תקופת הנשיא פרס בבית הנשיא הביאה אותו לחישוב מסלול מחדש. הוא נפרד מהרשות המחוקקת ומהרשות המבצעת לאחר עשייה עשירה שנמשכה חמישים שנה, ועבר להיות לאזרח מספר אחד. במעמדו החדש הוא נפתח לעידן חדש שבו הוא מקבל את החום והערכה של הציבור בישראל, שלא זכה בה בשנים שקדמו לנשיאותו. ויש גם שמעון פרס בהקשר לחיל השריון וזה הפחות ידוע
תא"ל (במיל') שמעון חפץ*
לשמעון חפץ שהִשִּׂיא לנשיאי ישראל חכמת קרב במסירות שאין למעלה ממנה.
בידידות רבה, שמעון פרס. 20 במארס 2009
נתחיל בשמעון פרס והשריון
לחימת השריון של צה"ל במבצע קדש (מלחמת סיני), שהחל ב-29 באוקטובר 1956, הייתה נקודת מפנה רבת משמעות, שהעלתה את השריון לדרגת הכוח המוביל בלוחמת היבשה. לא בִּכְדִי נקבע יום פתיחת המלחמה כיום חיל השריון. שמעון פרס שימש באותם ימים מנכ"ל משרד הביטחון, אז בן 33 בלבד, שלפני המלחמה טווה את הקשרים הביטחוניים העמוקים עם צרפת, שהניבו בין השאר את הספקת טנקי באי-אם-אקס-13 שהשתתפו במלחמת סיני ובתוף כך בקרב המיתלה הנודע.
בשנים 1977-1974 שימש שמעון פרס שר הביטחון. הייתה זו תקופה של שיקום ותנופה כבירה בהתפתחות חיל השריון לאחר מלחמת יום הכיפורים, שבה איבד השריון רבים מהלוחמים והמפקדים וטנקים רבים נפגעו. בתקופה זו שבה פיקד האלוף משה (מוסה) פלד על גייסות השריון (ואף לאחריה), התעצם חיל השריון בכמות ובאיכות חסרי תקדים בתמיכתו המלאה של שר הביטחון פרס.
לאחר מלחמת יום הכיפורים חודש תהליך הפיתוח של טנק המרכבה, בראשות האלוף ישראל טל, שהחל בשנת 1970 והופסק בעת המלחמה ומעט לאחריה. גם פרויקט זה זכה לתמיכתו ועידודו הנלהב של שמעון פרס בתפקיד שר הביטחון.
במהלך כהונתו בתפקיד שר הביטחון ביקר שמעון פרס בגייסות השריון בשנת 1975, כפי שמעידות התמונות הבאות.
שמעון פרס שר הביטחון לוחץ יד לאלוף משה (מוסה) פלד מפקד גייסות השריון בביקור ב-1975
שמעון פרס שר הביטחון (1975) מימין בביקור במפקדת גייסות השריון.
משמאל האלוף משה (מוסה) פלד, מימינו האלוף יקותיאל אדם. בראש השולחן ניתן לראות את אל"ם יוסי פלד ואת יוסי בן חנן.
אירועים בתקופת נשיאותו של שמעון פרס
מעגל העשייה והמרץ לפעול עוד ועוד הם בידיו כחומר ביד היוצר ואין מי שיכול לעצור בעדו ואף לא גילו המתקדם. בתוך כך גם החשיבה והמחשבה על מה עוד לא פותח, במה נתרום עוד לאנושות אחרי הננו-טכנולוגיה וחקר המוח.
מאז שטבע את הכותרת "מזרח תיכון חדש" עברנו אירועים דרמטיים ב"שכונה" המשנה את פני המזרח התיכון. "האביב הערבי" שינוי היסטורי בעולם הערבי ואיש לא הצליח לחזות רבים מהתהליכים המתרחשים מלמטה למעלה. אלה כוחות שמאוד קשה לקרוא אותם ולדעת מתי יעברו את שלב המסה קריטית. הציבור הערבי לוקח חלק בהפגנות בשל חוסר יציבות כלכלית במאבק על "לחם ועבודה". זוהי התעוררות מלמטה ודרך פעילות ברשתות החברתיות שהן בגדר תופעה מהפכנית. ואשר להתפוררות המשטרים בחלק ניכר מהמדינות הערביות – איש מקהילת המודיעין לא צפה אותה בעידן הגלובליזציה ועידן ההעצמה האישית.
במצרים – ההפגנות וההדחה של הנשיא חוסני מובארק שהביאו לעליית מורסי לנשיא עם ו"האחים המוסלמים". 'השד הדמוקרטי' לא הצליח להוביל את מצרים להיות מדינה ברוח הערכים שעליהם דיברו בכיכר תחריר. לאחר עליית "האחים המוסלמים" עלתה השאלה כיצד לתרגם את האידאולוגיה למעשים מול ההבטחות לציבור. מצרים נפגעה מאוד מתהליך שינויי השלטון, מהתגברות הטרור, הג'יהאד העולמי והקִרבה לגורמי החמאס במדבר סיני הגדוש אירועים לאורך הגבול המשותף עם ישראל. הצבא המצרי עדיין מהווה מוקד כוח משמעותי ומוביל בשלטון במצרים, אלא שהתגברות הטרור ודפוסי התנהגותו של הנשיא מורסי בתוך מצרים הביאו למהפך ולהדחתו של הנשיא מורסי א-סיסי ולהתמנותו של שר ההגנה א-סיסי לנשיא בבחירות.
בסוריה – המשטר העלאווי מתמודד כבר יותר מחמש שנים במלחמת האזרחים וללא הכרעה. יש בה רק מפסידים והם מאות אלפי האזרחים שנהרגו, מאות אלפי הפצועים ומיליוני הפליטים. מול התרחשויות בתקופה זו ובסמוך לה היינו עדים לתקיפת הכור הגרעיני בסוריה, שאלמלא הותקף (לפי מקורות זרים בידי ישראל) ייתכן שהיה כיום נשק גרעיני בידי המשטר הסורי. עוד במרחב המזרח התיכון השתלטות התנועה האסלמית דאע"ש מעיראק ועד למרחבי סוריה, שהפכה למוקד הלחימה של משטר אסד, בסיוע איראן והחיזבאללה ביומיום. אסד הפך לגשר ללבנון לצורך ההשפעה האירנית במזרח התיכון, לתמיכה האיראנית הצמודה בחיזבאללה בנשק, בכסף ובאימונים. כל זה לא היה תהליך משמעותי ללא הדחיפה הסורית. הפופולריות של חסן נסראללה מזכ"ל החיזבאללה בלבנון, ומי שעמד מאחורי רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי (2008) – נדחקה לשולי הבמה של העולם הערבי בשל תמיכתו במשטר אסד. נסראללה ממשיך לבסס את ארגונו כגורם החזק בממשלת לבנון על ופיו יישק דבר. ארגון חיזבאללה התחזק צבאית והפך לאיום על ישראל בכמות הנשק שברשותו, בטווח הטילים שלו ואף בגודל ראשי הנפץ מאז מלחמת לבנון השנייה 2006. מחיר הדמים שאותו משלם חיזבאללה בלחימה בסוריה כולל שורה של מפקדים מהבכירים ביותר בראגון, כדוגמת עימאד מורנייה וכן מאות חיילים.
נפילת המשטרים הישנים במזרח התיכון אפשרה הקמת מובלעת טרור בתוך גבולות מדינתיים סמוך לישראל ולא רק בלבנון ובעזה. במציאות החדשה מדובר בטרור המתבסס על שטח שבשליטתו בתוך גבולות טריטוריאליים ללא ריבונות. האחד ממערב לנו במצרים, והשני בגבול עם סוריה. השילוב של ארגוני הטרור יחד עם תשתיות ביטחוניות, לרבות אמל"ח רב ומתקדם, והעדר משילות מדינתית, יצר פוטנציאל לפגיעה בישראל.
הנשיא פרס שהיה מעורב בעיצוב תפיסת הביטחון אינו מדלג על המעבר מזרחה, לאיראן. לא הרבה מבינים את הנקודה שבה האיראנים נמצאים בדרך למימוש תכנית הגרעין שלהם, וכי האיום האיראני הוא איום קיומי על ישראל. על כן התגייס הנשיא פרס לסייע במישור המדיני במפגשיו עם ראשי מדינות, הן בעת ביקוריהם בארץ ובעולם ובראשם נשיא ארצות הברית הנשיאג'ורג בוש הבן (2008 ), שבפגישה עמו הוא תיאר את הישגי איראן עד לסף הטכנולוגי, עד ליכולת לייצר ארסנל של פצצות. זה הזמן המידי ללחץ ולמעורבות בין-לאומית שמטרתה להביא את איראן לחדול מתכנית הגרעין. אכן הופעל לחץ על איראן וממנו התפתחה תכנית הסנקציות הכלכליות כל עוד הפרויקט הגרעיני-צבאי נמשך. במקביל לאלה הייתה פעילות בדרך של תחבולות ומכות כואבות כדי לעכב ככל האפשר את מימוש התוכנית. עוד עלו לבחינה האפשרויות הצבאיות של תקיפה באיראן, ואפשרות זו נדחתה עם הזמן. ארצות הברית בראשות הנשיא אובמה עם הקהילה הבין-לאומית החליטה להתמודד עם הגרעין האיראני במישור הדיפלומטי במסגרת "הסכם הגרעין".
במישור הפלסטיני – הנשיא פרס השקיע לא מעט בקידומו של תהליך השלום עם הפלסטינים. בהיעדר גילוי של יוזמה והתנהלות כלשהי לפתרון העימות מול הפלסטינים. ההתנהגות הלעומתית בנושא הפלסטיני לא נתנה לו מנוח ואל אפשרה לו לעמוד מהצד, גם בשעה שראש הממשלה הכריז על שתי מדינות לשני העמים.
כיום בפעם הראשונה יש לנו ליגה ערבית לא לעומתית שבה אפשר להכריע את החמאס, ולהביא את הרשות הפלסטינית עם אבו-מאזן לעזה. אנו בצירוף הסעודים, מדינות המפרץ ומצרים בדעה אחת, גם בעניין איראן והגרעין האיראני, וגם בעניין האסלאם הרדיקלי. יש בידינו לחולל את השינויים בחסות הליגה הערבית.
לסיכום – כל אלה היו ממאפייני המהפכה ההיסטורית והדרמטית של המזרח התיכון, בתקופת נשיאותו של שמעון פרס.
* תא"ל (במיל') שמעון חפץ שימש מזכירו הצבאי של הנשיא פרס בעת כהונתו כנשיא התשיעי של מדינת ישראל.
