אלוף הניצחון – אסף שמחוני
מחבר: עמוס כרמל. מחקר: צילה רוזנבלט. הוצאה: משכל (ידיעות אחרונות), 2009. עמודים: 423.
החלטה נועזת ומחושבת של אלוף פיקוד צעיר בבוקר 30 באוקטובר 1956 להכניס לקרב את חטיבת השריון 7 שינתה את פניה של "מערכת סיני", הייתה הגורם המכריע בניצחון הבזק של צה"ל באותה מערכה וחוללה מפנה דרמטי בתורת הלחימה הישראלית. ההחלטה האמורה לא הייתה מנותקת מאישיותו, מחדות חושיו ומניסיונו הקרבי העשיר של האיש קיבל אותה. היה בה גם כדי להכניסו, כדבריו, ל"גוב האריות" ולעורר עליו טענות חסרות שחר.
אלוף הניצחון – על-פי התואר שהעניק דוד בן-גוריון לאסף שמחוני – הוא פיסה חיה של אחד הפרקים החשובים בהיסטוריה הישראלית. זהו סיפור מרתק על שורשיו, צמיחתו, מאבקיו ופועלו של יליד נהלל שבגר בתל יוסף, מראשוני הראשונים של הפלמ"ח, בן הדור של "מגש הכסף" שנשא בנטל הכבד של מלחמת העצמאות וממעצבי דמותו של צה"ל לאחר מכן. זה גם סיפור על אחוות לוחמים מזה ועל "מלחמות יהודים" מזה, על מנהיגות קרבית ועל ראייה מפוכחת של זירת הלחימה, על מלחמת סיני כפי שלא הוצגה עד כה. וזהו סיפור על הבטחה גדולה שנגוזה עם מותו של אסף שמחוני בתאונת מטוס בתום המערכה. ביסודו של הספר נמצא מחקר מעמיק, בהתבסס על מסמכים רבים שנחשפו לאחר עשרות שנים ועל עדויות מאלפות של רבים מהנוגעים בדבר.
"בדבר אחד אני יודע שידנו תהיה על העליונה. כאשר המצרים יתכוננו להגיב על המהלך שלנו, נהיה אנו כבר במהלך הבא" (אסף שמחוני, 29 באוקטובר 1956)
מדברי תא"ל (במיל') אורי בן-ארי, מח"ט 7 ב"קדש": "אסף היה מפקד שידע לקבל החלטה קשה ונכונה – החלטה שהכריעה את המלחמה והביאה את הניצחון למדינת ישראל".
מדברי ראש הממשלה האלוף (במיל') אריאל שרון, 1997: "החלטתו של אסף שמחוני להכניס את חטיבה 7 מוקדם יותר הייתה אולי ההחלטה החשובה ביותר במלחמת סיני".
אלוף הניצחון – אסף שמחוני , המחבר: עמוס כרמל; מחקר: צילה רוזנבליט; הוצאת ידיעות ספרים, 2009, 423 עמודים
הסוקר: עפר דרורי,
הספר "אלוף הניצחון" מביא את סיפורו וקורות חייו של האלוף אסף שמחוני מלידתו ונערותו בנהלל ובתל יוסף, התגייסותו לפלמ"ח בטרם קום המדינה, פעילותו במלחמת השחרור, שרותו בצבא עד למבצע קדש, תרומתו הגדולה לניצחון במערכה זו ועד למותו בהתרסקות המטוס שטס בו בסוף המלחמה.
על אף ההקדמה הספר אינו מיועד לחובבי ספרות צבאית בלבד. דרך הספר ניתן ללמוד פרק היסטורי משמעותי על "העלייה" מרוסיה בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת. ההתנחלות בעמק, הקשיים, עבודת האדמה של החלוצים ועוד. פרק שכמעט לא מדובר בו בשנים האחרונות והוא הבסיס להבנת קיומנו כאן.
מתוך הספר עולה דמותו של אסף שמחוני כנער ערכי, בעל כושר גופני רב ובעל כריזמה ומנהיגות טבעיים אשר מובילים אותו להנהגה בכל אשר עשה. מהנהגת הנוער בעמק ועד לפלמ"ח ולאחר מכן בשרותו בצבא ההגנה לישראל. הספר מתאר את הקמתו של צה"ל הנפשות הפועלות בו לפני ומאחרי הקלעים, על היחסים המיוחדים שבין דוד בן גוריון כשר בטחון וראש ממשלה לצמרת הצבא ועוד. יש חלקים בספר שקשה לקורא בן זמננו להבינם בעיקר אלה המתארים את מעורבותו של הדרג המדיני (קרי בן גוריון) בצבא כמו פקודות ישירות הניתנות למפקדים מהשורה תוך עקיפת הדרג הפיקודי הצבאי. לעומתם יש חלקים בספר שמלמדים אותנו שדבר לא השתנה. רמטכ"ל (דיין) השקוע עד צוואר במניפולציות, שנותן הוראות למפקדי חטיבות תוך הסתרתם מאלוף הפיקוד. רמטכ"ל שמכנס אירוע ניצחון בסופה של המלחמה ו"שוכח" להזמין את אלוף הפיקוד אליו ועוד ועוד. הספר מבוסס על תחקיר מעמיק שערכה צילה רוזנבליט וכולל עדויות רבות ומסמכים שהותרו לפרסום מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. הספר חושף מידע ובעיקר התנהלות שהוסתרו היטב במהלך עשרות שנים חלקם "מטעמי ביטחון" לעתים אפילו תוך שותפות של הארכיון עצמו ושיבוש מסמכי מקור (ראה מחיקת משפטים מסוימים מהתבטאויות של הרמטכ"ל דיין כנגד אסף שמחוני בישיבות מטכ"ל שנמחקו לדברי המחבר ע"י מנהלת הארכיון הקודמת).
הספר מבסס בפרקיו הראשונים את דמותו של אסף שמחוני בטרם מלחמת העצמאות ולאחריה ומתמקד בפעולותיו של אסף בעת מבצע קדש.
מסתבר שבמשך שנים משה דיין בהיותו רמטכ"ל ולאחר מכן בספריו השמיץ בצורה שיטתית את פועלו של אסף שמחוני מבלי שאסף יוכל להגיב. אסף שמחוני נהרג כאמור ביומה האחרון של המלחמה בהתרסק מטוסו בטיסה מסיני לכיוון תל אביב. מטרת הטיסה הייתה פגישה עם דוד בן גוריון בה היה אמור שמחוני להציג בפני "הזקן" את עמדתו, את מהלכי הקרב שיזם חלקם בניגוד לכאורה להוראות הרמטכ"ל ואשר הביאו את הניצחון.
הספר מתאר את המהלכים פורצי הדרך של אסף שמחוני במבצע, את הבנת השטח העמוקה שלו, את ההוראה לחטיבה 7 להיכנס לקרב יום לפני התוכנית המקורית דבר שאפשר את איגוף קוו ההגנה המרכזי של המצרים באבו-עגילה ובפועל תרמו לקריסת הצבא המצרי כולו והתקפלותו מהמערכה. הוראת דיין הייתה לעכב את כניסת טנקי חטיבה 7 והובלתם ע"ג מובלים לעמדות האש. דיין חשב שהטנק הוא לכל היותר בסיס אש לחיפוי כוחות הרגלים ואילו שמחוני הבין את הפוטנציאל שיש לכוח שריון בתנועה ואש. מבצע קדש הביא לתודעת צה"ל את קרב התנועה של השריון ואת יכולותיו במיוחד בשטחים פתוחים. לזכותו של דיין יש לומר שקלט את היתרון בשינוי המשמעותי שערך שמחוני בתוכניות המערכה ואף אישר אותן, כל זה לא מנע מדיין להציג את שמחוני כמפר פקודות תוך המעטת חלקו בניצחון.
מתוך הספר ניתן ללמוד גם על פעולתם של מפקדים אשר ניצני התנהגותם באו לידי ביטוי כבר במבצע קדש ואילו הציבור בישראל למד להכירם היטב רק עשרות שנים לאחר מכן כמו משה דיין, אריק שרון ואחרים.
אסף שמחוני היה אדם גם עם חולשות והספר לא נמנע מלהציג אותם מאידך הספר עושה צדק היסטורי לדמותו אשר דיין הצליח לאורך שנים לעמעמה.
דומה שהספדו של בן גוריון על קברו של אסף שמחוני אומר את הכול:
"אהוב נפשי, אסף שמחוני, אלוף הניצחון.
נולדת בכפר, בקיבוץ בעמק יזרעאל. גדלת
והתחנכת בהגנה. נעשית לבן אלמוות בעומדך
בראש מערכות צבא הגנה לישראל במדבר סיני".
חמישים וארבע שנים לאחר נפילתו זכאי האלוף אסף שמחוני לבקשת סליחה מהציבור בישראל שהצליח להיות מוטעה ומולך שולל ע"י מנהיגים לא ראויים שפעלו בכל כוחם כדי להמעיט את נצחונו המפואר במערכת סיני.
הספר "אלוף הניצחון" מומלץ ביותר.
אסף שמחוני – 1956-1922
