בדק בית בטירה

בדק בית בטירה

קובץ מאמרים, מאת: אברהם רותם
צה"ל – מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2007, 285 עמ'

אברהם רותם

אדם אחד נטע לו כרם ענבים, והיה הכרם בבת עינו, וכל אהבתו ושמחתו בחיים נתונות לו. ובאו רוחות רעות ואיימו להרוס את הכרם ולהחריבו, ודבר אין לו שיעמוד לעזרתו. החל טורח ברוח החזקה ומקים גדר מגן. והיה נועץ עמודים בקרקע, ומחבר לוחות לגדר, ותוקע ווים ומלקט כל חומר בנמצא לבניית הגדר. ובחרדתו לכרמו נחפז מאוד. והיה רואה עמוד שאינו שלם ומשאירו בשורה, מוצא רווח בין הלוחות ומותירו, מבחין בוו עקום ולא מיישרו, כי מיהר מאוד להציל את כרמו מהרוחות. והיה הולך ומנחם ומעודד את עצמו: רק אשלים את הגדר, רק אתן מחסה לכרם ואחזור ואתקן גדר זאת לתפארת. לבסוף כלה כל חומר בחצרו, והשלים את מלאכתו, וכלו כוחותיו ופנה לבחון את הגדר שעשה, והנה רבות בה מאוד הפרצות, והיא מעוקמת, ובה עמודים סדוקים וקשירתה רופפת. ואין בידו לא חומר ולא לוחות ולא וו ולא מסמר לתקנה ולחזקה. ושוב באו רוחות רעות לכרם, והאיש חרד מאוד לכרמו, וגדרתו רופפת". (עמ' 101).

ציטוט זה פותח את הפרק "בדק בית בטירה" אשר על שמו נקראת אסופת מאמרים של האלוף אברהם רותם ז"ל, שנפטר בשנת 2006. במשל זה התכוון להעביר מסר חשוב למי שחשוב לו "כרמו", הלא היא מדינת ישראל, שיש להקפיד למגר בה כל נקודת תורפה, מדינית או צבאית, בטרם יהיה מאוחר מדי. את המאמר הוא חותם בדימוי מדינת ישראל לטירה שיש לשמור על צביונה, ובה בעת לתחזק אותה ולשפר אותה באופן שוטף מבפנים: "…רבים מהללים אותנו ומתקנאים בנו, אך אנו בפנים יודעים היטב את הפגמים שיש בנו, שצריך וניתן לשנותם. כל שינוי ושיפור שאנחנו עושים, עלינו להתאימם היטב למידתנו ולאופיינו… עלינו לשפר תוך שמירה על כל הטוב הרב הקיים" (עמ' 120).

מאמר זה פורסם בשנת 1978 ומסריו תקפים ביתר שאת בימינו אלה. לא בכדי בחרו עמיתיו מוקיריו – פרופסור אפרים ענבר, ראש מרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן (בס"א) וסא"ל חגי גולן – לקרוא לאסופת המאמרים על שם מאמר זה. כל המאמרים שנבחרו לאסופה, כמו רבים נוספים שפִרסם, נכתבו מתוך תחושת אחריות לבדק בית תמידי, על ידי ליבון סוגיות ביטחוניות-לאומיות של ישראל המאוימת תדיר, סוגיות המציפות ליקויים וכשלים, ובחינת הדרכים לתיקונם.

ניכרת היטב מגמת כתיבתו של אברהם רותם למצוא את הנוסחאות האפקטיביות והאחראיות ביותר נוכח המציאות המורכבת שאיתה מתמודדת מדינת ישראל. בניתוח מובנה ובחשיבה אנליטית הוא מעלה תובנות מדאיגות בחומרתן לצד הצעת פתרונות מרשימים, שאפשר ליישמם במישורים המדיני והצבאי.

היושרה המקצועית של אברהם רותם מתבטאת בהצגת תפיסות מדיניות שונות ומנוגדות, בחינתן על ידי הצגת היתרונות והחסרונות, והשלכותיהם של הפתרונות האפשריים, המוצעים על ידו, על הביטחון הלאומי.

המאמרים שנכתבו לאורך שלושה עשורים מלמדים על העקביות ויכולת החיזוי של אברהם רותם ז"ל, הן כמפקד והן כחוקר. הוא פוסל את הקיבעון המחשבתי ושואף להגיע למיצוי הטכנולוגיות הקיימות. הקיבעון עלול להשפיע על תפיסות ביטחוניות בתחום ההצטיידות והפיתוח, כמו גם בתורות לחימה בשדה הקרב. אין זה אומר שאין אנו נדרשים ללמוד מניסיונות עבר חיוביים, אך עלינו גם למצוא דרכי חשיבה יצירתיות לשינוי גם במקום שבו תפיסות מסוימות הוכיחו את עצמן, ושאינן תקפות לימינו.

שני מאמרים נבחרים העוסקים בשריון חותמים את האסופה: "הטנק במחשבה הצבאית" ו"כללים ועקרונות בלוחמת מדבר בראי מערכות צה"ל בסיני". מאמרים אלה ממחישים היטב את דבריו של שר הביטחון רא"ל (מיל') אהוד ברק בהקדמה לספר "איש שריון היה אברהם ברוחו ובכל רמ"ח איבריו" (עמ' 10), שכן הם מלמדים על אמונו המלא של אברהם רותם בטנק ועל מקומו החשוב השמור לו בשדה הקרב העתידי. יש באמתחתו תשובה תקפה גם לימינו (למעלה משלושים שנה לאחר פרסום מאמרים אלה) כלפי מי שטוענים שלטנק אין מקום בשדה הקרב העתידי המראֶה, על פי התיאוריה המעגלית, כי כל מערכת לחימה באשר היא – אווירית, נ"ט, נ"מ ושריון – מאוימת על ידי אחת מהן ולכן כולן חייבות להתקיים זו לצד זו בשדה הקרב (עמ' 277).

כל שנותר לנו הוא לקוות, שמאמריו של אברהם רותם יהיו נר לרגליהם של מקבלי החלטות בזירה המדינית והביטחונית, כדי להביא לתיקון "הטירה" ושימורה לנצח.

דבורי בורגר