אלוף (במיל') יצחק בריק מפרט באיגרת הנקח"ל את משנתו בנושא השיח הפיקודי בצה"ל – אין תחליף לעירנות, להקשבה לעידוד ולתמיכה של המפקד בפקודו. השיח מעצים את ההבנה והרגשת השייכות.
איגרת נציב קבילות החיילים מ-28 בנובמבר 2016
אמור לי ואשכח, למֵד אותי ואזכור, שתף אותי ואלמד.*
–בנג'מין פרנקלין
מפקדי צה"ל,
- הדרך העיקרית העומדת בפני מפקדי צה"ל על-מנת לחנוך ולטפח את פקודיהם היא באמצעות שיחה עימם. כל אתגר פיקודי – מקצועי או אישי – אין דרך טובה ויעילה להתמודד עימו, מאשר לשוחח עם הפקודים. הדרך הטבעית, היעילה והנבונה ביותר לקדם כל משימה המוטלת על המפקד, היא באמצעות קיום תקשורת בלתי-אמצעית, שיש בה העברת מסר, הקשבה ומשוב. לעיתים, גורמים שונים, בהם עומס משימות, סדר עדיפויות, מרחק בין דרגים, שימוש לא מושכל באמצעים טכנולוגיים ועוד, לצד חוסר מודעות ותשומת לב לחשיבותו של השיח הפיקודי – יש בהם כדי לגרום לשחיקתו של המובן מאליו, והוא: שמפקדים יוכלו לבצע את משימותיהם באופן מיטבי כאשר ישכילו לרתום את פקודיהם בדרכים שונות, אך בראש ובראשונה באמצעות שיחה, שהיא למעשה שיח פיקודי, לב ליבו של המעשה הפיקודי.
שיח מפקד – פקוד. צילום אילוסטרציה: מיכאל מס
- משיחותיי הרבות עם מפקדים ועם חיילים ביחידות צה״ל, עולה לעיתים תמונה, לפיה אין די שיח פיקודי בין דרגי הקצונה השונים. לדאבוני, מובא לידיעתי השכם והערב כי ישנם מפקדים אשר אינם רואים לייחד זמן ולשוחח שיחה פתוחה עם פקודיהם, מעבר לשיחות חובה עימם במהלך קבוצות פקודות (קַפָּ"קים), באישורי תוכניות, בהנחיות מבצעיות וכדומה בזה.
- מצב זה, שבו מפקדים אינם משוחחים עם פקודיהם, נוצר אולי מסדרי עדיפויות לקוי, מחשש לאיבוד שליטה או בשל העדפת שמירה על "שקט תעשייתי", או אולי – אין מודעות כלל לאפשרות של יצירת שיח.
- מצב זה עלול להקשות על מפקד צעיר להביע את עמדתו, לבקר תהליכים על-פי הבנתו, לשמוע הסברים, לשאול שאלות, לשכנע או להשתכנע. כאשר מפקדים מקיימים הלכה למעשה שיח בונה, הדבר מאפשר לפיקוד הצעיר לומר את דעתו, ובכך להרגיש כי היחס אליו רציני. שיח זה אף מאפשר למפקד הצעיר להרגיש שייכות, שותפות רבה יותר לדרך הפעולה אשר הפיקוד הבכיר מתווה והזדהות עם מטרות הצבא ועם יעדיו.
- ברי לכל כי כאשר מתקיים שיח פיקודי, אף המפקדים הבכירים יוכלו להבין טוב יותר את הִלכי הרוח בליבותיהם ובתודעתם של המפקדים הצעירים. שיח זה מאפשר לשפר תהליכים שאינם מיושמים כהלכה בהתאם לפקודות ולמסרים של הפיקוד הבכיר.
- אני רואה חשיבות רבה בקיומו של שיח פיקודי עשיר ומפרה בעיקר בעתות בהן הצבא מצוי בעיצומם של תהליכים ארגוניים הטומנים בחובם שינויים שאינם קלים תמיד לקבלה וליישום, ובעיקר בעידן התוכנית הרב-שנתית 'גדעון', אשר יש בה כדי ליצור מציאות חדשה הנוגעת לסדרי השירות של משרתי החובה והקבע.
- מצאתי כי לא כל המידע הנדרש נמסר למשרתים בדרגים השונים. לשינויים בסדרי השירות יש השפעה של ממש על משך השירות, תנאי השירות, גיל הפרישה וסוגיות מרכזיות נוספות. בדבר יש כדי להעצים את הקושי הקיים, ממילא, בהסתגלות לשינויים והוא עלול לפגוע במוטיבציה של המשרתים. על כל מפקד לשוחח עם הדרגים הכפופים לו באופן מתמשך ולא חד פעמי, לחתור ולקבל את כל המידע ולתווך אותו לפקודיו, לאפשר לפקודיו לשאול שאלות, להביע ספקות וחששות, להביע ביקורת, להכיל את תחושותיהם, לחזק אותם ולשדר אופטימיות. זאת, לצד הצפת טענותיהם כלפי הדרגים מעליהם, למען ישכילו לבחון כל העת את איכות ההחלטות והתהליכים.
- מפקדי צה"ל – מימים ימימה, אין תחליף לשיח פיקודי בצה"ל על נושאים מעין אלה ועל רבים אחרים. בכך ייחודו של צה"ל, בהיותו צבא המבוסס על אנשים ועל יקר האדם. אני מצפה כי תפעלו בתפקידיכם בסמכות ובהחלטיות, לצד עירנות, הקשבה, עידוד ותמיכה של פקודיכם, הקצינים, הנגדים וחיילי שירות החובה. עליכם ליזום, ולא להיות תוצאתיים, ולנהל שיח פיקודי המנותק משגרת היום-יום הלוחצת, ושיש בו רוח של פתיחות. שיח פיקודי זה צריך להקרין יחסי אמון ופתיחות ואף יצירתיות, חדשנות ומצוינות. השיח צריך לגשר בין דרגי הפיקוד השונים, ולהעצים את ההבנה, את ההזדהות, את הרגשת השייכות ואת המוטיבציה של מפקדי צה"ל וחייליו.
בברכה,
האלוף (במיל')
יצחק בריק
נציב קבילות החיילים
* בנג'מין פרנקלין, (Benjamin Franklin), 17 בינואר 1706 – 17 באפריל 1790. מדינאי, דיפלומט, מדען, סופר, ממציא, מחנך ומו"ל. בעל השפעה גדולה ביותר על הפוליטיקה וההיסטוריה של ארצות הברית, ועל המדע של המאה ה-18. הוא מחותמי הכרזת העצמאות.
