אנחנו על השחור,
מחבר – אבירם ברקאי , כנרת זמורה ביתן, דצמבר 2016 528 עמודים
לאחר סיפרו המרתק "על בלימה", העוסק בלחימתה של חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים, והספר על טייסת 201, מפתיע אותנו הסופר והחוקר אבירם ברקאי, בספר חדש על חטיבה 500 במלחמת שלום הגליל, 34 שנים לאחר הלחימה. זהו ספרו ה-16 של אבירם ברקאי.
ליקט: סא"ל (במיל') מיכאל מס
"בשעות הבוקר מכסה ערפל דק את הגבעות והשמיים צונחים על ההרים ואז הם שומעים את השריקה ומי שלא חבש קסדה ממהר וחובש ומי שלא לבש שכפ"ץ ממהר ולובש, וכולם רצים אל השוחות שחפרו, מתקפלים בתנוחה עוברית, כפות הידיים מגוננות על הראש. ופתאום יש פיצוץ, ואחריו עוד אחד, ובאוויר הדחוס נישא ריחו של אבק השריפה, ומישהו צועק ׳היד, הלכה לי היד,׳ וגורי צורח, וממן מוטל על הגב, ופניו של אמיר אטומים, והראש של זליג נשמט לפנים, ועיניו של ליפשיץ פעורות לרווחה, ומכל עבר מתרגשים קולות נפץ, ומיני דברים מתפצחים ומתרסקים, ולהבות שחורות מזנבות בכחול שמי תחילת הקיץ.
כולם מתים, אמא. כולם מתים. אף פעם לא ידעתי שככה נראית המלחמה."
ואיך נראית מלחמה? אנחנו על השחור מנסה לשפוך אור על האפלה הגדולה הזאת, שרובצת על מלחמת שלום הגליל.
אנחנו על השחור מבקש להאיר את שהתרחש בשדה הקרב כפי שתיארו הלוחמים והמפקדים של חטיבת השריון המורחבת 500 באוזניו של ברקאי, וגם את מה שהתרחש בחדרי החדרים של הקבינט הביטחוני.
כפי שהוכיח גם ברבי־המכר הקודמים שלו: על בלימה ובשם שמים, ברקאי הוא מספר מחונן וקפדן של רגעים קטנים וגדולים בדרמה הסוערת של המלחמה. הסיפור שהוא מגולל מעביר את הקורא חוויה רגשית מטלטלת: הוא נחנק לרגע כשהאבק מכה בלוחמים, הוא מתכווץ לרגע כשהפגזים נופלים, הוא נבוך ונכלם כשהגנרלים מתקוטטים, הוא מזיל דמעה כשהנופלים נופלים.
במשך שלוש שנים חקר אבירם ברקאי את מלחמת לבנון הראשונה — מבצע שלום הגליל — מלחמה שנחרתה בזיכרון הציבורי כמלחמת "יש ברירה". הוא ראיין מאה ושבעים לוחמים ומפקדים, חקר תעודות למכביר, וטווה במקצועיות, בסבלנות ובכישרון את רשת ההקשרים של המלחמה שהחלה ב־6 ביוני 1982, כשצה"ל חצה את גדר הגבול עם לבנון.
על ספריו הקודמים של ברקאי, על בלימה ובשם שמים:
"על בלימה הוא ספר מרתק ומרגש הנותן לקורא תחושה מזעזעת של השתתפות בחוויית הלוחמים." עמוס עוז
"קראתי את הספר על בלימה בנשימה אחת. מומלץ לכל לוחם ומפקד." מתן וילנאי
"חיל האוויר הוא פרה קדושה שלא נשחטה. היא יצאה מהמלחמה כחושה, מרוטה, אבל חיה ובועטת… ברקאי ניגש אל הפרה הקדושה הזו ברגישות. הוא לא בא עם גיליוטינה. הוא בא מאהבה. כהרגלו, עשה תחקיר נרחב ויסודי. כתב ספר שנקרא בנשימה אחת, כמו רומן היסטורי, אבל מפרק את החיל לגורמיו…"
בן כספית, מעריב : ״ברקאי… הפך את האירועים לסיפור דרמה שקשה מאוד להפסיק לקרוא…"
ישי קרוב, ערוץ 7 :"קראתי ספרים רבים על המלחמה הזאת, אבל אף אחד מהם לא הכין אותי אל הדרמה האדירה שלתוכה נבלעתי ביום בו פתחתי את הספר בשם שמים."
עמיחי שיקלי, ראש המכינה הקדם צבאית תבור : "התחושה שמלווה את הקוראים היא תחושה של זבוב על הקיר, הצופה בדיוני הממשלה ושותה קפה עם הטייסים ברגעים השמחים וברגעים הקשים. האנושיות החמה שבה אבירם מתאר את הנפשות הפועלות לא מורידה מן המהימנות של התיאורים שנשענים על עובדות."
ד״ר רחלי עינב, טבע הדברים
אבירם ברקאי, מחבר הספרים:
על בלימה – סיפורה של חטיבת השריון 188 במלחמת יום הכיפורים;
בשם שמים – קורותיה של טייסת הפנטומים 201 במלחמת יום הכיפורים; משק כנפי הטעות – סדרת ראיונות עם האלוף אלי זעירא ובכירים נוספים בעקבות מקורות הערכת המודיעין השגויה טרום מלחמת יום הכיפורים.
נוסף על עיסוקו כחוקר וכותב על מלחמות ישראל, ברקאי הוא מורה דרך, מרצה, מדריך נהיגה מתקדמת ומחברם של שנים־עשר ספרים בנושאי ג'יפים, אופנועים, חילוץ, טיילות־שטח וגם ספר ילדים אחד, שביל הנשמה.
"אנחנו על השחור" הוא ספרו ה־16.
הנה דבריו של אבירם:
*** "אנחנו על השחור" ***
בשבע מתוך עשר השנים האחרונות חקרתי את מלחמת יום הכיפורים. מלחמה שהסתיימה בחלוף עשרים יממות. מאות ספרים נכתבו על מפץ אוקטובר 73. חיילים, מפקדים זוטרים, מפקדים בכירים, וגם קברניטים; קבוצות, ארגונים, מוסדות וגם חוקרים – כ ו ל ם הרגישו דחף לספר, לרגש, לפרוק, לכעוס, להצביע, להתריע, וגם להעביר מסר. מאות כאלה.
בשלוש השנים האחרונות התעמקתי במבצע "שלום הגליל". הממעיטים גורסים ש"המבצע" הסתיים בשבוע האחרון של ספטמבר 1982. כמאה ימים אחרי שהחל. אחרים טוענים שהסתיים ביוני 1985. יש האומרים שרק במאי 2000.
על תקופת מאה הימים של "שלום הגליל" נכתבו פחות מעשרים ספרים.
על כל שמונה-עשרה השנים – פחות משלושים.
מה גרם ל"שלום הגליל" להצטנף ולהידחק אל שולי התודעה ולהתכווץ בקרן הזווית של השיח הציבורי?
האם היה זה גזר הדין של הציבור הישראלי ולפיו יציאתנו למבצע (שברבות השנים התכבד וקיבל את השם "מלחמת לבנון הראשונה" בגלל מלחמה נוספת שהתנהלה שם בקיץ 2006) לא היתה נחוצה וגם לא ראויה?
כנראה.
ולכן הלוחמים לא דיברו. לא סיפרו. לא שיתפו. ולא פרקו. כי הם פשוט לא נשאלו.
תהליך הדחקה והשכחה, במודע או בתת במודע, ואולי גם וגם, עטף את "הרפתקת לבנון."
***
בימים אלה סיימתי את עבודתי על "שלום הגליל".
"אנחנו על השחור" הוא תוצר ההיריון הארוך.
"אנחנו על השחור" מספר מה עמד מאחורי החלטת קברניטי מדינת ישראל לשלוח את גייסות צה"ל לחצות ביום ראשון 6 ביוני 1982 את גבול לבנון, תוך התמקדות בסיפורה של חטיבת השריון 500 על שלל הכוחות שהסתפחו אליה, במבצע שהפך למלחמה.
זה היה מסע מרגש. 170 מרואיינים שפכו את ליבם ותובנותיהם בפניי. הקשבתי. עודדתי. ניחמתי. תהיתי. רגזתי. התכווצתי מול עיניים דומעות. היו הרבה דמעות.
לפני שנטלתי עלי את משימת המחקר והפיכתו לספר נגיש לקהל הרחב פקפקתי ביכולתי לעשות זאת – מה כבר אפשר לכתוב על מלחמה שלא היה בה סיכון קיומי למדינת ישראל, וגם לא הפתעה אסטרטגית, ואפילו לא מעטים מול רבים?
טעיתי.
מלחמה היא מלחמה. היא מלחמה. יהיה שמה אשר יהיה. יהיו הניתוחים המלומדים הקשורים בה אשר יהיו.
מלחמה היא פקעת של אלימות שקשה לתאר במילים. מי שהיה שם יודע. ולוחמי חטיבה 500 המורחבת, גיבורי ספרי, הישירו מבטם אל המלחמה, ואל המוות שהוא חלק בלתי נפרד ממנה, וחזרו צרובים בריחות האופייניים לה. ובמראות. ובקולות.
ומכיוון שכך – זכות גדולה נפלה בחלקי. הזדמנות, חד־פעמית, בלתי חוזרת, לעשות "תיקון" ללוחמים העלומים שחירפו את נפשם, וחזרו הביתה, וגילו שהיו שותפים למה שנתפס בעיני רבים כאירוע לא הכרחי. ובכלל חבל שהיה. ולא נשמע קולם.
ובדיוק בגלל כל אלה הרגשתי שוב "שליח מצווה". והשליחות, וה"תיקון", היו הפעם משמעותיים אפילו יותר.
שהרי זאת היא "שלום הגליל" – המלחמה שנשכחה.
***
בימים אלה הגיע הספר לכל חנויות 'צומת ספרים' ברחבי הארץ.
החל ב-8 בינואר הוא יהיה גם על מדפי חנויות רשת 'סטימצקי' ובחנויות הפרטיות.
***
תודה רבה!
אבירם ברקאי
