לוחמי הגדוד דימו לחימה מול פעילי חיזבאללה במתארים מגוונים. התמרונים המורכבים הדגישו את חשיבות הכלים ההנדסיים בעימות בזירה הצפונית
שחר רופין (מאתר צה”ל, 20 בינואר 2014). צילום: דו”צ
תרגיל, תרגיל, תרגיל: לוחמי גדוד 603 ניעורו בבוקר יום רביעי לעוד יום שקט ורגיל. באמצעי התקשורת זרמו ידיעות שונות לגבי שיירת נשק של החיזבאללה, שהייתה אמורה לעבור מסוריה הבוערת אל עומק לבנון, וסוכלה בדרך.
שיירות נשק כמו זו הופכות לעניינן שבשגרה בזמן האחרון, כתוצאה מניסיונות חיזבאללה למלט את מאגרי הנשק שלו ממלתעות מלחמת האזרחים הסורית, אל קרקע לבנונית בטוחה יותר. במקרה הספציפי של אותו בוקר – ארגון החיזבאללה סימן את צה”ל כאשם בסיכול השיירה.
עשרים וארבע שעות לאחר מכן, הגדוד כבר היה עמוק אל תוך התרגיל שנבנה עבורו בעוצבת הגליל, והתאמן לתרחישים שונים מול האויב. לאחר לילה ללא שינה, והתמודדות מדומה עם זירות מטענים וחוליות התקפיות של החיזבאללה, הלוחמים ניצבו תשושים על הפסגה של בסיס ‘רמות נפתלי’- שבעיניהם היה לא אחר ממוצב בלבנון, אותו כבשו מידי החיזבאללה.
“אי אפשר להתעלם מהעובדה שהחיזבאללה נלחם בסוריה. בעימות הבא הוא יהיה יותר יצירתי ומנוסה”, סיפר לאתר צה”ל מג”ד 603, סא”ל רועי זיברברג. “אנו עדים להתקדמות ביכולות של חיזבאללה. כנראה שהמפגש עם צבא אסד מלמד אותו להשתמש במערכות הפעלה מתוחכמות יותר, שלא היו לו”, הדגיש המג”ד והוסיף כי “אם הוא יצא להילחם בסוריה כשבאמתחתו יכולת איקס – הוא חזר עם איקס פלוס אחת”.
אימון כגדוד חי”ר לכל דבר ועניין
הבוקר החל בשלל תרחישים מדומים: ירי נשק קל אל המוצבים והיישובים סמוכי הגדר, ירי תלול מסלול (תמ”ס) אל הגזרה, שלושה מטענים בשטח ישראל, וחדירה ליישוב ישראלי. “החיזבאללה תקף את ישראל בגלל שייחס לה את הפגיעה בשיירת הנשק. מלבד תגבור נקודות התורפה בגבול, החטיבה החליטה להגיב בנחישות ובאקטיביות, ויצאה למשימה של כיבוש שטחים שולטים בלבנון”, סיפר לאתר צה”ל קצין האג”ם של עוצבת ברעם, רס”ן ליאור שושן, על התגובה המדומה והוסיף כי “האויב תקף אותנו כבר בשטחי הכינוס, אך החיילים הסתערו עליו”.
בתרגיל השתתפו גם כוחות נוספים מלבד הגדוד, כפי שאכן יתבצע בתמרון אמיתי. “התרגיל דרש מן המג”ד להפעיל את כל מערכות הלחימה. הוא קיבלת מעטפת מלאה – בדמות שריון, סוללת ארטילריה, רוכב שמיים, לוחמי איסוף ותצפיות, ואף מסוקי קרב. להם ניתנו משימות של איסוף מודיעין ופגיעה במטרות משותפות”, פירט רס”ן שושן.
בתרגיל הנוכחי, הגדוד תיפקד כגדוד חי”ר כמעט לכל דבר ועניין. למרות זאת, מפקד הגדוד העיד כי בלחימה במתאר הלבנוני, יכולות החי”ר וההנדסה לא פעם נכרכות זו בז ואינן ניתנות להפרדה. “הלחימה בלבנון מתחילתה ועד סופה היא אתגר הנדסי”, אמר המג”ד. “לבנון רצופה אלמנטים שאנו נדרשים לתת להם מענה. זה מתחיל בגדר שצריך לפתוח כדי להיכנס פנימה, ממשיך בשדה מוקשים ישן שלנו שצריך לחצות, מגיע לתשתית תת קרקעית שצריך להשמיד, ומטענים ובורות מיקוש שצריך לנטרל”, חידד.
בצוות בימוי האויב בתרגיל הושקעה מחשבה מודיעינית רבה, והדמויות ששורטטו היו מדויקות עד אחרון הפרטים- החל מהפרטים הטכניים וכלה בטקטיקת הלחימה- זאת כדי להעניק ללוחמים את התחושה שהם אכן בתוך לבנון. במהלך הקרבות המדומים נשמעו פיצוצים עזים, והפסקול היה ממש כשל קרב במלחמה.
פלוגות החטיבה פעלו לכל אורך התרגיל באופן אינטנסיבי. “הפלוגה שלי, פלוגת המסלול, הייתה החוד הגדודי- כך שלמעשה אני בעצם הייתי הראשון מבין הלוחמים בגדוד”, סיפר לאתר צה”ל סרן ירין עמר, מ”פ המסלול. “ניווטנו את הגדוד בהתחלה, כשהוא הלך כדבוקה אחת, ואחר כך התפצלנו למשימות השונות”, תיאר את השתלשלות האירועים.
פומ”ות בין הסלעים
ככלל, הגליל נבחר לא אחת להוות כר מאמן למתאר הלבנוני- זאת משום שהוא דומה לו במאפיינים רבים. “זו הייתה התנסות ראשונה של הפלוגה במתאר סלעי, באדמה קשה ובסבך. הייתה בפלוגה רוח לחימה טובה, ורצון לחתור למגע. הפלוגה הייתה מאוד גאה להוביל”, תיאר המ”פ.
האקט המרכזי של התרגיל תוכנן כהפתעה, וכמשימה בלתי מתוכננת. “עשינו נוהל קרב חפוז, ומיד יצאנו לבסיס רמות נפתלי. מסגרת הזמנים הייתה קצרה: מהרגע שקיבלנו את הפקודה לכבוש, ועד שקיבלנו את הפקודה לסגת – חלפו כמה שעות בלבד”, העיד סרן משה יעקובוביץ’, מפקד פלוגה א’. “הוכחנו שאנחנו יכולים להיות חי”רניקים לעשרים וארבע שעות- ולעמוד בכל המשימות”, הדגיש.
לצד הפלוגות המתמרנות, פלוגת הצמ”ה (ציוד מכני הנדסי) של הגדוד, שמפעילה כלים כבדים, השתתפה בתרגיל בעיקר ככוח תגבורת המוכן להקפצה. עם זאת, מפקד הפלוגה סיפר כי למד רבות מן התרגיל. “בחנו שיטות לתנועה במרחב, ואחת מהיכולות שעומדות בפני הגדוד כיום הוא שימוש בפו”מות (פורצי מכשולים הנדסיים – ש”ר)”, תיאר סרן רן כהני, מפקד הפלוגה.
התרגיל נחתם בשיח בין מפקד הגדוד ללוחמים, במהלכו הביע את שביעות רצונו מהצלחת התרגיל. “נפלה בחלקנו זכות – להתאמן בדיוק על איך שתפרוץ המלחמה, ובמיקום דומה”, אמר סא”ל זיברברג. “אחרי התרגיל הזה, אני מרגיש בטוח יותר לצאת למלחמה – בידיעה שאתם מאחוריי”
