ערב מיוחד התקיים בבית הפלמ”ח בתל אביב ב-9 במארס אשר במהלכו הוכרזו וחולקו הפרסים לזוכי פרס יגאל אלון למעשה מופת חברתי חלוצי. בין האורחים המכובדים שנכחו בטקס ואף לקחו בו חלק היו האלוף (במיל’) אלעד פלד, ראש אט”ל לשעבר האלוף (במיל’) חגי שלום, עדה סרני לוחמת בגדוד השלישי של הפלמ”ח ומכובדים רבים נוספים, אורח הכבוד של הערב היה אלוף-משנה ניר בן דוד (בנדה), מפקד חטיבת השריון הסדירה “ברק” 188 שחתם את הטקס בהרצאה על המורשת שהפלמ”ח השריש בלוחמים ובאופייה של החטיבה.
אליסה שודייב, נציגת דו”צ בחטיבה 188. ערך סא”ל (במיל’) מיכאל מס
פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי מוענק מדי שנה מאז 1982 מטעם עמותת דור הפלמ”ח ליחיד, לגוף או לארגון על מפעל או מעשה שהם מופת למעשה חלוצי ותרומה ליצירה ולחברה בישראל. הזוכים לשנת 2016 הינם:
ארגון לקט ישראל – מייסודו של ג’וזף גיטלר ובהנהגתו. חולל מהפיכה בתחום הצלת עודפי המזון בישראל, ומחלקים ל 175,000 נזקקים ברחבי המדינה.
עלה נגב – נחלת ערן – מייסודו של האלוף (במיל’) דורון אלמוג. כפר שיקומי ייחודי, חם, מכבד ואוהב – לתינוקות, ילדים ובוגרים הסובלים ממוגבלות שכלית והתפתחותית.
חטיבה 188, שחרטה על דגלה את המילים “ברק בעיניים”, נבחרה מבין החטיבות לייצג את המשך דור הפלמ”ח במעמד זה. הדור הצעיר הראה נוכחות מכובדת כשחיילים ומפקדים רבים הגיעו למלא את שורות האולם בו התקיים הטקס.
מפקד החטיבה חתם את הטקס בהרצאה של מורשת קרב אודות ארבעה מפקדים לאורך שנות קיומה של החטיבה וגלגוליה, אשר גילמו בפועלם את אותם ערכי פלמ”ח חלוציים שלשמם התכנסו המכובדים באותו הערב.
מפקד חטיבה 188 אלוף משנה ניר בן דוד “בנדה” בהרצאתו בבית הפלמ”ח
להלן דבריו של מפקד חטיבה 188 אלוף משנה ניר בן דוד “בנדה” בערב הענקת הפרסים:
“דרך ארבע דוגמאות, אנסה להדגיש את חוט השני הייחודי והמאפיין כל כך את דמותם של מפקדי השדה בחטיבה 188. אדגים דרך ארבעה פרשיות לחימה את הערכיות של המשרתים בחטיבה. את דרכנו נתחיל בקרב לשחרור צפת בשנת 1948, משם נעלה לתל סאקי, שברמת הגולן לקרב ההגנה במלחמת יום הכיפורים, אחר כך נצפין לבירות במלחמת שלום הגליל ונסיים באל-עטטרה שבדרום, במבצע “עופרת יצוקה”, פתח ואמר מפקד החטיבה אל”ם ניר בן דוד.
“דמותם של המפקדים בפלמ”ח ובחטיבה 188 מאופיינת בסגנון ייחודי. דמותם של המפקדים ניחנת בברק מיוחד. לנגד עיניי ה’מפקד בברק’ עומדים המשימה, האנשים, תוך שסגנון הפיקוד שלהם משלב בצורה מיטבית גם את הקניית המשמעות לפקודים. אנחנו, כמפקדי חטיבה 188, בחרנו לאמץ את דרכי המפקדים בפלמ”ח כמצפן פיקודי וערכי בתפיסת הפיקוד. בחרנו ללכת בשביל המעש וה’הן אפשר!’.” הדגיש המפקד.
צפת, 1948
האלוף במיל’, אלעד פלד, הנמצא עימנו הערב, פיקד על מחלקה בגדוד השלישי של הפלמ”ח עת שקיבל הוראה לצאת לצפת. המחלקה מנתה 35 לוחמים והייתה מצוידת באמצעי לחימה רבים – חומרי נפץ, מקלעים ועוד.
ב-17 באפריל 1948, בשעה 0300 לפנות בוקר, יצאה המחלקה מהר כנען לצפת.
מחלקתו של פלד, נעה בחשיכה, דרך הכפרים הערבים העוינים באזור, עד אשר הגיעה לפנות בוקר לרובע היהודי בצפת.
הכוח נערך להגנה בעיר, תוך חיזוק הביצורים וחלוקת עמדות הגנה. אולם, בכדי להשיג הכרעה נדרשה לעיר תגבורת.
למעשה היה צריך להביא את כל הגדוד השלישי של הפלמ”ח לצפת. אך הבאתו של גדוד שלם, על בסיס דרך ההסתננות בה נעה מחלקתו של פלד, לא הייתה פשוטה כלל ועיקר. שכן, זהו כוח גדול ובעל חתימה גבוהה.
לשם כך, נדרש הכוח קודם כל לכבוש את הכפרים ביריה ועין זיתון. לאחר כיבוש הכפרים, ב-1 במאי 1948, נכנס הכוח לצפת.
האלוף פלד, פיקד על כוח קטן ונדרש לבצע תנועת לילה מורכבת ולהסתנן בין הכפרים הערבים העוינים, להוות כוח קדומני לגדוד השלישי לחיזוק הגנת העיר צפת. גם כאשר עלו שאלות וספקות לגבי מסוגלות הכוח לבצע את המשימה, עמד פלד על דעתו ובפיקוד ומנהיגות גבוהים רתם את לוחמי הכוח אחריו לביצוע המשימה.
כל הלילה נעה המחלקה תוך שירת המנון הפלמ”ח. עם הגעתם לעיר צפת, נשמעה שירת הלוחמים באזני הישוב היהודי כהגעתו של נס.
אחת השיקופיות בהרצאה על דמות המפקד
מוצב 116, מרחב תל סאקי, 1973
סגן יואב יקיר ז”ל, מכפר רופין, פיקד על מחלקה 3 מפלוגה ו’ בגדוד 74 של חטיבה 188, במלחמת יום הכיפורים.
מחלקתו של יקיר הופעלה ביום שבת, 6.10.1973, שנדמה כעוד יום קרב ברמת הגולן. מחלקת הטנקים נעה כשהיא חוצה את כל רמה”ג מצפון לדרום עד להגעתה למרחב מוצב 116 ותל סאקי. למול מחלקת הסנטוריונים של סגן יקיר, הופיעו גל ראשון של כ-40 טנקים מסוג T-55 מדיוויזיה 5 הסורית.
15 לוחמי החי”ר ששהו במוצב תל סאקי יחד עם מחלקת הטנקים של סגן יואב יקיר לחמו בגבורה ובלמו את הכוחות הסוריים הפולשים שהבקיעו את המרחב עד הכרעתם ועצירתם.
בקרב הקשה שהתנהל במרחב מוצב 116 ובסביבתו הקרובה ביום הכיפורים 6 באוקטובר 1973 ובליל 7-6 באוקטובר, פעלו צוותי הטנקים של מחלקה 3 בקרב רצוף ועיקש עד לעצירת התנופה הסורית. רק בצהרי יום שני, 8 באוקטובר, חברו כוחות נוספים למרחב וסייעו לחיילי המוצב בהמשך ההגנה.
סגן יואב יקיר, היה איש צוות מקצועי ומפקד נערץ בגדוד 74 בכלל ובין לוחמי המחלקה בפרט.
האופן בו פעלו הקצין ומחלקתו אפשר את הפגיעה בשריון החודר. במהלך הקרב, החלה להתפתח בעיית תחמושת בטנקים. תחמושת התותח והמקלעים החלה אוזלת. אולם דרך המשקפת הבחין יקיר כי גלים נוספים של טנקים סוריים ממשיכים להתקדם בעקבות אלו שבמגע איתם בקו תעלת הנ”ט.
יואב יצר קשר עם מפקד מוצב 116, סגן-משנה אנסבכר ועם מג”ד 74 סגן-אלוף יאיר נפשי, ועדכנם כי התחמושת של מחלקתו אזלה. המפקדים הבינו כי זו שיחתם האחרונה וכי לא יהיה מי שיעצור את נחשולי הטנקים הסוריים.
מחלקתו של יקיר נותרה בעמדות הקדמיות עד לאחרון הפגזים והכדורים שנותרו בכליהם, אך כמות הטנקים הסורית שעלתה על המוצב הייתה רבה.
הטנק של יקיר נפגע מאש סורית והוא נהרג.
עמידתו של יקיר בקור רוח ומתוך הבנת המשימה, עד לקצה היכולת, מדגישים את ערכי המפקד שלו ויכולת הפיקוד ומנהיגותו.
עד היום, מהווה סגן יואב יקיר ז”ל, דמות מופת למפקדי המחלקות בחטיבה 188.
“פלד, יקיר, תולי ומטי מהווים דוגמה למימוש מודל הפיקוד בחטיבה 188” – ‘מפקד בברק’
ביירות, 1982
סרן תובל “תולי” גְבִירְצְמן פיקד על פלוגה בגדוד 71 של חטיבה 188 במבצע שלום הגליל.
תולי היה טנקיסט מקצועי ובעל יחסי אנוש מצוינים עם חייליו.
לאור יכולות אלו נבחר על-ידי המג”ד להיות הכלי הראשון בגדוד שיכנס ללחימה בלבנון ויוביל אחריו את יתר טנקי הגדוד.
במהלך אחד מימי הלחימה השמידה פלוגתו של תולי 20 טנקים סוריים זאת ללא כל פגיעה בכוחות הפלוגה עצמה.
ביום לחימה אחר, בסמוך לשדה התעופה של ביירות, נלכדו לוחמי גולני בנגמ”ש בעת שנפגע מאש האויב. תולי נחלץ לעבר החיילים ורץ לעברם כשבידו מטף לכיבוי האש. תולי נפגע מאש האויב ונהרג.
השיר “טוליק” נכתב על ידי רמה סמסונוב, שהכירה את תולי בתחילת שנות ה-60 כילד מלא חן שהתרוצץ בחוף הים ואכל ענבים עם הוריו וחבריהם. מאותו בילוי על החוף נולד השיר. תולי נהרג בגיל 23, ארבע שנים לאחר שהשיר ”טוליק” בוצע על-ידי אושיק לוי בפסטיבל שירי הילדים והפך לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי.
סיפורו של תולי ממשיך להיות מסופר עד היום בגדוד 71.
אל-עטטרה, 2009
סגן מוטי אפלח, שנמצא אף הוא עימנו הערב, הרופא של גדוד 74, עליו פיקדתי במבצע “עופרת יצוקה”, בינואר 2009.
גדוד 74 חלק מכוח חטיבת הצנחנים בלחימה בחלקה הצפוי של רצועת עזה, במרחב שכונת אל-עטטרה. ב־14 בינואר 2009, במהלך העמקת הלחימה דרומה לעבר מחנה הפליטים שאטי, נכנס כוח הצנחנים שפעל ת”פ גדוד 74 לבניין מקומי. מטען שהופעל לעברו פגע במספר לוחמים וגרם לפציעתו באורח אנוש של סגן-משנה אהרון קרוב. סגן איפלח הוזנק למקום האירוע, בחסות טנקי הגדוד ותחת אש מחבלים. בהגעתו מצא מוטי את קרוב כשהוא פגוע בצורה קשה, בפניו ובגופו. מוטי פעל בנחישות ובמקצועיות להצלתו, תוך שהוא מבצע פעולה לפתיחת נתיב האוויר שלו בתנאים קשים – ובכך הציל את חייו.
סיפורו של מוטי הינו דוגמה לרופאים וחיילי הרפואה בחטיבה 188 עד היום.
‘מפקד בברק’
מתוך מורשת החטיבה, מאז ארגון הכוח הצבאי בארץ ישראל ועד היום, עברו ערכי הפיקוד והשירות בחטיבה 188 מדור לדור.
ערכים אלו מייחדים את פעילותם האיכותית של המשרתים בחטיבה.
הדוגמאות המבצעיות שסקרתי בפניכם, הינן חלק מפעילויות רבות המתרחשות בחטיבה בשגרה, בתעסוקה המבצעית ובמצבי החירום, המבצעים והמלחמות.
פלד, יקיר, תולי ומטי מהווים דוגמא למימוש ממודל הפיקוד בחטיבה 188 – ‘מפקד בברק’.
המודל, שהינו מראה פיקודית, מדגיש את הציוויים המאפיינים בקווי דמותם של המפקדים בחטיבה.
מצד אחד חותרים להישגים ולמצוינות בסביבה המבצעית ומאידך, שואפים ליצירת סביב ערכית ואקלים חברתי-ערכי מעורר מוטיבציה, גאווה ותחושת שייכות.
מח”ט 188 ומפקדים מהעבר. מימין לשמאל: ישראל הרשקוביץ שהיה טען בפלוגה ו’, תא”ל (במיל’) יאיר נפשי, מח”ט 188 אל”ם ניר בן דוד, יואב צור אשר שכל את בנו איתמר במלחמת לבנון ה-2, אשר קהלני שהיה טען בפלוגה ז’ ואפרים יוסף שהיה תותחן בפלוגה ו’
אלוף משנה ניר בן דוד “בנדה”, מפקד חטיבה 188. צילום: מיכאל מס
הערת מערכת יד לשריון:
עמותת יד לשריון, זכתה בפרס יגאל אלון בשנת תשנ”ד, וכן נציין את חברי העמותה יצחק ארד “טולקה” שזכה בפרס בשנת תשנ”ז, ואלוף (במיל’) עמרם מצנע בשנת תש”ע.
עוד על פרס יגאל אלון, ראו כאן:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A1_%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F
