כתב וליקט – סא"ל (במיל) מיכאל מס, אוצר הטנקים ביד לשריון
**(ראה כתבה נוספת באתר יד לשריון:)
הטנק מסולטאן יעקב חזר ארצה
סיפור אישי – פתח דבר
לאחר מספר שנים שבמהלכן לא היה ידוע למשפחות פלדמן, כ"ץ ובאומל על גורל יקיריהן, מצאתי פיסת עיתונות זרה המציגה צילום של טנק מגח ישראלי עם מיגון ריאקטיבי מסוג "בלטן" המוצג במוזיאון השריון "קובינקה" אשר ליד מוסקבה. הצלחתי לאתר את בני משפחתו של הנעדר יהודה כ"ץ, תותחן טנק צ-817688, אשר גורלו לא ידוע עד היום. נסעתי לביתם של ההורים האצילים יוסף ושרה, שורדי שואה מהונגריה, ומסרתי להם את הצילום. כמובן שלא ניתן היה לזהות באיזה מן הטנקים שנפלו בידי הסורים מדובר, אך ניתן היה לזהות שמדובר בטנק ישראלי מסוג מגח 3 ואשר לפי הזחלים, לא נשרף. בהזדמנות מרגשת זו, הציג בפניי האב יוסף צילום אווירי שעשה מטוס חיל האוויר בבוקר שלמחרת הקרב, בו נראה עשן עולה מהטנק של יהודה. הוא ביקש ממני לציין האם ניתן להבחין מהיכן יוצא העשן המזדקר מהטנק.. האם זה מהמנוע? האם זה מתוך הצריח? . תוך שימוש בזכוכית מגדלת, ניתן היה להבחין בבירור שהעשן מתחולל בסל הצריח אשר בו כנראה הייתה רשת ההסוואה שנדלקה מנתזים שעפו מהפגיעה בצריחון המפקד. מהפגיעה נהרג המ"מ זוהר ליפשיץ אשר היה חשוף בצריח, הטען ניפצע ונחלץ, ואילו הנהג יהודה קפלן נחלץ והגיע לידי כוחותינו בחבירה לצוות אחר שהסתתר. גופתו של זוהר ליפשיץ ז"ל הוחזרה ב-1.7.1984 במסגרת עסקה עם הסורים.
במעמד זה, נקשרה נפשי עם משפחת כ"ץ והנני מלווה אותה ואת גורלו של יהודה, תוך קשר עם אחותו פרחיה היימן אשר רגלה לא מוצאת מנוח עד אשר תחזיר את יהודה הביתה.כמו"כ נתתי עדות מקצועית בתביעת משפחת כ"ץ כנגד מדינת ישראל בגין שינוי סטטוס הנעדר ל-"חלל שמקום קבורתו לא נודע". במשפט נמסרו גם עדותם של אלוף (במיל') עוזי דיין וכן עדותו המקצועית של פרופסור אבי ריבקינד.
מימין זכריה באומל שגופתו הוחזרה, והנעדרים יהודה כ"ץ וצבי פלדמן
ביד לשריון בלטרון, נותרו בארון התצוגה, כומתות השריון והצפרגולים של פלדמן וכ"ץ , ממתינים לשובם.
החוקרים מאית"ן
ברצוני לשבח ולהעלות על נס את פועלה של "אית"ן" היחידה לאיתור נעדרים, על חוקריה ומתנדביה, אשר אינם פוסקים במאמציהם למצוא את כלל נעדרי צה"ל. שיתוף הפעולה שלנו, בעמותת יד לשריון עם צרכי השחזור של אית"ן הינה עובדה קיימת. אני מודה מאד ליואב סטולר על פועלו רב השנים.
- רס"ן (במיל') יואב סטולר זכה לתעודת הערכה מהרמטכ"ל שאול מופז על פועלו. וכך כתוב בתעודה:
תעודת הוקרה וכבוד לרס"ן סטולר יואב על תרומתך האישית במאמץ לאיתור חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע, והבאתם לקבר ישראל "ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו, ל"א, ט"ז)
שאול מופז, רב אלוף ראש המטה הכללי ד' בטבת התש"ס 13 בדצמבר 1999
חוקר אית"ן, רס"ן (במיל') יואב סטולר ליד צ-817581 עם נחיתתו בארץ, לאחר בדיקה מקיפה ואימות הטנק ביחד עם הח"מ.
טנק צ-817688 של המ"מ ליפשיץ והנעדר התותחן יהודה כ"ץ בבוקר שלאחר הקרב. עשן יוצא בבירור מרשת ההסוואה שנדלקה בסל הצריח.
דברי תא"ל (במיל') יום טוב תמיר, מפקד אוגדה 880 בקרב:
כמפקד אוגדה 880 (340) במלחמת "שלום הגליל" (ידועה כמלחמת לבנון הראשונה), האזנתי לרשת הקשר של חטיבה 399 בפיקודו של אל"ם מיקי שחר שאמורה הייתה לעבור ת"פ האוגדה שלי למחרת בבוקר. מההקשבה לקשר הבנתי כי גדוד 362 , גדוד מילואים בפיקודו של עירא עפרון, הסתבך בתוך מערך סורי. אחרי שעדכנתי את מפקד הגייס, אלוף יאנוש בן-גל, הוא הטיל עליי את משימת חילוץ גדוד שהיה מאוגדת המילואים 90. סיפור החילוץ הסתבך בקרב שלנו (חטיבה 645 בפיקודו של אל"ם אמציה אטלס) בדרך אל … וספגנו אבידות כבדות בהרוגים ופצועים. בסופו של דבר הגענו לשליטה על האזור. גדוד 362 נחלץ עם המיתקפה שלנו וגם בעזרת סיוע ארטילרי של 18 !! גדודים !!. גדוד צנחנים שהיה כפוף אליי בפיקוד אבנר חרמוני, סרק את השטח ממנו יצא גדוד 362 והוציא בנסיעה עוד טנק נטוש שהוחזר לכוחותינו !
לא ידענו בשלב ההוא כי ישנם עוד טנקים נטושים ופגועים בעומק השטח…. והפסקת האש נכנסה לתוקף.
* ביד לשריון מופיע סיפור כללי על הקרבות בגזרה המזרחית בלבנון מופיע על שלט הטנק צ-817581 המוצב בלטרון והניתן לסריקה והקשבה לסיפור הקרב בקולו של יהורם גאון. פרוייקט טנקים מספרים של יד לשריון, 16 סיפורים , בוצע ע"י תא"ל יום טוב תמיר.
מפת איזור הקרב ומשולש טובלנו
מגח ישראלי בידי הדוב הרוסי
בקרב הנודע שליד הכפר סולטן יעקוב במהלך מבצע "שלום הגליל" (מלחמת לבנון הראשונה), נפלו בידי הסורים 8 טנקים מסוג מגח 3 של גדוד המילואים 362 מאוגדה 90. ב-11 ביוני 1982 דרומית למשולש "טובלנו" בבקאע של מזרח לבנון, נתקל הכוח הישראלי ביחידת חרמ"ש סורית המצוידת בנגמ"שים מסוג BMP1 בעלי יכולת של ירי טילי סאגר ממסילת שיגור המותקנת מעל התותח. ההיתקלות הייתה מטווח קצר והפתיעה את הסורים. תוצאות הקרב היו 20 הרוגים לכוחותינו ולמעלה מ-30 פצועים, כמו גם שני שבויים ושלושה נעדרים מתוך צוותי הטנקים.
הכפר סולטאן יעקוב והעמק למרגלותיו. צילום: מתוך ויקיפדיה.
טנק מגח 3 ישראלי מוצב באחד המבנים של מוזיאון השריון בקובינקה ליד מוסקבה.
ביחידת אית"ן ידעו מזה זמן רב שהטנק שבקובינקה איננו מיוחס לאחד משני הטנקים הקשורים לנעדרים.
כאמור, נותרו בידי הסורים לאחר הקרב, 8 טנקים מסוג מגח 3 ומספר נגמ"שים. שני טנקים, הינם של אנשי הצוות הנעדרים, טנק אחד היה של הסמג"ד מיכה ליבנה שנטש את הטנק שניתקע (?), וכן חמישה טנקים נוספים. את חלק מהטנקים העבירו הכוחות הסוריים לרבות כוחות א-צעיקה, לדמשק ואף הובילו טנק אחד לפחות במצעד ניצחון ברחובות דמשק כאשר הינו נושא על גבו לוחמים סוריים שמחים ומה שנראה כמו חייל ישראלי בחזית התובה.
לפחות אחד מהטנקים הועבר בדחיפות לברית המועצות לצורך בדיקת המיגון הריאקטיבי מסוג "בלטן" אשר הותקן על גבי הטנקים הישראליים ואשר פותח בארץ בסוף שנות ה-70. מיגון מסוג זה לא היה עדיין בשימוש באף מדינה מחוץ לישראל והוא עמד בראש ההתעניינות של מומחי השריון הסובייטיים. מגח 3 , M48A3 בהיותו טנק מתוצרת אמריקאית, לא עניין במיוחד את הסובייטים שכן טנקים מסוג זה הועברו אליהם על ידי המצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים לאחר שנפגעו או ננטשו בקרבות לאורך החזית בדרום.
השריון הריאקטיבי (ERA) היווה פריצת דרך באותו זמן, כמענה לאיום טילים ורקטות נ"ט המופעלות ע"י עיקרון של מטען חלול. הרוסים חקרו את הפתרון שפותח ואומץ על ידי צה"ל ורפאל ובזריזות ראויה לציון פיתחו חליפות מיגון דומות המושתתות על קאסטות פח עם שכבת חומר נפץ, גם על גבי טנקים מתקדמים בצבא הסובייטי, מסוג T64ו-T72. גם כיום מאמצים הרוסים את הפתרון של המיגון הריאקטיבי בכול סדרות הטנקים האחרונות, מסוג T80 ו-T90. בספרו T64 Battle Tank: The cold war's most secret tank , טוען סטיבן זאלוגה ששיפור משמעותי בוצע בטנק מדגם T64 לאחר שירו עליו פגזי APFSDS אשר נתפסו ע"י הסורים ב-1982. פגזים אלה חדרו בקלות את חזית הטנק בתובה, ולכן הוחל בפיתוח תוספת מיגון שתתווסף במסגרת מערך שיפורים תקופתי. הסובייטים פיתחו מיגון ריאקטיבי כבר משנות ה-40, טוען זאלוגה אך תפיסתם של טנקי מגח ישראליים ע"י הסורים, כאשר הינם מצוידים בחליפת מיגון "בלטן", זירזה את ההתקנה של מיגון כזה בטנק העילית מסוג T64. (הסובייטים החשיבו את הטנק הזה כטנק סודי ובעל תכונות יתירות ולכן מעולם לא ייצאו אותו לאף מדינה.)
אחר שהסירו את קאסטות המיגון הישראליות מהטנק, התקינו הסובייטים קופסאות פח המדמות את הקאסטות מתוצרת ישראל, על מנת לשוות לטנק את מראהו המקורי, וזאת לצורך העברתו למוזיאון הטנקים בקובינקה ליד מוסקבה. כבר לפני כ-19 שנה ידעו חוקרי אית"ן בצה"ל את מספרו של הטנק בקובינקה, ואת העובדה שמדובר בטנק הסמג"ד צ-817581 ובהחלט ידעו שלא מדובר באחד משני הטנקים של נעדרי הקרב בסולטאן יעקוב. המידע על הטנק היה ידוע ולכן המשך החקירות לגבי הנעדרים לא הותוו לכיוונו של הטנק ברוסיה, עובדות שנמצאו נכונות עוד בטרם הושב הטנק ארצה.
מיכאל מס ליד צ-817581 במהלך בדיקתו לאחר ההגעה ארצה. מספר ה-צ הטבוע בחזית הטנק התגלה מתחת לשכבות הצבע.
גורל שמונת הטנקים שנפלו בידי הסורים:
- 8 טנקים נותרו בשטח בסה"כ. (3 נוספים חולצו ונגררו לשטח בשליטת צה"ל), חלקם הושמד וחלקם נותר שלם.
- הטנק שהוחזר מקובינקה הינו טנק סמג"ד 817581 של הסמג"ד מיכה לבנה. הטנק נפל בשלימותו ולאחר מכן הועבר לדמשק ומשם לרוסיה לצורך בדיקת המיגון הריאקטיבי ע"י הרוסים. זמן קצר לאחר האירוע, החלו להופיע קאסטות מיגון ריאקטיבי ע"ג טנקים סובייטיים.
- טנק נעדרים מספר 1 – 817688 טנק מ"מ של זוהר ליפשיץ ז"ל (גופתו הוחזרה בעיסקה מאוחרת) המ"מ נפגע מ-RPG או טיל נ"ט בצריחון המפקד. המפקד נהרג במקום. טען קשר נפצע קל מרסיסים ונחלץ. התותחן יהודה כ"ץ נותר כנראה בתאו. נעדר. הנהג יהודה קפלן נחלץ, סיפורו על הניסיון לחלץ את יהודה כץ נתון בוויכוח. הוריו של יהודה כץ נפטרו. אחותו פרחיה כ"ץ היימן פעילה בנושא הנעדרים. הטנק ניצפה בצילום הפאנטום למחרת הקרב, עם שובל עשן, שזוהה על ידי כאש מרשת ההסוואה ולא מתוך תא הלחימה.
- טנק נעדרים מספר 2 – 817885 טנק של המט"ק חזי שי שנפל בשבי ביחד עם אריק ליברמן והוחזרו בעיסקת ג'יבריל. שני אנשי צוות נוספים, זכריה באומל וצבי פלדמן, פרקו מהטנק ונפלו כנראה בידי שובים מארגון אצעיקה או חיילים סוריים. היחלצות של מפקד הטנק וחברו ללא דאגה ליתר אנשי הצוות הינה סוגיה למחשבה.
- 5 טנקים נוספים, הושמדו או נלקחו למצעד בדמשק ולתצוגה בכיכר תישרין. 817465, 817466, 817582, 818250, 819540.
מתנות של מחווה מהנשיא הרוסי
התחממות היחסים בין ישראל ובריה"מ כהמשך למערכת היחסים החמה בין נשיא רוסיה וולדימיר פוטין וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הביאה להתקדמות בפרשיית הנעדרים. תודות למאמץ הרוסי, הוחזרה גופתו של זכריה באומל ז"ל והובאה לקבורה בטקס צבאי.
בנוסף לכך, ביקש נתניהו לקבל לידי ישראל את הטנק המוצב בקובינקה ונענה בחיוב. מערכת דיווח שגויה שהועברה כנראה לרוה"מ, גרמה לשרשרת של התבטאויות שגרמו לזעם רב בקרב נציגי משפחות הנעדרים. אינני מצביע על רוה"מ כאשם בהתבטאויות השגויות שכן הדבר נובע כנראה ממערכת דיווח לא מושלמת לשולחנו של רוה"מ.
ההתבטאויות המוטעות היו:
- "טנק זה הוא העדות היחידה לנעדרינו מאותו קרב: זכריה באומל, צבי פלדמן ויהודה כץ" – זהו לא טנק מתוך שני הטנקים של הנעדרים.
- . "34 שנים אנו מחפשים אחר לוחמינו ולא נפסיק עד שנביאם לקבר ישראל במדינת ישראל" – לא נכון, הם נעדרים, ועד שיוכח אחרת, אי אפשר לדבר על קבר.
- במשך 34 השנים הללו למשפחות כץ, פלדמן ובאומל אין קבר לפקוד אותו. – לא נכון, הם נעדרים, ועד שיוכח אחרת, אי אפשר לדבר על קבר.
- עכשיו יהיה להן את הטנק הזה: שריד מקרב סולטן יעקוב שהם יוכלו לבקרו בישראל ולגעת בו ובזכר בניהן". – לא נכון ולא ראוי. טנק הסמג"ד איננו זכר של בנים. טנק הסמג"ד מייצג את ההיפך ממורשת השריון.
- "התקשורת הישראלית התעלמה ברובה מהביקור ההיסטורי שקיימתי ברוסיה" וציין כי אחד מהישגי הביקור היה "השבה של הטנק הישראלי שהינו העדות האחרונה לנעדרינו מקרב סולטן יעקוב". – לא נכון. טנק הסמגד איננו עדות אחרונה של הנעדרים.
כאמור, הוחזר הטנק בתחילת יוני 2016 בהליך שהחל בטקסים ברוסיה, ולאחר מכן בוצעה טיסה לארץ של מטוס תובלה רוסי שהביא טנק חלופי ממדינת ישראל לטובת המוזיאון בקובינקה. בטיסה נוספת של המטוס הרוסי הובא ארצה הטנק של הסמג"ד צ-817581 שהועבר לבדיקת אית"ן, קצינה פתולוגית והח"מ. הסתבר שקסטות המיגון הינן רפליקה מפח דק שנועדה להשלים את תצורת המיגון בהיבט הויזואלי בלבד במקום הקסטות שהוסרו ע"י הרוסים לצורכי מחקר. יש לציין שהטנק הגיע במצב נסיעה, הועלה ע"ג המטוס ברוסיה במצב תקין וכן ניפרק מהמטוס בנתב"ג. פנים הטנק היה שלם לחלוטין.
מספר ה-צ המרותך של הטנק הופיע בשיפולי תא המנוע, וכן היה מוטבע בחזית הטנק בתוך הפלדה כפי שנהוג היה לבצע במש"א בעת הליך שיקום או הסבה. נציג אית"ן יואב סטולר ואנוכי אימתנו את זהות הטנק ללא צל של ספק.
מספר ה-צ המרותח בשיפוליים של התובה מאחור.
סוף דבר -הטנק מגיע למקום הנכון – אוסף הטנקים ביד לשריון
ראש הממשלה נתניהו בטקס קבלת הטנק ברוסיה
צ-817581 יורד בנסיעה מהמטוס הרוסי לאחר הנחיתה בנתב"ג.
טנק מגח 5 שישראל העבירה לרוסיה בתמורה לקבלת צ-817581
לאחר שהטנק הוצב במרכז השיקום מש"א 7000 וניבדק ע"י איתן, בוצעה בהנחיית אט"ל הסרה של קאסטות הדמה של ה"בלטן" והותקנה מערכת מיגון מקורית שנותרה בצה"ל.
הטנק צ-817581 מוצב ביד לשריון ליד השוט-קל והנחתת, המייצגים את הנחיתה בשפך נהר האוואלי.
ושבה מכונה לגבולה – טנק צ-817581 המוצב בלטרון, לאחר טיוב מראהו במש"א 7000
תוספות לעיון:
פצע מדמם: מתוך NRG
שיחזור הדמיית תנוחת גופה ע"ג מגח 3 בלטרון בהתבסס על צילום מדמשק.
השחזור בלטרון
פסק הדין בתביעה נגד המדינה:
פסק הדין
קרב סולטאן יעקוב:
סיפור סגור – הסיפור על מיכה לבנה:
