את המים היו מובילים עם סוסים, אך מה היה קורה כשהעגלה נתקעה בחורף? 75 שנה להקמה המחודשת של מושב שרונה בגליל התחתון
נדב מן (מאתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2013)
ושב שרונה הנמצא בגליל התחתון ליד הדרך בין כפר תבור ליבנאל מציין השנה שני מועדים חשובים לתולדותיו: לפני 100 שנים הוקם היישוב העברי הראשון במקום שעבר תלאות רבות והחליף ידיים עובדות, עד שבשנת 1938, לפני 75 שנים (הימים היו ימי המרד הערבי), הוקם מחדש כישוב “חומה ומגדל”, פרח ושגשג והיום הנו מושב מבוסס עם עשרות רבות של משפחות.
1. זאב הרשלנד. מעט ידוע לי על זאב הרשלנד ואשמח לכל מידע עליו מפי היודעים. זאב הגיע עם חברת נוער מגרמניה בשנת 1936 לקבוצת גבע. אותם בני נוער שהגיעו לארץ תודות לפעולת ‘עליית הנוער’ בהנהלת הנרייטה סאלד והם ניצלו מהשמדה. זאב הגיע לארץ עם מצלמה והנציח את קורות חייו. בתצלום חברת הנוער בגבע.
ליד הכניסה למושב נמצא מדרום לכביש כפר תבור – יבנאל מעין שרונה. סמוך אליו נתגלו שרידי ישוב עברי מתקופת המשנה. במאה ה-19 היה כפר ערבי ליד המעיין – סרונה. אדמות הכפר ואדמות נוספות מהכפר השכן לוביה נרכשו בידי יק”א וחברת הכשרת הישוב עוד בראשית המאה ה-20.
כדי לגייס תקציב לרכישת האדמות יזמו הארגונים המיישבים הנ”ל את הקמת “מפעל האחוזות”: אנשים פרטיים וקבוצות התאגדו עוד בחו”ל לצורך רכישת חלקות קרקע והקמת ביתם במקום ופרנסתם תהיה מחקלאות. הרעיון היה שרוכשי הקרקעות ישכירו זמנית את הקרקעות עד שהם עצמם יעלו לארץ ויתיישבו על אדמתם. מתוך כמה עשרות “אחוזות” כאלו שנוסדו בחו”ל התממשו לפני מלחמת העולם הראשונה רק ארבע: פוריה (שנקראה אחוזת סנט לואיס, ממנה באו הרוכשים) שרונה (שנקראה אחוזת שיקגו). במרכז הארץ כפר אוריה ובדרום רוחמה. כולן לא נשארו בצורתם המקורית ולאחר המלחמה העולמית החליפו בעלויות וצורות התיישבות.
בשנות ה-30, כשפרץ המרד הערבי נגד שלטון המנדט והישוב העברי, תגובת הישוב הייתה המשך מפעל ההתיישבות והקמת ישובים בשיטת “חומה ומגדל”, כלומר הקמת ישוב במבצע לילי אחד של ריכוז אמצעים הקמת נקודת התיישבות מוקפת חומה להגנה בפני ירי ומגדל שמירה. ובהמשך ביסוס הישוב ויציאה לקיום חקלאות בשטחים הסובבים את הישוב. דרך התיישבות זאת נעשתה בדרך כלל בהסכמת שלטון המנדט הבריטי והיה ניתן ליווי ביטחוני “הנוטרים”, (שוטרי משטרת הישוב העברי) להבטחת מבצע העלייה לקרקע. כך בנובמבר 1938 הוקמה שרונה החדשה במקום בו הייתה חצר מבני האבן של אחוזת שיקגו כאשר סביב לחצר זו נבנתה חומת המגן למתיישבים. היום לא נותר מבנה מאותה אחוזה והמושב הוקם מעט צפונה.
לצערי מעט מאוד חומר צילומי נשאר מהשנים הראשונות של שרונה, אבל אצל תחיה מוסל, מוותיקות שרונה שבמשך שנים תיעדה ואספה חומרים הקשורים להיסטוריה של שרונה, נמצאים מסמכים ותצלומים מימי חומה ומגדל של המושב.
אחד הנוטרים שהיו בימיה הראשונים של שרונה היה זאב הרשלנד שהיה מצויד במצלמה, ותצלומיו הנציחו את העלייה לקרקע של שרונה המתחדשת היום לפני 75 שנים.
מעט ידוע לי על זאב הרשלנד ואשמח לכל מידע עליו מפי היודעים. זאב הגיע עם חברת נוער מגרמניה בשנת 1936 לקבוצת גבע. אותם בני נוער שהגיעו לארץ תודות לפעולת ‘עליית הנוער’ בהנהלת הנרייטה סאלד והם ניצלו מהשמדה. זאב הגיע לארץ עם מצלמה והנציח את קורות חייו. בתצלום חברת הנוער בגבע.
- מסדר נוטרים בעמן הירדן. לפי הצילום אנו יודעים שבשנת 1937 עבר זאב הכשרה לנוטר.
- רכב משטרה בריטי עליו בני נוער. 1937
בחודש נובמבר 1938 הוקם הישוב שרונה בחצר הישוב הישן בשיטת ‘חומה ומגדל’. בתצלומים 4 – 5 נראית חומת האבן ובתים בתוכה של הישוב שרונה הישן. את הפרצות בחומה סגרו עם חומה כפולה עשויה עץ ובחצר הקימו את מגדל השמירה.
- בנובמבר 1938 הוקם הישוב שרונה בחצר הישוב הישן בשיטת “חומה ומגדל”
- בנובמבר 1938 הוקם הישוב שרונה בחצר הישוב הישן בשיטת “חומה ומגדל”
- שרונה דצמבר1938, צריפי המחנה. מימין ומשמאל צריפי מגורים, במרכז מימין מאפייה ומשמאלה חדר האוכל
- אוהלי מגורים בחצר שרונה
- המטבח באחד המבנים הישנים
מים לישוב היו מובילים מהמעיין הסמוך בעזרת סוסים שמשכו עגלה עם חבית מים. כדאי לציין שמי מעין שרונה היו ידועים באיכותם בהשוואה למעיינות האחרים בסביבה. זאת כנראה הסיבה שהישוב הקדום הוקם בסמוך למעין זה.
- מים לישוב היו מובלים מהמעיין הסמוך בעזרת סוסים שמשכו עגלה עם חבית מים
- בחודשי החורף היה נחוץ לפעמים חילוץ הסוסים עם טרקטור
- קבוצת נוטרים בשרונה: מימין מרדכי איתן וזאב הרשלנד, כורע אהרון ליאון
- חברים העולים מיבנאל פוגשים בנוטרים העומדים על משמר הדרך. הנוטר משמאל הוא זאב הרשלנד ולידו אריה קוסונובסקי.
הישוב הקרוב לשרונה היה יבנאל. קשרים רבים היו בין הישובים עוד בראשיתו בשנות העשרה. הילדים בהגיעם לגיל בית ספר היו יורדים ברגל יומיום ליבנאל ובערב חזרו. בתצלום: מפגש של אנשי שרונה על הדרך (היום עובר כאן כביש) היורדת ליבנאל: חברים העולים מיבנאל עם בלעם החמור פוגשים בנוטרים העומדים על משמר הדרך. הנוטר משמאל זאב הרשלנד, לידו אריה קוסונובסקי. הבחורה בעלת השיער הבהיר חיה (הייתה מדריכה למתיישבים החדשים) שמוליק קליימן רוכב על החמור.
- ט”ו בשבט בשרונה. מימין מרדכי איתן, זאב הרשלנד ומשמאל משה צוקר
- בחצר שרונה: כורעים מימין מרדכי איתן ומשמאל זאב הרשלנד
- אהרון ליאון ביום כביסה, מרץ 1939
- מפגש של צעירי יבנאל עם חברי שרונה בחצר הישוב
- קציר חיטה בשדות שרונה. מימין: אהרון ליאון, נצחיה גלר, דוד ביזינסקי, מאירקה אלקיס ויוסף בכרך
- על הקומביין: דוד ביזינסקי ליד ההגה, אהרון ליאון ויוסף בכרך
- חצר שרונה, מפגש עם חברים מיבנאל על שקי גרעינים מיבול הקיץ.
