להלן לקט חודש פברואר 2014 של ידיעות בנושאי שריון שהתפרסמו לאחרונה בתקופונים בין-לאומיים. החומר מובא באדיבות לקט מו”פ היוצא לאור על ידי משרד הביטחון/מפא”ת, בעריכת אל”ם (במיל’) יעקב צור. השלים והוסיף פרטים אל”ם (במיל’) שאול נגר
צבא ארצות הברית שוב מבטל צבא ארצות הברית שוב מבטל תוכנית מקיפה של משפחת רק”ם עתידי
DEFENSE NEWS, 23 בינואר 2014
US Army Chief Confirms: Ground Combat Vehicle is Dead
לפני מספר שנים בוטלה תוכנית FCS** לפיתוח והצטיידות בדור חדש של רק”ם, לאחר שהושקעו בה 18 מיליארד דולר (כפי שבוטלו בצורה דומה תוכניות נוספות). כתוצאה מכך עבדו במשך שנים על תוכנית חדשה למשפחת רק”ם GCV* ומשנת 2011 הושקעו בה מאות מיליוני דולר בפיתוח של טכנולוגיות למטרה זו (בשתי חברות מתחרות GDLS ו-BAE). לפי הערכות של וועדת התקצוב של הקונגרס יידרשו למימוש הפיתוח וההצטיידות (ב-1748 כלים) כ-29 מיליארד דולר עד שנת 2030.
מפקד צבא היבשה של ארצות הברית הודיע כי לאחר שהקונגרס קיצץ 492 מיליון דולר מתקציב של 592 מיליון דולר שיועד על ידי הצבא לשנת 2014 לפרויקט GCV, עדיין הרק”ם הזה דרוש, אך במגבלות התקציביות אין לכך ביטוי. תקוותו היא שיתרת התקציב שנותרה תאפשר פיתוח טכנולוגיות לפרויקטים האחרים של רק”ם. עוד הדגיש מפקד צבא היבשה את הנקודות הבאות:
- הענקת עדיפות לניידות ויבילות על פני שרידות (המשקל הצפוי של GCV הגיע לכ-70 טונות).
- תחזית לטכנולוגיות חדשות שיאפשרו בעתיד לבנות רק”ם קל ובעל שרידות גבוהה.
- הפרויקטים האחרים של רק”ם ימשכו כמתוכנן: AMPV*** (התחליף ל-M113) ו-JLTV**** (התחליף להאמר).
* GCV = Ground Combat Vehicle
** FCS = Future Combat Systems
*** AMPV = Armored Multi-Purpose Vehicle
**** JLTV = Joint Light Tactical Vehicle
רמטכ”ל צבא היבשה גנרל ריי אודיירנו (Ray Odierno)
צבא ארצות הברית בוחן החלפה של אלפי חיילים על ידי רובוטים
DEFNSENEWS.COM, 20 בינואר 2014
US Army Studying Replacing Thousands of Grunts with Robots
במהלך הכנס Army Aviation Symposium שנערך ב-15 בינואר, הגנרל Cone, מפקד פיקוד ההדרכה והתורה בצבא, “הטיל פצצה”. הוא אמר שהצבא שוקל את האפשרות לצמצם את כוח האדם בצוות החטיבתי מ-4000 ל-3000 חיילים ולמלא את מקומם של החיילים שנגרעו ברובוטים ובפלטפורמות לא מאוישות. הוא נתן הנחיות לחשוב מה הרובוטיקה יכולה לתרום בנושא התמרון ובנושא עתיד הכוח, ובנוסף הוא סבור שיש מקום לבחון מחדש את גודלה של הכיתה, בת תשעה לוחמים. הוא הביא כדוגמה כלי רכב לא מאוישים הנעים בעקבות כלים מאוישים, שיצריכו פחות מיגון ויפחיתו משמעותית את המשקל הכולל של הצוות החטיבתי. הוא ציין שכדי לתת מענה לדרישות המיגון במהלך 12 שנות לחימה בעיראק ואפגניסטן, ויתר הצבא על הרבה יכולות, כולל הרבה מעוצמת הקטלניות. הצבא רוצה להחזיר לעצמו את יכולת התמרון, יכולת הפריסה ועוצמת האש. הצפי הוא שצבא ארצות הברית יקצץ את מספר חייליו מ-540 אלף כיום, ל-490 אלף בשנת 2015 ו-420 אלף ב-2019.
גנרל Cone ציין שהוא כבר מקים צוות לבחון את מגוון הנושאים, כולל צמצום כוח האדם בצוות החטיבתי. הוא מעריך שעם הגדלת היכולת הטכנולוגית יהיה אפשר לצמצם את כוח האדם עד 3000 חיילים. הוא הציע לקחת דוגמה מהצי, שבו צמצמו משמעותית את צוותי האוניות. הוא טוען שיש תפקידים בחטיבה שניתן לבצע על ידי רובוטים או צוותים משולבים של כלים לא מאוישים ומאוישים.
דברים נוספים אמר מפקד המרכז הצבאי לשילוב יכולות, גנרל Keith Walker. הוא ציין שהמטרה החשובה בשיפור יכולות הצבא ושינויים בתורה, אינה בהחלפת חיילים ברובוטים, אלא שהצבא רוצה לשנות את היחס בין חיילים לוחמים לבין חיילים במערך התמיכה בלוחמים. כרגע היחס הוא של שני שליש לוחמים ושליש תמיכה. נשאלת השאלה האם ניתן לשנות את היחס לחצי-חצי. במקרה זה, עם צמצום מספר הלוחמים בחטיבה, עדיין יישארו יותר חיילים שיבצעו את פעילות הלחימה על הקרקע ופחות במערך התומך. הצבא כבר החל בשינויים במבנה הצוות החטיבתי, כאשר הודיע לפני כשנה שהוא מוסיף גדוד שלישי למערך המתמרן, יחד עם יכולות הנדסה ואש. הצבא מוסיף יותר כוח אש לחטיבה, בעודו מצמצם את מספר החטיבות מ-45 ל-33 עד סוף 2017, כאשר הוא גם נערך להעביר חלק מהלוחמים מהחטיבות שיפורקו לחטיבות הקיימות שיישארו בשירות.
חייל אמריקאי מטיל רובוט קרקעי מעבר לקיר במסגרת תרגיל
העתיד בפיתוח רובוטים צבאיים בארצות הברית
GIZMAG, 7 בינואר 2014
Pentagon Looks to the Next 25 Years of Robot Warriors
לפני כחודש פורסם על ידי משרד ההגנה האמריקני מסמך המהווה “טיוטה של מפת דרכים” – תחזית לפיתוח של רובוטים צבאיים ב-25 השנים הבאות. הכתבה מביאה בתחילתה תיאור של תרחיש דמיוני הצפוי בשנת 2020, שבו יותקפו בעזרת כלים רובוטיים יבשתיים, אוויריים וימיים, האמצעים להשמדה המונית של האויב. בהמשך מתייחסים לתחזית של עימותים פוטנציאליים באזור “אסיה-פאסיפיק” (אמיתיים!)
בידי ארצות הברית כ-10,000 כטב”מים במגוון של סוגים, טכנולוגיות יישומים וכו’, אבל לפי המסמך, נעשו ההתפתחות והגידול העצום עד כה בצורה מבוזרת ומקרית (“כאוטית”), בלי אינטגרציה עם הציוד הצבאי האחר, כמו רשתות רדיו או ספקי כוח.
ב-25 השנים הבאות, עם התפתחות הטכנולוגיה, צופים יישום של רובוטים ביבשה, באוויר, בים ומתחת למים בתפקודים שונים, כגון: הובלה, אספקה לספינות בים, תמיכה בכוחות מיוחדים, ביקורות, טיהור אב”כ, תדלוק, משימות הנדסיות, פינוי נפגעים, פעולות הצלה אורבניות וגם פגיעה במטרות (לדוגמה, טייס אחד יוכל להפעיל ממטוסו מספר כטב”מים תוקפים).
התכונות הרצויות ברובוטים העתידיים:
- תכנון מודולרי שיקל על תחזוקה והשבחות לאורך חיי הכלים.
- עמידה בסביבה “עוינת” – חסימה, שיבוש, תנאי סביבה קשים, אמצעים נגד לוחמת סייבר.
- מערכות מוקשחות.
- סוללות/ספקי כוח משוכללים (משך פעולה, כמות אנרגיה).
- אוטונומיה והתנהגות “קוגניטיבית” (הפעלה מסובכת על ידי פקודות פשוטות).
- מערכות נשק מיוחדות, שיפותחו עבור כלים בלתי מאוישים – על ידי שימוש בננו-טכנולוגיה (לדוגמה מערכת שיכולה לייצר חומר נפץ להדף מסוים שנדרש).
- מפת הדרכים “The 2013 unmanned systems integrated road map” מתווה חזון ואסטרטגיה לפיתוח, ייצור, ניסויים, אימונים, תפעול של כלים בלתי מאוישים לכל זרועות הצבא האמריקני.
רובוט מסוג SWORDS על מרכב של רובוט Talon (SWORDS פירושו:
Special Weapons Observation Reconnaissance Detection System
רק”מ ברדלי משופר עומד היטב בניסויי שרידות
BRAKING NEWS, 29 בינואר 2014
Uparmored Bradley Could Be Tough Enough For AMPV: Testers
http://breakingdefense.com/2014/01/uparmored-bradley-could-be-tough-enough-for-ampv-testers/
דוח שפורסם על ידי הממונה על ניסויים והערכה מבצעית במשרד ההגנה האמריקני עשוי לשמח מאד את חברת BAE. בדוח צוין כי בעקבות ניסוי שלישי של פיצוץ מטען גחון אפשר לקבוע כי ניתן יהיה לעמוד בדרישות השרידות של תוכנית ה-Armored Multi-purpose Vehicle עם פלטפורמה דמוית ברדלי. חברת BAE היא יצרנית הברדלי והיא מציעה גרסה משודרגת שלו לתחרות AMPV שהיא התחרות המשמעותית ביותר לרק”ם בארצות הברית, לאחר שתוכנית GCV (רק”ם כבד יותר ורב עוצמה) נתקעה מסיבות תקציביות. המתחרה של BAE היא ג’נרל דיינמיקס המציעה גרסה משופרת שלהסטרייקר.
בתוכנית החדשה יש דרישות מחמירות בנושא עמידות בפני מטעני צד וגחון, בעקבות הניסיון הקשה בעיראק ובאפגניסטן. בין השאר יש דרישה לעמידה בפני מטעני EFP, שלדברי הכתב, תוכננו באיראן.
הניסויים שהוזכרו נערכו על רק”ם ברדלי שעבר שדרוג חלקי, שכלל התקנת שריון נוסף, שינוי מבנה בתא הלוחמים ושינוי באופן אחסון התחמושת. מסקנות הניסוי היו כי בעקבות שינויים הנדסיים נוספים ניתן יהיה לעמוד בדרישות השרידות.
ה-AMPV נועד להחליף את נגמ”שיM113 המיושנים והמסוכנים, שאלפים מהם עדיין נמצאים בשירות. הצבא מקווה שיוכל לרכוש כ-3000 AMPV בעלות של כשישה מיליארד דולר.
הדוח כלל גם חדשות טובות ל”ג’נרל דיינמיקס”, יצרנית הסטרייקר. אחת מגרסות הרק”ם נקראת מערכת תותח ניידת ((Mobile Gun System – MGS ונושאת תותח 105 מ”מ. אחרי פיתוח ממושך ורצוף תקלות נרכשו 142 כלי רכב כאלה שנשלחו לאפגניסטן. בעקבות השימוש המבצעי פרסם משרד ההגנה בשנת 2008 דוח ביקורתי על המערכת ומנה בה 23 בעיות. בדוח הנוכחי נמסר כי 22 מבעיות אלה נפתרו. בין השאר נבחנו אריחי שריון ריאקטיבי חדשים (Stryker Reactive Armor Tiles-SART II) והודגם כי ניתן לשדרג את הרכב לשריד יותר ללא שינוי משמעותי בשריון הבסיסי.
ברדלי M2 בעיראק
שימור קווי הייצור של הרק”ם ברדלי
JANE’S DEFENCE WEEKLY, 8 בינואר 2014, עמ’ 10
US Army to Extend Bradley Production Line
הייצור של הרק”ם ברדלי בתצורות השונות החל לפני כ-30 שנים והופסק לפני מספר שנים, אך משרד ההגנה המשיך לשמר חלקית את קוו הייצור על ידי עבודות תחזוקה והסבה שונות. לאחרונה קיבלה חברתBAE Systems חוזה חדש לאותה מטרה של שמירה על גרעין כוח אדם מקצועי ותשתיות מסוימות, ייעודיים לרק”ם זה. הפעם מדובר על הסבה של נגמ”שי חי”רלרק”ם עבור חיל ההנדסה. ההסבה תבוצע על 70 כלים במחיר של 53 מיליון דולר. חוזה זה יאפשר שימור הקו החלקי עד 2015 ומצפים לחוזה נוסף מסוג זה בהמשך.
יצוין כי התוכנית הגדולה להחלפת משפחת הכלים ברדלי על ידי דור חדש של רק”ם GCV עומדת על סף ביטול.
נגמ”שי ברדלי של צבא ארצות הברית
צבא ארצות הברית מתעניין באפשרות לפתח רק”ם אולטרה-קל
MILITARY.COM, 28 בינואר 2014
Army Looks to Build Air Droppable Armored Vehicle
כשבוע אחרי שנודע כי התקציב של פרויקט הרק”ם GCV קוצץ על ידי הקונגרס באופן דרסטי, והפרויקט נחשב למעשה כמבוטל, מסתבר שצבא ארצות הברית מגלה עניין בכלי שונה לחלוטין: רק”ם אולטרה-קל: ULCV – Ultra-Light Combat Vehicle. המרכז לתמרון בפורט בנינג פרסם לתעשיות מסמך בקשה למידע, המיועד לבדוק אם יש יכולת לפתח כלי כזה, שניתן להטסה ולהצנחה. הכלי מיועד לצוותי-קרב של חטיבות חי”ר. הדרישות המבצעיות הראשוניות שפורסמו הן:
- יבילות אוויר: הטסה בתוך מסוק CH-47, הטסה במתלה מטען על ידי מסוק בלק-הוק UH-60, הטסה והצנחה ממטוס קרנף C-130, או ממטוס C-17.
- נשיאת מטען מועיל: כיתת חי”ר של 9 לוחמים על ציודם, כ-1,400 ק”ג.
- טווח נסיעה על מכל דלק: 500 ק”מ.
- עבירות: תנועה בשטח ובדרכים, עבירות בשטח אורבני עם הריסות.
- מיגון: רמה בסיסית של מיגון, ושרידות באמצעות יכולת תנועה זריזה ומיגון אישי של החיילים.
- נשק: מקלע בינוני.
המסמך מבהיר שאין עדיין דרישה מבצעית מאושרת לכלי זה, ומה שהחברות יציגו, בין במידע ובין בהדגמה של כלים, ישמש רק להבנת היכולת הקיימת.
כיוון שהרק”ם הקל במיוחד עדיין לא בנמצא הבאנו להמחשה רק”ם גרמני בשם WIESEL (בעברית: סמור)
צמצומים בייצור ה”נמר” בארצות הברית
DEFENSE NEWS, 13 בינואר 2014, עמ’ 4
GD, Israel Renegotiate Troop Carrier Deal to Cut US Production
חברת ג’נרל דיינמיקס GDLS מנהלת משא ומתן על שינויים בחוזה שחתם איתה משרד הביטחון הישראלי בשנת 2011 לייצור ערכות של הנגמ”ש הישראלי “נמר”. כיוון שמדובר בצמצום משמעותי במספר הערכות, זה כרוך גם בקנסות שיושתו על משרד הביטחון עקב צמצום ההזמנה. ב-2010 זכתה החברה בחוזה לייצור מאות יחידות של התובה ורכיבים עיקריים נוספים עבור ה”נמר”, לאחר שהביסה בתחרות על החוזה אתBAE Systems ואת Textron Marine and Land Systems. מדובר בתוכנית לייצור 386 כלים שתימשך עד סוף 2019, בעלות של 730,000 דולר ליחידה, עם ייצור שנתי של 60 יחידות. תוכניתהחומש החדשה מקצצת מחצית מכמויות אלה, ל-170 כלים עד סוף 2017. בשיחות ראשוניות של היצרן עם נציגי משרד הביטחון הזהיר היצרן שהעלות ליחידה תעלה עד 900,000 דולר ומדובר בקנסות של 17 מיליון דולר.
בסוף 2013 סיפקה GDLS 7 תובות של “נמר” שאחת מהן פועלת במסגרת חטיבת “גולני”.
הבאנו רק חלק מהכתבה. לכתבה המלאה ראו כאן:
http://www.defensenews.com/article/20140111/DEFREG04/301110019/
נגמ”ש “נמר” בניסוי בפורט בליס בטקסס שבארצות הברית
חידושים בארטילריה הסינית – תמצית מהכתבה
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, ינואר 2014, עמ’ 45-40
Red Heat: China Advances Conventional Tube Artillery
עד לאחרונה התבססו רוב פריטי האמל”ח הסיני, כולל ארטילריה, על ציוד מפיתוח רוסי שיוצר בסין ברישיון ולפעמים גם שופר עצמאית. מערכות הנשק הארטילרי היו בקטרים 122 מ”מ, 130 מ”מ ו-152 מ”מ. לצבא של סין כ-12,000 תותחים מתוכם רק 20 אחוזים מתנייעים.
בשלב מסוים חל מפנה ומעבר לקוטר 155 מ”מ, תוך יישום התכנונים של ד”ר ג’רלד בול. נבנו מספר גרסות של תותח נגרר 155 מ”מ, קנה באורך של 45 קטרים: AH1, AH2 ו-AH4 (דומה ל-M777 האמריקני). התחמושת כאן היא ממשפחתERFB* עם טווח מרבי של 25, 30 ו-49 ק”מ (רגילה, עם שתת ועם שתת ומה”ר בהתאמה). הסינים יצרו גם תותחים נגררים 105 מ”מ של אוטו מלרה (כינויים AH3), שמתאימים לירי של תחמושת מערבית עם טווח מוגבל ל-10.2 ק”מ.
בתחום התותחים המתנייעים היו לסין כלי רק”ם עם תותחים בקוטר 122, 130 ו-152 מ”מ, אבל הם עברו בהדרגה לתותחים 155 מ”מ מתנייעים. לאחרונה בנו תומ”ת חדש עם תותח באורך קנה של 52 קטרים על תובה חדשה, עם טווח של 52 ק”מ (שתת + מה”ר).
מבחינת התחמושת: יש לסינים משפחה שלמה של תחמושת לכול אחד מהקטרים (נפיץ, עשן, תאורה, זרחן וכו’). הם פיתחו גם פגזים מונחי לייזר 155 מ”מ לטווח 25 ק”מ ולאחרונה פגזים לתקיפה עילית (דומה ל-“סמארט” גרמני). בנוסף למטעני הדף רגילים יש להם גם מטענים מודולריים.
מעבר לכול הקשור לנשק ותחמושת הם פיתחו גם מערכות משוכללות לניהול ובקרת אש (מכ”ם, אלקטרוניקה, איכון, בק”ש, סיוע של מזל”טים וכו’).
* Extended Range Full Bore
ארטילריה סינית מתנייעת
רייתיאון מפתחת דגם חדש של פגז מונחה “אקסקליבור”, בעל ראש ביות לייזר
ARMADA, אוקטובר-נובמבר 2013, עמ’ 48
Raytheon Unveils SAL Excalibur
הפגז הארטילרי המונחה באמצעות GPS כבר נמצא בשימוש מבצעי באפגניסטן. הדגם I-a2 והוכיח דיוק של 4-3 מטרים.
חברת רייתיאון חשפה לאחרונה תוכנית לפיתוח דגם פגז מבוסס על לייזר אקטיבי למחצה לתותח 155 מ”מ, שיהיה מסוגל לפגוע במטרות נעות. הטכנולוגיות הוכחו בניסויים וכעת עוסקים באינטגרציה והקשחה. צופים שהניסויים יימשכו 9 חודשים. החברה גם בודקת אפשרות להאריך את הטווח, על ידי מטען הודף רקטי, עד 80 ק”מ. הפגז הנוכחי מגיע ל-50 ק”מ בתותח בעל קנה 52 קליברים.
לצפייה בסרטון הדגמה של פגז זה ראו כאן:
http://www.raytheon.com/capabilities/products/excalibur/
מראה כללי של פגז אקסקליבור
כלים רובוטיים לשימוש הנחתים של צבא ארצות הברית
NATIONAL DEFENSE, ינואר 2014, עמ’ 36-34
Budgets Permitting, Marines Could be Fighting Alongside Robots by 2020
בכנס השנתי של תעשיות הביטחון בפורטסמות’ שבארצות הברית סקרו את ההתפתחויות הצפויות בתחום השימוש ברובוטים בכוחות הנחיתה: תוך העשור הקרוב צופים רובוטים ש”עובדים ונלחמים” בצוות עם הנחתים. במגבלות התקציב רואים עדיפות למערכות שמסבות פלטפורמות קיימות לעצמאיות. בראש וראשונה מתמקדים בתחום ההובלה היבשתית – שיירות אספקה, פינוי נפגעים וכד’.
מדגים טכנולוגי של רכב אוטונומי ינוסה בשנת 2016. עד כה נוסו על ידי הנחתים שתי משאיות 7 טונות מתוצרת “אושקוש” שהוסבו לעצמאיות. כיוון שבשלב זה הטכנולוגיה מבוססת על “אדם במערכת” מעריכים שהחיסכון בכוח האדם במקרה של שיירות של אספקה יהיה כ-20 אחוזים בלבד.
מעבר לערכות הסבה של פלטפורמות מציינים גם כלים רובוטיים מתקדמים: “הפרד המכני” Mule להובלת ציוד כתתי שמפותח בהובלת דארפא, והרובוט המהלך LS3, גם הוא של דארפא. בעתיד צופים רובוטים “אינטליגנטיים”, שיתאימו לפעילות של כיתת חי”ר, בדומה לחייל. עם התפתחות החיישנים והאלגוריתמים אפשר יהיה להגיע גם לכלים רובוטיים חמושים, שיכולים להפעיל נשק בלי “אדם בחוג”.
הכתבה מציינת את התחרות שמנוהלת על ידי דארפא במסגרת “Robotic Challenge”.
פרד מכני אמריקאי
הישגים לטכנולוגיה המאפשרת נסיעה בטוחה של כלי רכב לא מאוישים
WIRED, 31 בינואר 2014
Driverless Trucks Will Keep Army Safe from IEDs
http://www.wired.com/dangerroom/2014/01/driverless/?cid=co17879854
בזכות טכנולוגיה חדשה שמקנה אוטונומיות (יכולת נהיגה עצמית) לכלי-רכב גדולים, יוכלו כלים צבאיים בקרוב לנסוע גם באזורים עירוניים עוינים ובשטח שדה קרב, בלי שהמפקדים יחששו מאובדן חיי אדם.
בהדגמות שנערכו בינואר בפורט הוד בטקסס, חשפו המרכז של צבא ארצות הברית למחקר, פיתוח והנדסת טנקים ורכב (U.S. Army Tank-Automotive Research, Development and Engineering Center) וחברת לוקהיד מרטין, את יכולותיה של מערכת היישום של אוטונומיות ממונעת (Autonomous Mobility Applique System). המערכת מקנה אוטונומיה מלאה לרכב בסביבות עירוניות. במהלך המבדקים, הוכיחו כלי הרכב ללא-נהג את יכולותיהם לנווט בין מכשולים וסכנות, כולל נוכחות עוברי אורח, תנועה המגיעה מהכיוון הנגדי, צמתים בדרך, מעגלי תנועה ומכוניות חולפות.
במסגרת חוזה של 11 מיליון דולר שנחתם עם לוקהיד מרטין בשנת 2012, החברה פיתחה את הערכה מרובת-הפלטפורמות המשלבת חיישנים זולים (GPS, Lidar) ומערכות בקרה ושליטה עם רכב טקטי של הצבא והצי. השילוב מאפשר הפעלה אוטונומית של הרכב. לפי לוקהיד מרטין, המערכת כוללת גם אפשרות להעביר לנהג אנושי את השליטה המלאה.
מאז מלחמות עיראק ואפגניסטן, ביקש הפנטגון למצוא דרכים להגן על רכבי הצבא ממתאבדים, ממטעני חבלה מאולתרים ומהתקפות אחרות. הרכב הצבאי ללא-נהג אכן מאפשר לחסוך בחיי אדם במצבים מסוכנים, אך מעבר לכך – הוא מקדם את צבא ארצות הברית צעד נוסף בדרך ללוחמה אוטונומית כמעט לחלוטין.
לכתבה וסרטון על כך שפורסמו באתר השריון ב-2 בפברואר 2014, ראו כאן:
רובוט גלגלי “מטאטא מוקשים”
GIZMAG.COM, 24 בינואר 2014
www.gizmag.com/coimbra-minesweeping-robot/30586/
צוות מהמכון למערכות ורובוטיקה באוניברסיטת קוימברה (Coimbra) בפורטוגל מפתח רובוט “מטאטא מוקשים”, האמור לסייע במשימה הענקית של פינוי מיליוני שדות מוקשים המצויים ברחבי העולם. הרובוט נמצא בשלב של ניסויי שדה. הפרויקט החל בשנת 2012, וכחלק מתכנית Partnerbot התומכת במחקרי רובוטיקה, המכון קיבל מהחברה הקנדית ClearpathRobotics רובוט גלגלי בסיסי בשם “הסקי” המיועד להוות בסיס לפיתוחי רובוטיקה, ראו כאן:www.clearpathrobotics.com/husky
החוקרים ציידו אותו בחיישני מיקום וניווט, במכ”ם חודר קרקע ובזרוע רובוטית עם גלאי מתכות. לאחר ניסויי שדה ראשונים שבוצעו ב-2013 הוחל בשיפורים שונים וניסויים חדשים אמורים להתבצע באמצע שנת 2014.
הרובוט “מטאטא מוקשים”
מגלה מוקשים משולב בנעליים
GIZMAG, 26 בינואר 2014
Lemur Studio Design Develops Mine Detector in a Shoe
http://www.gizmag.com/lemur-studio-saveonelife/30569/
חברת Lemur Studio Design מבוגוטה (בקולומביה), מציעה מערכת גילוי מוקשים אישית, המבוססת על מדרסים שמשתלבים בנעליים שהאדם נועל. גילוי המוקשים אמור להתרחש לפני שהאדם דורך על המוקש. התפיסה הנקראת SaveOneLife, הוגשה לתחרות הקרויה World Design Impact Prize 2013-2014. בקולומביה יש בעיית מוקשים משמעותית. לפי הארגון הבין-לאומי העוסק באיסור על מוקשים, מדינה זו היא השנייה בעולם, אחרי אפגניסטן, בכמות המיקוש שבשטחה, עם מעל 10,000 נפגעים מאז 1990, ובהם מעל 2,000 הרוגים. ארגוני מחתרת פיזרו מוקשים נגד אדם ונגד רכב על דרכים, שבילים, סביב בסיסי צבא, באזורים כפריים, ואפילו סביב בתי ספר ופארקים לאומיים. הבעיה מוחרפת על ידי ארגוני פשע העושים שימוש במוקשים כדי להגן על מטעי הקוקה.
השימוש הנרחב בשטחים שהם לעיתים קרובות הרריים, מיוערים וקשים לגישה, הופכים את הגילוי והפינוי של המוקשים למשימה קשה ביותר. משימה מסוכנת זו דורשת צוותים מיומנים, ציוד מיוחד ומימון רב. לדברי מפתחי המערכת היא אינה מהווה פתרון כולל לבעיה אלא רק עזר להתמודדות. הם מציעים מִדְרָך הכולל סליל מתכתי מודפס היוצר שדה מגנטי. עם התקרבות של פחות מ-2 מטרים למוקש המכיל חלקים מתכתיים, נוצרת הפרעה לשדה, המנותחת על ידי מיקרו-מעבד המודפס גם הוא על המדרך. ההתרעה משודרת לתצוגה דמוית שעון שהחייל עונד על זרועו. מערכת זו היא עדיין בשלב הקונספט ולא עברה אפילו ניסוי התכנות ראשוני.
סכמה של המדרס עם החיישן ועם שעון יד המציג את אותות הגילוי
השבחת הרקטה האישית SMAV
JANE’S MISSILE AND ROCKETS, אוקטובר 2013, עמ’ 12
NSWC Upgrades SMAW* Shoulder Fired Weapon
החימוש האישי הוותיק הנ”ל, שנכנס לשימוש בארצות הברית ובמערב לפני כ-30 שנה, עובר עתה השבחה, ביוזמת צי ארצות הברית. הרקטה מיועדת לפגיעה ברק”ם קל, בונקרים, מבנים וכו’ בטווחים של 500-50 מ’.
השיפורים העיקריים הם במערכת הכינון. במקום הירי המקדים על ידי רובה 9 מ”מ עם כדורים נותבים (זהים בליסטית ל-SMAW) פותחה כוונת בליסטית עם מד טווח לייזר וכוונת תרמית – מודול שניתן להתקנה והסרה על המשגר. ההשבחה מורידה משמעותית את משקל הכלי ומשפרת את התפעול, האחזקה והאמינות. המערכת המשופרת מכונה MOD2 M153ונמצאת בניסויי פיתוח.
* SMAW = Shoulder-Launched, Multipurpose Assault Weapon
מתן הסבר על הכוונת החדשה
התקן רובוטי של שרירים מלאכותיים יקל על ההליכה
NEW SCIENTIST, 22 בינואר 2014
Robo-Ankle Uses Artificial Muscles to Get You Walking
התקן רובוטי הכולל שרירים מלאכותיים פותח כדי לסייע לחולים הלוקים בשיתוק חלקי ליישר את כפות רגליהם ואת שרירי השוק, ובכך לסייע להם להתהלך. הפיתוח עשוי להיטמע בשלדים חיצוניים ממונעים כדוגמת HULC או OS2 ולהקל בעתיד גם על חיילים בהליכה בשטח. ההתקן הרובוטי מתבסס על רצועה תקנית לברך, המתחברת לתומך לשוק ולנעל. בין הברך והנעל מתחברים ארבעה שרירים מלאכותיים פנאומטיים: צינורות גמישים המתכווצים כאשר הם מתמלאים באוויר, וכך מחקים את פעולת השרירים הביולוגיים. שלושה שרירים מלאכותיים מחברים את הברך לקדמת השוק, ושריר רביעי ממוקם באחורי השוק, בניסיון לחקות את המערך הרגיל של שרירים וגידים. השרירים המלאכותיים מקבלים את הכוח הדרוש לפעולתם ממכל קטן של אוויר דחוס, ונשלטים על ידי מערכת בקרה הנרתמת מעל הברך. המערכת מניעה את כף רגלו של המשתמש לפי סדרה של תנועות המוגדרות מראש.
מערכות פנאומטיות דומות קיימות גם בחליפות שרירים אחרות, והינן בעלות פוטנציאל להשתלב בעתיד בפעילות צבאית. מקור הכוח במקרה זה – מכל האוויר הדחוס – עשוי להיות רלוונטי במיוחד למחשבה עתידית על פיתוח חליפות שרירים ושלדים חיצוניים, כיוון שאחת המגבלות הגדולות הקיימות כיום בתחום זה טמונה במקור הכוח המוגבל, שהינו לרוב מנוע חשמלי נטען.
לצפייה בסרטון הדגמה ראו כאן:
http://www.newscientist.com/article/dn24922-roboankle-uses-artificial-muscles-to-get-you-walking.html
משמאל רגל אנושית ומימין הדגם של הדגם הרובוטי
ניסויים בחיישנים הטמונים בתוך הקרקע
NEW SCIENTIST, 30 בינואר 2014
Ploughable Sensors Help Farmers Get More Crop Per Drop
http://www.newscientist.com/article/mg22129544.300-ploughable-sensors-help-farmers-get-more-crop-per-drop.html
לקראת סוף מארס, ייטמנו באדמה חבילות אלקטרוניקה קטנות בשדה ניסוי באנגליה. החיישנים יאמדו את הטמפרטורהומידת הלחות של העפר, וישדרו את התוצאות באלחוט לפני השטח. חיישנים דומים עשויים לשמש בעתיד הקרוב כ-“אבק חכם”, כלומר חיישנים זעירים המפוזרים בשדה הקרב ובסביבתו ומספקים מידע בנוגע למתרחש. הם עשויים גם למצוא שימוש בגילוי מנהרות. כיום נבדקים החיישנים בעפר במעבדות באוניברסיטת מנצ’סטר באנגליה. לפי המתואר ניתן לייצרם בעלות נמוכה, והם דורשים מעט אנרגיה להפעלתם, כך שניתן להשאירם פעילים בעפר במשך שנים בלי תחזוקה. החיישנים משתמשים ב-RFID* לתקשורת, וקוצרים אנרגיה מועטה מקורא RFID המותקן על טרקטור שאוסף את המידע כאשר הוא נעמאזור לאזור בשדה.
קבוצה אחרת באוניברסיטת נברסקה-לינקולן פועלת בכיוון דומה, ומשתמשת גם היא בחיישנים אלחוטיים המוטבעים בעפר ומשדרים מידע בנוגע לתנאי העפר הנוכחיים לתחנת קליטה. הקבוצה עובדת בימים אלו עם אחת מחברות ההשקיה הראשיות כדי להביא את המערכת לשוק.
מערכות המבוססות על עקרונות דומים יכולות להשתלב במודל “אבק חכם”: מערכות חיישנים זעירות המפוזרות בשטח נרחב ומספקות מידע על התנאים בשטח. על אף שהחיישנים המתוארים מתאימים כיום רק לחישת לחות, גם זה הינו פריט מידע שעשוי להיות בעל חשיבות רבה כדי להבין את תנאי מזג האוויר בשטח. עם זאת, סביר להניח שניתן לשאוב תובנות מהמערכת השלמה בנוגע לפיתוח מערכות חיישנים המסוגלות לשדר למקלט גם כאשר הן טמונות בקרקע, הנוטה לשבש מעבר גלי רדיו.
* RFID = Radio-frequency identification
שימוש חקלאי בחיישני לחות וטמפרטורה
כלי טייס רוטורי שהוא גם רכב יבשתי, למשימות חילוץ ופינוי
GIZMAG, 10 בינואר 2014
Multicopter Meets Monster Truck: The AT Transformer Roadable VTOL Aircraft
http://www.gizmag.com/at-transformer-vtol/30387/
חברת Advanced Tactics מקליפורניה מציגה קונספט של מסוק רב מדחפים המשולב עם רכב 4×4. כלי רכב-טייס משולב זה אמור להיות מערכת לא מאוישת שתשמש להעברת אספקה ולחילוץ באזורים מאוימים. חילוץ פצועים והבאתם לטיפול רפואי תוך שעה מהפציעה הם לעיתים קרובות ההבדל בין חיים למוות או נזק מתמשך. כלי הרכב החדש נועד לאפשר גמישות רבה יותר בהפעלת החילוץ האווירי עם שילוב של תנועת יבשתית באזורים קשים. הכלי , הקרוי “מוביל אביר הלילה” (BlackKnight Transformer), יוכל לנחות באזורים קשים ולנסוע מרחק נוסף עד לחילוץ או לכוחות הדורשים סיוע. החברה הציגה מדגים טכנולוגיות הנמצא בעיצומם של ניסויי נסיעה וריחוף. הכלי מבוסס על קונספט מרובה מנועים ומדחפים המונע את הצורך במדחף זנב ומערכות בקרה מורכבות ומגדיל את האמינות. הכלי מתוכנן לנחיתה מבוקרת גם אם כל המנועים כושלים. על הקרקע המנועים מתקפלים כדי להגיע לרוחב המאפשר תנועה ברחוב וכל מכלול ניתן להחלפה על ידי שני אנשים בלבד.
בתצורה הסופית יוכל כלי הרכב-טייס להטיס מטען של כ-450 ק”ג או חמישה אנשים לטווח של 460 ק”מ במהירות של 240 קמ”ש. על הקרקע הוא יכול להסיע כ-730 ק”ג ( 8 איש) במהירות שתגיע ל- 110 קמ”ש.
לדברי החברה הם מפתחים כלי נוסף הקרוי Panther Transformer המיועד לכוחות מיוחדים ושניתן להטיסו בתא המטען של המטוס הממריא אנכית CV-22.
מראה של אב-טיפוס של הרכב בתצורת מסוק
בחלק העליון סכמת מבנה, בחלק התחתון עיצוב ראשוני
לכתבה וסרטון בנושא שפורסמה באתר השריון ב-14 בינואר ראו כאן:
כטב”ם ענק בניסויי טיסה בצי ארצות הברית
DANGER ROOM, 7 בינואר 2014
Navy’s 757-Sized Drone Will Provide Big-Time Surveillance
http://www.wired.com/dangerroom/2014/01/triton/
חברת נורתרופ גרומן הודעה כי הצי השלים בהצלחה טיסת ניסוי תשיעית של המטוס הלא מאויש הענק MQ-4C Triton. כלי טייס זה, שמוטת כנפיו היא מעל 40 מטר (כמו של מטוס בואינג 757), הינו גרסה משופרת של ה”גלובל הוק” הנמצא בשימוש חיל האוויר. כלי טייס זה ישמש לסיור ימי ויוכל לנטר אזור ברדיוס העולה על 2000 מייל ימי (כ-3700 ק”מ) באמצעות חבילת חיישנים הכוללות מצלמות שונות ומכ”ם. במידת הצורך יוכל המטוס להנמיך טוס כדי לקבל תמונה טובה יותר של כלי שייט. מערכות מיוחדות למניעת הצטברות קרח ומניעת פגיעה של ברקים תאפשר מעבר דרך ענני סערה. כדי לעמוד בדרישה לשינויי גובה מהירים חוזקה הכנף באופן משמעותי ולדברי החברה הודגמה עמידה בעומס הגדול ב -22 אחוזים מדרישת המקסימום של הצי.
טיסות הניסוי שנערכו עד כה הגיעו למשך של עד 9.4 שעות ולגובה של חמישים אלף רגל (כ-15 ק”מ). כלי הטיס מתוכנן למשימות באורך 24 שעות. הצי הזמין 68 כלי טייס שיסופקו עד שנת 2017 (באיחור מהמועד המתוכנן של דצמבר 2015).
מראה של הכטב”ם הענק MQ-4C Triton
מסוקים ללא טייס (מסל”טים) למודיעין לכוחות השדה
RIA NOVOSTI, 26 בדצמבר 2013
Russian Helicopters Demonstrates Rotary UAV for Airborne Forces
חברת Russian Helicopters חשפה מדגים של מסל”ט עתידי המיועד לכוחות המוטסים (VDV), חיל רגלים, ויחידות אחרות. המסל”ט החדש יגדיל את יעילות איסוף המודיעין בשדה הקרב. לא נמסרו פרטי הכלי. נמסר כי הכוחות המיוחדים החלו בניסוים של מיני-מזל”ט Iskatel בעל כנף קבועה. מספר מדינות אחרות כבר החלו בפיתוח מערכות מסל”ט, שחלקן כבר נכנסו לשימוש מבצעי, כולל Black Hornet אשר יש ידיעות על שימוש מוצלח בו על ידי הצבא הבריטי באפגניסטן.
http://en.ria.ru/military_news/20131226/185940298/Russian-Helicopters-Demonstrates-Rotary-UAV-for-Airborne-Forces.html
המיני-מסל”ט הרוסי החדש (מוטת כנפיים נאמדת בכחצי מטר)
מצלמה לא מקוררת למכשירי טלפון ניידים
13 ינואר 2014
FLIR Turns the Heat Up on Smartphone Thermal Imaging
http://www.gizmag.com/flir-iphone-thermal-imaging/30447/
חברת פליר סיסטמס (FLIR Systems) הודיעה בכנסCES האחרון על שני מוצרים מבוססים על מצלמה לא-מקוררת לעולם הצרכנים. המוצר הראשון הוא מודול צילום תרמי, שלטענת החברה הוא הקטן ביותר בעולם כיום. מודול זה, המכונה Lepton, גודלו 8.5×8.5×5.9 מ”מ והוא מכיל מטריצת גלאים בגודל 80×60 פיקסלים (רוחב×גובה), פסיעת כול גלאי היא 17 מיקרון, רגישות טמפרטורה פחות מ-50 מילי-מעלת קלווין, שדה ראייה רוחבי של 50 מעלות, עדשה עם F#1.1, גרסת הייצוא תשווק עם קצב מסגרות של 9 מסגרות לשנייה וצריכה נומינאלית של 150 מילי-ואט. מעצם היותה מערכת לא-מקוררת, היא פועלת בתחום הספקטראלי 14-8 מיקרון.
מוצר נגזר של מודול הצילום הוא התקן בשם FLIR ONE, שמתחבר למכשירי טלפון מסוג אייפון 5 ומאפשר לו להציג תמונה תרמית על צג המכשיר. משקל ההתקן שמחירו יעלה 349 דולר הוא 90 גרם, גודלו 140×61×22 מ”מ והוא יתחבר למכשיר הסלולרי כשרוול המולבש בהחלקה על המכשיר. התקן זה יוצע למכירה ברבעון הראשון של 2014.
מראה של מכשיר סלולרי וצילום תרמי שהתקבל ממנו
תקיפות ברשת מהוות את האיום החמור ביותר לארצות הברית ב-2014
Cyber Warfare the Top Threat Facing the US in 2014
9 בינואר 2014
http://www.defenceiq.com/cyber-drfrnce/articles/cyber-warfare-the-top-threat-facing-the-us-in-2014
תקיפות ברשת מהוות את האיום העיקרי לאינטרסים אמריקניים, יותר מאשר הטרור והסכסוכים עם סין, איראן וצפון קוריאה. אלה הם הממצאים של סקר שנערך על ידי Defense News ואשר אושר על ידי United Technologies. כמעט מחצית מתוך 257 המשיבים זיהו את איום הסייבר כחשוב ביותר, בעוד שרבע מהם חשבו שטרור מהווה את האיום העיקרי. כמעט 6 אחוזים חשבו ששינויי האקלים מהווים את האיום הגדול ביותר לארצות הברית, למרות שאין לוח זמנים עד כמה קרובים איומים אלו להתרחש. העלייה במודעות לאיום הסייבר התפתחה באופן ישיר לתפיסה של משמעות האיום הזה, כתוצאה של התקיפות שמתרחשות על ידי מדינות והאקרים. לפני שנה הוכפלו מספר תקיפות הסייבר באנגליה, שמטרתן הייתה גניבת ידע מחברות, זאת בדוח על נתוני הונאה שהפיץ Kroll.
הנתונים מראים כי 35 אחוזים מהחברות שנבדקו היו קורבנות לפצחנים חיצוניים, זאת לעומת 18 אחוזים בשנה הקודמת. תוצאות אלה מחזקות את התחושה בקרב מי שאמונים על הגנות סייבר, שמומחים ביניהם פונים לארגונים מסחריים, לגופי ממשל ולגורמים פרטיים לעמוד יותר על המשמר, ליזום, ולהיות יותר קפדניים עם מערכות ההגנה ועם התנהלותם ברשת. לאור איומי הסייבר יצא ליאון פאנטה, אז מזכיר ההגנה האמריקני, באוקטובר 2012, בקריאה למדיניות סייבר אגרסיבית יותר. הוא גם ציין שלא יצליחו למנוע תקיפות סייבר על ידי הגנה בלבד. הוא ציין שארצות הברית נמצאת היום במצב דיגיטלי המקביל ל”קדם 9/11″, כמו ב-2001 סימני האזהרה קיימים, אבל לארצות הברית יש הגנות נגד סייבר הניתנות לעקיפה, ואם לא יוכנסו שיפורים במערך, ארצות הברית עלולה למצוא עצמה חשופה. פאנטה ציין מפורשות שמתקפת סייבר יזומה על ידי מדינה או קבוצות קיצוניות יכולה להיות הרסנית כמו המתקפה ב-9/11. מתקפה סייבר הרסנית כזו יכולה לשתק את ארצות הברית.
תקיפות סייבר גורמות כאב ראש גדול…
גוברים איומי הסייבר על תשתית האנרגיה ועל הלוגיסטיקה הצבאית
PHYS.ORG, 6 בפברואר 2014
US Army Must Be Prepared for Cybersecurity Threats to Energy Sector, Study Says
http://phys.org/news/2014-02-army-cybersecurity-threats-energy-sector.html
מאמר חדש שפורסם על ידי המכון למדיניות ציבורית של אוניברסיטת רייס בארצות הברית קובע שגוברים איומי הסייבר על תעשיית האנרגיה ותשתיות האנרגיה בארצות הברית, והם מחייבים להעלות את המוכנות של מערכת הביטחון. המאמר מתייחס לאיומי סייבר הרלוונטיים לצרכי האנרגיה של מערכת הביטחון, כמו רשת החשמל, אבטחת מערכות דלק, שרשרת אספקת הדלק בצבא ועוד. המאמר כולל מגוון של המלצות להיערכות. לפי המאמר, האיומים גוברים מכיוון שכמו בכול שטחי הכלכלה הגלובלית, גם תעשיית האנרגיה אימצה את המִחשוב במידה נרחבת. משרד ההגנה תלוי מאוד במקורות אנרגיה המסופקים על ידי גורמים פרטיים, ורמת המוכנות של אלה להתקפות סייבר בעייתית. האיום הומחש בשנת 2012 בצורת וירוס מחשב הנקרא “שאמון” שתקף את מחשבי יצרנית הדלק Saudi Aramco.
לפי המאמר יש שלושה שטחים פגיעים במיוחד: אספקת חשמל לבסיסים ומתקנים הן בארצות הברית והן מחוצה לה, אספקת דלק לכוחות הפועלים במרחק מסוים מצמתים לוגיסטיים ראשיים, ומתקפות סייבר על ספקי דלק, העלולים לגרום לשיבושים חמורים או עליית מחירים. “תרחישי התקפה אחרים אפשריים ללא ספק”, קובע מחבר המאמר, “והם מוגבלים רק על ידי מידת הפגיעות, הידע הטכני, והדמיון”. לדעתו צריך להתייחס למתקפות סייבר נגד הלוגיסטיקה של הצבא כאל נתון, והאיום של התקפות מסיביות נגד תעשיות הדלק צריך להדאיג מאוד לא רק את משרד ההגנה. הוא ממליץ על חמישה צעדי מדיניות מידיים כדי לשפר את ההיערכות לאיומים.
המאמר המלא ניתן להורדה כאן:
