צבא ארצות הברית כבר מתלבט עשרות שנים בנושא הרק”ם העתידי, ולאחרונה מסתמנת העדפה לפתרון של מהירות, זריזות, יחידות קטנות יותר וציוות של אמצעים מאוישים ובלתי מאוישים, גם באוויר וגם ביבשה
תרגם וערך אל”ם (במיל’) שאול נגר (מאתר www.militaryphotos.net 29 בינואר 2014)
הרק”ם הוותיק ברדלי
המנהיגים בצבא ארצות הברית רואים לנגד עיניהם אמצעים קלים ומהירים יותר מהקיימים. במספר ראיונות ונאומים שהושמעו לאחרונה מסתמנת התפתחות של נרטיב אסטרטגי הנובע ממחסור וקיצוץ בתקציבי הפנטגון לאחר עשור של תקציב נדיב עם תוספות של תקופת מלחמה.
מחיבור הפרטים שהושמעו מסתמן שהצבא בעתיד יידרש להשתלט על שדה הקרב מהר יותר עם פחות כוחות – שחלקם יוחלפו על ידי מערכות בלתי מאוישות – ועם ציוד קל יותר ונייד יותר מהקיים כיום.
כדי להגיע לכך מסר הצבא מספר פרטים בשבועות האחרונים, הקשורים לתוכנית רחבה שהוצגה לציבור. זה כולל הצעה להוציא מהמשמר הלאומי את כול מסוקי התקיפה אפאצ’י (שישמשו כחלפים) והחזרת מסוקי בלק הוק בתמורה. דוגמה אחרת: אפשרות להוציא 1000 לוחמים מתוך 4000 של כול חטיבה לוחמת ולהחליפם בטכנולוגיות מתקדמות כדוגמת כלים בלתי מאוישים באוויר וביבשה. אמנם צבא היבשה לא יצומצם לגמרי אך יוקטן לכדי 400 אלף חיילים, לראשונה מאז התקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה.
מצב זה נשען על האסטרטגיה המסתמנת של מתן קדימות למהירות, זריזות, יחידות קטנות וציוות של אמצעים מאוישים ובלתי מאוישים, באוויר וביבשה. במשחקי המלחמה שנערכו בשנתיים האחרונות אכן עלה הצורך בכוח מהיר יותר, קל יותר וזריז יותר.
המנהיגות הצבאית לא הבהירה מדוע דווקא עתה צרכים אלה חיוניים, אך קל לראות את הלקחים שהפיקו קציני הצבא מהסכסוכים האחרונים, כמו התקיפה הישראלית בלבנון ב-2006, ההתערבות הצרפתית במאלי והתפקיד של כוחות קרקע במקומות כמו דרום סודאן והרפובליקה המרכז אפריקנית.
בעתיד עלינו להיות “כוח התערבות” (expeditionary), אמר הרמטכ”ל של צבא היבשה הגנרל ריי אודיֶירנו (Ray Odierno) ב-23 בינואר. עלינו להיות מוכנים לפרוס כוחות מהר מאוד. עלינו להגיע לשם עם מטענים קטנים. עלינו להגיע לשם עם התמיכה ההכרחית הקטנה האפשרית. עלינו להיות מסוגלים להגיע למקומות מרוחקים.
בכנס שהתקיים ב-22 בינואר, בהשתתפות עיתונאים, ציין גנרל היקס (Hix), ממרכז היכולות הצבאיות (ARCIC), כי מתכנני הצבא מסכימים כי על הצבא להיות “רזה יותר, מסוגל יותר להתפרס, יותר תגובתי, ומסוגל להיות מוצב מהר יותר” מאשר עכשיו. אך לפתח כוח שיוכל לעשות זאת – זו מלאכה מורכבת.
“אם תהיה קריסה בקוריאה הצפונית או בפקיסטן נצטרך לנוע במהירות גבוהה במיוחד, והשאלה כמה אנו מוכנים לשלם כדי שיהיה בידינו כוח כזה” ציין אחד המומחים.
המלחמות בעיראק ובאפגניסטן אפשרו לחיילים להתרגל להתפרס במקומות קבועים לתקופות ממושכות, ובה בעת כלי הרכב שבשירות נעשו כבדים עקב שכבות המיגון להגנה על החיילים מפני רקטות ומטעני צד.
המפתח לעשייה בשנים שלאחר המלחמה הוא לחזור מעט מאיבוד הניידות, תוך שמירה על מיגון מרבי. זה ככול הנראה מה שעומד מאחורי ההחלטה לא להילחם ברעש גדול ובפומבי נגד המגמה לפגוע בתוכנית הרק”ם העתידי ה-GCV (Ground Combat Vehicle).
רמטכ”ל צבא היבשה ויתר בעניין ה-GCV במהלך נאומו ב-23 בינואר, באומרו: האם אנו צריכים רק”ם לחימה חדש לחי”ר? כן. האם אנו יכולים להרשות לעצמנו רק”ם כזה עכשיו? לא. הוא אמר כי הצבא ימשיך לפעול, כדי ששלוש עד ארבע שנים מעתה נוכל לחזור ולבנות רק”ם לחימה חדש שיחליף את הברדלי המזדקן.
בעוד שהרמטכ”ל אודיירנו הדגיש “שיש לנו את הדרישות הנכונות” מה-GCV, הלהיטות של סגניו לבחון מחדש את הדרישות עומדת בסתירה לביטחונו.
יום קודם לכן ציין גנרל היקס כי ה-GCV הוא הוכחה לצורך שלנו להשקיע (מדעית וטכנולוגית) בממדים ובמשקל של הרק”םהקרקעי. ה-GCV היה אמור להיות במשקל כ-70 טונות, שהיו גורמים לקושי בניוד מהיר וזול שלו ברחבי העולם. הוא הבטיח ש”אנו חוזרים לבחון את כלל המרכיבים של הרק”ם” כדי למצוא היכן נוכל לצמצם במשקלו.
בראיון לעיתון Defense news אמר ראש מרכז היכולות הצבאיות (ARCIC) גנרל קייט ווקר שיהיה צורך בשינוי יסודי של מאפייני הכוח, וכי זה ידרוש פריצת דרך מדעית וטכנולוגית.
במפגש אחר ב-15 בינואר אמר גנרל רוברט קון (Robert Cone) מפקד TRADOC, שקיבל הנחיה ברורה לחשוב על אפשרות שחלק מן המשימות בכוח העתידי יבוצעו על ידי מערכות רובוטיות לצורכי תמרון.
נראה שזו משימה גדולה, במיוחד כשהצבא עדיין בלחימה באפגניסטן. ייתכן שהרעיונות הגדולים שהצבא מעלה הם הדרך היחידה לשמר יתרון אסטרטגי על יריבים, כפי שהתרברבו זמן רב.
בשנות ה-90 שמר הצבא בקנאות על תקציבי המו”פ שהובילו לרבים מהחידושים של תקופת הלחימה בעשור הקודם.
בעוד הצבא סובל מההוצאה הגבוהה על כוח אדם, המגיעה לכמחצית מתקציבו, “עלינו לקבל החלטות נבונות היכן להשקיע”, אומר גנרל היקס. הצבא פועל עם קהילת המודיעין כדי לדעת היכן משקיעים היריבים, כדי שנוכל להתמודד בתחום”, הוא אמר.
בין אם הדגש של הצבא על מהירות וזריזות ישתלם בסוף, או אם תימצא קפיצת דרך טכנולוגית – הדבר יתגלה בשדה הקרב.
