שני מסוקי יסעור של חיל האוויר הישראלי התנגשו מעל עמק החולה, בעת שהובילו לוחמים מחטיבת הנח”ל, חטיבת גולני, חיל השריון ומיחידות נוספות למוצבי צה”ל שברצועת הביטחון, דלעת ובופור, שבדרום לבנון. היה זה ב-4 בפברואר 1997.
אתר “יום בהיסטוריה” (4 בפברואר 2016)
ב-4 בפברואר 1997. שני מסוקי יסעור של חיל האוויר הישראלי התנגשו מעל עמק החולה, בעת שהובילו לוחמים מחטיבת הנח”ל, חטיבת גולני, חיל השריון ומיחידות נוספות למוצבי צה”ל שברצועת הביטחון, דלעת ובופור, שבדרום לבנון. אחד המסוקים התרסק במושב שאר ישוב, והשני התרסק בסמוך, בשדה פתוח ליד קיבוץ דפנה. באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים. 8 מתוכם היו אנשי הצוות שהטיסו את המסוקים.
המדינה בוכה – הוכרז יום אבל לאומי
אחת מנקודות התורפה של צה”ל הייתה התנועה בשיירות מהבסיסים בארץ למוצבים בלבנון. שיירות אלו הובילו חיילים, בדרך לחופשה וחזרה ממנה, וכן אספקה וציוד למחנות. השיירות, מטבען, נעו בצירים ידועים ומוכרים מראש, באיטיות וללא יכולת לתמרן ולהתחמק, כאשר הן נושאות מספר רב של חיילים, וכך הפכו ליעד נוח וכדאי לתקיפה. צה”ל השקיע מאמצים רבים בהתמודדות עם איום זה. מאמצים אלה כללו הכנסת כלי רכב ממוגנים, פתיחת הציר לפני השיירה, חיפוי ואבטחה, ועוד. ניסיונות הפגיעה בשיירות המשיכו, וצה”ל סבל לא מעט אבדות. אחת מהדרכים שהוצעו להובלת חיילים בדרך בטוחה יותר למוצבים הייתה הטסה במסוקים.
משימת ההטסה למוצבי הבופור ודלעת הייתה אמורה להתבצע ביום שני, 3 בפברואר 1997, ואולם בשל תנאי מזג אוויר קשים נדחתה הטיסה ליום שלאחר מכן, יום שלישי, 4 בפברואר. גם ביום זה לא היה מזג האוויר נוח: שרר ערפל והראות לא הייתה טובה. אולם בשעות אחר הצהריים השתפרה הראות.
בשעה 18:48, לאחר קבלת האישור הסופי לביצוע המשימה ולאחר שהחיילים עברו תדרוך ותרגול על פי הפקודות שהיו להטסה ללבנון, המריאו שני המסוקים לדרכם. המסוק לבופור נשא 33 איש, והמסוק לדלעת נשא 32 איש. דקה לאחר ההמראה ביקש רס”ן לוי מהבקר אישור לחצות את הגבול ללבנון. אישור החצייה התעכב כמה דקות, ובינתיים הנחה הבקר את המסוקים לטוס במעגל המתנה. בשעה 18:56 אישר הבקר למסוקים לחצות את הגבול. שלוש דקות לאחר מכן נעלמו המסוקים מן המכ”ם.
תוך כדי המעבר של מסוק 903 על פני מסוק 357, איבדו כנראה שני המסוקים את קשר העין ביניהם. לא ברור כיצד אירע ניתוק זה. ייתכן שהצוותים איבדו את קשר העין בגלל אורות היישובים שסביב, או שהתרכזות בפרט אחר הפנתה את תשומת הלב של הטייסים לכמה שניות. מבנה תא הטייס במסוקי היסעור יצר מצב שבו לטייסי המסוקים היה קשה לראות זה את זה: החלונות בתא הטייס מחולקים על ידי מסגרות וקורות, היוצרים מעין “נקודות מתות” בזוויות מסוימות. מצב זה הוחמר עוד יותר בשל העובדה שהטייסים השתמשו באמצעי ראיית לילה שנקרא “ז’ורנל”. זוהי מעין משקפת המגבירה את אור הכוכבים ומאפשרת ראייה טובה בלילה, אך מצמצמת מאד את שדה הראייה של הטייס. ייתכן שהשימוש באמצעי זה גרם לכך שצוותי המסוקים איבדו את קשר העין ההדדי. ניתוק קשר העין הביא לכך שברגע ההתנגשות היה מסוק 357 משמאל ומאחורי מסוק 903 ומעט מתחתיו. על פי ניתוח שברי המסוקים והדרך שבה היו מפוזרים בשטח הסיקו חוקרי התאונה כי הרוטור של מסוק 357 פגע בחלקו האחורי של מסוק 903. מעוצמת הפגיעה נתלש הרוטור ממקומו, ועמו כל מערכת התמסורת אליה היה מחובר. ללא אמצעי העילוי צלל מסוק 357 והתרסק בערוץ נחל ליד שאר ישוב. ייתכן שהחום והחיכוך שיצרו תלישת הממסרות הביאו להתלקחות של המסוק בעודו באוויר.
ככל הנראה, צוות מסוק 903 ניסה לבצע נחיתת חירום, אך תוך כדי ההנמכה נתלש מהמסוק חלקו האחורי. ניתן להניח שהמסוק סבל נזק קשה בעת פגיעתהרוטור של המסוק השני, וכאשר הגביר צוות המסוק את הספק המנועים לקראת הנחיתה עלה מאד העומס על גוף המסוק וחלקו האחורי נתלש. המסוק החל להסתחרר, והתרסק לתוך צימר בשאר ישוב.
באסון נהרגו 18 קצינים ו-55 חיילים. שמונה מתוכם היו אנשי צוות אוויר, צוותי המסוקים. היחידה שספגה את המכה הקשה ביותר באסון הייתה חטיבת הנח”ל: 28 מתוך ההרוגים היו חיילי החטיבה, 18 מהם מפלוגת ההנדסה (פלחה”ן) ועשרה מפלוגת הנ”ט (“עורב”) של החטיבה. שני חיילים נוספים שנהרגו באסון היו מחיל הלוגיסטיקה, שהיו מסופחים לפלוגת ההנדסה. חטיבת גולני איבדה תשעה חיילים: ששה מפלוגת הקשר (פלחי”ק), אחד מפלוגת הסיור ואחד מיחידת אגוז. סגן-אלוף משה מועלם ז”ל, הקצין הבכיר ביותר שנהרג בהתרסקות, היה גם הוא איש החטיבה, ושימש באותה תקופה כמג”ד המוצבים ברכס עלי טאהר.תשעה מן הנספים היו חיילים וקצינים בחיל השריון, ותשעה נוספים היו חיילים וקצינים בעוצבת חירם, בהם שני גששים. שאר ההרוגים היו חיילים ביחידת עוקץ וחיילי חיל המודיעין.
בעקבות ההתרסקות הכריזה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי.
אסון המסוקים היה תאונת המסוקים הקטלנית ביותר בתולדות התעופה בעולם, עד שנת 2002, שבה הופל מסוק צבאי רוסי מעל צ’צ’ניה, אירוע בו נספו 127 איש. האסון הגביר את התמיכה הציבורית בקריאה לפינוי כוחות צה”ל מרצועת הביטחון שבדרום לבנון, פינוי שהתבצע לבסוף, במאי 2000
עוד על אסון המסוקים, ראו כאן:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D
