חודשים מאי ויוני, סופו של האביב ותחילתו של הקיץ, גדושים באירועים קריטיים. מבצעים צבאיים רבים של שריון ובכלל, אירעו במהלכם, בהיסטוריה של עם ישראל ושאר העולם. אמנה רק חלק מהם.

כתב וליקט – סא"ל (מיל') מיכאל מס – אוצר הטנקים

ימי התפר שבין העונות הקיצוניות של החורף מחד, וחום הקיץ מאידך, היוו הזדמנות ניפלאה מבחינת תנאי הקרקע, שעות האור הארוכות, תנאי מזג האוויר והראות הטובה, לנהל מתקפות ומהלכים יזומים לשינוי סטטוס או ליציאה ממצב תקוע, כמו גם מבצעי אמנעה, החלשת יריב ועוד. פרופסור ברברה טוכמן לא ציינה במפורש את הטעות שהיטלר עשה כאשר לא הפיק לקחים מהנפל של פלישת נפוליאון לרוסיה, והתבוססותו בבוץ, השלג והקרח הרוסיים. אמנם חודשי מאי ויוני הינם נהדרים להתחיל מהלכים צבאיים, אך לא כאלה המרחיקים את הכוחות הלוחמים ממקורות האספקה, ומובילים אותם בצעד בטוח את תוך החורף האכזר. טוכמן בסיפרה "מצעד האיוולת" אינה מונה את הטעויות שנוצרו על ידי מנהיגים ורודנים. לטענתי, כול שלושת התנאים מתקיימים כמעט באופן מושלם בפלישות  לרוסיה של נפוליאון והיטלר.
פרופסור טוכמן טענה, שאיוולת הינה מעשה אשר בו מתקיימים כול שלושת הכללים הבאים:

  1. חובה שתוצאותיה השליליות ייראו בעליל בזמנה, ולא בראייה שלאחר מעשה. בהקשר זה היא מצטטת היסטוריון אשר אמר: "אין דבר פחות הוגן מאשר לדון את אנשי העבר לפי מושגי ההווה". (ברברוסה ונפוליאון עומדים בכלל)
  2. חייבת להיות דרך פעולה חלופית, שאותה אפשר היה לנקוט. (ברברוסה ונפוליאון עומדים בכלל)
  3. המדיניות היא מדיניותה של קבוצה, לא של שליט יחיד, ושהיא נשארה בתוקף יותר ממשך חייו של דור פוליטי אחד.
    "כשל שלטון שנעשה בידי מלך או רודן יחיד שכיח מדי ואישי מכדי שיהיה ראוי למחקר כוללני".– כלל שאינו מתקיים במקרים של היטלר ונפוליאון.

 

יש הקוראים לימים אלה , ימים לבנים, הכוללים גם את היום הארוך ביותר בקיץ.

נמנה להלן רק מספר אירועים שהדגש שבהם הינו על אירועי שריון.

ימים לבנים

מילים: לאה גולדברג

לחן: שלמה יידוב

יָמִים לְבָנִים, אֲרֻכִּים כְּמוֹ בַּקַּיִץ קַרְנֵי-הַחַמָּה.
שַׁלְוַת-בְּדִידוּת גְּדוֹלָה עַל מֶרְחַב הַנָּהָר.
חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לִרְוָחָה אֶל תְּכֵלֶת-דְּמָמָה.
גְּשָׁרִים יְשָׁרִים וּגְבוֹהִים בֵּין אֶתְמוֹל וּמָחָר.

לְבָבִי הִתְרַגֵּל אֶל עַצְמוֹ וּמוֹנֶה בִּמְתִינוּת דְּפִיקוֹתָיו.
וּלְמֶתֶק הַקֶּצֶב הָרַךְ נִרְגַּע, מִתְפַּיֵּס, מְוַתֵּר,
כְּתִינוֹק מְזַמֵּר שִׁיר-עַרְשׂוֹ טֶרֶם סְגוֹר אֶת עֵינָיו,
עֵת הָאֵם הַלֵּאָה נִרְדְּמָה וּפָסְקָה מִזַּמֵּר.

כָּל-כָּךְ קַל לָשֵׂאת שְׁתִיקַתְכֶם, יָמִים לְבָנִים וְרֵיקִים!
הֵן עֵינַי לָמְדוּ לְחַיֵּךְ וְחָדְלוּ מִשֶּׁכְּבָר
לְזָרֵז עַל לוּחַ-שָׁעוֹן אֶת מֵרוֹץ הַדַּקִּים.
יְשָׁרִים וּגְבוֹהִים הַגְּשָׁרִים בֵּין אֶתְמוֹל וּמָחָר

 

 24.6.1812 פלישת נפוליאון לרוסיה  

הצבא הצרפתי שפלש לרוסיה מנה 700,000 חיילים שהחלו להתקדם ב-24 ביוני 1812 לתוך רוסיה, מבלי להתחשב בעובדה שתאריך הפלישה יותיר אותם בחורף הרוסי הקשה, הרחק ממקורות האספקה ועם ציוד לא מתאים. רק 22,000 חיילים צרפתיים חזרו מהקרב.

לקריאה נוספת, ראו כאן:

פלישת צבא צרפת לרוסיה

נפוליאון בראש צבאו במהלך החורף הרוסי

 

22.6.41  מבצע ברברוסה – פלישת הצבא הנאצי לרוסיה – איוולת נוספת – לא לומדים מההיסטוריה

ב-22 ביוני 1941 פלש הצבא הגרמני בסיוע דיוויזיות ממדינות הציר לברית המועצות. הצבא בן 4,000,000 החיילים התקדם אמנם בקצב מהיר ביותר בסגנון מערכת הבזק (בליץ קריג) של הפלישה לפולין ב-1 בספטמבר 1939, אך התרחק גם הוא ממקורות האספקה, ושעט במהרה אל תוך החורף הרוסי הקשה מנשוא.

לקריאה נוספת, ראו כאן:

מבצע ברברוסה

טנקים גרמניים מסוג פנצר 4 במיבצע ברברוסה

 

6.6.1944 "היום הארוך ביותר" – נחיתת בנות הברית על אדמת אירופה

6 ביוני 1944, הנחיתה המפורסמת בחמשת החופים הצפון מערביים בנורמנדי שבצרפת. המהלך  שהחל את דחיקת הצבא הגרמני מהמדינות הכבושות עד לתבוסה הסופית כשנה לאחר מכן. מבצע הנחיתה שנקרא "אוברלורד" היווה את המפנה במהלך הקרבות בשלהי מלחמת העולם ה-2 ואפשר להביס ולדחוק את הצבא הגרמני עד לניצחון וכניעת הגרמנים. להבדיל מההתרשמות שבמבצע הנחיתה נהרגו רבים מכוחות הברית בשדה הקטל שעל החוף, הרי שמדובר בכ- 6.5% ניפגעים מכלל החיילים שנחתו בחמשת החופים (ביום הראשון).

לקריאה נוספת, ראו כאן:

מבצע אוברלורד

טנקים עם יכולת אמפיבית מסוג DD, עמוסים על גבי נחתת. הטנקים מצויידים בחצאית הצפה.

 

5.6.1967 מלחמת ששת הימים – מבצע הבזק של ישראל כנגד איום ארצות ערב

ב-6 ביוני 1967 נפתחה מלחמת ששת הימים, מהמפורסמות במלחמות הבזק הרב-זרועיות, הייתה מבצע מבריק בכול היבט, אמנם מבצע מפתיע מול צבאות ערב המצוידים היטב אך עם תו"ל ורוח לחימה גרועים. מלחמה רבת הישגים שהגדול בהישגיה בהיבט השלילי הינו הובלת מצרים וסוריה לנקום על ההשפלה, והאופוריה המוגזמת שגררה את המנהיגות הלאומית והצבאית של ישראל לשאננות הרת אסון.

לקריאה נוספת, ראו כאן:

מלחמת ששת הימים

יוסי בן חנן, טנקיסט – במימי תעלת סואץ. לימים היה קצין השריון הראשי ואלוף בצה"ל

 

7 ביוני 1981 – מבצע "אופרה – השמדת הכור הגרעיני בעיראק

מבצע "אופרה" אשר עליו החליטה ממשלת ישראל, התקיים בערב חג השבועות ה'תשמ"א.  המבצע התרחש כשלושה שבועות לפני הבחירות שבמהלכן זכה הליכוד במרבית הקולות. נזכור את אל"ם אילן רמון ז"ל אשר היה חלק מרביעית מטוסי ה"נץ" אשר תקפו את הכור.

לקריאה נוספת , ראו כאן:

מבצע אופרה

מטוס מסוג נץ (F16Aׂ) נושא את הסמל המשולש המציין את השתתפותו בהשמדת הכור העיראקי

 

6.6.1982 צה"ל נכנס ללבנון – מבצע "שלום הגליל"

ביום 6 ביוני 1982, ולאחר הסלמה במצב הגבול עם לבנון, פולש צה"ל ללבנון בארבעה צירים עיקריים על מנת למגר את כוחות אש"ף שהפציצו את ישובי הצפון. המבצע שהתנהל לאורך כביש החוף לכיוון בירות, ובגזרת הבקעא המזרחית בואכה כביש בירות דמשק, דחק אמנם את כוחות המחבלים ובסופו יצא יאסר עראפת מלבנון ביחד עם צמרת אירגונו. המבצע הידוע גם כ-מלחמת לבנון הראשונה, היה כרוך בכישלון הקרב בסולטאן יעקב וכן באסון הידוע בצור, כמו גם בהשתתפות מבצעית  ראשונה לטנק המרכבה וכן בהמשך ההתבוססות בבוץ הלבנוני עד ליציאת כוחות צה"ל שנת 2020.

לקריאה נוספת, ראו כאן:

מלחמת לבנון הראשונה

שער עיתון ה-טיים המודיע על המתקפה הישראלית בלבנון

 

24 במאי 2000 – צה"ל יוצא מלבנון לאחר שהות של 18 שנה.

ראה כתבה בנושא באתר האינטרנט של יד לשריון. (אמנם התזמון ליציאת הכוחות, לא נבע משיקולי מזג אוויר או ראות).

לקריאה, ראו כאן:

יציאת צה"ל מלבנון

הטנק האחרון שיצא מלבנון, מרכבה 2ד' של חטיבה 7 . צילום: בן אלפי, לע"ם