בכוחם להכריע
אלישיב שמשי, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2007, 262 עמ'
בשנים האחרונות הקדיש ההיסטוריון הצבאי תא"ל (מיל') אלישיב שמשי את עתו ועטו למחקר ולכתיבה העוסקת בהתנהלות מפקדי שריון ורגלים בצה"ל במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. התוצאה שהתקבלה היא סדרה בת ארבעה חלקים שהספר "בכוחם להכריע" הוא הרביעי החותם אותה. שלושת הכרכים הקודמים נסקרו למדור זה: "ולא אשוב עד כלותם" – על מפקדי הפלוגות, "בהם יותר מכל" – על מפקדי הגדודים, "אליהם נשואות העיניים" – על מפקדי החטיבות.
הספר "בכוחם להכריע" עוסק במפקדי האוגדות בשדה הקרב. שלושת הפרקים (החלקים) הראשונים של הספר מביאים בתורם את סיפורה של אחת האוגדות במלחמת יום הכיפורים. מהלכי האוגדות והישגיהן קשורים קשר ישיר לאופי המפקדים שעמדו בראשן. הם מסופרים בפרספקטיבה של מפקד אוגדה, הרואה את כל התמונה האוגדתית לנגד עיניו ועוקב מקרוב אחר המהלכים. באופן זה מתקבלת תמונה שלמה של פעילות האוגדה יום אחר יום במהלך המלחמה.
פרק ראשון סוקר את סיפורה של אוגדה 143 בפיקודו של האלוף אריאל שרון, שתיזכר לעד בזכות הצליחה שמפקדה ראה בה את התפנית המיוחלת במלחמה. שרון הכיר מקרוב את שדה הקרב וליווה כל צעד. הוא "הראה לטרקטוריסטים את הלבנים האדומות שסימנו את נקודת הפריצה … והטרקטורים פרצו אותה ללא כל קושי" (עמ' 47).. חרף תנאי הלחימה הקשים והאבדות הכבדות שספגה האוגדה המשיך שרון להתקדם לעבר היעדים שהציב לעצמו. הוא היה חדור ביטחון עצמי בהכרת התמונה וניסה להשפיע על החלטות שניחתו מהפיקוד העליון.
הפרק שני מביא את סיפורה של אוגדה 162 בפיקודו של האלוף אברהם אדן (ברן). האלוף ברן במזגו הנוח והשקט הוא אנטיתזה לאופיו הסוער של אריק שרון. לאחר המשבר שפקד את האוגדה בראשית המלחמה הוביל ברן את אוגדתו במשך מספר ימים בקרבות בלימה מוצלחים של הכוחות המצרים. כוחותיו, כמו כוחות יתר האוגדות, נאלצו לספוג את טעויות הדרג העליון יותר של הפיקוד, אך האוגדה הצליחה לאורך כל הלחימה להשמיד כוחות אויב רבים, לפתוח צירים ואף ליזום מהלכים מעבר למה שהתבקשה על ידי מפקדת החזית. בתמונה הייתה גם אוגדה 252 שמהלכיה משולבים במהלכי שתי האוגדות ובאופן זה מצטיירת לפנינו התמונה המלאה של חזית הדרום במלחמה.
דרך סיפורה של אוגדה 146 בפיקודו של האלוף מוסה פלד מתקבלת תמונת חזית הצפון במלחמה. בפרק השלישי מתוארים בהרחבה מהלכי האוגדה בדרום רמת הגולן ובמובלעת הסורית. מוסה פלד היה מפקד דגול, שפעל בנחישות ובקור רוח. מוסה ידע להפעיל את הקצינים הבכירים באוגדתו. יפה אמר חיים בר לב למוסה: "מוסהל'ה, עם ישראל מחכה לך" (עמ' 234) ומוסה אכן עמד בציפיות. התקפת הנגד של אוגדתו, שהביאה להדיפת הכוחות הסורים, אפשרה ליתר הכוחות שפעלו בצפון לפעול לתוך שטח סוריה.
הפרק הרביעי החותם את הספר מסכם את ארבעת התחומים בהם היו צריכים מפקדי האוגדות לשלוט: הבנת הכוונה של הרמה הממונה ופעולה ברוח הכוונה, הבנת המתרחש בשדה הקרב, כושר קבלת ההחלטות ויכולת פיקוד ושליטה על כוחות רבים.
כמו ספריו הקודמים של שמשי, כך גם ספר זה מביא באופן דידקטי ובשפה קולחת ניתוחי קרבות והתחקות אחר מערכת השיקולים וקבלת ההחלטות של מפקדים בשדה הקרב. מרשמי קרב מעובדים וברורים מקלים על הבנת המהלכים גם עבור מי שאינו מומחה בפענוח מפות ומרשמי קרב.
הספר כקודמיו עושה שירות חשוב ביותר למחקר השריון בצה"ל. הוא נכתב על ידי לוחם ומפקד למוד קרבות, ששימש גם הוא כמפקד אוגדה. הוא מתאר בענייניות את הצלחותיהם של המפקדים אך באותה עת אינו חוסך ביקורת היכן שהוא מזהה כשלים. זאת ועוד, לכל אורך הכתיבה הוא ממוקד בראיה ההיסטורית ואינו יוצר אקטואליזציות לימינו.
בהקדמתו לספר מבטא היטב שר הביטחון, רא"ל (מיל') אהוד ברק, את הערכתו ומדגיש את חשיבות הלקחים ולימוד העבר: "ראוי שמפקדי צה"ל של 2007, שאינם נופלים בכישוריהם הפוטנציאליים משום דור מפקדים של העבר, יעיינו לעומק בספר חשוב זה, בחינת 'מכל מלמדי השכלתי'" (עמ' 10).
כולל מקורות ומפתח שמות.
דבורי בורגר
