להלן לקט חודש ינואר 2013 של ידיעות בנושאי שריון שהתפרסמו לאחרונה בתקופונים בין-לאומיים. החומר מובא באדיבות לקט מו”פ היוצא לאור על ידי משרד הביטחון/מפא”ת, בעריכת אל”ם (במיל’) יעקב צור. השלים והוסיף פרטים אל”ם (במיל’) שאול נגר
רוסיה מפתחת ומייצרת סוגי רק”ם חדשים
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, נובמבר 2012, עמ’ 27-26
Russia to Field Fleet of New Armoured Fighting Vehicles
המחשה של הטנק ARMATA
בשנת 2010 הוחלט ברוסיה על ביטול של מספר תכניות של רק”ם מתקדם, ביניהן: טנק 95 (עם תותח 152 מ”מ), תומ”ת (עם שני תותחים ארטילריים 152 מ”מ), שריונית יבילת-אוויר ועוד. במקום הנ”ל נכנסו לתכניות פיתוח של 4 סוגי רק”ם עיקריים:
- ARMATA – טנק חדש עם תותח 125 מ”מ חלק-קדח המותקן חיצונית בצריח נמוך, יחד עם תותח קל 30 מ”מ ומקלע מקביל. המבנה דומה כנראה לזה של T-95 שבוטל. צוות של 3 לוחמים בחלקו הקדמי המוגן וחטיבת כוח אחורית, מטען אוטומטי בתובה. התותח יורה פגזים מונחי לייזר לטווח 5 ק”מ.
- KURGANETS – משפחה של נגמ”ש זחלי במשקל כ-25 טונות להחלפת הרק”ם מסוגים BMP ו-BMD. סוגים שונים על אותה תובה, כגון נ”מ 57 מ”מ, מרגמה 120 מ”מ וגם תומ”ת קל 125 מ”מ.
- BUMERANG – נגמ”שים אופניים 8×8 שיחליפו את נגמ”שי BTR למיניהם שחסרונם העיקרי הוא במיקום האחורי של המנוע היוצר מגבלות ביציאה מהירה של הצוות. ברק”ם מסוג בומרנג, כמו במערב, המנוע (והנהג) מלפנים. גם כאן יבנו כלים ייעודיים כמו עם צריח נושא מרגמה 120 מ”מ, תותח 57 מ”מ ונוספים.
- KOALITSIYA – תומ”ת ארטילרי 152 מ”מ, המצויד בשני קנים מקבילים, כנראה על בסיס ה”בומרנג” האופני. אין פירוט נוסף אבל ידוע שהרוסים בדקו את הרק”ם האיטלקי מדגמים 8×8 Freccia, Centauro.
דגם של הנגמ”ש KURGANETS
השבחת טנקים T-72M1
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, נובמבר 2012, עמ’ 17
T-72M1 OEM Develops New Upgrade Package
המפעל הרוסי שייצר את הטנקים מסוג זה (ומהווה את הסמכות התכנונית) פיתח חבילת השבחה, שמבוססת על הניסיון שנרכש מהטנקים הרוסיים המתקדמים T-90 ו-T-90MS.
להלן השיפורים המרכזיים בהשבחה זו:
מיגון: הוספת מיגון ריאקטיבי מתקדם (Relikt) היעיל גם נגד קלעים של אנרגיה קינטית, מיגון גג חלקי, מערכת אלקטרומגנטית נגד מוקשים המופעלים על ידי מרעום מגנטי, מערכת כיבוי-אש בתא הצוות ותא חטיבת הכוח, חיישנים לגילוי הארת לייזר, שבש טילי נ”ט, רימוני עשן מידי, הגנת אב”ך.
עוצמת אש: תותח 125 מ”מ 2A46M המוצהר כמדויק יותר עם תיאום כוונות מובנה שמופעל מתוך הטנק. תחמושת: כל הסוגים המתקדמים כולל פגזים מונחי לייזר להשמדת מטרות בטווח עד 5000 מטר. בטן בקיבול 38 פגזים מהם 22 במטען האוטומטי ועוד 5 מונחי לייזר. צריחון מפקד עם מקלע 12.7 מ”מ להפעלה מתוך הטנק (צידוד 360 מעלות, הגבהה ממינוס 3 עד פלוס 66 מעלות), מקלע מקביל 7.62 מ”מ, מערכת בקרת אש חדשה יום-לילה, הנחיית לייזר כנ”ל. אין כוונת פנורמית מיוצבת למפקד.
ניידות: מנוע דיזל בהספק 1000 כוחות סוס (במקור 840), ממסרת אוטומטית, מתלה משופר עם גלגלי מרכוב מוגדלים, מוטות פיתול חדשים, מהלך מתלה מוגדל, מנחתי זעזועים (יעילות 40-30 אחוזים), זחלים עם כריות גומי. הטנק, שמשקלו הקרבי הוא 46 טונות, מגיע למהירות נסיעה של 60 קמ”ש.
שו”ב: מערכת ניווט “לוויינית”, מערכת ניהול קרב וכו’. מערכות החשמל בטנק הן במתח 27 וולט.
הטנק T-72M1
רוסיה דוחקת בהודו לרכוש נגמ”שים מסוג BMP-30 ולא לפתח חדשים
DEFENSE NEWS, 17 בדצמבר 2012, עמ’ 16
Russia to Nudge India Toward Buying BMP-3s
רוסיה מקווה לשכנע את הודו להפסיק את התוכנית לפיתוח נגמ”ש עתידי FICV, בעלות מוערכת של 10 מיליארד דולר, ובמקום זה לרכוש מרוסיה נגמ”שים מסוג BMP3. הרוסים מוכנים להעביר להודים את הטכנולוגיה אם הודו תבטל את פרויקטFICV אשר לאחר ארבע שנים מאז הכרזתו עדיין לא מצליח להתרומם. פוטין שמתוכנן לבקר בהודו בדצמבר 2012, אמור להעלות את ההצעה לראש ממשלת הודו.
קצין בצבא הודו ציין שההצעה הרוסית לייצור הנגמ”ש BMP-3 ברישיון בהודו, הוא פתרון עדיף כי FICV יהיה זמין רק בעוד עשור. בינתיים משתמש הצבא ההודי בנגמ”שים רוסיים BMP-1, BMP-2, הטעונים שדרוג.
הנגמ”ש הרוסי BMP-3
הביקור של פוטין תוכנן לנובמבר אך נדחה לסוף דצמבר. מעריכים שהסיבות היו דחייה ביישום מיזם גרעיני בדרום הודו המשותף לרוסיה והודו, וכן רצונם של הרוסים להגדיל את הנתח שלהם בשוק הביטחון ההודי הנוטה כיום לפנות למדינות המערב.
במסגרת פרויקט FICV תוציא הודו 10 מיליארד דולר לייצור 2600 נגמ”שים אשר יחליפו את נגמ”שי BMP. המיזם הוא במסגרת “מיוצר בהודו” – קטגוריה הקובעת שרק יצרני רכב מקומיים יכולים להתמודד במיזם זה. החברות שייבחרו יפתחו את האב-טיפוס כאשר 80 אחוזים מעלות הפיתוח שלו תמומן על ידי המדינה.
מיזם FICV כבר אושר לפני 4 שנים, מאז נוצרו מספר שותפויות של יצרנים מקומיים עם חברות זרות. חברתMahindra Defense Systems ההודית חָבְרָה עם BAE Systems, החברה ההודית Larsen&Tubro גם היא פועלת עם שותף זר. החברה Tata Motors ההודית מחפשת שותף זר לאחר שהעסקה שלה עם Rheinmettal נעצרה לאור הכנסת חברת הבת השוויצרית שלה לרשימה השחורה. גם החברה הממשלתית Ordnance Factory Board מחפשת שותף זר.
בעוד שרוסיה מקיימת שיתוף פעולה במספר מיזמי פיתוח והתרחקה מתחום “קנה וייצר” של מערכות נשק, הרי להודים יש ויכוחים הקשורים להעברה מלאה של הטכנולוגיות. הם גם מתלוננים על בעיות בתמיכה לאחר ביצוע המכירה, במיוחד לגבי חלפים ומחירם. רוסיה והודו מייצרות יחד את טיל השיוט העל קולי נגד ספינות, BrahMos ולשתי המדינות חוזה לייצור משותף של מטוס קרב דור חמישי, וכן מטוס תובלה רב-משימתי. לדברי קצין בצבא הודו, רוסיה עדיין צריכה להעביר להודו את מלוא הטכנולוגיה של הטנק T-90 הנמצא בייצור ברישיון בהודו. משרד ההגנה ההודי נאלץ להתמודד גם עם בעיות אספקה של חלפים למטוסי סוחוי ומיג 29 ולמערכת הרקטות הארטילריות הרב-קנית מסוג Smerch. בנוסף קיימות בעיות בתחום שדרוג צוללות מדגם Kilo ומערכות הגנה אווירית רוסיות. צבא הודו מצויד בכמויות גדולות של נשק שסופק בזמנו על ידי ברית המועצות ורוסיה אשר כעת מעוניינים לשדרג אותו או להחליפו. מעריכים ששוויו של שוק זה 30 מיליארד דולר. בעוד שרוסיה רוצה שהודו תשדרג את הציוד הצבאי הקיים, בצבא הודו רוצים להחליף אותו במערכות נשק מארצות הברית או ממדינות המערב.
הושלם הייצור של הדגם הראשון של הטנק הטורקי
1) DEFENSE NEWS, November 19, 2012, p.10
Erdogan: Turkish Tank Program Ahead of Schedule
2) JANE’S DEFENSE WEEKLY, November 28, 2012, p.12
Turkey Finishes Altay MBT Prototype
ראש ממשלת טורקיה ברך בטקס של הצגת הדגם הראשון של הטנק הטורקי העתידי “Altay”, אחרי פיתוח שנמשך 4 שנים. במסגרת החוזה, בהיקף של 500 מיליון דולר, מפתחת חברת OTOKAR אערבעה דגמים שמיועדים לניסויים החל משנת 2013. הפיתוח מבוצע בשיתוף פעולה עם חברת Hyundai הדרום-קוריאנית. התעשיות המרכזיות שותפות במיזם הן:Arelsan – בנושאי בק”ש ושו”ב, MKEK – מערכת נשק 120 מ”מ ו-Roketsan בנושא המיגון.
המידע בשתי הכתבות שונה במקצת. מדובר בייצור סדרתי של 200 או 250 טנקים החל משנת 2015 או 2017. הטורקים השקיעו במתקן לניסויים אלקטרומגנטיים שאמור לשמש גם לקוחות ביטחוניים זרים וגם תעשיות אזרחיות בטורקיה.
הערת המתרגם: ידע רב נרכש על ידי הטורקים במסגרת מיזם ההשבחה של טנקי מ-60 בהובלת תעש שבו שותפו גם התעשיות הנ”ל. יש להניח שהידע והתשתיות האלה משמשים בסיס איתן בתכנית הטנק הטורקי החדש.
הטנק הטורקי ALTAY
ישראל תפתח משפחה חדשה של כלי רכב משוריינים
DEFENSE NEWS, 17 בדצמבר 2012, עמ’ 4
Israel To Develop Family Of New Armored Vehicles
משרד הביטחון נערך להתחיל את הפיתוח של “רקיע”, משפחה של כלי רכב משוריינים קלים, קטלניים וממוגנים אשר יתוכננו במיוחד כדי לתת מענה למבצעים בשטחים אורבניים. הכלים יכנסו לשירות אחרי 2020.
התכנית היומרנית אמורה להיות דור חמישי, המשך למרכבה סימן 4. התכנית מנוהלת על ידי יחידת “רקיע” שהוקמה לאחרונה במפא”ת. בתכנית מעורבים כל הגורמים במפקדת זרוע היבשה, החל ממנהלת “מרכבה” והכוחות המשוריינים, כולל חי”ר, תותחנים, חימוש והנדסה קרבית. מוביל את התכנית תת-אלוף (במילואים) שהינו עתיר ניסיון בתחום.
לדברי מקורות אישור הדרישות המבצעיות לרק”ם החדש יתכן שיהיה בינואר 2013. זאת אחרי פעילות תיאום משולבת של משרד הביטחון והצבא, בה מעורבים מנהל תכנית המרכבה (מנת”ק), קצין השריון הראשי, מפקד חטיבת הטכנולוגיות בצה”ל וגורמים נוספים.
כיוון שהתכנון מותנה בדרישות המבצעיות העוברות בימים אלה את תהליך ההסכמות והאישורים, הרי בשלב זה מדובר, כנראה, ברק”ם אופני שמשקלו יהיה כמחצית ממשקל ה”מרכבה”. לדברי אחד הקצינים המעורבים בתכנית מדובר ברק”ם ממוגן היטב, היכול לתמרן בזריזות בסביבה עירונית ומסוגל להביא חוליית לוחמים וציוד לאזורים בנויים. לדבריו, למטרות אלה אין צורך בטנק כפי שאנו מכירים אותו.
המקורות מציינים שהרק”ם החדש לא בא להחליף את ה”מרכבה” או את הנגמ”ש הכבד “נמר” שבנייתו תימשך עד 2020 ואשר יישאר בשירות עוד עשרות שנים. הרק”ם החדש ישולב במערכת הפיקוד והבקרה הדיגיטלית של כוחות השריון וכך יאפשר תכנון משימות עם יותר אפשרויות. בשלב זה מתמקדים בדגמים שונים של הרק”ם, הבנויים מאותם רכיבים בסיסיים, אבל לא בהכרח בעלי אותה שלדה. לא מדובר בכלי אחד המיועד למגוון משימות אלא בשורה של כלים שלכל אחד מיועדת משימה מסוימת.
בקשה להצעות מהתעשייה צפויה בסוף 2013, עשור לאחר שהחלה בארצות הברית הפעילות לפיתוח FCS עבור הצבא האמריקני. מקורות בישראל דוחים את ההשוואה של הרק”ם המוצע לתכנית FCS שנכשלה והופסקה ב-2009 אחרי שהושקעו בה 18 מיליארד דולר. הם אומרים: אומנם ישנם מרכיבים מסוימים הדומים בשתי התוכניות וגם בדקנו את FCS ולמדנו הרבה מניסיונם של האמריקנים. אבל תכנית “רקיע” היא ממוקדת ופשוטה יותר ונגזרת מדרישות מבצעיות הגיוניות. התכנית גם מוכוונת משיקולי עלות וסיכונים וכמובן מיעדי אספקה. המקורות מציינים שמימון ואבני דרך לתכנית עדיין לא נקבעו ויתכן שתכנית “רקיע” תישאר בשלבי פיתוח עד סוף העשור. הם גם מציינים שנדרשו יותר מעשר שנים עד שמנהלת המרכבה במשרד הביטחון הצליחה לשריין את המימון שנדרש להעביר את “נמר” לייצור. ה”נמר”, המבוסס על מרכבה סימן 4, נמצא בייצור בכמויות קטנות בישראל וכדי להאיץ את ייצורו פתח משרד הביטחון קו ייצור בארצות הברית, כאשר המימון הוא מכספי הסיוע האמריקניים.
ארצות הברית: התכנית להחלפת צי הרק”ם M113 יוצאת לדרך
US Army AMPV* RfP
1) DEFENSE NEWS, November 5, 2012, p.3
2) JANE’S DEFENSE WEEKLY, November 14, 2012, p.12
משפחת הרק”ם המבוססת על נגמ”שים M113 פותחה בשנות ה-50 של המאה הקודמת ויוצרה בכמויות של עשרות אלפים בעבור צבא ארצות הברית ומדינות המערב. לאחרונה פרסם צבא ארצות הברית טיוטת בקשה לקבלת הצעות (RfP). המסמך הסופי יפורסם בתחילת 2013, אחרי כנס שני של התעשיות. עיקרי התכנית (10 שנים):
- ייצור של 3800 כלים ב-5 תצורות: נושא גייסות, פיקוד, פינוי רפואי, טיפול רפואי, “שירות כללי” ונושא מרגמה.
- מחיר הרק”ם לא יעלה על 1.8 מיליון דולר ליחידה.
- שלב ראשון: פיתוח הנדסי וייצורי EMD** – 3 שנים (כנראה אצל 2 יצרנים במקביל).
- שלב שני: התחלת ייצור בקצב איטי – LRIP*** – 3 שנים.
- שלב שלישי: ייצור סדרתי מלא – FRP**** – 4 שנים
- דרישה ש-57% מהרכיבים של כל סוגי הרק”ם הנ”ל יהיו משותפים (commonality).
המתחרים: General Dynamics Land Systems, BAE Systems
* AMPV: Armored Multi-Purpose Vehicle
** EMD: Engineering and Manufacturing Development
*** LRIP: Low Rate Initial Production
****FRP: Full Rate Production
הנגמ”ש האמריקאי הנפוץ M113
מחקר על מתלה “מהפכני” לרק”ם
DEFENSE NEWS, 3 בדצמבר 2012, עמ’ 17
Suspension Revolution
במעבדות צבא ארצות הברית (ARL), בשיתוף של אוניברסיטת מרילנד חוקרים את האפשרויות ליישום של מתלה חדשני לרק”ם המבוסס על מנחתי זעזועים (Shock Absorbers) מגנטו-ריאולוגיים. ההנחה היא שסוג זה של מתלים ישפר את הביצועים, את העמידות בבלאי ויקטין את צריכת האנרגיה של רכב קרבי בנסיעה בשטחים קשים לתנועה. סוג זה של מנחתי זעזועים קיים אמנם במכוניות (יקרות מאד), אך מחירם מרקיע שחקים. אחת ממטרות המחקר היא לבדוק טכנולוגיות שיוזילו הייצור ולבדוק מידת השיפור בהשוואה למתלה “רגיל”.
במקביל עובדים במרכז המו”פ האוטומוטיבי של הצבא (*TARDEC) על אינטגרציה של מנחתי זעזועים כנ”ל ברכב מדגים לצורך ניסויים בשטח.
הסבר:
משכך (או מרסן) מגנטו-ריאולוגי כולל נוזל מיוחד הנשלט על ידי שדה מגנטי. שימוש במגנט חיצוני מאפשר שליטה על תכונות השיכוך שלו.
* Tank Automotive Research Development and Engineering Center.
המחשה של מתלה שטח מתקדם לרכב
גילוי מטעני-צד
ARMY NEWS, 18 בדצמבר 2012
Army Engineers Design, Build Roadway Threat Detection System
מהנדסים של הצבא פיתחו מערכת האמורה לאפשר גילוי של מטעני צד ומטענים מוטמנים בדרכי עפר. המערכת הקרויהShadow Class Infrared Spectral Sensor-Ground או בראשי תיבות SCISSOR-G תאפשר לחיילים במשימה של פתיחת צירים לאתר מטענים ממרחק בטוח. המערכת המבוססת על חיישנים אלקטרואופטיים, משלימה את מערכת המכ”ם לחדירת קרקע. היא יכולה לאתר אזור סיכון ממרחק רב יותר ואז מבוצעת התקרבות זהירה ובחינה עם המכ”ם. אב טיפוס של המערכת נשלח לאחרונה לבחינה מבצעית באפגניסטן שתמשך כ-90 יום.
המערכת מורכבת משילוב של חיישנים לדימות בתת-אדום ובאור נראה המותקנים בצריח שקוטרו כ 25 ס”מ. המערכת מותקנת על רכב הנדסי כבד, כדוגמת ה”האסקי”, ומופעלת על ידי יחידת שליטה ברכב שעליו מותקנת המערכת, או ברכב עוקב.
רכב עם מערכת לגילוי מטעני צד
חברת SAFT תפתח את מערך המצברים בעבור רק”ם עם הנעה היברידית
GAS2.ORG, 26 בנובמבר 2012
Saft Gets GreenLight For Army Hybrid Tank Battery System
יצרני רכב עיקריים מפתחים כלי רכב “ירוקים”, כנ”ל גם חלק מהצבאות בעולם, כאשר מדינות צופות בעתיד מחסור בדלקים. לאחרונה העניק הממשל בארצות הברית לחברת SAFT 1.3 מיליון דולר להמשך פיתוח מערכת מצברי ליתיום-יון בעבור הדור הבא של הרק”ם האמריקני GCV (Army Ground Combat Vehicle).
חברת SAFT טוענת שהיא כבר פיתחה מערכת מצברים להדגמה הכוללת את כל החומרה והתוכנה, מערכת שייעשה בה שימוש ב-GCV. המערכת הנקראת ESS “פתרון לאחסון אנרגיה” (Energy Storage Solution), תאפשר למערכת ההנעה ההיברידית-חשמלית של נושא הגייסות המשוריין בסדרת GCV, המיועד לצוות של 9 לוחמים, לנוע בשקט (ללא הפעלת מנוע הדיזל) וכן להמשיך לפעול במצב עצירה ללא צריכת דלק. מעריכים שמערכת דומה תאפשר לרכב אשר יחליף את “האמר” להגיע לצריכת דלק של כ-3.5 ק”מ לליטר.
כדאי לדעת שעלות אספקת דלק למקומות מרוחקים באפגניסטן היא כ-100 דולר לליטר. מכאן ברור שצמצום השימוש בדלק נוזלי מביא לחיסכון גדול בהוצאות הצבא, אשר גם רואה בתלות בנפט הגולמי נושא של ביטחון לאומי. המעבר להנעה היברידית בכלי רכב צבאיים תצמצם כמובן תלות זו ותתרום ליעדים ארוכי הטווח של הקטנת התלות בנפט.
סין הגיעה לעצמאות בתחום חימוש נגד שריון וביצורים
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, נובמבר 2012, עמ’ 41-35
Chinese Whispers: Antiarmor Weapon Development Quietly Achieves Self-Sufficiency
רוב הטכנולוגיה הסינית בתחום החימוש נגד שריון/ביצורים הגיעה במשך עשרות שנים מברית המועצות/רוסיה. לאחרונה הצליחו בתעשייה הסינית לפתח ולייצר עצמאית את כל מגוון האמל”ח מסוג זה: מרקטות אישיות, עבור דרך טילי נ”ט אישיים מונחים בשיטות שונות וכאלה המשוגרים מרק”ם/מסוקים, וכלה בחימוש מונחה מדויק לטווחים גדולים – בארטילריה ומרגמות. הכתבה מפרטת את ההתפתחות הכרונולוגית שחלה בכל אחד מהתחומים הנ”ל עד לכלים המשוכללים ביותר, תוך אזכור הטכנולוגיות: בקרת האש, ההנחיה, הרש”קים המתקדמים (טנדם, תרמובר, דלק-אוויר), ההתקנות ברק”ם, הירי הארטילרי המדויק, תקיפה עילית, ציון מטרות על ידי לייזר וכו’.
הדגמים האחרונים בכל סוג:
§ רקטות אישיות: ממשפחת PF89 (80 מ”מ) ו-LL120 של “נורינקו” (120 מ”מ).
§ טילי נ”ט:Red arrow 10 (GT6) (152 מ”מ) + התקנות ברק”ם.
§ פצמ”רים מדויקים: GP4 – 120 מ”מ – מערכת עם מציין לייזר.
§ פגזים מדויקים 155 מ”מ – GP6 – גם כאן ביות על כתם לייזר.
הכתבה ארוכה ומפורטת ועמוסה בנתונים טכניים/מבצעיים.
טיל הנ”ט PF89
קסדות מתקדמות נגד זעזועי מוח
DEFENSE NEWS, 19 בנובמבר 2012, עמ’ 17
1) Improving Helmets
חוקרי המעבדה הלאומית סנדיה ואוניברסיטת ניו-מקסיקו משווים סימולציות של מחשבי-על של השפעת גלי הדף על המוח עם מחקרים קליניים של סובלים מזעזועי מוח קלים, על מנת לשפר תכנון קסדות. לדברי החוקרים, רבים מהסובלים מזעזועי מוח קלים אינם מודעים לכך בעת האירוע, ולכן אינם פונים לקבלת טיפול רפואי. החוקרים מקווים שאפשר יהיה לזהות סף מסוים של אנרגיה ומתח אשר מעליו נוצר זעזוע מוח, ולשלב חיישנים בקסדות שיתריעו אם גל הדף עובר סף זה, כדי שהחייל (או הספורטאי) יפנה לקבלת טיפול.
2) From Gridiron to Battlefield
חוקרי מרכז Natick של צבא ארצות הברית בוחנים טכנולוגיה מפיתוח מעבדת הפולימרים של אוניברסיטת דרום מיסיסיפי, כדי לשלבה בעתיד בקסדות לחיילים. המעבדה פיתחה ריפוד מבוסס על ספוג ושלפוחיות אוויר לקסדות שחקני פוטבול, המשמש כיום את שחקני ה-NFL. החוקרים מאמינים כי התכנון עדיף על זה של מערכות פנאומטיות קודמות, מכיוון שהוא עושה שימוש בשלפוחיות נפרדות; בתכנונים קודמים, אם שמים עומס בקדמת הקסדה (לדוגמה, אמצעי ראיית לילה), האוויר עבר לחלק האחורי, וכך נפגעה היציבות.
קסדה לסימולציה של השפעת גלי הדף במעבדה של סנדיה
מסל”ט זעיר לרמת פלוגה נבחן בצה”ל
ISRAELDEFENSE, דצמבר 2012, עמ’ 62
ה”תעתוע” נכנס לבחינה בצה”ל. חשיפה: צה”ל עומד להכניס את המסל”ט (מסוק ללא טייס) “תעתוע” לבחינה טכנית ומבצעית במהלך שנת 2013. ה”תעתוע” (ghost בשמו המסחרי), פותח על ידי מפעל מלט בתעשייה האווירית. משקלו כארבעה קילוגרמים, והוא מיועד לספק תמונה מודיעינית בסביבה אורבנית בזמן אמת לכוחות לוחמים. המסוק ללא טייס נועד לסייר, בין השאר, לפני כוחות הנמצאים בפעילות ביטחון שוטף (בט”ש) ולהעביר צילומים של מוקשים ומכשולים אחרים המונחים על הציר או בצידו. הוא נוחת וממריא אנכית ומסוגל לבצע טיסה וריחוף תוך שמירה אוטומטית על מיקום וגובה.
ל”תעתוע” חתימה אקוסטית נמוכה ויכולת שהייה באוויר של כחצי שעה, כשהוא נושא מטע”ד לתצפית יום או לילה. ה”תעתוע” מיועד לרמת הפלוגה ויופעל על ידי הלוחמים בשטח. נדרשת תקופת הכשרה קצרה על מנת להפעילו.
מערכת ה”תעתוע”, הניתנת לנשיאה בשני מארזי גב על ידי הלוחמים, כוללת שני כלי טייס, מספר מצברים ומחשב נישא המהווה את יחידת השליטה והבקרה. בתעשייה האווירית מתכוונים להציע בהמשך את המסל”ט גם לשימושים אזרחיים.
המסל”ט תעתוע
התרעה על סכנות ובעיות אתיות בניסיון לשדרג יכולות פיזיות וקוגניטיביות של הלוחמים
WIRED.COM, 31 בדצמבר 2012
Military Must Prep Now for ‘Mutant’ Future, Researchers Warn
דוח חדש של חוקרים מהאוניברסיטה הפוליטכנית של קליפורניה מתריע על סיכונים ובעיות אתיות הקשורות לטכנולוגיות שונות שמפותחות על ידי מערכת הביטחון האמריקנית במטרה “לשדרג” יכולות פיזיות וקוגניטיביות של לוחמי העתיד. מחברי הדוח מכנים טכנולוגיות אלה בשם “כוחות מוּטַנְטִיִים” (mutant powers). (מוּטַנְט – בעל חיים, אורגניזם או גן שעבר מוטציה). טכנולוגיות אלה של “שדרוג אנוש” כוללות בין השאר שימוש בתרופות ותוספי תזונה מיוחדים, מניפולציה גנטית, הלם חשמלי, שתלים רובוטיים ומערכות של אברים תותבים רובוטיים. לדעת מחברי הדוח, כל אלה אינם מובנים מספיק, ויש להשקיע בחשיבה כדי להבין את כל הסיכונים וההשלכות. לדעת מחברי הדוח חשיבה כזאת הכרחית כדי למנוע התגשמות של תרחישי בלהות, כמו “שדרוגים” גופניים הגורמים נזקים לגוף. גם ההשלכות הקשורות לחוק הבינלאומי לא נבדקו עדיין, כמו גם מרוץ חימוש הרסני שעלול להתפתח כתוצאה משדרוגי יכולות אנוש שלא תוכננו כהלכה.
המחברים מזכירים שהיו כבר בעבר מקרים טראגיים של מה שנקרא “אש ידידותית”, אשר ייתכן שנגרמו עקב שימוש בחומרי תרופות המשפיעים על ההתנהגות.
החוקרים מציינים שלחומרים המשפיעים על יכולות קוגניטיביות ושיפורי אנוש נוספים יש פוטנציאל אדיר ללוחמה העתידית, והודות למחקרים ברובוטיקה וביו-רפואה והשילובים ביניהם, ייתכן שיהיה ניתן להשיג בעתיד את “הלוחם המושלם”, שהוא בחלקו אדם ובחלקו מכונה. לדעת המחברים המשמעויות האתיות וההשלכות על החוק הבינלאומי ועל המדיניות טרם נבדקו די צרכן. מי יהיה אחראי אם למשל יהיו תופעות לוואי בלתי צפויות לשתלים ביולוגיים? או מה יהיו התוצאות של מרוץ חימוש שבו כוח צבאי של מדינה אחת מנסה לנטרל את השדרוגים הגופניים של הצד שכנגד? ומה בדיוק יהיה הנוהל שבו לוחמים יסכימו (או לא יסכימו) ש”ישדרגו” אותם? וכאן שוב מזכירים המחברים אירועים מן העבר: הניסויים בשנות ה-70 שבהם הפנטגון ניסה לפתח נשק של הזיות (נשק של סמי הזיה) ונתן ללוחמים את הסם LSD, ככל הנראה בלי שהם היו מודעים להשלכות. בין השאר תוהים המחברים האם לוחם ש”שודרג” באמצעים ביולוגיים עשוי להיחשב ל”נשק ביולוגי” על פי האמנות והחוקים הקיימים בתחום זה.
חברת לוקהיד-מרטין בוחנת את כושר ההעמסה של שלד עזר לחייל
מערכת לשיבוש חימוש מונחה ומערכות נשק המבוססים על לייזר
UPI, 21 בדצמבר 2012
Cassidian System Counters Laser Weapons
חברת EADS הודיעה כי החטיבה הצבאית שלה, Cassidian, פיתחה מערכת נגד חימוש מונחה לייזר ומערכות נשק נוספות הכוללות לייזר. כדוגמה הביאו דוברי החברה רוכבי קרן לייזר ואף כוונות צלפים הכוללות מד טווח לייזר. היחידה העוסקת בחיישנים ולוחמה אלקטרונית בחברה התבססה על ניסיון רב-שנים בפיתוח מערכות גילוי לייזר ומערכות נשק מבוססות לייזר כדי לפתח מערכת-נגד, המיועדת לפעול נגד הכוונות של כלי נשק כאלה. המערכת מבוססת על הרעיון של סנוור כוונת הנשק באמצעות קרינת לייזר “בטוחת עין” באורכי גל רבים (מולטיספקטרלית). ההכוונה מבוצעת באמצעות חיישן המסוגל לאתר את הכוונת בדיוק גבוה מאד. המערכת פותחה עבור רשות ההרכשה של משרד ההגנה הגרמני ונבחנה בניסויים שנערכו בשדה הניסויים מספר 81 ב-Greding. ניסויים נוספים מתוכננים במהלך השנה הקרובה.
רוסיה יוצרת מקבילה לדארפא
JANE’S DEFENCE WEEKLY, 24 באוקטובר 2012, עמ’ 15
Russia Creates US DARPA Equivalent
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חתם ב-17 באוקטובר על חוק להקמת “המוסד למחקרים מתקדמים”, המקביל הרוסי לדארפא האמריקני. המטרות העיקריות של המוסד הן: “קידום המחקר והפיתוח לטובת הביטחון הלאומי, תוך ציפייה לרמת סיכון גבוהה על מנת להשיג תוצאות חדשות איכותית בתחומים הצבאי-טכני, טכנולוגי, וכלכלי-חברתי”, זאת לפי הודעת רוסובורונפוסטווקה, סוכנות התעשייה הביטחונית הרוסית. הרעיון להקים סוכנות מקבילה לדארפא עלה לראשונה בפברואר השנה, ומאז אושר בדומה ובמועצה הרוסית הפדרלית. נשיא רוסיה לשעבר, דמיטרי מדוודב, שיבח בעבר את ההצלחות שהשיגה דארפא.
מערכת נשק רוסית Tor M2E או בשם SA-15D Gauntlet היא מערכת מתקדמת להגנה מפני מטוסים מנמיכי טוס, טילי שיוט ונשק מונחה. המערכת קיימת גם על מרכב זחלי
ארצות הברית: גובשה דוקטרינה חדשה לגבי פיתוח והפעלה של כלי נשק אוטונומיים
DEFENSE NEWS, 3 בדצמבר 2013, עמ’ 8
New Dod Doctrine Governs Weapons That will Think
מערכות נשק אוטונומיות או אוטונומיות למחצה המסוגלות לחשוב, עדיין לא קיימות היום. אבל המומחים טוענים שזו רק שאלה של זמן עד שזה יהפוך למציאות. לאור כך פועלים בפנטגון ובקבוצות עבודה מחוצה לו, להכנת התשובה לשאלה כיצד תעשה הבקרה על הטכנולוגיה. “מערכות חושבות הן השלב הבא באבולוציה של הטכנולוגיה המהפכנית של כלים לא מאוישים, וכלים לא מאוישים חושבים, הם השלב הלוגי הבא בתחום”, כך אומר חוקר בתחום כלים בלתי מאוישים במכון ברוקינגס. לדבריו כלים לא מאוישים שינו את כללי המשחק בכך שהרחיקו את האדם מהמקום בו מתקיים המגע עם האויב. אוטונומיה גם תשנה את תפקיד האדם על ציר הזמן.
כטב”ם אמריקאי משגר טיל
בנובמבר האחרון הפיץ משרד ההגנה דוקטרינה חדשה בתחום טכנולוגיה זו, שכוונתה לקבוע את כללי היסוד עוד לפני שכלים מסוג זה יוצאים לשטח. הדוקטרינה מצומצמת למדי וקובעת שמערכות אוטונומיות שאינן קטלניות, המבצעות פעולות כמו לוחמה אלקטרונית או לוחמת מחשבים, אינן כלולות בדוקטרינה זו. אגב זה גם כולל את המערכת ליירוט מטוסים וטילים “פטריוט” שהינה מערכת אוטונומית אבל עדיין דורשת פיקוח על ידי אדם.
הדוקטרינה מציינת “מערכות נשק אוטונומיות למחצה ואוטונומיות יהיו מתוכננות כך שלמפקדים ולמפעילים יש יכולת שימוש בשיקול דעת בזמן שמערכות אלה פועלות”. משרד ההגנה מגדיר מערכת נשק אוטונומית: “מערכת שברגע שהופעלה יכולה לבחור ולתקוף מטרות ללא התערבות אנושית”, מערכת אוטונומית למחצה: “מערכת המתוכננת לתקוף מטרות מסוימות שנבחרו על ידי מפעיל אנושי”. בני אדם עדיין יצטרכו לפקח על כל מערכת אוטונומית, עם היכולת להפעיל או להפסיק את פעילותה כאשר הצורך יעלה. מערכות אוטונומיות גם יידרשו לעבור תהליך בדיקה ואישור קפדניים ומחמירים וכן בדיקות ביצועים בשלבים, כדי לגלות כל אפשרות של תקלה תפעולית לפני שהמערכת יוצאת לשטח.
“מסמך הנחיות זה, לשם שינוי, הופץ לפני שהחל כבר פיתוח מערכות מסוג זה”, מציין סגן עוזר מזכיר ההגנה לפיתוח הכוח. הוא גם מציין שהמסמך הינו “גמיש” ומטרתו להנחות, ולא למנוע, את פיתוח מערכות הדור הבא.
בעוד שהפטגון מסתכל קדימה ורואה מה יכולה להיות התרומה של מערכות אוטונומיות, יש כאלה המודאגים מהסיכונים הטמונים בטכנולוגיה זו. חששות אלו הועלו על ידי ארגון Human Rights Watch (HRW) במסמך שפורסם בנובמבר “אנו מאבדים את האנושיות, הטיעון נגד רובוטים שהורגים”Losing Humanity: The Case Against) (Kill Robots. המסמך מתריע על הצורך בבקרה על המערכות האוטונומיות, מפני שאין להן את התכונות האנושיות המספקות את היכולת לבחון האם הן פוגעות באזרחים בלתי מעורבים. הארגון רואה סימן חיובי בכך שהפנטגון מודאג מהאפשרות שמערכות אוטונומיות לחלוטין עלולות לגרום נזק לאנשים, וכי הפנטגון מזהה שיש צורך בבקרה על מערכות נשק אוטונומיות. בנוסף טוען HRW שאין הפנטגון מתייחס בדוקטרינה להשפעות ארוכות הטווח של מערכות נשק אלה והוא מציע לאסור לחלוטין את שימוש בהן. חוקרים ממשרד ההגנה הגיבו שארגון HRW מגזים בחששותיו.
מחברי הדוקטרינה אינם מצפים שייעשה בקרוב שימוש בהנחיות החדשות ולמיטב ידיעתם אין כיום מערכת נשק אוטונומית מלאה בפיתוח. הדוקטרינה קובעת שמערכת נשק אוטונומית שסיימה את כל שלבי הפיתוח והבדיקות תצטרך לקבל גם את אישורם של תת-מזכיר ההגנה למדיניות, תת-מזכיר ההגנה לרכש, טכנולוגיה ולוגיסטיקה, וגם את אישורו של הרמטכ”ל.
מטרת החוקים החדשים היא למנוע “מגע לחימה שלא במתכוון” כלומר פגיעה באדם או חפצים, שמפעיל אנושי אינו רואה בהם מטרה במהלך פעילות צבאית, כולל רמות לא מקובלות של נזק סביבתי המעוגנות בחוקי המלחמה וכוונות המפקד. הדוקטרינה שתעבור באופן אוטומטי בחינה מחדש בעוד חמש שנים קובעת שאם רוצים לפתח מערכת נשק אוטונומית, עליה לעבור תהליכי בחינה ובדיקה מחמירים מאוד כדי לזכות באישור.
נשק בלתי מאויש
