מאת כתבת יד לשריון – ליאור לינדר
הכירו את נועם כהן, מדריכת שריון משוחררת. אה, והיא גם בגובה 1.83.
נועם, בת 23 מהר אדר חלמה להתגייס לתפקיד מדריכת שריון. אחותה הגדולה הייתה מדריכת קליעה במדור חי"ר (שהשתייך אז למגמת נט"ר), ואפילו התחתנה עם קצין שריון, אותו הכירה כשהיה מ"מ בחטיבה 7.
"לא הפסקתי לשמוע על התפקיד והיום שקיבלתי שיבוץ היה מהמאושרים בחיי (וחייה של אחותי)." מספרת נועם.
לאחר חודש של טירונות נועם שובצה במגמת נט"ר והחלה את הכשרתה כנהגת טנק על מרכבה סימן 4. במהלך ההכשרה המדריכות עוברות את אותם שיעורים, אימונים והישגים נדרשים כמו הלוחמים: שיעורים פרונטליים בכיתה, הדגמות במשטח, אימונים במאמן הנהיגה ולבסוף נהיגות בשטח. על המדריכה לנהוג בהצלחה לאורך מסלול נהיגה בסיסי הכולל סוללות, שיפורי עמדות וח' מחופרת בנהיגת יום ונהיגת לילה, ולאחר מכן מסלול נהיגה מתקדם שכולל גם נהיגה בציר הררי ביום ובלילה. לבסוף המדריכות נדרשות ללמוד לעלות על מוביל ולחצות גשר.
דווקא אז, קרה משהו שכמעט וגדע את החלום של נועם להיות מדריכת שריון: "במהלך ההכשרה והוצאת הרישיון על טנק פרצתי את הדיסק בגב (2 פריצות ובלט דיסק), מה שהקשה עליי לתפקד. הורידו לי פרופיל ורצו לשחרר אותי מצה"ל . זה היה המשבר הכי גדול שלי, אבל נלחמתי וחתמתי וויתור כדי שאוכל להישאר בתפקיד עם פרופיל 45. לא הסכמתי לוותר ולא דמיינתי את עצמי עוזבת באמצע השירות. זאת הייתה תקופה קשה שבה התרוצצתי מהפניות לוועידות לרופאים ולצילומים."
נועם כהן ליד הסימן 4 שתמיד ייראה גדול
לבסוף, לשמחתה של נועם ושל חברותיה למדור ההדרכה (וגם של החיילים אותם הדריכה) נועם קיבלה אישור חריג להישאר בתפקיד, אך כמדריכה פרונטלית בלבד: על נועם חלה חובת פטור אימון גופני, הדגמות במשטח וחניכת החיילים בשטח הנהיגות. למרות האתגר והודות להקפדה על ההוראות, נועם הצליחה לשמור על הגב שלה במהלך השירות והיום כמעט ואיננה סובלת מכאבים.
מדריכת שריון שמתנשאת לגובה של 183 סנטימטרים הוא לא דבר רגיל בשיזפון. לא פעם שמעתי על לוחמים שנפסלים משירות כטייסים בחיל האוויר מכיוון שהם גבוהים מדי על מנת להידחס לתא הטייס, אך האם יש מגבלות גובה בשירות בטנקים? לרוב האתגר של מדריכות השריון הוא שהן נמוכות מדי מכדי להגיע לדוושות או לסדן, עבור נועם האתגר היה מעט אחר: " הגובה שלי בעיקר היווה אתגר כשהייתי צריכה להיכנס לטנק. אבל היווה יתרון כאשר הדרכתי בכיתה, הגובה משדר סמכות והצלחתי תמיד לראות גם החיילים שפטפטו בשורות האחרונות."
כשנשאלה על השירות שלה, נועם השיבה " תקופת השירות הייתה מהטובות בחיי. שנתיים שנהניתי מכל רגע, כמובן שהיו גם רגעים קשים אבל נהניתי מהפקיד עצמו, מהבסיס מהאנשים ובעיקר מהחברות הרבות שהכרתי וחייתי איתן יום יום במשך שנתיים. בנוסף הכרתי את הבן זוג שלי שהיה בזמנו מפקד טייגר ועד היום אנחנו ביחד!" מעז יצא מתוק!
לסיום, נועם ממליצה לכולן על התפקיד ששינה את חייה: " אני בכנות רבה, וגם בסוג של אובייקטיביות (כי עברו כמה שנים ושמעתי על חוויות של אנשים אחרים מתקופת הצבא), יכולה להגיד שזה התפקיד הכי שווה שיש לבנות בצה"ל! הוא משלב כל כך הרבה, יש בו פן הדרכתי ולא פיקודי, מה שהופך את החיילים לחברים שלנו ומצד שני תמיד יכבדו אותנו ויקשיבו לנו. אנחנו באמת לומדות לעומק על הטנק, שמי בכלל האמין שנזכה לעשות זאת ולהיות כל כך קרובות למכונת המלחמה האדירה הזאת. אנחנו נוהגות, טוענות ויורות בטנק, בחלומות הכי מטורפים שלי ואני בטוחה של אחרים לא יכלו לדמיין דבר כזה. בנוסף, השריונרים הם החיילים הכי מגניבים בצה"ל! אולי זאת רק סטיגמה אבל מניסיוני יש דמיון רציני- הנהגים הכי מגניבים ומצחיקים, הטענים הכי חזקים ״ושווים״ והתותחנים החכמים ומתוחכמים. בתור מדריכת שריון את יוצרת קשרים עם כל כך הרבה אנשים, חיילים שהדרכת שהפכו להיות החברים הכי טובים שלך, מפקדים, קצינים, וכמובן- שאר המדריכות שהופכות להיות משפחה. אני יכולה להעיד על עצמי שנטר בקמ"ד (קורס מדריכות) שלי- הן ללא ספק משפחה לכל החיים."
נועם כהן וחברה מדריכת שריון, בשיזפון
היום נועם דיילת אוויר באל על בחל"ת, לומדת לקעקע ועושה מכינה לעיצוב.
