26 בינואר 2014: חדשות שריון בתקופונים בין-לאומיים – לקט ינואר 2014
להלן לקט חודש ינואר 2014 של ידיעות בנושאי שריון שהתפרסמו לאחרונה בתקופונים בין-לאומיים. החומר מובא באדיבות לקט מו”פ היוצא לאור על ידי משרד הביטחון/מפא”ת, בעריכת אל”ם (במיל’) יעקב צור. השלים והוסיף פרטים אל”ם (במיל’) שאול נגר
מגמות חדשות בטכנולוגיה הצבאית ובאמצעי הלחימה
NATIONAL DEFNSE, נובמבר 2013, עמ’ 38-32
Changing World Blazes New Trials for Military Technology
הקהילה הביטחונית והתעשיות הביטחוניות צריכים לפעול לפיתוח של דורות חדשים של אמל”ח וציוד נלווה, כדי לפתור את הבעיות של “מלחמה כללית”, מלחמת טרור/גרילה מול גורמים לא מדינתיים, ושל התמודדות עם אסונות טבע.
הכתבה סוקרת 5 תחומים חדשים יחסית בהם נדרשת פעילות אינטנסיבית:
א. ביטחון מול פרטיות (security vs privacy) – ההתנגשות בין רצון הציבור לביטחון אישי ושאיפתו לפרטיות. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, נדרשת תשומת לב גדולה יותר לאיזון בין הכלי השלטוני לבין חופש הפרט. המאמר מתייחס כמובן לספרו שלOrwell , לסיפורים על שירותי הביטחון במזרח גרמניה, פרשת NSA בארצות הברית וכו’. מצד אחד לשלטונות יש עוצמה בלתי מוגבלת לגילוי של סיכונים ומאידך הטרור הפוטנציאלי מתחזק בצורה דרמטית עד כדי סיכון אסטרטגי למדינות. ברור שאין פתרון לכול הבעיות והדגש הוא על הצורך לחפש איזון כנ”ל.
ב. Google – ההשפעות של גוגל על השימוש באמצעים שונים ילכו ויתפשטו לתחומים נוספים בתעשייה, בטכנולוגיה וביישומים צבאיים. אחת הדוגמאות היא משקפי Goggle Glass, שמקנים אפשרויות מהפכניות לרכישת ולהעברת אינפורמציה; יוכלו למשל לשחרר את ידי החייל לעסוק בלחימה. דוגמה אחרת היא האפשרות של גוגל לעקוב אחר אוניות בים או לשימוש ב-Google Earth ו-map לאתר בעיות במעברים המתוכננים של הכוח הצבאי או של שרשרת האספקה.
ג. המכשירים הניידים (The promise of Mobile Devices)
למרות השימוש הרחב והמגוון בעולם בציוד הנייד כמו הטלפונים החכמים, הצבא טרם מצא דרכים ליישום מיטבי של אלה במטה ובשטח. אחת הסיבות היא החשש משיבוש וחשיפת מידע. הסוכנות למערכות מידע ביטחוני (DISA*) הכניסה לאחרונה שינויים שאמורים להאיץ את השימוש באפליקציות ובונה מרכז יישומים כדוגמת Google Play אוApp Store. הטלפון החכם מהווה שיא של “הזערה” ויכול להפוך “כול חייל לחיישן”. בעתיד רואים מכשור נייד מותקן בתוך מדי החייל או הקסדה: להפעלת רובוטים, איתור של רכב/כטב”מים, חל”כ וכו’.
דרוש לפתח: תצוגות גמישות, סוללות יעילות וקלות, צמצום כבלים, גילוי וזיהוי ביומטרי, תרגום לשוני מידי ועוד. אחד האתגרים הגדולים הוא מיון מידי של כל שטף המידע המצטבר ממקורות שונים והכוונת המידע הרלבנטי לנוגעים בדבר. מציינים שפיתוח של אמצעים ניידים חייב להיות מהיר ולא תהיה ברירה אלא להסכים לרמה מסוימת של סיכונים, לטובת המהירות.
ד. המהפכה הרובוטית (The Robotic Revolution)
חלק ניכר מפיתוח הרובוטים התבסס בשנים האחרונות על השוק האזרחי. גנרל בדימוס, מומחה לרובוטיקה העוסק כיום באקדמיה במחקר על “רובוטים מסייעים” (כגון: פרותזות ביוניות), טוען שעיקר המאמץ יופנה לממשקים בין הרובוט לאדם. סוג כזה של טכנולוגיה יכול לעבור בעתיד ליישומים ופיתוחים צבאיים. האיש מביע את כעסו על עצירת הפרויקט של “משאיות ללא נהג” שיכלו לחסוך חיים וציוד בשיירות ההובלה בעיראק ואפגניסטן – בגלל “התנגדות מוסדית” ואי לקיחת סיכונים, קטנים יחסית. הרובוטים אמורים לשמש בעתיד לכל התפקידים המסוכנים – פינוי דרכים, השמדת מטענים וכד’. כן צריך לפתח טכנולוגיה של “sense and avoid” שדרושה במיוחד בכטב”מים, אבל גם למניעת תאונות על הקרקע.
ה. הכוחות המיוחדים בעלייה (The Rise of Special Forces)
הכוחות למבצעים מיוחדים מופעלים בכ-80 מדינות ובארצות הברית מתוקצבים בכ-10 מיליארד דולר לשנה. היקפם גדל בעשור האחרון מ-40 ל-66 אלף חיילים. תחומי הפעילות של הכוחות המיוחדים חורגים הרחק מהחיסול של בן-לאדן – מדובר גם במבצעים רחבי היקף ונקודתיים בכל חלקי העולם.
ההבטחה של מכשירים ניידים
בכנס של התעשיות בארצות הברית הוגדרו על ידי מפקדת הכוחות המיוחדים SOCOM** הטכנולוגיות החיוניות עבורם:
- מיגון אישי קל ונוח,
- ציוד ראיית לילה שיעיל בכל תנאי מזג האוויר,
- ציוד למעקב (“ריגול”) אחר לוחמי אויב, כגון אמצעים ביומטריים,
- “לבוש” טקטי קל לחייל שיכלול חיישנים ותקשורת (מותקנים בתוך החליפה),
- מערכות קשר אמינות ויבילות בקלות,
- רדיו: משדרים/מקלטים חדשניים, טלפונים חכמים, טבלטים וציוד לקליטת/שידור וידיאו.
לאחרונה ביקשו אנשי SOCOM מספקים רעיונות למכשיר קשר נישא ידנית או בחגור שיוכל לבצע פעילות בו-זמנית בתדרים וגלים שונים: קבלה והפצה של מידע, סרטי וידיאו/תמונות מוצפנים וגם טלמטריה. רצוי שאלה יחוברו לטלפון חכם או לטבלט. כמו כן נדרשות סוללות עם אורך חיים גדול ובמשקל קל. דרוש לפתח אמצעים נגד ביו-טרור.
ההצלחה של טכנולוגיות חדשות בעבור הכוחות המיוחדים עשויה להוביל למצב בו למספר קטן של לוחמים תהיה “יכולת קטלנית כמו למעצמת על”.
* DISA = Defense Information Systems Agency
** SOCOM = Special operations Command
צבא ארצות הברית הדגים בניסוי יירוט פצמ”רים וכטב”מים על ידי לייזר המותקן על משאית
WWW.ARMY.MIL , 11 בדצמבר 2013
Army Vehicle-Mounted Laser Successfully Demonstrated Against Multiple Targets
צבא ארצות הברית יירט בפעם הראשונה בהצלחה יותר מ-90 פגזי מרגמה ומספר כטב”מים על ידי מערכת לייזר רב עוצמה המותקנת על משאית. הניסויים בוצעו בבסיס הניסויים White Sands בניו-מקסיקו. במסגרת הניסויים שנערכו באתר לניסויי לייזרים רבי עוצמה, נעשה שימוש במערכת הנקראת Army High Energy Laser Mobile Demonstrator (HEL-MD)שפותחה על ידי חברת בואינג. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הוצגה יכולת המערכת בתצורתה המלאה, שכללה את הלייזר ומכוון האלומה(Beam Director) המותקן על הרכב ומשמש לכוון את האלומה למטרה. במהלך היירוטים נעזרה המערכת במכ”ם כדי לקבל נתונים ראשוניים על מיקום המטרה.
את מערכת HEL-MD מפתח הצבא כדי להראות שמערכת נשק לייזר יכולה לשמש להגנת לוחמים בפני פצמ”רים, פגזי תותחים, רקטות ארטילריות, כטב”מים וטילי שיוט. התוכנית מנוהלת על ידי SMDC (פיקוד הצבא לחלל והגנה בפני טילים).
פצמ”רים הנעים במהירות נמוכה יחסית ובמסלולים גבוהים וגם כטב”מים, מייצגים היטב את סוג האיומים העומדים בפני כוחות הברית בשדה הקרב.
ניסויים ראשוניים של המערכת בוצעו במהלך 2011 בעזרת לייזר בעוצמה נמוכה, כדי לבחון את פעולת המערכות ויכולת מכוון האלומה לעקוב במדויק אחרי מטרות נעות מסוגים שונים. הניסויים הנוכחיים נערכים ב- HELSTF, בסיס הניסויים ללייזרים רבי עוצמה ב- White-Sands כשעל המערכת מותקן לייזר בהספק 10 קילוואט.
במהלך סדרת הניסויים הנוכחית יורטו פצמ”רים 60 מ”מ בטווח של 1800 עד 2700 מטר, כאשר ההכוונה הראשונית של המערכת לכיוון המטרה נעשית על ידי המכ”ם של שדה הניסויים. כפי שצוין במהלך הניסויים יורטו גם מספר כטב”מים.
לצבא יש תוכניות להגדיל את הספק הלייזר, תחילה ל-50 קילוואט ובהמשך ל-100 קילוואט. הגדלת ההספק תגדיל את טווח הפעולה של המערכת ותקטין משמעותית את הזמן הנדרש להשמדת המטרה.
הערה: בכתבה אין פרטים על טכנולוגיית הלייזר, אך ידוע מפרסומים קודמים שמדובר בלייזר מצב מוצק.
הרכב הנושא את המערכת
פגז ארוך טווח, 155 מ”מ, עובר ניסויי קוואליפיקציה עם תומ”ת PzH2000
INTERNATIONALDEFENSE REVIEW , דצמבר 2013, עמ’ 10
PzH2000 to Undertake V-LAP* Qualification
הצבא של קטאר רכש 24 תומ”תים גרמניים כאלה ובכוונתם לרכוש גם תחמושת לטווחים ארוכים מאוד V-LAP* מפיתוח דרום-אפריקני (דנל השייכת לריינמטל). בניסויים הנוכחיים מתכננים לאשר ירי של הפגזים הנ”ל יחד עם מטענים מודולריים DM92 (גם אלה של ריינמטל) מהתומ”תים האלה בעלי קנה באורך 52 קטרים. פגזי V-LAP מבוססים על דגם M2005 A1 Assegui בתוספת של שתת אחורי ומה”ר (מטען הודף רקטי – מנוע רקטי קטן שמאיץ את הפגז במשך 2 שניות). משקל הפגז 42.6 ק”ג עם חנ”ם בלתי רגיש (IM) של 4.5 ק”ג וגוף פלדה הבנוי לרסק מבוקר. בהדגמת ירי מגובה של 1000 מ’ מעל פני הים ועם הדור הקודם של המודולים השיגו טווח של 56 ק”מ. על פי החישובים ניתן יהיה לירות “בתנאים התקניים” לטווח 60 ק”מ ומעלה. הפגזים תואמים את התקן JBMOU** של נאט”ו.
חלק ניכר מהכתבה ממשיך בתיאור המטענים המודולריים של ריינמטל ויישומיהם השונים.
* V-LAP = Velocity Enhanced Long-Range Artillery Projectile
** JBMOU = Joint Ballistic Memorandum of Understanding
פגזים ארוכי טווח מסוג V-LAP
פגזים קינטיים חדשים לטנקים הבריטיים
INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, דצמבר 2013, עמ’ 33-32
“New Hat, Old Hat”: Kinetic Energy Ammunition Solutions for British Tank Guns
כידוע לטנקים הבריטיים (צ’פטיין וצ’לנג’ר) תותח 120 מ”מ בעל קנה מחורק (היחידים בנאט”ו ובמערב בכלל). הטנקים יוצאו למספר מדינות ביניהן ירדן ועומן. התחמושת הקינטית המבצעית של הצבא הבריטי התבססה על אורניום מועשר. לשימוש של צבאות אחרים וגם של הצבא הבריטי (לאחר פרסום המגבלות לשימוש באורניום מדולל), פותחו לפני כ-30 שנה פגזים קינטיים L23 עם רש”ק טונגסטן. הביצועים ירודים כמובן. בשעתו הייתה כוונה להסב התותחים בצ’לנג’ר לקנה חלק – התקני במערב, אך הדבר לא התממש במגבלות התקציב הכולל הדרוש להשבחה מסוג זה (גם החלפת מלאי תחמושת!).
במשך עשרות שנים נעשו ניסיונות שונים לפיתוח ביצועים משופרים של מערכת הנשק של הצ’לנג’ר על ידי קנה חזק יותר שעמיד בלחצים גבוהים, הודף משופר להתאמה לטמפרטורות גבוהות וצמצום הבלאי וכו’.
הלחץ של הלקוחות עומן/ירדן, שהתלוננו על מלאים גדולים של תחמושת שאינה מתמודדת עם האיומים הפוטנציאליים, הכריח את הבריטים לפתח פתרון המבוסס על פגז משופר L-23A1 שנורה עם הודף מתקדם L18A1. תצורה זו עברה את כל הניסויים וקיבלה אישור דגם בספטמבר ש”ז. הפגז החדש שוקל 7.95 ק”ג, מהירות לוע 1550 מ’/שנ’ אין פרטים על ביצועים מבחינת כושר חדירה בטווחים השונים. גם הבריטים וגם הלקוחות הנ”ל רואים בפתרון שאושר “הרע במיעוטו” ויהיה כנראה המשך לפיתוח כזה או אחר, כי הרק”ם מתוכנן להישאר בסד”כ הצבאות עוד עשרות שנים.
קלע 120 מ”מ מסוג L23A1 וההודף שלו
חידושים בנגמ”שים רוסיים
INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, דצמבר 2013, עמ’ 25-24
Russia Refreshes Airdrop Armour with New BMD-4M
INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, נובמבר 2013, עמ’ 6
Russia’s Latest BTR Enters Production
INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, נובמבר 2013, עמ’ 18
Refreshed BVP Upgrade Readies for Trials
INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, דצמבר 2013, עמ’ 19
Engine Swaps Promises Increased Power, Efficiency for BMP-2
לפי פרסומים שונים מתקיימת פעילות ענפה בפיתוח של דגמים חדשים של רק”ם רוסי קל ובינוני. להלן כמה דוגמות:
א. רק”ם חדש אמפיבי, BMD-4M, ניתן להנחתה מהאוויר, מצויד בתותח 100 מ”מ שיורה גם טילים מונחי לייזר, ותותח 30 מ”מ, צוות של 3 (מפקד תותחן ונהג) ומקום ל-4 חיילים. מנוע 500 כ”ס, הנעה במים על ידי 2 מדחפי סילון (מים). משקל 14 טונות.
ב. טנק קל SPRUT-D על בסיס מכללים של BMD-4M, אמפיבי ולהנחתה מהאוויר עם תותח חלק קנה 125 מ”מ (שלT90) – משקל כ-18 טונות – בשלבי תכנון.
ג. נגמ”ש אמפיבי BTR-MDM מצויד במקלע, לנשיאת כתה של 13 חיילים וצוות של מפקד ונהג. בשלב של אב טיפוס.
ד. נגמ”ש אופני BTR-82A 8×8 – הדור החדש של BTR 80A, מצויד בתותח 30 מ”מ מיוצב, בצריחון עם הנעה חשמלית, משקל 15.4 טונות, מנוע 300 כ”ס.
ה. רק”ם עתידי שבתכנון “Bumerang“, יש כנראה אבטיפוס. הרק”ם הרוסי הראשון שיהיה, כנראה, עם מנוע קדמי בניגוד למסורת. תכנון כזה יאפשר שימוש ברק”ם הבסיסי ליעודים שונים (פיקוד, אמבולנס וכו’).
ו. השבחה צ’כית שלBMP 1/2 – צריח 30 מ”מ צ’כי, מנוע אמריקני (קטרפילר) 402 כ”ס, משקל 18 טונות – מודרניזציה כוללת לפי תפישה מערבית. הכינוי הצ’כי BVP.
ז. השבחת BMP2 על ידי נמדע – חטיבת כוח חדשה 400 כ”ס + ממסרת אליסון. אפשרות לצריח חדש עם תותח 30 מ”מ, מופעל מבפנים.
דגם של הרכב Bumerang
ניסויים של “מעיל רוח” על רק”ם בארצות הברית
INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, דצמבר 2013, עמ’ 8
Trophy Tested on General Dynamics LAV III
חברת ג’נרל דיינמיקס (GDLS) סיימה סדרת ניסויים של מערכת ההגנה האקטיבית “מעיל רוח” (באנגלית Trophy) של רפאל, שהותקנה ברק”ם האופני LAV III. המערכת שהותקנה היא “HV”, זו המיושמת במרכבה 4, כשמטרת הניסוי הייתה להוכיח שזו יכולה להתאים לרק”ם הרבה יותר קל. כאן הותקנו 4 אנטנות ו-2 משגרים של חימוש מיירט, על ידי כך ניתן כיסוי 360 מעלות. הניסויים נערכו (בקנדה) מול איומים של RPG, של טילי נ”ט ושל פגזים איטיים. המערכת גילתה ונטרלה את האיומים בהצלחה.
הכתבה מפרטת כמה מהתכונות של מערכת “מעיל רוח” המותקנת במרכבה 4 (משקל 800 ק”ג, גילוי והתרעה מול איומים מתקרבים וכו’) ומציינת את הניסיון המבצעי.
לרק”ם הקל יותר במשקל 30-10 טונות מפתחים את “Trophy Medium Vehicle” שמשקלה 450 ק”ג בלבד שתפעל לפי אותן עקרונות ושיטות. מעריכים שהסיכון לסביבת הרק”ם הוא כ-1% בלבד. מערכת נוספת שנמצאת בניסויים היא מערכת “קלה” – לרק”ם קל, ששונה משתי הקודמות בכך שזו מותקנת על הגג של הרק”ם ומשגרת את המיירטים כלפי מטה (מהגג). משקלה יהיה כ-300 ק”ג והיא תוכל להגן מפני RPG.
באשר למערכת MV, מצהירים על אפשרות לתחילת הייצור תוך שנה ברמת בשלות טכנולוגית Technology Readiness 7.
לצפייה בסרטון של רפאל על שלוש התצורות ראו כאן.
מערכת Trophy על הרק”ם האופני LAV III
מערכת לגילוי ופינוי של מוקשים/מטענים מפותחת על ידי תע”א/רמתא
INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, דצמבר 2013, עמ’ 22
IAI Ramta Displays Counter – IED System
במפעל רמתא של התעשייה האווירית מפתחים את מערכת “MIDS”* שתגלה ותפוצץ או תפנה מוקשים ומטענים. הגילוי נעשה על ידי גלאי מתכות בשילוב עם מכ”ם חודר קרקע (של אלתא). מוקש או מטען שמתגלה על פני השטח ניתן לפנותו לצד המסלול או לפוצצו על ידי נשק שיותקן במערכת. אם המוקשים קבורים בקרקע, המערכת תסמן מיקומים וכוח אחר יטפל בנטרולם. המערכת תהיה קשורה גם לכטב”מים שטסים מעל לשטח החשוד. לפי נתוני המפעל מהירות הסריקה תהיה 15 קמ”ש, מוקשי נ”א יתגלו בעומק עד 30 ס”מ ומוקשי נ”ט עד 45 ס”מ.
בתערוכת AUSA השנה הוצג כלי דמי (מוקאפ). דגם מלא שנמצא בתכנון ובנייה יושלם עד סוף 2014. בשלב זה מכינים את התוכנה שתשלב יחדיו את כל החיישנים ורכיבי ההפעלה. התכנון מביא בחשבון שילוב של חיישנים מתקדמים שונים בעתיד – גם של הלקוחות הפוטנציאליים. הדמי שהוצג בתערוכה הורכב על גבי טרקטור, אך אפשר יהיה להרכיב את המערכת על כלי סטנדרטי של כול לקוח.
* MIDS – Mine and IED Detection System
מערכת MIDS של רמתא
המל”ט המתאבד הישראלי שיכול להגיע עד איראן
NEWS.IL.MSN.COM, 26 בנובמבר 2013
כלי טייס לא-מאויש ששמו “הארופ”, מתוצרת התעשייה האווירית, הוצג לראשונה. ההארופ מוגדר ככלי טייס “מתאבד”, כלומר שבעת הצורך הוא מתרסק על מטרתו כדי להשמיד אותה. אפשר לשגרו מהיבשה או מהים והוא מסוגל לשהות באוויר קרוב לשש שעות ברדיוס פעולה של אלף קילומטרים, מכאן שהוא יכול לאפשר תקיפת מטרות בטווחים ארוכים כמו באיראן. המל”ט נושא מטע”ד שיכול לזהות מטרות, לעקוב אחריהן ולשדר תמונה לאחור, וברגע שמפעיל פוקד לתקוף הוא מתנגש במטרה ומתפוצץ. אם מפעיל ההארופ מחליט לא לתקוף את המטרה, תוך כדי הצלילה, הוא יכול גם לעשות פעולת נסיגה, להעלות את המל”ט שוב לאוויר ולעבור למצב “ציד” כדי לאתר את המטרה הבאה.
בסרטון שהוצג נראה ההארופ במסגרת ניסוי, עבור לקוח זר של התעשייה האווירית, תוקף בהצלחה מטרה ימית בתנועה. גורם בתעשייה הביטחונית מסר כי כלי הטייס נמכר לכמה מדינות בעולם, כולל ישראל. גורם בתעשייה סירב להתייחס בפירוט לפלטפורמות המסוגלות לשגר את המל”ט לעבר המטרה, אך הסכים לומר כי “הפיתוח האחרון שלו עולה על הדמיון.”
אורכו של ההארופ הוא 2.5 מטרים. יש לו מוטת כנפיים של שלושה מטרים, משקלו 135 קילוגרמים ויש בו מנוע בעל 37 כוח סוס. בכלי הטייס ראש נפץ מרסק, המופעל ברגע התנגשות במטרה, ראש אלקטרו-אופטי, המאפשר לו לראות את הסביבה, לפענח אותה ולהעביר תמונה איכותית למפעיל בקרון ההפעלה.
המל”ט “הארופ”
לכתבה וסרטון ראו כאן:
“הפרד המעופף” הדגים טיסה, לקראת הדגמה מבצעית מלאה
GIZMAG, 19 בדצמבר 2013
AirMule Unmanned VTOL Aircraft Flies Towards Full Mission Demonstration
החברה הישראלית Tactical Robotics הדגימה בטיסה אוטונומית את הכטב”ם הממריא ונוחת אנכית AirMule. כטב”ם זה ניתן להטסה מרחוק או באמצעות מערכת אוטונומית והוא מיועד לנשיאת מטען ולפנוי פצועים משדה הקרב. בצורתו הנוכחית שוקל כלי הטיס 770 ק”ג, יכול לשאת מטען של 640 ק”ג, מהירותו המרבית היא 180 קמ”ש והגובה המרבי הוא 12 אלף רגל (כ- 3600 מטרים).
לכלי טייס זה מדחפים המכוונים מטה ומוגנים בתוך הגוף דבר שיאפשר לו לנחות באזורים צפופים. מרחב הנחיתה הנחוץ לו הוא 40 מטר מרובע בלבד. כמוכן נטען שהמדחפים האלה שקטים יחסית לרוטורים של מסוק. לכלי הטייס שני מדחפים נוספים המכוונים אחורה ומקנים לו מהירות.
בניסויים בוצעה המראה אנכית אוטונומית, כלי הטייס טס לקצה המסלול ואז הסתובב וחזר לנקודת ההתחלה. כלי הטייס שמר על גובהו באמצעות שני מדי גובה מבוססי לייזר ושמר על מיקום באמצעות שילוב של מערכת GPS, מערכת אינרציאלית וחhישן שעקב אחר סימון אופטי על הקרקע.
החברה בונה אב טיפוס מתקדם יותר שידגים תרחיש מבצעי מלא בשנה הבאה. באתר קישור לסרטון הכולל חלקים מניסוי הטיסה. אגב הכתב האמריקני בכתבה זו נלהב מאד מהדמיון בין כלי הטייס הזה לכלי הטייס של בטמן, ה-Batwing…
מראה כללי של הפרד המעופף
הפרד בטיסה מעל השטח
לצפייה בסרטון ראו כאן.
תחרות DARPA הבאה: בתחום הסייבר
C4ISR&NETWORKS, נובמבר 2013, עמ’ 8
DARPA network defense contest offers $2M prize
פרס של 2 מיליון דולר יוענק למנצח בתחרות הסייבר של סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקני DARPA. תחרותCyber Grand Challenge. בציינו כי סדרת התחרויות של אותה סוכנות שעסקה בכלי רכב אוטונומיים פתחה עידן חדש בתכנון כלים שכאלה, אמר מנהל התוכנית בסוכנות, כי הוא צופה למהפכה בתחום הסייבר בעקבות התחרות הבאה. הוא טוען כי כיום נמשך תיקון לפריצת סייבר כמה ימים וכי הוא היה רוצה שבעזרת טכנולוגיית זיהוי פגמים בתוכנה, שתפותח במסגרת התחרות, יתקצר זמן זה לדקות.
בשאיפתם לזכות בפרס של 2 מיליון דולר, יצטרכו הארגונים המתחרים להשתתף בתחרות מקדימה בה ידגימו יכולת אוטומטית להעריך תוכנה, למצוא את פגיעותה, לתכנן טלאים שיתקנו את הפגעים ולהתקינם ברשת המחשבים. המנצחים של השלב המקדים ישתתפו בשלב הסופי שייערך בשנת 2016. מתחרים יוכלו לבחור באחד משני מסלולים: האחד מסלול הפתוח לכול ארגון או חברה שמסוגלים להעמיד מדגים ללא כול מימון מהסוכנות, והשני מסלול אשר יזכה למימון מהסוכנות וזאת לארגונים אשר יציעו הצעות שלדעת הסוכנות הם בעלות פוטנציאל גבוה.
סמל האתגר של דרפא
לפרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר:
