לפני כ-60 שנה נפטר יצחק שדה, מי שהיה אלוף בצה”ל, ב”הגנה” וממייסדי הפלמ”ח. בביתו שביפו מתגורר בנו, יורם, ואצלו נמצאו צילומים מימי מלחמת העצמאות. ביטחוניסט מהעבר
נדב מן (מאתר ynet, 4 בינואר 2013)
באוגוסט 1952, לפני כ-60 שנה, עזב אותנו יצחק שדה – אחד מגדולי העם היהודי והתנועה הציונית. תקצר במה זו לעלות את כל מעשיו, ועל כן אציין רק בראשי פרקים.יצחק (לנדוברג) שדה נולד בשנת 1890 בעיר לובלין. אמו רבקה הייתה בת רבה של לובלין – רב שניאור זלמן פרדקין.
בילדותו למד יצחק בחדר, היה חולני וחלש בגופו, כאשר לפתע נחשף לרעיון הציוני. הוא עזב את לימודי הדת והחל לפתח את חוסנו הגופני והרוחני – רוח תחיית העם היהודי במולדתו. במלחמת העולם הראשונה הגיע להיות מ”פ בצבא הרוסי וזכה באות הצטיינות. שם גם פגש בחברו יוסף טרומפלדור.
כאשר טרומפלדור נהרג בשנת 1920 בתל חי, הוא עלה לארץ והקים את “גדוד העבודה”. הוא היה מראשוני המפקדים של ארגון “ההגנה” ובתקופת המרד הערבי הקים את “הנודדת” ולאחר מכן את פלוגות השדה. היו אלה יחידות שעברו מפעילות צבאית הגנתית לפעילות התקפית יוזמת (“היציאה מחוץ לגדר”).
במלחמת העולם השנייה הוטל עליו להקים את הפלמ”ח, סגנו היה יגאל אלון. כבר אז קמו חילוקי דעות בינו לדוד בן גוריון, שקיבל מהקונגרס הציוני ב-1946 את האחריות לנושא הביטחון.
“אהוב את הרובה שנא את המלחמה”
עם פרוץ הקרבות בארץ פיקד יצחק שדה על הדיפת ההתקפה על קיבוץ משמר העמק, הקים את חטיבת השריון הראשונה – חטיבה 8 – ופיקד עליה בכיבוש רמלה-לוד.
בתום הקרבות הורחק שדה מהפעילות הציבורית על ידי דוד בן גוריון, מכיוון שהיה בר פלוגתא. יצחק שדה, בנוסף על היותו לוחם ומצביא, היה גם מחנך עם אישיות סוחפת. רבים מדור צעירי תש”ח הלכו אחריו. היה הראשון שדיבר על טוהר הנשק: “אהוב את הרובה שנא את המלחמה”, אמר לחניכיו. היה בעל דעה סוציאליסטית, סופר, פסל ואוהב תרבות.
לאחר שהורחק מהעשייה הצבאית והמדינית, עבר לביתו הנמצא על מצוק הכורכר הצופה אל הים בגבול יפו-בת ים. היה זה שיכון לקצינים שבנו הבריטים בתקופת המנדט. בית חד-קומתי עם גן סביבו המשקיף על הים.
הזמן כאילו עמד מלכת
בבית זה מתגורר היום יורם שדה, בנו של יצחק מאשתו מרגוט, עם אשתו זיוה. יורם משמר את הבית והגן כפי שהיה בימי אביו והוא פתוח למבקרים.
לבית זה הגעתי כדי לתעד צילומים ותעודות מעיזבונו של יצחק שדה. הזמן כאילו עמד מלכת: השולחן, הריהוט, הספרייה, החלונות והוילונות, הדלתות, המרצפות המאוירות, פסלים ותמונות – הכול כפי שהיה בימיו של יצחק שדה. אבל ניכר גם שנחוצה פעולת שימור להצלת המקום.
אוסף צילומים גדול נמצא בביתו של יורם שדה, חלקם עוד מראשית ההגנה וחלקם ממלחמת העצמאות. לחלק מהצילומים, שלא מצאתי תיעוד, אשמח לקבל עזרה, מכם הגולשים.
מרגוט, אשתו של יצחק שדה, הייתה צלמת בפני עצמה ותמונותיה בעלות איכות צילומים נפלאה. במשך תהליך התיעוד, אביא לפניכם מדי פעם דברים יפים ומעניינים מעיזבונו של יצחק שדה.
5 צילומים הנמצאים בעיזבון ללא כל תיעוד נלווה. נראה לי שאלו אימוני שדה ליחידת הפו”ש, שאותה הקים יצחק שדה בשנת 1937, משום שבין התצלומים נראים גם חיילים-מדריכים בריטים.
1
2
3
4
5
חודש מאי 1948, בעת המצור על ירושלים . בישול מעל מדורה.
לוחם עברי, צילום של משה הרשמן.
16 במארס 1948, לוחמי פלמ”ח בהרי ירושלים המושלגים.
שבויים מצריים במשטרת עיראק סואידן לאחר כיבושה.
(ללא זיהוי).
אום רשרש על חוף ים סוף.
תצלומים הבאים נעשו בידי מרגוט, אשתו של יצחק שדה
יורם עם אביו יצחק בביתם ביפו.
פסח 1949, ליל הסדר אצל יגאל אלון בגינוסר. משמאל לימין: מרגוט, יורם, יצחק, רות אלון ואחריה פייקוביץ’ (אביו של יגאל)
קיץ 1950. יום הולדת 60 ליצחק שדה ו-6 ליורם שדה. 7 יריות שמחה באוויר
בחגיגת יום ההולדת. אפרים סנה ויורם משתעשעים בתרמילי מהאקדח לאחר היריות החגיגיות
יורם עם חברים ביום ההולדת
אורחים ביום ההולדת. משמאל לימין: נתן אלתרמן, משה סנה, יצחק שדה, זאב יוסיפון (סופר ועיתונאי הקים את מפעל “תרבות לעם”, לימים “אומנות לעם”), לסיה גלילי (ממייסדי קיבוץ אפיקים, מייסד כתב העת “מערכות” שבו פורסמו רבים מרעיונותיו ותפיסתו הביטחונית של יצחק שדה), מלפנים הילד יורם שדה
יורם עם הוריו בגן ליד ביתם המשקיף לחוף הים
יצחק עם בנו בגן ביתם, חוצב באבן כותרת כדי להעביר דרכה צינור ממטרה
1949, יורם עם הוריו בספסל לרגלי ביתם משקיפים אל הים
