במהלך מלחמת העולם השנייה תוכנן על ידי ארצות הברית טנק כבד במשקל 95 טונות שיועד לפצח את קו ההגנה הגרמני הידוע בשם “קו זיגפריד”. בגלל משקלו העצום של הטנק נבנתה עבורו מערכת מזקו”ם בעלת 4 זחלים.
סא”ל (במיל’) מיכאל מס
הצורך לפתח טנק-סיוע אמנם החל בשלבים המוקדמים של כניסת ארצות הברית למערך הלחימה במלחמת העולם השנייה, אולם סידרת ייצור ראשונה של 25 כלים הצטמצמה לבסוף לחמישה בלבד במהלך 1944, ושוב הצטמצמה לשני טנקים בלבד. כאשר יצא הטנק הראשון מהיצור, המערכה באירופה הסתיימה.
הטנק הכבד T28 בבסיס אברדין בארה”ב, בינואר 1946
הטנק הכבד במיוחד במשקל של 95 טונות, היה בעל שריון חזית עבה במיוחד בעובי 12 אינץ’ (305 מ”מ) הרבה יותר מכול כלי אחר באותה עת. לשם השוואה, לטייגר הגרמני היה שריון חזית בעובי 120 מ”מ, לשרמן 93 מ”מ ולטנק הכבד הסובייטיKV2 90 מ”מ בלבד. משקלו העצום של הטנק אשר נבע מהמיגון יוצא הדופן, הכריח את המתכננים לבנות מערכת הסעה עם מזקו”ם (מערכת זחלים קפיצים ומרכובים) רחב במיוחד באמצעות שימוש במערכת זחלים כפולה, כלומר 2 זחלים בכול צד. תוספת הזחלים צמצמה את לחץ הקרקע של הטנק ואפשרה ניידות סבירה אך מסורבלת.
גם מערכת הנשק העיקרית של הטנק הייתה מהפיכה לעידן של מלחמת העולם השנייה, בהיותה מבוססת על תותח בקוטר 105 מ”מ, בהשוואה לתותח 88 מ”מ בטנקים גרמניים, 76 מ”מ בטנק הסובייטי מסוג T34 ו-75 מ”מ בטנקי השרמן האמריקאים. התותח שהותקן בחזית התובה, מאחר ולטנק לא הורכב צריח, היה בעל יכולת הגבהה לזווית של 19.5 מעלות והנמכה של מינוס 5 מעלות, וצידוד של כ-10 מעלות לכול צד.
אחת מנקודות החולשה של הכלי הייתה המנוע בהספק 500 כ”ס מתוצרת פורד, שהקנה לכלי הספק סגולי של 5.2 כ”ס לטונה, ערך נמוך פי 3 משל שרמן בן אותה תקופה. הכלי לא ניכנס לשירות ונותר בגדר אב טיפוס. בשנת 1974 נתגלה אב הטיפוס של ה-T28 נטוש בשדה בווירג’יניה ולאחר 37 שנים נוספות, בשנת 2011 הועבר לבסיס פורט בנינג בווירג’יניה שם הוא נמצא היום.
לצפייה בסרטון על ה-T28 ראו כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=-kO5IsVHlTo
עוד על הטנק המיוחד, ראו כאן:
