זהו סיפורם המקוצר של דגמי הפיתוח של טנק המרכבה סימן 1, הטנק הראשון שתוכנן, פותח ויוצר במלואו בישראל בראשית שנות ה-70. הפרויקט השאפתני והמאתגר החל ב-1970 וטקס ההשקה של הפלוגה הראשונה התקיים בחטיבה 7 ברמת הגולן באוקטובר 1979
אל”ם (במיל’) ישראל סבר *. צילומים: צבי אורבך, גדי רפן, ישראל סבר, מיכאל מס
עוד לפני שהפרויקט אושר רשמית, עבדה קבוצת המתכננים בחיל החימוש, בראשותו של אל”ם ישראל טילן ז”ל על דגמי הרעיון:
- לבדיקת הקונספט של הצריח – נבנה דגם גס מפלסטלינה, ובו הותוו העקרונות של גוף צריח צר, ושתי כיפות צד.
- לבדיקת קונספט התובה – נבנה דגם בקנה מידה של 1:20 עשוי מבלזה ודיקט, עם תא קדמי לחטיבת הכוח ותא אחורי לצוות, כולל דלת כניסה מאחור. בדגם זה עמדת הנהג הייתה בצדו הימני של הרכב.
דגם פלסטלינה של טנק המרכבה
דגם חלקי על ג’יפ
לאחר אישור הפרויקט (באוגוסט 1970) הוחל בבניית דגם עץ בקנה מידה 1:1 של המרכבה. העבודה בוצעה בנגרייה של חיל ההנדסה בצריפין. במקביל ולאור העובדה שבמרכבה חטיבת כוח מותקנת בחזית התובה והנהג יושב הרחק מחרטום הכלי, יחסית לטנקים אחרים, הוחלט לבדוק את תצפית הנהג ממקום מושבו. כיוון שבאותה עת הנהג היה מתוכנן לשבת בצידו הימני של הטנק, הובא מתעשיות רכב נצרת ג’יפ שהיה מיועד לצבא אוגנדה בעל הגה המותקן בימין הרכב, כמקובל במדינות האימפריה הבריטית שבהן הנסיעה בהן הייתה בנתיב השמאלי.
דגם עץ ראשון
דגם עץ המוצג במוזאון בתי האוסף של צה”ל בתל אביב
מבט נוסף על הדגם במוזאון בתי האוסף
על הג’יפ הוקם מבנה דמוי הסיפון הקדמי המתוכנן של הטנק, עשוי ברזלי זווית ולוחות דיקט, ויחידת הניסויים ערכה מיפוי של השטחים המתים לתצפית מבחינתו של הנהג.
בינתיים הצטרפו לפרויקט שני שריונאים גיבורי ישראל – נתי גולן ז”ל וגדי רפן יבל”א (שניהם בעלי אות הגבורה ממלחמת ששת הימים) – שהצביעו על הבעייתיות במיקום הנהג בצד ימין: אם ינסה להיחלץ לאחור בעת מצוקה עלול להיות מצב שבו תחסם דרכו לצריח בעמדת התותחן שמאחוריו. הוחלט לכן להעתיק את עמדת הנהג לצד שמאל של הטנק (ולא בגלל שבארץ ההגה משמאל).
מיקום חטיבת הכוח בקדמת הטנק עורר חששות לגבי יכולת הקירור שלה, כאשר מעליה סיפון ממוגן ללא סורגים (גרילים). הוחלט לכן לבנות דגם התכנות נוסע. לשם כך נלקחה תובת טנק סנטוריון שנחתכה לאורכה והורחבה למידה הרצויה בתוספת לוחות פלדה שרותכו בין שני החלקים, כך שהתקבל הרוחב המתוכנן של תובת המרכבה. תובת הסנטוריון המורחבת עם ההינעים הסופיים שלה הייתה אידאלית לניסוי האוטומוטיבי, ולהלן סיפור קטן:
שנים קודם לכן הוחל בתכנון ה”שוט קל” שהתבסס על הכנסת חטיבת הכוח קונטיננטל-אליסון (כלומר מנוע קונטיננטל וממסרת אליסון) כדוגמת זו של המגח, במקום חטיבת הכוח הבריטית המקורית. במפקדת קצין החימוש הראשי הוכנו לשם כך שרטוטים לחיבור בין יציאות הממסרת החדשה אל ההינעים הסופיים הבריטים המקוריים. בתוך כך לא שמו לב שהממסרת הבריטית מסתובבת בכיוון הנסיעה קדימה, וההינע הסופי הבריטי הדו-דרגתי דוחף את הטנק קדימה.
הממסרת האמריקאית אליסון מסתובבת בכיוון הפוך לנסיעה קדימה, ולכן ההינע הסופי במגח הוא חד-דרגתי ואז הטנק נוסע קדימה. ברגע האחרון עצרו את ייצור המחברים ונאלצו להתאים לשוט-קל הינע סופי חדש חד-דרגתי (שעצם תכנונו היה הישג טכני מרשים). מכל הסיפור התוצאה היא שבידי מתכנני המרכבה בבואם להניע את תובת הסנטוריון המורחבת, כבר היו תכנוני המחברים מן העבר והינע סופי דו-דרגתי מקורי של הסנטוריון. כיוון שהתובה הניסיונית נסעה הפוך מהסנטוריון המקורי, ההינע הסופי שהיה אחורי בסנטוריון נעשה קדמי, ועם ממסרת האליסון הכל הסתדר.
דגם טנק סימן 1 על בסיס תובת טנק שוט מורחבת וצריח שוט (הדגם מצוי ביד לשריון)
עם המידע והניסיון מהג’יפ האוגנדי ודגם העץ בקנה מידה 1:1 והתובה המורחבת, הוחל בבניית דגם טנק המרכבה הראשון (01) שקיבל את הסימון צ-820001. דגם זה הושק לראשונה בטקס מאולתר בנסיעה על מסלול הבטון מש”א 7100, כאשר עליו צריח מגח כמשקולת. בטקס שהתקיים במחצית שנת 1973 התכבד אלוף אלברט מנדלר ז”ל “להשיק” את הכלי, אך הוא הסתייג בחיוך: “זה עוד לא טנק”…
דגם 01 היה סוס עבודה ושימש להיכרות ראשונית של צוותי חיל השריון ממחלקת תורת חש”ן (תח”ש) בשטח הניסויים 5050 שבערבה (לפני מלחמת יום הכיפורים), וכן לניסויים אוטומוטיביים בבקעת הירח בשנת 1974, ובהמשך לניסויים של צוותי שריון בתכסיות שונות בארץ, שנמשכו גם בשנת 1976.
במקביל הוחלט לייצר דגם עץ נוסף מעודכן.
קוריוז: בעת העבודה במש”א על הדגם האמיתי של הטנק אובחנה בעיה: כשהצריח מסתובב הוא “מגלח” את קופסאות מסנני האוויר שעל הכנפיים. למרבה התימהון הבעיה לא אובחנה בעת בניית דגם העץ השני. מסתבר שנגרי חיל הנדסה הקציעו בעץ את ההפרעה וכך הצריח יכול היה להסתובב. הצרה שזה לא עובד כך במכללים האמיתיים…
במקביל להכנות ההצטיידות ובניית פס הייצור, נבנה דגם נוסף (02) שבו יושמו העדכונים שנעשו במהלך הפיתוח והניסויים, והוא שימש דוגמה לטנק הסדרתי.
ניצני הייצור הסדרתי
במקביל להשלמת הפיתוח והניסויים הוחל בייצור סדרתי לפי “אישורים מנהליים” שנתן ראש מנת”ק. במהלך הייצור הוכנסו תיקונים להתגבר על התקלות שנתגלו באינטגרציה ובניסויים. כך אפשר היה לספק טנקים ראשונים למערך כבר ב-26 באפריל 1979 בלי “אישור דגם” כמתחייב מהנהלים, גם זאת לפי אישור מנהלי כנ”ל. הניסויים למיניהם נמשכו ואישור הדגם פורסם על ידי קמין החימוש הראשי (קחש”ר) רק ב-1983 בעת שכבר היו בצה”ל מאות טנקי מרכבה סימן 1, ואלה השתתפו גם במלחמת לבנון הראשונה.
אישור מנהלי לטנק המרכבה סימן 1
ריכוז נתוני הדגמים בשלב פיתוח מרכבה סימן 1
- דגם סיפון מעץ על גבי ג’יפ, לבדיקת שדה ראייה של הנהג. לא ידוע אם נותר והיכן.
- דגם עץ שלם שנבנה במש”א.הדגם מוצג במוזאון בתי האוסף בתל אביב.
- דגם עץ שלם נוסף (שנבנה במש”א). לא ידוע אם נותר והיכן.
- דגם על תובה מורחבת של טנק שוט, לבדיקת קירור מנוע.הדגם במוזאון ביד לשריון בלטרון.
- דגם 001, תחילה עם צריח מגח ואחר כך עם צריח מרכבה.הדגם במוזאון בתי האוסף בתל אביב.
- דגם 002 שתאם את הסדרתי.הדגם במוזאון ביד לשריון בלטרון.
אבטיפוס של טנק המרכבה סימן 1 שהוצג ביום העצמאות בשנת 1978
מהדגמים הראשונים של טנקי המרכבה
מימין: נתי גולן (הורוביץ) וגדי רפן בתקופת הפעילות בפרויקט המרכבה
טנק המרכבה סימן 1 בניסויים בנגב
v אל”ם (במיל’) ישראל סבר חבר בצוות הפיתוח המייסד של טנק המרכבה ובהמשך רמ”ד תומ”ת “שולף” (על בסיס טנק המרכבה). ישראל היה מפקד יחידת הניסויים וכיום הינו ממנהלי חברת ‘אורדן’ המבצעת את יציקות השריון לפרויקט המרכבה והנמר, יצור חוליות הזחל השונות, כמו גם פרויקטים אחרים בתחום הרק”ם.
