הספר "תדרכי נפשי עוז" עוסק בתופעה המרתקת ביותר בשדה הקרב - תעוזת לוחמים המחרפים נפשם מול אש אויב. בספר נבחנת סוגיית התעוזה בקרב ומנותחים בו המניעים הגורמים ללוחמים לסכן את חייהם. חקר הקרבות מוכיח שהססנות מפקדים מחלישה את מוטיבציית הלחימה של הלוחמים, ואילו תעוזת המפקדים מפיחה בהם רוח לחימה ומעלה באורח משמעותי את שיעור הניצחונות בקרב.

ספר חדש - תדרכי נפשי עוז

ליקט אל"ם (במיל') שאול נגר

ספר חדש - תדרכי נפשי עוז

כריכת הספר "תדרכי נפשי עוז", מודן הוצאה לאור, משרד הביטחון, 274 עמודים, שנת 2017

על הספר

בספר מנותחים שישה-עשר קרבות שבהם הסתערו מפקדים צעירים אל מול אש אויב תוך גילוי תעוזה מופתית. עם מפקדים נועזים אלה נמנים, בין השאר: האלוף יאיר יורם (יה-יה), שפיקד כמ"פ בקרב צומת רפיח; האלוף משה סוקניק (עברי), שפיקד כמ"פ בקרב "החווה הסינית"; תא"ל מוטי פז, שפיקד כמ"פ בקרב הבלימה בסיני; אל"ם דב בר, שפיקד על כוח שייטת בפשיטה על האי גרין.

 תא"ל (במיל´) אלישיב שמשי, יליד תל-אביב, בוגר אוניברסיטת בר-אילן בכלכלה ובמנהל עסקים. במלחמת ששת הימים פיקד על פלוגת טנקים בחטיבה 7 שלחמה בחזית המצרית; במלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד שריון באוגדה 162 שלחמה בחזית המצרית, ועל תפקודו במלחמה זו עוטר בעיטור המופת. שמשי הוא מומחה צבאי העוסק בחקר קרבות ברמה הטקטית והמערכתית.

ספריו הקודמים: 'סערה באוקטובר'; 'בכוח התחבולה'; 'להיאבק באלימות ולהצליח'; 'איפה אני נמצא לעזאזל?'; 'בהם יותר מכול'; 'ולא אשוב עד כלותם'; 'אליהם נשואות העיניים'; 'בכוחם להכריע'; 'נוע כבר לכל הרוחות!'; 'עוד ניצחון כזה…'; 'ממני תראו וכן תעשו'

הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט מקבל עותק מן הספר, מידי המחבר תא"ל (במיל') אלישיב שמשי
הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט מקבל עותק מן הספר, מידי המחבר תא"ל (במיל') אלישיב שמשי

כתבה של תא"ל (במיל') אהוד גרוס על הספר

(מתוך "צוות שלנו", ביטאון "צוות" ארגון גמלאי צה"ל, גיליון 120, ספטמבר 2017)

אלישיב שמשי, מפקד עתיר ניסיון, שזכה בעיטור המופת על לחימתו במלחמת יום הכיפורים, מביא עימו  זכות מוסרית לשיפוט ערכי של התנהגות והתנהלות של מפקדים ולוחמים בשדות הקרב השונים. מאפיין אותו תחקיר מעמיק המחייב הצלבת עדויות וראיות הנקשרות במושאי ספריו בנושאי צבא בכלל ולוחמים, קרבות והחלטות בשדה הקרב, בפרט. בספרו האחרון "תדרכי נפשי עוז", השנים-עשר למניין, שם לו המחבר כמטרה, להציג מפקדי פלוגות, שגילו בשדה הקרב את אחד מן הערכים העליונים בו: תעוזה. שלא כבחלק מהספרים הקודמים, בהם השתמש בביקורת (לעיתים נוקבת) על החלטות, מהלכים וביצועים בשדה הקרב, בחר שמשי הפעם לשפוך אור על מפקדים שעמדה בפניהם ברירה לגלות עוז רוח או לוותר עליו מבלי להפר פקודה, והם בחרו בתעוזה תוך הקרבה עצמית. ניכר שבספרו הנוכחי בחר שמשי לחפש סיפורי עוז שיילמדו כמופת לרוח הלחימה של צה"ל. הקורא יבחין בחשיבות ערכם של המפקדים כמחנכים במובן של מתן דוגמה אישית, פיתוח אחוות הלוחמים וגאוות היחידה, הדגשת חשיבות הדבקות במשימה והאמונה בצדקתה, ואלה לצד מוסר לחימה ודיווח אמת. אלישיב שמשי, שלמען הגילוי הנאות אני מכירו ומוקירו זה שנים רבות, מגלם באישיותו את השילוב המיטבי בין נחישות ורגישות. כסופר, כאמן ועוד, ייתכן שאילו הכירו הסופר ג'יימס ג'ויס ("דיוקנו של האמן כאיש צעיר") היה מחבר עליו ספר: "דיוקנו של הלוחם כאמן וכסופר". שמשי כותב בשפה עשירה וברורה, אך חפה מכל חנופה. הקריאה בספרו זה (כמו גם באחד-עשר ספריו הקודמים), קולחת ומשרה הרגשה שאשרי העם שזה צבאו ואלה הם מפקדיו. בהציגו קרבות לאורך עשרות שנים, אנו נוכחים כי לא הולך ופוחת דור המפקדים ולא משתנה סולם הערכים המוצקים, אף כי הם מגוונים. מקצוענות ומשמעת, ככל שהן יסודות אוניברסליים לצבא, הם תנאי הכרחי למיומנות בשדה הקרב, אך רחוקים מלהיות מספיקים להצלחה בו. התעוזה שהייתה גלומה בכֹה רבים ממפקדי צה"ל וחייליו במלחמותינו, היא המייחדת את מפקדינו ומאופיינת ברמת ההקרבה הנדרשת רבות להשגת המטרה בשדה הקרב. התעוזה היא נושא, נשוא וגם מושא בספר. מלבד היותה מוטיב שזור לכל אורכו של הספר היא גם דרך לחימה משגת מטרה וגם ערך הניתן להחדרה, הפנמה והטמעה. שמות נרדפים לה גם אומץ לב וגבורה, והמחבר בחר בה באשר בעיניו מגלמת התעוזה את השניים: היא מכילה אומץ לב כהתגברות על הפחד האינסטינקטיבי (המשמר חיים), וגבולה העליון יתבטא במעשה גבורה. מידת התעוזה גדולה ככל שהמגלה אותה מוותר על נכסים אישיים רבים יותר שצבר בחייו. על כך כותב שמשי: "…אפשר לומר בהכללה, שהסתערות לוחמי המילואים המבוגרים מול אש האויב דורשת מהם תעוזה רבה יותר".

בפרק הראשון, נדרש המחבר לשאלה, מה מניע לתעוזה תוך ניתוח מושכל שראוי ללומדו וללמדו בצה"ל. מודגש ערך האחריות כמניע חשוב, המגביר בעת ובעונה אחת את המחויבות למשימה ואת ערך חיי האדם המתנגשים לא אחת בשדה הקרב. בהתנגשם, נדרשת התעוזה גם לתושייה כדי לחבר את השניים להצלחה. בתום סיפור התעוזה של כל אחד ואחד מ-16 המ"פים שהמחבר בחר בסיפורם, נשאלים כולם מה בעיניהם, המניע להקרבה האישית. התשובות מגוונות ומציגות מחויבות לחייליהם, דחף לתת דוגמה אישית, רצון לא לאכזב את מפקדיהם, גאוות יחידה ואחריות נגזרת, הן למשימה והן לשלום החיילים, חשיבות המולדת והחברים לפני ה"אישי", הבושה לאכזב הן את עצמך והן את כל מי שיקרים בעיניך, הזדהות עם המטרה ועוד. בכולם שזור הוויתור על ה"אני" למען ה"אחר". הספר מלווה במפות מאירות עיניים, המסייעות להתמצאות הקורא במהלכי הקרב המסופר. זהו ספר חובה לכל מי שסקרנים להבין את תופעת גילוי אומץ הלב כהתגברות על הפחד ואת גילויי הגבורה האישיים של מפקדי פלוגות בשדות הקרב במלחמות ישראל.

לסיכום, "תדרכי נפשי עוז" מלמד, שככל שתדרוך את המיתר של קשת ערכיך לעומק, כן יתעצם מעוף חץ תעוזתך למרחוק. ספר חובה למפקדים ולמחנכים.

הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט והמחבר בשיחה על הספר
הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט והמחבר בשיחה על הספר