תלת-ממד מבחינת שלמות מבנית והיכולת להתאים את תכונות החומר לפי המיקום המקורי של החלק. כך יהיה ניתן יהיה בין היתר ליצור בקלות ובמהירות חלפים מתאימים לחלקים שהתבלו, למשל במנועי מטוסים, באיכות הנדרשת. זאת בהבדל משיטות תלת-מיד רגילות לבניית חלפים מתכתיים אשר נותנות רק עד 70 אחוזים מהחוזק של החלק המקורי.
שיטות חדישות מאפשרות לייצר חלקים מתכתיים חזקים וקלים יותר בהדפסה תלת-ממדית
