מה מותיר האדם אחרי לכתו? תמונה אחת עם מבט חודר המספרת הרבה באלם קול. גם ספר עב כרס שנכתב בדם ליבו ובו מציג האלוף ישראל טל את הימים הקשים מאוד של מדינת ישראל שלחמה על חייה במלחמת יום הכיפורים, באותם ימים שהיו גם הקשים בחייו שלו, בעת שהיה חלק מצמרת הפיקוד הצבאי. הספר המרתק והעוצמתי הזה "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" זכה להשקה מכובדת ביד לשריון

ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר

להלן קישור לתמונות מערב השקת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים"

ביום 30 בינואר 2020

https://photos.app.goo.gl/Qq6NbzHyCKqrE8Ec6

האלוף ישראל טל, סגן הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים

ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים

האלוף ישראל טל (טליק) היה סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם במלחמת יום הכיפורים. לאחר מותו נמצאה טיוטת ספר שכתב על ניהול המלחמה בפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים. יאיר בנו שגילה את הטיוטה חקר פרקים שונים בקורות המלחמה והשלים את כתיבת הספר, בהתבסס על חומר תיעודי רב ששמר אביו.

הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" חושף אירועים חשובים שאירעו בפיקוד העליון החל מן הימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ועד שלהי המלחמה, בשילוב הערות, תובנות וסיפורים אישיים נוגעים ללב. זהו ספר קריאה ועיון כאחד, ובו משתקפים הלכי הרוח והשיקולים של מקבלי ההחלטות במטכ"ל ובהנהגת המדינה, מה שהופך אותו למקור חשוב של מידע על אודות המלחמה הקשה ההיא.

ישראל טל (2010-1924) נולד בצפת וגדל בבאר טוביה. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית. היה מפקד גייסות השריון, ובמלחמת ששת הימים פיקד על אוגדת הפלדה. יזם וניהל את התוכנית לפיתוח הטנק הישראלי "מרכבה".

כריכת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים"

הספר הושק באירוע רב משתתפים ביד לשריון, ביום 30 בינואר 2020, בהשתתפות בני משפחת טל, שריונאים וחברים מתחנות חייו השונות של ישראל טל ואורחים ובהם השר לשעבר דן מרידור ופרופסור זאב שטרנהל (שניהם שריונרים בעברם) וסגן הרמטכ"ל כיום האלוף אייל זמיר. הנחה את האירוע תא"ל (במיל') יומטוב תמיר. הנעימו את הערב באתנחתות מוזיקליות ובשירים הקשורים למלחמת יום הכיפורים – הזמרת איילת כהן בליווי הפסנתרנית ניצן גולן.

תא"ל (במיל') יומטוב תמיר מנחה הערב 

מדברי דב (דובי) אָיְכֶנְוַלְד

[דב (דובי) אָיְכֶנְוַלְד הוא מנכ"ל ומו"ל הוצאת "ידיעות ספרים" שהוציאה לאור את הספר]

״אימי ואני אמרנו לאבי – תכתוב את הספר שלך על המלחמה… המשכנו לנדנד לו. הוא שמע ולא הגיב", כותב בנו, יאיר, במבוא לספר.

דב (דובי) אָיְכֶנְוַלְד

לפני קרוב לעשר שנים, רק לאחר מותו של טליק, גילה יאיר בארון ברזל בבית אביו צרור גדול של דפים תחת הכותרת ״פרקים״. מעל אלף עמודים שלא ידוע בדיוק מתי נכתבו, אך ניתן לקבוע בוודאות שמדובר בחיבור חייו של טליק, לו הקדיש ימים ארוכים ושעות אינספור.

יאיר במסירות בלתי-מתפשרת, בעבודה חרוצה ועקשנית, הפך את הפרקים לכתב יד. הוא גיבש את צרור הדפים לספר אינטגרלי, קריא ומרתק. אלף עמודים כולל הספר המונומנטלי הזה, ואם תרשו לי להתיימר, אגיד שלדעתי, הספר שהתכנסנו כאן לכבודו הוא מהספרים החשובים ביותר שנכתבו על מלחמת יום הכיפורים.

הספר אינו עוסק במהלכי המלחמה ובאירועים שהתרחשו בשטח, אלא בהיערכות הפיקודית. ואולי בזאת ייחודו.

על אף שאת מרביתו של הספר כתב טליק כסגן רמטכ"ל, הספר איננו ארכיון פרטי של מפקד אחד, אלא דברי ימי המדינה כפי שהם משתקפים מעמדת הפיקוד. טליק מתחקה אחר האירועים האקוטיים והחשובים ביותר שהתרחשו לפני ובמשך המלחמה תוך כדי פעילותו של הפיקוד העליון במלחמה. יום אחר יום, שעה אחר שעה ולפעמים גם דקה אחר דקה, אנחנו מוזמנים כולנו להיות נוכחים במוצב הפיקוד העליון ולהתבונן בקרבות מנקודת התצפית הבלתי שגרתית הזאת, שמאפשרת לנו לעצב מחדש את האופן שבו אנחנו מבינים את מאורעות המלחמה, ואולי גם את חלקנו האישי בהם.

למרות אורכו ומורכבותו, הספר נקרא בנשימה עצורה. מדהים עד כמה חיים האירועים והדיונים המוצגים בו, והם שואבים את הקורא לתוך הווה אחר, רחוק ולעתים נשכח.

הישיבות המתוארות בספר מאפשרות לשפוך אור על תעלומות גדולות של אותה מלחמה, שהפתעה, הלם ואימה היו מנת חלקה מרגע שפרצה ולאורך התפתחותה. רגעים מצמיתים רבים מתוארים בכתיבה מאוד רזה ומעמידים אותך הקורא פעור פה.

ותרשו לי לשתף אתכם במשהו אישי בהקשר לספר.

לא סוד הוא שכמו"ל החלטה לא פשוטה עמדה בפני כשיאיר הגיע אלי עם ארבעה קלסרים, שלמיטב זכרוני מנו כאלפיים דפי פוליו, ולמרות זאת אמרתי לו ישר: "כן".

לימים, כחודש לפני שהלך לעולמו, אמר לי הסופר עמוס עוז שאהב את טליק, הכיר היטב את יאיר, וקרא את הספר והעיר: "דובי, בשביל זה מו"לות קיימת, בשביל מסמכים שכאלה, בשביל רגעים שכאלה".

אני רוצה להגיד תודה מיוחדת לעורך הספר רמי טל שנמצא כאן, שעשה עבודת קודש במסירות, בהשקעה ובכישרון. הרגשתי שגם הוא טיפל בחרדת קודש במסמך המיוחד הזה.

יעמוד ספר זה כתמרור אזהרה ועדות חשובה לכולנו, על מה שהחמצנו ומה שהרווחנו, על מה שאיבדנו ועל מה שנזכור תמיד, גם אחרי שפסקה האש.

אסיים בשירו של נתן יונתן: "תמיד אוקטובר. ואחרי האש רעש, ואחרי הרעש קול דממה דקה, ומאז מחכים בחגור מלא בחלון של קיץ אחֵר, ואוקטובר ששוכח אותם אחרי הקציר, ואוקטובר שזוכר".

אני גאה להיות המו"ל של ספר חשוב זה.

מדברי ההיסטוריון סא"ל (במיל') אברהם זוהר

(סא"ל במיל' אברהם זוהר שימש בצוות של מחלקת היסטוריה, שנלווה לרמטכ"ל וסגנו במוצב הפיקוד העליון ובזירות הלחימה במלחמת יום הכיפורים)

סא"ל (במיל') אברהם זוהר

ספרו של טליק, מאבות תורת הלחימה בצה"ל ופילוסוף מלחמה מהחשובים בעולם, החזיר אותי לאותם דיונים והחלטות גורליות בהם נכחתי במלחמה.

הספר הוא מהחשובים בספרי המלחמות בעולם, ונותן עומק וצבע למי שלא היה בה. התיאורים מהווים תמונה חיה ואפילו כואבת, שרק חכם מלחמה ושותף לניהול המלחמה כמו טליק, יכול לתאר אותם, ואף להפכם לנדבך בולט בתורת המלחמה.

זה ספר המתאר בצבעים עזים, דיונים על מטרות מלחמה משתנות; הפסקת אש, כן או לא; תמונת ניצחון שדרושה לכל צד; וניהול מלחמה בשני מרכזי כובד של שתי זירות רחוקות זו מזו. ובמרכז כל אלה מפקדי הצבא, דדו וטליק.

בנו של טליק ,יאיר, שהיה סגן מפקד פלוגת טנקים במלחמה, כמביא דברים בשם אומרם, גילה יכולת להתמודד עם מה שכתב אביו, ועם התיעוד ששמר והכין, ולהנגישו למפקדים המתכוננים למלחמה הבאה.

אמר טליק: "כל דבר בחיים נגזר מדבר גדול ממנו: השיקול הטקטי מהשיקול האופרטיבי, וכך גם השיקולים האסטרטגיים, וכולם מהתכלית המדינית ומתכלית החיים".

מדברי אל"ם (במיל') יגאל לוטן

(אל"ם במיל' יגאל לוטן היה ראש לשכתו של האלוף ישראל טל בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, בעת המלחמה ועד לפרישתו של טליק משירות הקבע לאחר המלחמה)

אל"ם (במיל') יגאל לוטן

קשה לי, כמעט בלתי אפשרי להביע את אשר בלבי אודות טליק ב 5 דקות. כפו עלי הר כגיגית אשתדל…

בספטמבר 2004, בהגיע טליק לגבורות פורסם מאמר בו כתבתי בין השאר: "סברתי שחובה לאפשר לטליק להשמיע את האמת שלו על המלחמה ההיא, על שקדם לה ועל שהתרחש אחריה. אני משוכנע שהמידע האצור אצל טליק אודות אירועי 1973 הן בכתובים והן בזיכרון וכן הלקחים שהפיק, הם נכסי צאן ברזל ואסור להם שיאבדו בתהום הנשייה."

במשך שנים רבות כשלתי וכשלה המערכת. הגיגיו של טליק נשארו חבויים – עד שהגיע יאיר ונטל עליו המשימה – והתוצאה הרי היא לפניכם.

הספר המפורט מאד, מדגיש בעיקר את הפן הצבאי והמודיעיני של מלחמת יום הכיפורים אך נמנע, כמעט לחלוטין מלפרט את מערכות היחסים בין טליק לבין שורת בכירים בצבא, במערכת הביטחון ועוד.. כך שהפן האישי שהשפעתו לעתים רבה כל כך, נותר לפעמים בצל.

לא כך בכל הקשור ליחסי טליק-דדו החשובים מאד להבנת האירועים, ואותם השכיל יאיר – למיטב ידיעתי, בפעם הראשונה בכתב – לשלב בספר.

יד הגורל העניקה לי ההזדמנות להיות צמוד אל טליק ולהשקיף על אירועי המלחמה ההיא. רבים מן האירועים העליתי על הכתב ביומני, בצמוד להתרחשותם ולא ממרחק של זמן וגאוגרפיה.

בשיחות רבות וארוכות שהיו לי עם טליק אחרי המלחמה ובמשך שנים לא הסכמתי לשנות ולו מילה אחת. האותנטיות הייתה חשובה לי. טליק, שבדרך כלל לא היה קל לשכנוע, הבין והסכים ואף כלל בטיוטות שלו קטעים שלמים מתוך היומן שלי.

מלאכתו של יאיר הייתה קשה, וכשהביא הדברים לדפוס בתום מלאכת איסוף וכתיבה מתישה מצא את עצמו נע ונד בין האובייקטיביות הנדרשת לבין אהבתו לאביו. מצאתי עקבות למאבק זה בשיחותיו של יאיר עימי, שיחות בהן התחלפו הכינויים "אבא שלי" ו"טליק" זה בזה. ראיתי בכך עדות וסימן לאותו מאבק פנימי – ויאיר עמד בו בהצלחה.

באוקטובר 2011, במלאת שנה לפטירתו של טליק, פורסם מאמר נוסף שלי ובו כתבתי, בין השאר: "משימה אחת לא הצליח טליק להשלים, ניסיונותיו להציג את גרסתו המלאה לאשר התרחש במלחמת יום הכיפורים, לפניה ואחריה, לא עלו יפה…טליק כבר לא יכול היה לעצבם לגרסה שלמה שתרגיע את נפשו החבוטה…." כך כאמור עד שהגיע יאיר והשלים המשימה – אין לי ספק שיאיר ראוי להערכה רבה על אשר הוציא מתחת ידו.

ומעט מזעיר משהו בעל נופך מאד אישי: בנובמבר 1999 כשהגעתי במיוחד מארצות הברית, בה הייתי בשליחות, לבקר את טליק בבית לוינשטיין, בימים הראשונים לאשפוזו, כשלא זיהה רבים מן המבקרים – לחץ טליק את ידי ולחש: "יגאל השומר" – שתי מילים שחיברו בינינו במשך כל התקופה למן היותי ראש לשכתו ולאורך שיחותינו הממושכות שנמשכו למעלה משלשה עשורים ונקטעו בחטף. מבחינתי ומבחינתו הייתה לצמד המילים, תמיד ולאורך כל השנים, אך ורק משמעות אחת, ברורה, ללא פרשנות וללא הסברים אלא פשוטן כמשמען "השומר".

לפיכך, מנקודת מבטו של "שומר" קראתי הספר בעין ביקורתית מאד ולמרות זאת ואולי עקב זאת אני מעריך עוד יותר את עבודתו של יאיר.

מדברי מושיק טרייסטר

(מושיק טְרֵייסְטֵר בנה של מיה, אחותו של האלוף ישראל טל).

מושיק טרייסטר קרא כמה קטעים מהספר ששיקפו רגעים מיוחדים מתקופת מלחמת יום הכיפורים.

מושיק טרייסטר

 פרופ' זאב שטרנהל

(פרופ' זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל, היה חניך של טליק בקורס קצינים ומורה של טליק באוניברסיטה. היה לוחם וקצין בחטיבת גולני במלחמת סיני, במלחמת ששת הימים היה קצין מבצעים בחפ"ק של האלוף ישראל טל, ובמלחמת יום הכיפורים שימש קמב"ץ בחטיבת הטירנים 274. הצטרף לאלוף טל בעת הקמת הגיס הצפוני. זאב וטליק היו ידידים קרובים במשך עשרות שנים).

פרופ' שטרנהל, ששירת בחפ"ק של האלוף ישראל טל במלחמת ששת הימים, העלה על נס את אישיותו של ישראל טל ואת תבונתו הרבה גם במלחמת ששת הימים וגם במלחמת יום הכיפורים ומיד לאחר סיומה.

פרופ' זאב שטרנהל

מדברי השר לשעבר דן מרידור

(דן מרידור הוא קצין שריון במילואים. במלחמת ששת הימים לחם בפלוגתו של שמאי קפלן ז"ל, באוגדת הפלדה בפיקודו של האלוף ישראל טל. במלחמת יום הכיפורים לחם במסגרת חטיבה 179. בהיותו חבר כנסת ושר עסק מרידור בעדכון ובגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל, והינו מהבקיאים בממשק העבודה ממשלה-צבא בעתות משבר ומלחמה).

השר לשעבר דן מרידור

דן מרידור פתח את דבריו שהספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים הינו ספר מרתק הנקרא בשקיקה, אבל גם בעצב. תפיסת עולמנו הושפעה רבות מהתחושה של הגובה בה היינו לאחר מלחמת ששת הימים ומכך שבפתאומיות במלחמת יום הכיפורים מצאנו עצמנו נלחמים על הקיום שלנו.

הבנת המלחמה דורשת תכלול של המלחמה ממבטם של הדרג הלוחם, דרג הפיקוד של הצבא והדרג המדיני. מרידור דיבר על ממשק העבודה שבין הדרג הצבאי והדרג המדיני – הממשלה. הדרג הצבאי הינו דרג מבצע ודרג מייעץ לממשלה. כדרג מבצע על הצבא לבצע ללא עוררין – כמובן, למעט פקודות בלתי חוקיות בעליל – את הנחיות הממשלה. במשטר דמוקרטי השליט אינו "הפילוסוף" עליו מדבר אפלטון. ראשי המדינה הם אלה בעלי היכולת "להיבחר", ולא תמיד הם בעלי כישורים מתאימים ומובילים לניהול ענייני המדינה. על כן חובה עליהם להיוועץ בדרגים המקצועיים. אנשי הצבא חייבים לייעץ לשרי הממשלה ולהביע בפניהם את דעתם ללא מורא.

מרידור סיים את דבריו בדברי הערכה לטליק ולספר. לטליק בצד מקצועיותו הייתה חשיבה תכליתית, והוא צידד בפעולות ומבצעים רק באם הייתה בהם תרומה לתכלית אליה שאף. מרידור חושב, שצריך לחנך לאור דמותו של טליק, ואת הספר שלו על מלחמת יום הכיפורים יש לקרוא וללמוד.

מדברי סגן הרמטכ"ל האלוף אייל זמיר

(סגן הרמטכ"ל האלוף אייל זמיר התגייס לשריון בשנת 1984. בין תפקידיו הרבים: מג"ד 75, מח"ט 7, מפקד אוגדה 36, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מפקד פיקוד בדרום)

 סגן הרמטכ"ל האלוף אייל זמיר

סגן הרמטכ"ל האלוף אייל זמיר, רואה מקום לחנך בצבא לאור דמותו של טליק ולאור הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים. הוא הביע כוונה לקיים ערב שיוקדש לספר בצבא. אלוף זמיר עמד על התרומה של טליק לשריון. הוא ציין את הפיקוד של טליק על אוגדה 84 בקרב רפיח במלחמת ששת הימים, והתדריך שנתן למפקדים, המשמש בצבא עד היום דוגמה לדבקות במטרה. בספר הזה, ציין, נחשפים סיפורים לא ידועים ממלחמת יום הכיפורים ובהם פועלו של טליק, ויש בו לקחים הן ברמה האסטרטגית והן ברמה הטקטית. סגן הרמטכ"ל קובע שאנחנו בעידן אחר, המציאות השתנתה והאויב אחר, אבל המקצוע הצבאי לא השתנה, והלקחים שבספר רלבנטיים לימים אלה, כולל התוכנית הרב-שנתית.

״הספר יתפוס מקום מרכזי אצלי", הוסיף. "הוא ספר חובה על מדף הספרים של כל מפקד בצה״ל. יש בו אוצר מקצועי, ערך לימודי והיסטורי".

״האירועים מנקודת המבט של טליק במלחמה הדרמטית, מלחמת יום הכיפורים, שמעצבת אותנו עד היום, הם באמת סיפורים שלא סופרו. הספר שזור בלקחים מקצועיים. מדובר שם הרבה על אסטרטגיה, טקטיקה, מפקדים, מנהיגות ופיקוד – הלקחים האלו תקפים עד היום, ומשפיעים גם על התוכנית הרב-שנתית "תנופה", שאנחנו מדברים עליו כיום״, ציין אלוף זמיר, ״האויב והעידן השתנו – אבל המקצוע לא השתנה״.

עוד הדגיש סגן הרמטכ"ל את חשיבות הטנק והעוצמות המשוריינות גם בימינו: "הטנק הוא כלי עוצמתי, נייד, ממוגן, בעל יכולת ראיית לילה והוא סוגר מעגלים באופן עצמאי, ובשילוב כוחות חי״ר והנדסה, אנחנו צריכים להתבסס על צוות הקרב המשולב שיביא את היכולת שלנו לתמרן באופן יבשתי – ולהצליח לעמוד במשימות מורכבות״.

אלוף זמיר סיים את דבריו בכך שבספר יש גם הנצחה לפועלו של טליק כמצביא וכסגן הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים.

יאיר, בנו של אלוף ישראל טל, מחבר הספר.

הפסנתרנית ניצן גולן והזמרת איילת כהן