מודיעין תלוש מהקרקע
מאת: אליהו דקל-דליצקי, הוצאת בית עלים, 2011
אל"ם (במיל') בני מיכלסון
מקובל כיום באמ"ן שמודיעין מחקר השטח אמור לייצר רק מטרות לתקיפה למטוסי חיל האוויר. ולא היא. בספר החדש חושף אליהו דקל-דליצקי מי שעמד בראש ענף מחקר השטח (ענף 1) לאורך תקופה ארוכה ושירת בו במשך 21 שנים את רזי המחקר המודיעיני בכלל ומחקר השטח בפרט.
מידע שהיה חסוי במשך שנים נחשף בספר כולל כשלים וטעויות. חלק מהדברים שנאמרים בספר נחשפים בו לראשונה בכלל (או נחשפים לראשונה עם אישור הצנזורה) עד כדי כך שקשה להאמין שהצנזורה אישרה אותם לפרסום.
הטענה החמורה ביותר בספר היא כנראה שאין מחקר שטח בחטיבת המחקר באמ"ן.
דקל מדמה את המודיעין בישראל לחיה שפיתחה אוזניים גדולות ופה קטן אך העיניים שלה התנוונו.
כך באמ"ן סמכו בעיקר על הסיגינט – מודיעין האותות, ומעט על היומינט (הסוכנים) בעוד שאת נושא המחקר התשתיתי הזניחו.
דקל מגבה את טענתו זו בהוכחות וחשיפות רבות וקשות.
להלן מספר נקודות מאפיינות:
· באמ"ן מחקר התעלמו ממספר דיוויזיות סוריות – לאחר כישלונם במלחמת יום הכיפורים התחילו בצבא סוריה להגדיל את צבא היבשה במטרה לצמוח לחמש דיוויזיות משוריינות. לכן החלו בבניית ימ"חים ליחידות אלו שיתכן שהיו צריכות להתבסס על כוחות מילואים (רעיון שלא היה נפוץ אצל הסורים. המילואים אצלם היו מצומצמים ונועדו רק להשלמות בכוחות הסדירים).
· בשנים 74-76 נבנו חמשת הימ"חים הנ"ל. ב-76 הופסקה הבנייה בשניים מתוך חמשת האתרים, אך צבא סוריה הגדיל את התקן בסדיר מ-21 טנקים ל-31 בגדוד וצמצם את כוחות המילואים בהתאם.
· בשנת 79 באמ"ן לא הסכימו שהמבנים שאותרו ע"י ענף 1 הם אכן ימ"ח טנקים גם כשתצלומי האוויר צולמו טנקים בכניסה אל המבנים.
· רק בשנת 82, במהלך מלחמת "שלום הגליל", כשראו טנקים יוצאים מהימ"חים הללו הבינו את הטעות.
§ משנת 67 ועד 79 לא ידעו במחלקת מחקר שבסוריה עוסקים ביצור, במחקר ופיתוח של נשק ביולוגי למרות שענף 1 הצביע על הקמת המתקן והסביר שהמתקן יכול להתאים רק לצורך חל"ך.
§ כמו התצפיות הקרקעיות, שדיווחו על ההכנות שעושים המצרים לצליחת התעלה, גם בענף מחקר השטח ראו ודיווחו על ההכנות, חפירת ושינוי גדות התעלה. סלילת כבישים. הקמת בתי חולים שדה. הקמת דיפוני סער לאחסון כוחות הצליחה. הקמת קו מים להספקה לכוחות המצרים שיכנסו לסיני ועוד. בנוסף הם איתרו ודיווחו על אימוני הצליחה בכל רחבי מצרים. הדיווחים נפלו על אוזניים אטומות של אנשי אמ"ן מחקר שהיו שבויים בקונספציה והסתמכו על המקור האנושי והאזנות.
§ ישראל התכוונה לתקוף את הכור העיראקי בתקיפה קרקעית ע"י כוחות מיוחדים. העיראקים התכוננו לתקיפה הזו והקימו מחנות צבא גדולים (חטיבה?) במקום שהתגלו ע"י ענף 1. התקיפה הישראלית בוטלה לאחר שאנשי הענף היו צריכים להיאבק כדי להשמיע את דעתם ולהסביר עד כמה מסוכן.
§ בספר מופיעים כמה אזכורים לצילום מהקרקע של מתקני תשתית ויעדים בארצות אויב.
§ הסיבה שבשלה לא תקפה ישראל בעומק מצרים במהלך מלחמת יוה"כ (האזהרה של סאדאת שירה טילי סקאד B על העורף בישראל "עומק תמורת עומק") כי לענף המחקר הגיאוגרפי היה ידוע שבידי המצרים היו רק טילי סקאד בודדים, אם בכלל, ושסאדאת מאיים באקדח ריק.
§ למרות שהענף העביר את המידע הלאה, בענף המצרי (שלאחר המלחמה הפך לזירה דרומית) לא השתמשו במידע והמליצו לא לתקוף.
§ דקל מספר על תכנון במהלך מלחמת יוה"כ לתקוף, קרקעית, את מפקדת הצבא המצרי.
§ במהלך מלחמת ההתשה – תכנון פשיטה וחילוץ של הטייסים הישראלים שהיו שבויים בכלא בקהיר. תכנון פרטיזני לא בצינורות המקובלים
