“הדוגמה האישית חשובה בכל רמות הפיקוד, אך בדרג מפקדי קו האש – מ”כ עד מג”ד – יש לה חשיבות קריטית למילוי המשימה”, כך פותח אלישיב שמשי את הספר המביא את סיפורי הקרב של מפקדים נודעים שבחר, כדי להציג את חשיבות הדוגמה האישית בצה”ל, שקידש את המושג “אחריי”.
אל”ם (במיל’) שאול נגר
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ; וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, וְהָיָה כַאֲשֶׁר-אֶעֱשֶׂה כֵּן תַּעֲשׂוּן (שופטים ז, יז)
לחימה היא מקצוע חיוני שאנשי צבא חייבים ללמוד, כך בעבר – קל וחומר כיום, לנוכח מורכבות שדה הקרב ואמצעי הלחימה. זה אמנם תנאי חיוני אך לא מספיק. לחימה המצריכה הפעלת קבוצה של לוחמים תחת אש, נוגעת בשורשי הנפש של הלוחם, ויש רגעים שבהם הלוחם נדרש לפעול לא רק בסיכון ממשי ומוחשי לחייו, אלא לעשות זאת בניגוד ליֵצֶר ההישרדות הטבעי. כל מפקד אמור לדעת כי בשעת קרב חייב הוא להיות הראשון והכוח המניע שבעקבותיו יקומו החיילים שעליהם הוא מפקד, בזכות הדוגמה האישית.
המחבר אלישיב שמשי מנתח בספרו החדש שישה עשר קרבות בהיסטוריה של צה”ל, שבהם מופגנת הדוגמה האישית של מפקדים תחת אש. הבחירה בוודאי לא הייתה קלה מתוך כלל המלחמות והמבצעים של צה”ל עד כה. הספר מתאר בלשון בהירה בליווי מפות קרב פשוטות ומרהיבות את סיפורם של המפקדים שנבחרו, והוא מתווסף לארון הספרים הבסיסי והנחוץ של כל מפקד קרבי בצה”ל.
המחבר תא”ל (במיל’) אלישיב שמשי, היה מ”פ טנקים במלחמת ששת הימים בחטיבה 7, ופיקד על גדוד שריון במלחמת יום הכיפורים באוגדה 162 (שעל תפקודו במלחמה זו עוטר בעיטור המופת). הוא יליד תל אביב, בוגר אוניברסיטת בר-אילן בכלכלה ובמנהל עסקים. שמשי הוא מומחה צבאי שחקר קרבות רבים ברמה הטקטית וברמה המערכתית.
כריכת הספר “ממני תראו וכן תעשו, על דוגמה אישית בשדה הקרב. מחבר: אלישיב שמשי.
הוצאת מודן הוצאה לאור וצה”ל הוצאת “מערכות”, 2016, כריכה קשה,
264 עמודים, כולל הערות, מקורות ומפתח השמות
תקציר הספר
מה גורם ללוחמים לתפקד ביעילות בתנאי הלחץ של שדה הקרב? מה מניע לוחם לקום ולהסתער מול אש האויב?
“ממני תראו וכן תעשו” עוסק בדוגמה האישית של המפקד כגורם המשפיע ביותר על רוח הלחימה של הלוחמים בשדה הקרב. בספר מנותחים שישה-עשר קרבות שבהם לקחו חלק מפקדים צעירים ששימשו מופת לחייליהם בתפקודם תחת אש, נסכו בהם ביטחון וגרמו להם לפעול בנחישות מול האויב. עם מפקדים אלה נמנים, בין השאר: אלוף אברהם אדן (ברן) שפיקד על פלוגה בקרבות לכיבוש באר שבע במלחמת העצמאות; אלוף אוֹרי אור מ”פ הסיור של חטיבה 7 בקרב צומת רפיח במלחמת ששת הימים; אלוף יוסי פלד, מ”פ חרמ”ש בקרבות הג’יראדי ואל עריש במלחמת ששת הימים; רב-אלוף רפאל איתן, שפיקד כמ”פ על כיבוש מוצב שפך הירדן; אלוף מתן וילנאי, שפיקד כמ”פ על כוח פשיטה בעומק מצרים; אלוף עמירם לוין, שפיקד כמ”פ על כיבוש שיא החרמון; אלוף יואב גלנט, שפיקד על כוח פשיטה בעומק לבנון.
ספריו הקודמים של המחבר: ‘סערה באוקטובר’, ‘בכוח התחבולה’, ‘להיאבק באלימות ולהצליח’, ‘איפה אני נמצא לעזאזל?’, ‘בהם יותר מכול’, ‘ולא אשוב עד כלותם’, ‘אליהם נשואות העיניים’, ‘בכוחם להכריע’, ‘נוע כבר לכל הרוחות!’, ‘עוד ניצחון כזה…’.
שר הביטחון רא”ל (במיל’) משה (בוגי) יעלון מקבל עותק הספר מידי המחבר תא”ל (במיל’) אלישיב שמשי
מבוא (מתוך הספר)
הנהגת חיילים תחת אש במשימות המסכנות את חייהם מהווה מבחן מנהיגותי מהמעלה הראשונה, ולכן האיכות של מפקדי השדה והדוגמה האישית שהם נותנים לחייליהם הן המניעים העיקריים להצלחה בשדה הקרב.
ספר זה עוסק בדוגמה האישית של מפקדי צה”ל בשדה הקרב ובהשפעתה על רוח הלחימה של הלוחמים ועל הצלחתם בקרבות. בתהליך ניתוח הקרבות הנסקרים בספר עיינתי בחומרים רבים כדי להגיע ככל האפשר לחקר האמת. רק לאחר שתמונת הקרב הייתה נהירה לי בחנתי עד כמה השפיעה הדוגמה האישית על ההצלחה של כל אחד מן הקרבות. התברר שהדוגמה האישית חשובה בכל רמות הפיקוד, אך ברמות הפיקוד הנמוכות יש לה חשיבות קריטית במיוחד, מכיוון שמפקדים ברמות הנמוכות נדרשים לשמש דוגמה אישית ללוחמים בקרבות ובהפוגות שביניהם והשפעתם על התנהגות הלוחמים היא מידית.
בספר מובאים קרבות בהם מפקדים צעירים הנהיגו לוחמים במצבי לחץ ובערפל קרב. לעיתים לא היה למפקדים זמן להסביר ללוחמים את המהלכים שהם עומדים לבצע, והיו מקרים שהלוחמים התקשו להבין את מה שנאמר להם בהמולת הקרב, ובכל זאת הם המשיכו להילחם כשהם רואים את מפקדם ופועלים כמוהו. היו קרבות קשים שבהם נדרשו אומץ לב וכוח רצון אדירים כדי להתגבר על האויב, ודי היה בקומץ לוחמים ששאבו כוחות פיזיים ונפשיים מן הדוגמה האישית של מפקדם, והם הכריעו את הקרב.
בקרבות שהבאתי כדוגמאות בחרתי מפקדים שהגיעו לצמרת הפיקוד של צה”ל כמפקדי פיקודים מרחביים וחלקם אף רמטכ”לים, זאת במטרה לבחון כיצד הם תפקדו תחת אש כקצינים צעירים. בניתוח הקרבות שעליהם פיקדו המפקדים הבכירים כקצינים צעירים התברר שבלטה אצלם במיוחד הדוגמה האישית שגרמה להצלחתם בשדה הקרב – הם שימשו מופת ללוחמים שתחת פיקודם. כבר אז בלטו ביכולותיהם, ומפקדיהם ופקודיהם העריכו שהם עתידים להגיע לצמרת הפיקוד של צה”ל.
רב-אלוף רפאל איתן (רפול) לחם כמ”פ צנחנים במבצע כינרת בקרב על מוצב השפך. רפול הנהיג את פלוגתו בתנאי קרקע קשים, נסך ביטחון בלוחמיו ועודד אותם בתנועה המפרכת אל היעד ובלחימה על היעד המבוצר. הוא הסתער מול אש אויב בראש לוחמיו עד להשלמת המשימה, תוך גילוי אומץ לב ומתן דוגמה אישית, גם לאחר שנפצע קשה במהלך כיבוש היעד.
אלוף אריאל שרון (אריק) לחם במלחמת העצמאות כמ”מ חי”ר בקרב לטרון. בגלל פיקוד כושל ושיקול דעת מוטעה של הרמות שמעליו הפכה התקפת לילה יזומה לקרב היחלצות ונסיגה באור יום בתנאים קשים. חרף הנפגעים הרבים ניהל שרון לחימה עיקשת והנהיג את הלוחמים בקרב נסיגה בתנאים קשים של שטח נחות, מזג אוויר שרבי ומחסור במים. הוא שימש דוגמה אישית ללוחמיו ולמרות פציעתו הקשה גילה חוסן פיזי ונפשי, קרא נכון את הקרב וחילץ את הכוח עם הפצועים מן התופת הנורא.
אלוף משה בר-כוכבא (בריל) לחם במלחמת סיני כמ”פ טנקים בחטיבה 7 בקרב על מוצב הסכר. בריל חתר למגע עם האויב והשלים את המשימה בנתונים קשים שבהם רוב הטנקים שלו נפגעו. טעות בכיוון ההסתערות שיבשה את התוכנית הגדודית וסיכנה את השלמת המשימה, אך בר-כוכבא התגבר על הטעות, הסתער על האויב בראש הכוח שנותר מן הפלוגה כשהוא משמש מופת ללוחמיו בעוז רוחו ובדבקותו במשימה.
רב-אלוף דוד (דדו) אלעזר שימש במלחמת העצמאות מ”פ עתודה של חטיבת הראל בקרבות על משלטי בית נובא שממזרח ללטרון. דדו התייצב עם פלוגתו באגף המזרחי של המשלטים ברגע קריטי וקבע עובדות חשובות בשטח. הוא פעל בהתאם לכוונת הרמה הממונה, הנהיג את פלוגתו בחוכמה ובקור רוח, גילה הבנה רחבה של שדה הקרב ומילא את תפקידו תוך גילוי יוזמה ומתן דוגמה אישית ללוחמיו.
ארבעת המפקדים האלה ומפקדים נוספים שהקרבות עליהם פיקדו מנותחים בספר, מלמדים עד כמה משפיעה הדוגמה האישית של המפקד על תפקוד הלוחמים שתחת פיקודו. חלק מן המפקדים הקרינו מנהיגות טבעית, חלקם הנהיגו באמצעות פנייה לשכל הישר ולמחויבות. אלה וגם אלה היו מפקדים צעירים שהביאו להישגים מרשימים בשדה הקרב.
במשך כל ההיסטוריה של מלחמות ישראל בלטו מפקדים שהיוו מופת ללוחמים בקרב – החל בשופט המקראי גדעון בן יואש שקרא ללוחמיו לפני הפשיטה הלילית על מחנה מדיין: “ממני תראו וכן תעשו”.
הרמטכ”ל רב-אלוף גדי איזנקוט במפגש על הספר, עם המחבר תא”ל (במיל’) אלישיב שמשי
רשימת המפקדים המפורטים בספר
- אריאל שרון (אריק), מ”מ 1 בקרבות לטרון.
- יצחק חופי (חקה), מ”פ א’ בקרבות על רכס מלכיה.
- דוד אלעזר (דדו), מ”פ ג’ בקרבות על משלטי בית נובא.
- אברהם אדן (ברן), מ”פ ב’ בקרבות לכיבוש באר שבע.
- סרן מרדכי גור (מוטה), מ”פ ד’ בפשיטה על תחנת הרכבת בעזה.
- סרן רפאל איתן (רפול), מ”פ ה’ בכיבוש מוצב השפך במסגרת מבצע כינרת.
- רס“ן משה בר–כוכבא (בריל), מ”פ א’ בקרבות אבו עגילה ומוצב הסכר.
- סגן אמיר דרורי, מ”פ גולני בפשיטה על תאופיק אל-תחתא.
- רס“ן דן שומרון, מ”פ תול”ר בקרב התקדמות בסיני.
- סרן אוֹרי אור, מ”פ הסיור של חטיבה 7 בקרב צומת רפיח.
- סרן יוסי פלד, מ”פ חרמ”ש בקרבות הג’יראדי ואל-עריש.
- סרן אורי שגיא, מ”פ הסיור של גולני בפשיטה על מוצב החרוט בירדן.
- סרן מתן וילנאי, מפקד כוח הפשיטה על תחנת טרנספורמציה במצרים.
- סרן שאול מופז, מ”פ הסיור של חטיבה 35 בפשיטות עומק בסוריה.
- רס“ן עמירם לוין, מפקד כוח משימה בכיבוש שיא החרמון.
- רס“ן יואב גלנט, מפקד כוח בשייטת 13 במארב למחבלים בלבנון.
האתוסים התעייפו – זווית נוספת על הספר, מאת גל פרל פרנקל
ספרו החדש של תא”ל אלישיב שמשי מנתח שורת קרבות עליהם פיקדו קצינים בכירים בעת שהיו מפקדי פלוגות. אולם הצבא השתנה וקצינים כאלה, עצמאיים ודעתניים, כבר אינם מתקדמים בו. כך מציין מחבר הכתבה.
לקריאת הכתבה ראו כאן:
https://galperel.wordpress.com/tag/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%99/
אריק שרון כמ”מ בחטיבת אלכסנדרוני במלחמת העצמאות, צילום: ארכיון צה”ל
אפשר לרכוש את הספר גם בחנות ביד לשריון בלטרון.
