במלאת 16 שנים לפטירתו של אלוף משה “מוסה” פלד, תיערך אזכרה בבית העלמין בנהלל ביום שישי 15 באפריל 2016, ז’ בניסן תשע”ו בשעה 12.30.
אלוף מוסה פלד שימש כיושב ראש עמותת יד לשריון מיולי 1986 ועד אפריל 2000 והיה ממקימיה. הנהיג את העשייה למען הנופלים והגיבורים, ללא ליאות. מוקירי זכרו מוזמנים.
מערכת אתר האינטרנט של יד לשריון
אלוף משה (מוסה) פלד
שנת לידה – 1926
נולד בארץ ישראל
נפטר ב-16 באפריל 2000
דרגה אחרונה – אלוף
מפקד גיסות השריון: ינואר 1974 – ינואר 1979
יו”ר עמותת יד לשריון בלטרון בשנים 1984 – 2000.
אלוף משה “מוסה” פלד 1926-2000
אלוף משה פלד היה המפקד התשיעי של גייסות השריון, בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים.
מוסה נולד בעין גנים שליד פתח תקווה, המושב הראשון בא”י, בשנת 1926. גדל בבית הוריו החקלאים, אנשי העלייה השנייה. התחנך במושב ולאחר מכן בתיכון בפ”ת. במהלך לימודיו שילב פעילות כקשר בהגנה, ומאוחר יותר כמפקד כיתה. בשנת 1943 השתתף בהתנדבות בהקמת 11 הנקודות (היישובים) בנגב וחי כשנה בבית-אשל.
במלחמת העצמאות שירת בגדודים 19, 15, 14, של חטיבת גולני והיה מפקד פלוגת הג’יפים של החטיבה. במהלך המלחמה השתתף בקרבות בצפון, בעמק הירדן ובנגב. נפצע פעמיים תוך כדי המלחמה. במבצע עובדה, ובכיבוש אילת, היה מפקד הכוח שהוביל את כוחות גולני. בתום מלחמת העצמאות השתחרר מצה”ל ושב למשק שהקים קודם לכן בנהלל. בשנת 1954, כאשר בן גוריון קרא לבני המושבים להיחלץ ולסייע לקליטת העולים, עבר מוסה למושב יכיני שבנגב, חי בקרב תושבי המקום והדריכם כשנה וחצי. בשנת 1958 נקרא על ידי מפקד גייסות השריון, האלוף בר לב, לשירות פעיל והתמנה למדריך בקורס מפקדי פלוגות שריון. בשנת 1960 סיים לימודיו במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה (פו”ם), ובתום לימודיו התמנה כמפקד גדוד טנקים סדיר.
כשנתיים לאחר מכן השתלם בקורס שריון מתקדם בפורט נוקס שבארה”ב. ב-1963 קיבל את הפיקוד על קורס מפקדי פלוגות השריון, וב-1964 קיבל את הפיקוד על חטיבת שריון סדירה. במלחמת ששת הימים, התמנה לסגן מפקד אוגדתו של האלוף אלעד פלד, שלחמה ביהודה ושומרון וברמת הגולן. בתחילת מלחמת ההתשה (1968) מונה לסגן מפקד הכוחות המשוריינים בסיני. בשנים 1970 – 1972 פיקד על המכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה בדרגת תא”ל ובמינוי חירום כמח”ט, ולאחר מכן מונה למפקד אוגדה משוריינת שאותה הכין למלחמה. במלחמת יום הכיפורים היה מפקד אוגדת שריון בגזרה הדרומית ברמת הגולן שהדפה את הכוחות הסורים אל מעבר לרמת הגולן. האוגדה הייתה עתודה מטכ”לית במלחמה זו ועלתה לרמת הגולן ביום א’ 7 באוקטובר 1973 בשעה 08:10 בבוקר והייתה הכוח העיקרי בהתקפת הנגד. לאחר מכן הועברה לסיני. ב-1974, בתום מלחמת יום הכיפורים, מונה למפקד גייסות השריון.
בתקופת כהונתו של האלוף משה (“מוסה”) פלד כמפקד גייסות השריון, הוחל והושלם שיקומו המהיר של חיל השריון אחרי המלחמה. היה זה תהליך התעצמות כמותי ואיכותי חסר תקדים שעבר חיל השריון. המשבר שאירע במלחמה השפיע על מידת ההתנדבות לשריון. למרות זאת הצליחה מפקדת גייסות השריון לשקם את הכוחות במהירות בצוותי טנקים ובציוד. עוצבות שריון חדשות הוקמו, עוצבות שריון קיימות שוקמו, ונמשך קצב קליטתם של טנקים מדגם אם-60 ונגמ”שים מדגם אם-113. כן הוחל בייצורו של טנק “המרכבה”, שאמור היה להיכנס לשירות מבצעי לקראת סוף שנות ה-70. גובשו תורות לחימה שבהן יושמו לקחי המלחמה והושם דגש על אימונים משותפים כלל-חיילים בשיתוף כל הזרועות. אלוף מוסה פלד השתחרר מצה”ל ב-1980.
לאחר סיום שירותו הצבאי, שימש כראש חטיבת יבשה בחברת “אלול טכנולוגיות” בשנים 1980 – 1982. הצטרף לחברת כור ב-1982 ושימש כמנכ”ל קבוצת “מכניקה ומערכות”. מאוחר יותר הקים את קבוצת ה”גומי והפלסטיקה”. בהמשך מונה למנכ”ל רפא”ל.
אלוף משה פלד הוא בוגר (בהצטיינות) של הפקולטה להיסטוריה. למד כלכלה באוניברסיטת ת”א ומנהל מתקדם בטכניון. מוסה שכל את בנו בכורו, שנפל כטייס בתאונת מטוס בחו”ל.
מוסה שימש כיו”ר והרוח החיה של עמותת יד לשריון שהקימה את האתר בלטרון, מיולי 1986 ועד יום מותו באפריל 2000, בנוסף לתפקידו כעוזר שר הביטחון לתעשיות.
האלוף פלד זכה להנצחה על כותל “חמשת מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה” (יחד עם האלוף ישראל טל, הגנרל ג’ורג’ פטון, קרייטון אברהמס, והפילדמרשל הגרמני ארווין רומל) במוזיאון השריון בפורט נוקס.
